משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

האם זכות שימוש בלעדית בסימני מסחר היא עבירה?

רע"א 8113/13 יענקלה נ. סחר בע''מ נ' יואב אסולין (פורסם בנבו)

16 בינואר, 2014,

יונתן דרורי

האם זכות שימוש בלעדית בסימני מסחר היא עבירה?
בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"א 51339-07-13 [פורסם בנבו] מיום 27.10.2013 שניתנה על-ידי השופט נ' זלוצ'ובר.
בקשת רשות ערעור הוגשה על ידי יענקלה  נ. סחר בע''מ ואלעזר פרברי כנגד יואב אסולין ואבנר אסולין. הבקשה נדונה בבית המשפט העליון בפני השופט נעם סולברג. ביום 8.1.2014 ניתנה ההחלטה בבקשה.
 
העובדות: בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל בקשה למתן צו מניעה זמני שהוגשה על-ידי יואב ואבנר אסולין בקשר לשימוש בסימני המסחר שבבעלותם. 
 
החל משנת 1958 פעל עסק לממכר פלאפל אשר הוקם והופעל על ידי מר דוד אסולין. החל משנת 2001 לערך ובשל קשיים כספיים וניהוליים, נטלו חברת רשת והאחים אסולין הלוואות שונות ממר פרברי. בשל קשיים בהחזרת חובות אלו, חתמו הצדדים על הסכם בכתב היוצר מנגנון להשבת החוב הנ"ל למר פרברי. בהתאם להוראות הסכם זה, עברה כלל פעילותה העסקית של חברת רשת לחברה להקמת סניפים בע"מ וסוכם כי תשנה את שמה ותקרא חברת פלאפל אסולין בע"מ. מר פרברי קיבל לידיו 90% ממניות פלאפל אסולין 2003 וכך הפך למעשה לבעל שליטה בה. עוד נקבע מפורשות בהסכם כי עם גמר פירעון החוב, ישיב מר פרברי לאחים אסולין את מניות החברה בהם החזיק.
 
ביום 7.6.2005 נרשמו שני סימני המסחר מושא הבקשה על שמו של פרברי. ביום 8.11.2012, במסגרת "בקשה למחיקה ולביטול סימני מסחר רשומים" שהתנהלה לפני רשם סימני המסחר, מכוח סעיפים 38 ו-39 לפקודת סימני המסחר, נקבע כי לא היה מקום לרישום סימני המסחר על שם מר פרברי שכן אין הוא בעליהם החוקי של הסימנים. הרשם הורה על מחיקת סימני המסחר ממרשם סימני המסחר.
 
ביום 25.7.2013, הגישו האחים אסולין בקשה למתן צו מניעה זמני שנועדה למנוע מאת המבקשים לעשות כל שימוש חורג בסימני המסחר. כמו כן התבקש בית המשפט ליתן צו מניעה כלפי חברת יענקלה נ. סחר האוסר עליה לכנס את האסיפה הכללית של פלאפל אסולין בע"מ אשר נועדה ליום 31.7.2013. 
 
החלטת בית המשפט המחוזי: "האם זכות השימוש הבלעדית בסימני המסחר שניתנה בשעתו לחברת פלאפל אסולין 2003 בע"מ, היא זכות עבירה?... העברת זכות השימוש למשיבים 1 ו-2 [פרברי וחברת יענקלה – נ' ס'] ואשרור הסכם זה באסיפה הכללית עומד[ת] בניגוד מוחלט להחלטה החלוטה של הפוסקת... והיא עומדת גם בניגוד להוראת סעיף 50 לפקודה. לאחר שבוטל על ידי הפוסקת הרישום של סימן המסחר על שמו של המשיב 1 [פרברי – נ' ס'] ולאחר שהפוסקת קבעה מה שקבעה והחלטתה חלוטה, נראה לכאורה, שאין לאפשר גם את ניסיונו החדש של המשיב 1 [פרברי – נ' ס'] להעביר את זכות השימוש מחברת אסולין 2003 בע"מ למשיבים 1 ו-2 (פסקה 4 בעמוד 3). לנוכח האמור, נקבע כי "קמה עילת תביעה לכאורה. טענת המשיבים... דינה להידחות, שכן... זכות השימוש בסימני המסחר של חברת פלאפל אסולין 2003 בע"מ, לא ניתנת להעברה (פסקה 5 בעמוד 4). באשר ל'מאזן הנוחות' נקבע כך: "אין ממש... בטענת המשיבים שהנזק שיגרם למבקשים אם לא יינתן הצו הוא כספי בלבד, שכן גם בעניין זה כבר הביעה הפוסקת את דעתה... סיכון להטעיית הציבור באי מתן הצו ושמירת המצב החוקי הקיים וכן... נזק למוניטין של חברת פלאפל אסולין" (פסקה 5 בעמוד 5). לפיכך, נקבע כי ב"כפוף לחתימה על התחייבות עצמית על [סך של] 200,000 ₪ והפקדה במזומן או בערבות בנקאית צמודה בסך של 20,000 ₪, ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיבים 1 ו-2 לעשות שימוש בסימני המסחר... וכן ניתן בזאת סעד הצהרתי זמני, לפיו להחלטות האסיפה הכללית מיום 31/7/13 של חברת פלאפל אסולין 2003 בע"מ – אין תוקף" (פסקה 6 בעמוד 6). 
 
תוצאות ההליך: בקשת הרשות לערער נדחית. משנדחתה הבקשה, מתייתר הצורך להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע, והיא נמחקת בזאת. המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

זכות שימוש בלעדית בסימני מסחר

בחינת טענות הצדדים מזה ומזה, מעלה כי המחלוקת העיקרית היא השאלה: "האם זכות השימוש הבלעדית בסימני המסחר שניתנה בשעתו לחברת פלאפל אסולין 2003 בע"מ, היא זכות עבירה?" 
 
נפסק כי מסקנתו של בית המשפט המחוזי נכונה, ואין הצדקה להתערב בה. "רשות שימוש" כשמה כן היא: רשות להשתמש בסימן המסחר ולא זכות להעביר את הרשות להשתמש בסימן המסחר לגורם אחר. כלל ידוע ובסיסי בדיני הקניין, ובכלל זאת בדיני הקניין הרוחני, הוא "שאין אדם יכול להקנות לאחר יותר זכויות מאלה המוחזקות על-ידיו (nemo dat quod non habet)". 
 
בהשלכה לענייננו, ההסכם מיום 29.11.2012 אשר מבקש לעקוף את החלטת הפוסקת מיום 8.11.2012, ולפיו פלאפל אסולין בע"מ "מעבירה" לפרברי ולחברת יענקלה נ. סחר שבשליטתו את רשות השימוש הבלעדית שיש לה לכאורה בסימני המסחר, מעורר קשיים עקרוניים ומעשיים כאחד. זאת ועוד, בע"א 364/74 דוידוביץ נ' מירומית מפעלי מתכת אשקלון בע"מ, פ"מ כט(1) 703 (1975) נקבע בדעת הרוב (השופטים ברנזון ומני) בהסתמך על הוראת סעיף 50(ב) לפקודת סימני המסחר כי "רשות להשתמש בסימן מסחר אינה מקבלת תוקף חוקי, אלא אם נרשמה כחוק". 
 
בהחלטת הפוסקת נקבע כי שני סימני המסחר אשר רשומים על שם פרברי ימחקו ממרשם סימני המסחר. ברם, סימני המסחר מושא הבקשה שלפנַי נרשמו על שמו של פרברי עוד ביום 7.6.2005 ורשות להשתמש לא נרשמה כמצוות הוראת סעיף 50(ב) לפקודת סימני המסחר. ממילא, לאור הוראת סעיף 50(א) לפקודת סימני המסחר, בית המשפט מסופק האם ניתן להעניק רשות להשתמש כאשר עסקינן בסימן מסחר שאינו רשום. 
 
באשר למאזן הנוחות, נפסק כי הנזק שייגרם לשני האחים אם לא ינתן הסעד הזמני, גבוה מהנזק שייגרם לפרברי וחברת יענקלה נ. סחר אם ינתן הסעד הזמני.
 

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור