משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

אין סוד מסחרי ביחס לפרטי ספקים שהועברו לעמיל מכס

ת.א. (מרכז) 8607-06-11 ארט יודאיקה בע"מ נ' ג. טלי עד שינוע בע"מ (פורסם בנבו)

16 בינואר, 2014,

יונתן דרורי

תביעה שהוגשה על ידי חברת ארט יודאיקה בע"מ כנגד ג. טלי עד שינוע בע"מ, אברהם דביר ורימון יודאיקה ירושלים בע"מ. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי מרכז, בפני השופט יחזקאל קינר. ביום 26.12.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: תביעה שעיקרה טענה לגזל סוד מסחרי, שהוא פרטיהם של ספקים מחו"ל, וטענה להפרת חובות עמיל מכס כשלוח של היבואן, הבאה לידי ביטוי בעשיית שימוש לרעה בפרטים הנ"ל. 
הנתבעים 1, 2 שימשו כעמיל מכס של ארט יודאיקה. במסגרת פעילות זו העבירה ארט יודאיקה לידי טלי עד ודביר מסמכי יבוא, רשימות ספקים ומסמכים מסחריים מסוגים שונים, הכוללים לטענת ארט יודאיקה סודות מסחריים. הנתבעת 3 היא מתחרה של ארט יודאיקה והיא עובדת עם הנתבעים 1,2 שהפסיקו לעבוד עם ארט יודאיקה.
 
ארט יודאיקה טענה בתביעתה כי הנתבעים עשו שימוש במידע שהגיע לידיהם בפעילותם כעמילי מכס על מנת להגיע לספקי ארט יודאיקה. נטען גם כי רימון יודאיקה הזמינה מספק הטקסטיל העתק של מוצרים שארט יודאיקה מייצרת אצל אותו ספק.
 
תוצאות ההליך: התביעה נדחתה. מאחר ונקבע כי הנתבעים הפרו את חובת השליחות לא ניתן צו להוצאות.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

חובת נאמנות של עמיל מכס כלפי לקוח שלו לשעבר

סעיף 8 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק השליחות"), שעניינו נאמנות וחובות השלוח, קובע כדלקמן:
"קיבל אדם עליו להיות שלוח, חייב הוא לנהוג כלפי השולח בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו; ובאין כוונה אחרת משתמעת ממהות השליחות או מתנאיה יחולו עליו חובות אלו:
...(5) לא ישתמש לרעת השולח בידיעות או במסמכים שבאו לידו עקב השליחות, ובדרך כלל יימנע מכל דבר שיש בו ניגוד בין טובת השולח ובין טובתו שלו או של אדם אחר".
 
סעיף 9(א) לחוק השליחות קובע כי:
"הפר השלוח אחת החובות המוטלות עליו לפי סעיף 8, זכאי השולח לתרופות הניתנות בשל הפרת חוזה".
 
נפסק כי עמיל מכס הוא שלוחו של בעל הטובין.  גם אם היקפם של יחסי השליחות ותקופת השליחות יכולים להשתנות, הרי לא יכול להיות ספק בכך, כי לסעיף 8(5) לחוק השליחות קיימת תחולה בכל הקשור למסמכים המתקבלים בידי עמיל המכס לצורך ביצוע עבודתו עבור היבואן, בעל הטובין. שימוש במסמכים אלה שלא לצרכי העבודה, אלא למען עמיל המכס ופעילותו, במיוחד אם היא פעילות מתחרה לפעילות היבואן, מהווה שימוש הנעשה במסמכים אלה לרעת השולח, והפרה, אפילו בוטה, של יחסי השליחות שביניהם.
 
ארט יודאיקה טענה כי הנתבעים עשו שימוש במסמכים ובמידע לגבי שני ספקי  ארט יודאיקה (ספק הטקסטיל וספק האלומיניום) שהגיעו אליהם במסגרת פעילות עמילות המכס. 
נפסק כי אין בידי ארט יודאיקה ראיה ישירה לטענתה זו ואולם בית המשפט החליט להבחין לעניין תביעה זו, בין ספק הטקסטיל לבין ספק האלומיניום.
 
באשר לספק הטקסטיל, מפרסם הוא עצמו באתר Alibaba, שבו הוא מפרסם מוצרי יודאיקה. נפסק כי ספק זה מוכר את תוצרתו גם לחברה נוספת בתחום ואין מדובר, אפוא, בספק עלום שיש קושי ניכר להגיע אליו, אלא להיפך, איתורו קל, ואף שמו מופיע בין התוצאות הראשונות באתר, והוא פרסם בו, בין היתר, תמונת כרית מוקפת בחבל, ואין כל סיבה שלא להניח כי הנתבעים אכן הגיעו לספק זה באמצעות חיפוש באינטרנט, כפי שתיארו. בנוסף לספק הטקסטיל אין הסכם סודיות או בלעדיות עם ארט יודאיקה, והגיוני כי יספר לנתבעים על קשריו עם ארט יודאיקה, במטרה להגביר את מכירותיו.
 
ואולם, באשר לספק האלומיניום התמונה שונה. מדובר בספק שמפרסם אמנם את עסקו באינטרנט, אך אינו מפרסם כי הוא עוסק גם בתחום היודאיקה. לפיכך, נדרש מאמץ רב יותר על מנת להגיע אליו. בהתחשב באמור לעיל ומשכשלו הנתבעים לצרף אסמכתאות שיכולות היו לתמוך בגרסתם, ובמיוחד כאשר מדובר בספק שאינו מפרסם באינטרנט את עיסוקו בייצור מוצרי יודאיקה, ויש קושי רב להגיע אליו, קיבל בית המשפט את גרסת התובעת כי ספק האלומיניום אותר על ידי רימון יודאיקה ודורון, באמצעות פרטיו שהופיעו במסמכי המכס.
 
לגבי ספק זה, ולגביו בלבד, קיימת, אפוא, הפרה של הוראות סעיף 8(5) לחוק השליחות.
 

סעדים בשל הפרת חובת השליחות

נפסק כי אין בהפרת החובה לפי סעיף 8(5) לחוק השליחות לגבי פנייה לספק אחד כדי להעניק לתובעת את הסעדים להם עתרה.
 
פנייה לספק אחד תוך ניצול מידע שהגיע לידי הנתבעים 1-2 ממסמכי פעולות המכס שהגיעו לידיהם, אינה מצדיקה מתן צו מניעה קבוע כללי האוסר על הנתבעים לפנות או להזמין סחורות מספקים של התובעת, אשר היו ספקיה בתקופה בה שימשה הנתבעת 1 עמילת המכס של התובעת.
נפסק כי מדובר בסעד דרסטי ובלתי מוצדק החוסם את דרכה של הנתבעת 3 להתקשר עם ספקים רבים, בהם יש להניח גם כאלה מוכרים וידועים, שאין מניעה כי הנתבעת 3 וספקי יודאיקה אחרים יאתרו אותם בדרכים מקובלות ויפנו אליהם.
 
גם מימד הזמן שחלף מאז הפסקת ההתקשרות בין טלי עד וארט יודאיקה (כשלוש שנים) מהווה שיקול משמעותי כנגד מתן צו כאמור לעיל. 
הסעד הנוסף שהתבקש הוא סעד של מתן דין וחשבון, שנוסח באופן ערטילאי ביותר, כשהנושא היחידי הממוקד בו, הוא פירוט כל הספקים אליהם פנו הנתבעים ורכשו מהם סחורה במישרין או בעקיפין.
 
נפסק כי על יסוד הטעמים שנזכרו בסעיף הקודם, אין מקום להעניק את הסעד האמור, שכן בחלוף 3 שנים מניתוק הקשר הנ"ל, לא התקבלו דיווחים כלשהם על פניות של הנתבעים או מי מהם לספקי התובעת, למעט ספק הטקסטיל וספק האלומיניום, ואין מקום לפיכך שהנתבעת 3 תפרוש בפני התובעת המתחרה בה את רשימת כל ספקיה.

רשימת ספקים כסוד מסחרי 

סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") מגדיר "סוד מסחרי" ו"סוד" כדלקמן:
"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
                      
באותו סעיף מוגדר "שימוש" - לרבות על ידי העברה לאחר". 
 
סעיף 6(ב)(2) לחוק עוולות מסחריות קובע:
"(א) לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.
 (ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
(1) ...
(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד".
 
הלכה היא כי כל מידע עשוי להוות סוד מסחרי. ההגדרה שאומצה בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות הינה רחבה ביותר: "מידע עסקי, מכל סוג...", וזאת בכפוף לעמידה במספר תנאים כפי שיפורט להלן. 
עם זאת, נקבע כי סוד מסחרי אינו מילת קסם. על הטוען לקיומו של סוד מסחרי להוכיח את קיומו.
 
כך גם נקבע בע"א 10545/09 ‏‏בטאן נ' ‏ Integra Microsystems 1988 Inc [פורסם בנבו] (1.3.2012), בסעיף 10 לפסק הדין:
"מידע עסקי בעל ערך כלכלי - ובכלל זה רשימת לקוחות וספקים כגון זו הנדונה בעניינו -אינו זוכה כשלעצמו ובאופן מיידי להגנה המוענקת לסודות מסחריים מכוח הדין. לצורך כך על מבקש ההגנה להוכיח את התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 5 הנ"ל".
 
באותו פסק דין נקבע כי מגבלה כמו מתן צו האוסר על הנתבעים לעשות שימוש ברשימת הספקים יכולה להיות מוטלת אך ורק מכוח עילה משפטית מוגדרת, ואין די באינטרס שיש לבעל דין במניעת התחרות כשלעצמה על מנת להצדיקה. 
כן נקבע כי צו איסור על שימוש בסודות מסחריים צריך להיות מתוחם במקום ובזמן, ומוגבל לרשימת ספקים ספציפית. 
 
הפסיקה הכירה בכך שרשימת ספקים יכולה להוות "סוד מסחרי" רק כאשר היא מחזיקה "ערך מוסף" מלבד קיבוץ שמות הספקים בענף, ובנסיבות בהן הוכח כי נדרש מאמץ מיוחד בגיבושה, וכי יש יתרון בקבלתה מן המוכן.
 
רשימת ספקים יכול ותעלה כדי סוד מסחרי כאשר אין המדובר בספקים המספקים ציוד סטנדרטי אלא בספקים המספקים ציוד ייחודי או ספציפי.
 

אין סוד מסחרי ביחס למידע שפורסם בפומבי

נפסק כי מידע שפורסם באינטרנט שולל את היותו סוד מסחרי ביחס לאותם פרטי מידע שפורסמו באתר, כפי שנקבע בת"א (ת"א) 1863/08 Integra Microsystems 1988 Inc נ' בטאן [פורסם בנבו] (02.01.2013), סעיף 11 לפסק הדין המשלים:
"מידע שפורסם בפומבי אינו יכול להיות, כמובן, מושא להגנות המוקנות ל"סוד מסחרי". עם זאת, לצורך מתן הגנה למידע – אין דרישה לסודיות מוחלטת, אלא לסודיות יחסית. כך, למשל, נקבע כי העובדה שהמידע ידוע לחלק מן העובדים בחברה איננה שוללת את היותו "סודי" [עניין ורגוס בעמ' 432; עניין בן ישי, פסקה 15; דויטש בעמ' 453-454). לעומת זאת, פרסום המידע באינטרנט מאפשר נגישות קלה למידע לכל, באופן השולל את היותו סוד מסחרי, ביחס לאותם פרטי מידע שפורסמו באתר (דויטש בעמ' 448)".
 
פרטי הספקים הספציפיים כשלעצמם אינם מהווים סוד מסחרי. השאלה היא האם יש ערך מוסף בפרטים אלה, מהי ההשקעה שנדרשה בהגעה לאותם ספקים ובהנחיות ובלימוד הספקים כיצד לייצר את המוצרים הנדרשים. כמו כן, יש חשיבות רבה לשאלה האם המידע בדבר אותם ספקים אינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים.
 
נפסק כי ארט יודאיקה לא הוכיחה כי פרטי הספקים אינם ניתנים לגילוי כדין בנקל.
 
נפסק כי הגם שקיומו של ספק המוכר מוצריו במחירים זולים במיוחד לעומת ספקים אחרים יכול להוות סוד מסחרי, ארט יודאיקה לא הביאה ראיות עצמאיות לכך שהמדובר בסוד מסחרי שלא ניתן לגילוי בנקל, ולפיכך, אין מקום לקבוע כי פרטי הספקים מהווים סוד מסחרי.

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור