משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

היתר המצאה לחו"ל בגין הפרה שהתבצעה באינטרנט – בקשת רשות ערעור

רעא 1607/16 Amazon.com.inc נ' פרימייר ים המלח מעבדות קוסמטיקה בע"מ

26 באפריל, 2016,

יונתן דרורי

היתר המצאה לחו"ל בגין הפרה שהתבצעה באינטרנט – בקשת רשות ערעור
בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי Amazon  (להלן: אמזון) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 25.1.2016 (השופטת ע' צ'רניאק). שם בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של המשיבה 1, חברת פרימייר ים המלח מעבדות קוסמטיקה בע"מ (להלן: פרימייר) על החלטותיה של רשמת בית המשפט המחוזי – מיום 19.3.2015 ומיום 19.7.2015 (השופטת ח' פלינר בשבתה כרשמת). 
 
העובדות: ביום 17.10.2013 הגישה פרימייר תביעה כנגד המבקשת ואחרים, אשר עניינה שיווק מוצריה של פרימייר בפלטפורמות מסחר שונות באינטרנט, אשר המשיבות מנהלות. כחודשיים וחצי לאחר הגשת התביעה, הגישה פרימייר בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, על מנת שתוכל להמציא את כתב התביעה לאמזון במקום מושבה בארצות הברית. ביום 1.1.2014 ניתן לפרימייר היתר ההמצאה במעמד צד אחד, ובהמשך לכך, ביום 3.6.2014 הגישה אמזון בקשה לביטול היתר ההמצאה. 
 
ביום 17.7.2014, עוד בטרם ניתנה החלטה בבקשתה של אמזון, הגיעו באי כוחה של פרימייר לכנס של חברת Amazon Web Services (להלן: AWS) שהתקיים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב-יפו. במהלך הכנס ניסו עורכי הדין של פרימייר למסור כתב תביעה בעברית ובאנגלית לד"ר וורנר ווגלס (להלן: ווגלס), סגן הנשיא ומנהל הטכנולוגיות הראשי באמזון. יצוין כי עורכי הדין של פרימייר לא היו בין המוזמנים לכנס, וכי ניסיון המסירה הפתיע את ווגלס אשר סירב לקבל את כתב התביעה. האירוע תועד בווידאו על ידי נציגי פרימייר. זמן קצר לאחר תום הכנס ניסתה פרימייר להמציא את כתב התביעה על-ידי כך ששלחה אותו למשרד רואי חשבון המשמש ככתובת הרשומה של חברה ישראלית ששמה אמזון ווב סרביסס ישראל בע"מ, וכן למשרד עורכי הדין אשר לשיטת פרימייר מייצג חברה זו.
 
בהמשך לכך, ביום 20.10.2014 הגישה פרימייר בקשה להכרה בתקפות ההמצאה כהמצאה למורשה בהנהלת עסקים לפי תקנה 482 לתקנות, שאליה צורף סרטון הווידאו המתעד את הניסיון למסור את כתב התביעה בכנס. 
 
ההחלטה הראשונה – ביום 19.3.2015 החליטה הרשמת בבית המשפט המחוזי בשתי הבקשות – זו של אמזון וזו של פרימייר יחד. ראשית, היא דנה בבקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט וקבעה כי יש לקבלה, מן הטעמים הבאים: מאחר שאין בידי פרימייר עילת תביעה טובה כנגד אמזון; משום שלא מתקיימת אף אחת מן החלופות המנויות בתקנה 500 לתקנות; וכן מאחר שישראל אינה הפורום הנאות לבירור התביעה. בהמשך, דחתה הרשמת את הבקשה להכרה בתקפות ההמצאה בכנס, נוכח קביעתה כי ישראל אינה הפורום הנאות לדון בתביעה וכן משום שמדובר בניסיון ל"שיפור עמדות" המהווה, כך נקבע, שימוש לרעה בהליכי משפט.
 
 
הערעור הראשון - ביום 19.4.2015 הגישה פרימייר ערעור על ההחלטה הראשונה לבית המשפט המחוזי (ע"ר 28760-04-15, [פורסם בנבו] השופטת ע' צ'רניאק). ביום 21.5.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי ההחלטה הראשונה תבוטל בכל הנוגע להכרעה בשאלת תוקפו של היתר ההמצאה שניתן בכנס, והורתה לדון בסוגיה זו בשנית, בשל כך שלפרימייר לא ניתנה הזדמנות מלאה לטעון בעניין. זכות הערעור של פרימייר על ההחלטה בעניין ביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום נשמרה. 
 
ההחלטה השנייה – ביום 19.7.2015, לאחר שהתקיים דיון מחודש לעניין ההמצאה שבוצעה בכנס, קבעה הרשמת כי אין מקום לשנות מן ההחלטה הראשונה. הרשמת קבעה כי תיקון מס' 2 לתקנות משנת 2013 (להלן: תיקון מס' 2) החמיר את המבחנים לביצוע המצאה למורשה, כך שנדרש כי היא תבוצע למורשה העוסק אותה שעה בעצמו מטעם הנתבע בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט. בהמשך לכך, נקבע כי פרימייר לא הוכיחה כי הקשר בין AWS לבין אמזון מקיים את הדרישה לעניין "אותו העסק או אותה העבודה" לפי תקנה 482 לתקנות.
 
הערעור השני - פרימייר הגישה ערעור גם על ההחלטה השנייה, ובו חזרה על טיעוניה בהליכים הקודמים והוסיפה כי הצליחה להוכיח כי ביצעה המצאה כדין הן לחברת AWS והן לסגן הנשיא של אמזון, ועל כן יש להכיר בתקפות ההמצאה באמצעות מורשה. ביום 25.1.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה של פרימייר, וקבע כי יסודותיה העובדתיים של תקנה 482 התקיימו, לרבות קיומם של זיקה הדוקה בין AWS לאמזון וקשר אינטנסיבי בין המורשה לבין בעל הדין. לפיכך, כך נקבע, ההמצאה בכנס כמוה כהמצאה כדין לאמזון. בנוסף, בית המשפט המחוזי קבע כי ההמצאה בכנס אינה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, וכן כי אמזון לא עמדה בנטל המוטל עליה להראות כי הפורום האמריקאי הוא המועדף לדיון בתביעה. בעקבות הכרעה זו, בית המשפט המחוזי קבע כי התייתר הדיון בנוגע להיתר ההמצאה שניתן מחוץ לתחום השיפוט. לבסוף, בית המשפט המחוזי פסק לחובתה של אמזון הוצאות משפט על סך 50,000 שקלים. 
 
 
תוצאות הליך זה בבית המשפט העליון: הבקשה נדחית. אמזון תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 שקלים.
 
 
נקודות מרכזיות שנדו בהליך:
 

בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי"

ענייננו בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שראשיתה בהחלטותיה של רשמת בית המשפט המחוזי. על כן, אני סבר בית המשפט כי חלה בענייננו אמת המידה המצמצמת שנקבעה בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982). בית המשפט לא סבר כי אמות מידה אלו התקיימו במקרה דנן.
 
בקשת רשות הערעור נעוצה, בעיקרו של דבר, בשאלה האם הצליחה פרימייר בנסיבות העניין להוכיח כי המציאה את כתב התביעה ל"מורשה בהנהלת עסקים" לפי תקנה 482 לתקנות. בית המשפט המחוזי השיב לשאלה זו בחיוב, תוך שהוא מיישם את העקרונות שנקבעו בפסיקה לעניין "מבחן אינטנסיביות הקשר", המבחן המנחה לעניין זה, על עובדות המקרה הקונקרטי. אף יתר טענותיה של אמזון מופנות רובן ככולן כנגד קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה הנטל להוכיח כי ישראל אינה הפורום הנאות לדון בתביעה לא הורם. 
בית המשפט לא מצא לנכון להתערב בקביעות אלו, אשר נטועות בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה.
 
בית המשפט הוסיף כי טענתה של אמזון ביחס לפרשנות המצמצמת שיש ליתן לתקנה  482 לתקנות בעקבות תיקון מס' 2, לא הייתה יכלה להועיל לה, אפילו הייתה מתקבלת (מבלי לנקוט עמדה בדבר). זאת, בשים לב לכך שווגלס, שלו בוצעה ההמצאה, הוא סגן נשיא באמזון, היינו נושא בתפקיד בכיר ורם-דרג במיוחד. ניתן אפוא לומר כי הוא מהווה "מורשה" לפי תקנה 482 אפילו הייתה מוחלת אמת מידה מצמצמת בעניין זה. 
 
על כן נפסק כי "בית משפט זה לא ייתן רשות ערעור בעניין שמעורר שאלה עקרונית, אם ההכרעה בה לא תועיל למבקש". 
 

מילות מפתח:

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור