משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

הקרנה פומבית של משחקי כדורגל

תא (ת"א) 50357-10-10 צ'רלטון בע"מ נ' אורי טואף (פורסם בנבו)

16 באפריל, 2014,

יונתן דרורי

הקרנה פומבית של משחקי כדורגל
תביעה שהוגשה על ידי חברת צ'רלטון בע"מ כנגד אורי טואף ושרה טואף - הבעלים של "שווארמה ויצמן רמת השרון". התביעה נדונה בבית משפט השלום בתל אביב, בפני השופטת חנה ינון. ביום 21.1.2014 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: תביעה שעניינה דרישה לתשלום פיצוי בסך של 60,000 ₪ בגין הפרה נטענת של זכויות יוצרים של התובעת בשידור משחקי טורניר אליפות אירופה בכדורגל. 
 
תוצאות ההליך: התביעה נדחתה, נפסק כי אין במעשי הנתבעים כדי הקרנה פומבית. נפסק כי התובעת תשלם לנתבעים, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך  7,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

זכות יוצרים בשידורי ספורט

נפסק כי החוק מגן על יצירות המנויות בו, ובין היתר על "יצירה דרמטית" אשר כוללת "מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית- מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה".  נקבע בפסיקה כי משחקי ספורט תחרותיים הינם בגדר "יצירה דרמטית" או "יצירה אמנותית" .
 

ביצוע פומבי המפר זכויות יוצרים

סעיף 11 (3) לחוק קובע כי זכות היוצרים כוללת את ביצוע היצירה באופן פומבי, ובהתאם לסעיף 13 ביצוע פומבי יחשב ל"השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר". 
 
עוד קובע החוק בסעיף 47 לו כדלקמן:
"47. הפרת זכות יוצרים
העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11 או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשות של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי פרק ד'".
 
הפסיקה גיבשה מספר מבחנים להכרעה בשאלה אם הצגת יצירה בבית עסק תיחשב כביצוע פומבי. לעניין זה נקבע כי "ביצוע פומבי" מורכב משני אלמנטים: 
 
הראשון – אלמנט הביצוע, אלמנט הבא לכדי מימוש בעצם הפעלתו של מכשיר המשדר את היצירה  המוגנת ומאפשר את הצפייה בה,  כפי שאירע במקרה זה.  
השני – אלמנט הפומביות, אשר יש לבוחנו על פי מספר מבחני עזר:  
 
א. מבחן אופי הציבור שנחשף ליצירה - נקבע, כי אם מדובר בביצוע שנועד לציבור שהוא קבוצה סגורה שאינה מתחלפת (כגון תא משפחתי ואורחים), הרי מדובר בסממן של ביצוע פרטי, וככל שחברי הקבוצה מתחלפים וחברי הקבוצה הצופה ביצירה או מאזינה לה הם אקראיים, הרי בפנינו סימן לכך שמדובר בביצוע פומבי לציבור.
 
ב. מבחן הרווח לבעל העסק משידור היצירה - על פי מבחן זה, לא כל ביצוע אשר מבוצע בבית עסק לקהל אקראי, יהווה ביצוע פומבי. על הביצוע להיות מופנה לציבור הרחב כחלק מקידום בית העסק.
 
ג. מבחן הייעוד – האם הביצוע, כשלעצמו, נועד לציבור או לאדם פרטי – לפי מבחן זה יש להוכיח כי הביצוע נועד לציבור. ממילא, ביצוע בבית עסק שלא נועד ולא הופנה מלכתחילה לציבור הרחב, לא ייחשב כביצוע פומבי. כלל זה נועד למנוע מצבים גבוליים, שבהם עובד חנות שמע להנאתו מוסיקה והציבור נחשף למוסיקה זו למספר רגעים. 
 
בענייננו נפסק כי מעיון בתמונות שצרפה התובעת עולה כי העסק מצוי דקות לפני סגירה סופית, לאחר שהורמו הכסאות והיחידים השוהים במקום הם העובדים ועולה כי אין לקוחות במקום. התובעת לא הוכיחה כי בבית העסק של הנתבעים אכן שודר המשחק נשוא התביעה. אין בידי התובעת תיעוד מצולם בדבר שידור משחק זה. 
 
לא הוכח כי קיימים בבית העסק כסאות רבים, המאפשרים לציבור הרחב לשבת ולצפות בשידורים, ולכל היותר, לקוח אחד או שניים יכול לצפות במסך הטלוויזיה כשפניהם מופנים למכשיר.
 
עוד לא הוכח כי אף באם היה שידור של קטע זה או אחר מהמשחק, השידור נועד לקדם את עסקי הנתבעת שכן מדובר בבית עסק לממכר מזון מהיר, ואין זה מטבע הדברים כי לקוחותיו יצפו במסך הטלוויזיה, שכן כל שהותם במקום מסתכמת במספר דקות, לכל היותר.  
 
על כן נפסק כי לא הוכח שאכן בוצעה הקרנה פומבית של משחקי יורו 2008 בבית העסק של הנתבעים, ואף לו היתה  כזו, אין לראות בשידור המשחקים בבית העסק של הנתבעים כשידור פומבי המסייע לעסקי הנתבעים ומקדמם באופן ממשי ומובהק. 
 

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור