משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: השופטת חנה פלינר

26 באפריל, 2016,

0 תגובות

היתר המצאה לחו"ל בגין הפרה שהתבצעה באינטרנט - ערעור

היתר המצאה לחו
ערעור שהגישה חברת פרמייר ים המלח מעבדות קוסמטיקה בע"מ כנגד חברת Amazon .com.inc, מעבדות קסמי מלכת שבא - מוצרי קוסמטיקה מים המלח בע"מ, AAA Invest net.Ltd, ישראל נטגייד בע"מ וחסיה סטבינצקי. ההליך נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת עפרה צ'רניאק. ביום 25.1.2016 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: ביום 17.10.2013 הגישה פרימייר תביעה כנגד המבקשת (להלן: אמזון)  וארבע נתבעות נוספות, הן המשיבות 5-2 בהליך דנן, אשר עניינה שיווק מוצריה של פרימייר בפלטפורמות מסחר שונות באינטרנט, אשר המשיבות מנהלות. כחודשיים וחצי לאחר הגשת התביעה, הגישה פרימייר בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, על מנת שתוכל להמציא את כתב התביעה לאמזון במקום מושבה בארצות הברית. ביום 1.1.2014 ניתן לפרימייר היתר ההמצאה במעמד צד אחד, ובהמשך לכך, ביום 3.6.2014 הגישה אמזון בקשה לביטול היתר ההמצאה. 
 
ההחלטה הראשונה – ביום 19.3.2015 החליטה הרשמת בבית המשפט המחוזי בשתי הבקשות – זו של אמזון וזו של פרימייר יחד. ראשית, היא דנה בבקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט וקבעה כי יש לקבלה, מן הטעמים הבאים: מאחר שאין בידי פרימייר עילת תביעה טובה כנגד אמזון; משום שלא מתקיימת אף אחת מן החלופות המנויות בתקנה 500 לתקנות; וכן מאחר שישראל אינה הפורום הנאות לבירור התביעה. בהמשך, דחתה הרשמת את הבקשה להכרה בתקפות ההמצאה בכנס, נוכח קביעתה כי ישראל אינה הפורום הנאות לדון בתביעה וכן משום שמדובר בניסיון ל"שיפור עמדות" המהווה, כך נקבע, שימוש לרעה בהליכי משפט.
 
להחלטה הראשונה ראו - תא (מחוזי ת"א) 30008-10-13.
 
ביום 19.4.2015 הגישה פרימייר ערעור על ההחלטה הראשונה לבית המשפט המחוזי (ע"ר 28760-04-15, [פורסם בנבו] השופטת ע' צ'רניאק). ביום 21.5.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי ההחלטה הראשונה תבוטל בכל הנוגע להכרעה בשאלת תוקפו של היתר ההמצאה שניתן בכנס, והורתה לדון בסוגיה זו בשנית, בשל כך שלפרימייר לא ניתנה הזדמנות מלאה לטעון בעניין. זכות הערעור של פרימייר על ההחלטה בעניין ביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום נשמרה. 
 
ההחלטה השנייה – ביום 19.7.2015, לאחר שהתקיים דיון מחודש לעניין ההמצאה שבוצעה בכנס, קבעה הרשמת כי אין מקום לשנות מן ההחלטה הראשונה. הרשמת קבעה כי תיקון מס' 2 לתקנות משנת 2013 (להלן: תיקון מס' 2) החמיר את המבחנים לביצוע המצאה למורשה, כך שנדרש כי היא תבוצע למורשה העוסק אותה שעה בעצמו מטעם הנתבע בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט. בהמשך לכך, נקבע כי פרימייר לא הוכיחה כי הקשר בין AWS לבין אמזון מקיים את הדרישה לעניין "אותו העסק או אותה העבודה" לפי תקנה 482 לתקנות.
 
תוצאות ההליך: פרימייר הגישה ערעור גם על ההחלטה השנייה, ובו חזרה על טיעוניה בהליכים הקודמים והוסיפה כי הצליחה להוכיח כי ביצעה המצאה כדין הן לחברת AWS והן לסגן הנשיא של אמזון, ועל כן יש להכיר בתקפות ההמצאה באמצעות מורשה.
 
ביום 25.1.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה של פרימייר, וקבע כי יסודותיה העובדתיים של תקנה 482 התקיימו, לרבות קיומם של זיקה הדוקה בין AWS לאמזון וקשר אינטנסיבי בין המורשה לבין בעל הדין. לפיכך, כך נקבע, ההמצאה בכנס כמוה כהמצאה כדין לאמזון. בנוסף, בית המשפט המחוזי קבע כי ההמצאה בכנס אינה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, וכן כי אמזון לא עמדה בנטל המוטל עליה להראות כי הפורום האמריקאי הוא המועדף לדיון בתביעה. בעקבות הכרעה זו, בית המשפט המחוזי קבע כי התייתר הדיון בנוגע להיתר ההמצאה שניתן מחוץ לתחום השיפוט. לבסוף, בית המשפט המחוזי פסק לחובתה של אמזון הוצאות משפט על סך 50,000 שקלים. 
 
בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון: על פסק דין זה הגישה אמזון בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וראו לעניין זה - רעא 1607/16.
 

14 באפריל, 2015,

0 תגובות

היתר המצאה לחו"ל בגין הפרה שהתבצעה באינטרנט

היתר המצאה לחו
תביעה שהגישה חברת פרמייר ים המלח מעבדות קוסמטיקה בע"מ כנגד חברת Amazon .com.inc, מעבדות קסמי מלכת שבא - מוצרי קוסמטיקה מים המלח בע"מ, AAA Invest net.Ltd, ישראל נטגייד בע"מ וחסיה סטבינצקי. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת חנה פלינר. ביום 19.3.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט שניתן במעמד צד אחד על-ידי כב' הרשמת נחליאלי-חיאט. 
 
בכתב התביעה כאמור טוענת פרימייר ים המלח כנגד כל המשיבות כולן כי הן מפרות את סימן המסחר הרשום שלה, כאשר הן מוכרות את מוצריה ומציגות עצמן כמשווקות מורשות של פרמייר, כי הן מפרות את זכויות היוצרים והזכויות המוסריות, בין היתר, על-ידי שימוש בשמה של פרימייר והצגת תמונותיה ללא רשות, כי התנהלות המשיבות עולה כדי גניבת עין. 
 
התובעת טוענת שאתר האינטרנט של אמזון מאפשר למשווקים שונים לשווק מוצרים ללא כל פיקוח תוך פגיעה בזכויותיה ומונעת ממי שנפגעו זכויותיו למצות את הדין עם הגורם המפר על ידי כך שהיא מסתירה את פרטי הגורמים המפרים. 
פרימייר פנתה לאמזון במכתב דרישה בו טענה כי גורמים שאינם מורשים משווקים את סחורתה, אגב הפרת זכויותיה. פרימייר ים המלח טוענת כי גם לאחר שפנתה לאמזון במכתב הדרישה אמזון לא פעלה על מנת להסיר את המחדל. 
 
בכל הנוגע לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי מפנה פרימייר לחלופות 500(6), 500(7), 500(10). בכל הנוגע להיות בית המשפט בישראל הפורום הנאות, מפנה פרימייר ים המלח למבחנים שגובשו בפסיקה וטוענת כי במקרה הנדון מירב הזיקות מצביעות על כך כי הפורום הנאות הוא בישראל, הן מאחר והנזק נגרם בישראל והן מאחר ומקום מושבם של כל יתר בעלי הדין מלבד אמזון הוא בישראל. פרימייר ים המלח טוענת שלאמזון צריכה להיות ציפייה סבירה כי יהיה עליה לנהל הליכים משפטיים מחוץ לארה"ב, ובישראל בפרט, שכן רבים עושים את השימוש בשירותיה. 
 
אמזון הגישה בקשה לביטול היתר ההמצאה ומכאן ההליך שלהלן.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לביטול היתר המצאה התקבלה, היתר ההמצאה מחוץ לתחום מבוטל. בית המשפט לא הכיר בתקפות ההמצאה שבוצעה. בית המשפט סבר כי אין בידי פרמייר עילת תביעה טובה כנגד אמזון, אם בכלל קיימת עילה שכזו; לא מתקיימת חלופה מחלופות תקנה 500 לתקסד"א; בנוסף ולחלופין ישראל אינה הפורום הנאות בנסיבות העניין. לא זו אף זו, יש ממש בטענות אמזון בדבר אי הדיוק שבהצגת העובדות שבבקשה, דבר המעיב על קבלת הסעד המבוקש.
 
בנוסף נפסק כי פרמייר תשלם לאמזון הוצאות משפט בשתי הבקשות שהוגשו בסכום של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ.
 
הערעור: ביום 19.4.2015 הגישה פרימייר ערעור על ההחלטה הראשונה לבית המשפט המחוזי (ע"ר 28760-04-15, [פורסם בנבו] השופטת ע' צ'רניאק). ביום 21.5.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי ההחלטה הראשונה תבוטל בכל הנוגע להכרעה בשאלת תוקפו של היתר ההמצאה שניתן בכנס, והורתה לדון בסוגיה זו בשנית, בשל כך שלפרימייר לא ניתנה הזדמנות מלאה לטעון בעניין. זכות הערעור של פרימייר על ההחלטה בעניין ביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום נשמרה. 
 
ההחלטה השנייה: ביום 19.7.2015, לאחר שהתקיים דיון מחודש לעניין ההמצאה שבוצעה בכנס, קבעה הרשמת כי אין מקום לשנות מן ההחלטה הראשונה. הרשמת קבעה כי תיקון מס' 2 לתקנות משנת 2013 (להלן: תיקון מס' 2) החמיר את המבחנים לביצוע המצאה למורשה, כך שנדרש כי היא תבוצע למורשה העוסק אותה שעה בעצמו מטעם הנתבע בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט. בהמשך לכך, נקבע כי פרימייר לא הוכיחה כי הקשר בין AWS לבין אמזון מקיים את הדרישה לעניין "אותו העסק או אותה העבודה" לפי תקנה 482 לתקנות.
 
הערעור השני: גם על ההחלטה השנייה הוגש ערעור שהתקבל וראו לעניין זה ע"ר 34510-09-15.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

11 במאי, 2009,

0 תגובות

סקירת פסיקה - "חוק הספאם" - אוק' 2009

ביום 1.12.08 נכנס לתוקפו תיקון 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 הידוע בשם "חוק הספאם" (להלן: "החוק"), אשר נועד להילחם במגיפת דואר הזבל הפרסומי באימייל וב-SMS. בסקירה פסיקתית זו נסקור את כלל פסקי הדין (נכון לאוק' 2009) שפורסמו בעילה לפי חוק זה.

מבחינה של פסקי הדין שיצאו מלפני בתי המשפט השונים עולות מספר מסקנות:

א. עד עתה רק בתי המשפט לתביעות קטנות דנו ופסקו פסקי דין בעילות הקבועות בחוק.

ב. תשלום הפיצויים הגבוה ביותר שנפסק הוא 6,000 ₪.

ג. נפסקו פסקי דין אך ורק ביחס להודעות דוא"ל. לא נפסקו פסקי דין כלשהם ביחס להודעות SMS.

 

להלן תמצות פסקי הדין:

פסטרנק נ' P1000

ביום 2 אפריל 2009 יצא פסק דין מלפני כב' השופט גדעון ברק במסגרת תק (רח') 2378/08 פסטרנק נ' P1000, להלן עיקריו:

העובדות:

התובע תבע פיצויים בגין 60 הודעות ספאם שהתקבלו בכתובת המייל שלו, כאשר 2 הודעות ספאם התקבלו לאחר כניסת החוק לתוקפו. למרות פניות חוזרות ונשנות של התובע לנתבעת, התובעת המשיכה במשלוח ההודעות.

נפסק:

היות והתובע המשיך לקבל הודעות גם לאחר שהודיע על היעדר הסכמה והיות ועסקינן בשתי הודעות בלבד (שלאחר כניסת החוק לתוקפו), כאמור לעיל, החליט בית המשפט לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי כספי של 1,000 ₪ עבור כל דבר פרסומת – סך כולל של 2,000 ₪. התביעה מתקבלת בחלקה.

מיכל ואקנין נ' גילה בויים - האגודה לפיתוח מודעות בע"מ

ביום 19 יולי 2009 יצא פסק דין מלפני כב' השופט מיכאל תמיר במסגרת תק (ת"א) 16423-02-09 מיכל ואקנין נ' גילה בויים - האגודה לפיתוח מודעות בע"מ (פורסם בנבו), להלן עיקריו:

העובדות:

הנתבעת שלחה לתובעת 17 הודעת דואר אלקטרוני ולמרות פניות של התובעת לנתבעת בדרישה לחדול משיגור הודעות במייל המשיכה הנתבעת לשלוח את ההודעות.

נפסק:

בית המשפט התרשם כי בעת שהנתבעת אכן הבינה כי יש לחדול משיגור מיילים לתובעת, אזי היא אכן פעלה והפסיקה את המיילים. התובעת לא עשתה שום פעולה על מנת להסיר את המיילים זמן רב טרם כניסת החוק אלא רק מספר ימים לפני כניסת החוק לתוקף. בנסיבות העניין, בית המשפט פסק סך של 10 ₪ בגין כל מייל שנשלח וחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 170 ₪ ובתוספת 170 ₪ אגרת בית משפט. התביעה מתקבלת.

נמרוד דרזנר נ' קלאב 50 - ארגון לבני 50 במספר פלוס בע"מ

ביום 19 יולי 2009 יצא פסק דין מלפני כב' השופט מרדכי בן-חיים במסגרת תק (ת"א) 1266-03-09 נמרוד דרזנר נ' קלאב 50 - ארגון לבני 50 במספר פלוס בע"מ (פורסם בנבו), להלן עיקריו:

העובדות:

התובע תבע פיצויים בגין 10 הודעות ספאם שהתקבלו בכתובת המייל שלו וזאת לאחר שדרש בכתב מן הנתבעים להימנע ממשלוח דואר אליו והנתבעים אף השיבו כי יימנעו לאלתר ממשלוח הדואר האמור. הנתבעים טענו כי המדובר בפרסום אינפורמטיבי ולא מסחרי וכי בשל תקלה משלוח ההודעות המשיך.

נפסק:

מעיון בתוכן דברי הדואר עולה כי יותר מאשר קידום מכירות ומוצרים יש בהודעות העברת מסרים ותכנים בדבר השתתפות בקורסים או בהרצאות שונות. מכאן, שאין עסקינן בחברה שמעוניינת להשיא רווחים ממכירת טובין או שירותים אלא חברה שמפיקה רווחים מפעולות אחרות ובכך מתמצה אחת המטרות ששיווה החוק לנגד עינו, דהיינו; מניעת עידוד להוצאת כספים באמצעות פרסום ספאם. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעים הפרו את הוראות החוק וכי עליהם לנקוט את כל הצעדים הדרושים ובכלל זה הצעדים הטכניים על מנת להימנע מהפרת החוק. בנסיבות העניין ולאור הסכמת התובע פסק בי המשפט סך כולל של 1000 ₪. התביעה מתקבלת.

יעקב טלר נ' קו מנחה שירותי מידע ותקשורת

ביום 19 יולי 2009 יצא פסק דין מלפני כב' השופטת יעל אילני במסגרת תק (ת"א) 334-02-09 יעקב טלר נ' קו מנחה שירותי מידע ותקשורת, להלן עיקריו:

העובדות:

התובע נמנה על מנויי הנתבעת, שביקש לקבל ממנה דואר פרסומי ודיוורים מקצועיים החל משנת 2004 , ושקיבל שירות זה במשך שנים, על פי בקשתו. בכתב התביעה נטען שהנתבעת שלחה 93 הודעות דואר, אך במהלך הדיון צמצם התובע את תביעתו לכ-53 הודעות שנשלחו אליו בניגוד לחוק החל מהמועד בו ביקש מהנתבעת להסירו מרשימת התפוצה ועד למועד הגשת התביעה.

נפסק:

מייד לאחר הפניה הראשונה שקיבלה הנתבעת מהתובע ובה בקשה להסירו מרשימת התפוצה פעלה הנתבעת מיידית להסירו מהרשימה. ממכלול הנסיבות והראיות, בית המשפט הגיע למסקנה כי יש בהתנהלות התובע כלפי הנתבעת משום חוסר תום לב, לרבות בקיום החוק, ולא רצון אמיתי להיות מוסר מרשימת התפוצה. בית המשפט דחה את התביעה, וחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪. התביעה נדחית.

בנימין רובין נ' פורקס פלייס בע"מ

ביום 20 יולי 2009 יצא פסק דין מלפני כב' השופטת חנה פלינר במסגרת תק (ת"א) 12371-01-09 בנימין רובין נ' פורקס פלייס בע"מ (פורסם בנבו), להלן עיקריו:

העובדות:

התובע היה בעבר לקוח של הנתבעת. היחסים בינהם הסתיימו ולטענת התובע, לאחר סיום היחסים הוא קיבל דבר פרסומת באמצעות הדוא"ל שיש בהם כדי הפרה של הוראות חוק הספאם ופגיעה בפרטיות.

נפסק:

נבדק האם מתקיימים התנאים הנקובים בסעיף 30.א.ג לחוק האמור ונפסק כי: א. התובע אישר קבלת הדיוורים. ב. התובע לא הוכיח כי המסרונים שקיבל היו פרסומת במובנם בחוק - המדובר במסרונים אינפורמטיביים בדבר שערי ריבית וכו', אשר ניתן לראות בהם כמידע המשווק ללקוח ולאו דווקא כדבר פרסום אסור. ג. ברגע שהבהיר התובע את רצונו שלא לקבל יותר מסרונים, פסקה הנתבעת מלעשות כן, למרות שלא עשה כן בכתב כאמור בדרישת החוק. ד. הודעה בכתב על רצונו של התובע להפסיק לשלוח מסרונים הייתה מספקת במקרה הנדון ולא היה מקום להגיש את התביעה. התביעה נדחית.

תמר בן יהודה נ' וואלה שופמיינד בע"מ

ביום 20 יולי 2009 יצא פסק דין מלפני כב' השופטת חנה פלינר במסגרת תק (ת"א) 2129-03-09 תמר בן יהודה נ' וואלה שופמיינד בע"מ (פורסם בנבו), להלן עיקריו:

העובדות:

התובעת רכשה בעבר ספר אצל הנתבעת. במסגרת ההרשמה והרכישה, הסכימה התובעת לקבל דיוור.

נפסק:

סעיף 30א(ג) לחוק כולל שלושה תנאים: א. התנאי הראשון מתקיים, היות שהתובעת מסרה את פרטיה. ב. התנאי השני מתקיים, היות שהתובעת לא ביקשה את הסרת פרטיה מהאתר. ג. התנאי השלישי מתקיים, אמנם התובעת קנתה ספר והפרסום שנשלח לתובעת כלל מוצרים שונים ומגוונים, דוגמת ספות וטלוויזיות, אולם, מדובר באתר שזה עיסוקו. לא ניתן לצפות, כי יוצעו לתובעת ספרים בלבד, אלא כל מוצר שהאתר מוכר. בטרם מפעילים את החוק ודורשים פיצוי בדמות קנס של 1,000 ₪, ניתן להקדים פנייה בכתב, שעלותה 0 ₪, ורק אם דבר זה לא עולה יפה - יש מקום להגיש תביעה משפטית. בהסכמת הנתבעות, התביעה נדחית ללא צו להוצאות. התביעה נדחית.

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור