חברת קמטק הגישה התנגדות כנגד בקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת אורבוטק. ההתנגדות נדונה ברשות הפטנטים בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 20.7.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי שהתקבל ותוצאותיו שהדיון הוחזר לרשם.
העובדות: מבקשת הפטנט הגישה בקשת פטנט שכותרתה: "שיטה ומערכת לבדיקת מכשירים עם מוליכים מיקרוסקופיים בעלי תבניות" ועניינה בשיטה ומערכת הכוללת תאורה שתפקידה לסווג פגמים מהסוגים חתך וגורם זר המצויים על גבי מוליכים מיקרוסקופיים.
המתנגדת טוענת כי האמצאה מושא הבקשה נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. לעניין זה טוענת המתנגדת כי האמצאה מבוססת על שימוש בתאורות מסוגים Darkfield ו- Brightfield וכן על רכיבים בסיסיים שהיו ידועים במועד הקובע למטרות להן מיועדת האמצאה.
כמו-כן, טוענת המתנגדת כי המבקשת הפרה את חובת הגילוי שבסעיף 18 לחוק בכך שלא ציינה את פטנט 450 כפרסום קודם הנוגע לבקשתה. עוד טוענת המתנגדת כי על פי תקנה 20(א)(1) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח-1968 (להלן: "התקנות") היה על המבקשת לציין את פטנט 450 במבוא לפירוט והיא נמנעה מלעשות כן. בכך הפרה המבקשת את חובת תום הלב המוטלת עליה.
תוצאות ההליך: נפסק כי ההתנגדות מתקבלת במלואה. בנוסף נפסק כי המתנגדת תגיש בקשה מפורטת לפסיקת הוצאותיה.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
פרשנות מונחים בתביעות
בית המשפט העליון עמד על הכלל המנחה לעניין פרשנות פטנט בפסק הדין ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4), 45 (להלן: "פס"ד היוז"):
"אכן, פרשנותו של פטנט איננה שונה בעיקרה מפרשנותו של כל מסמך אחר, ולכן יחולו עליו כללי הפרשנות הרגילים, החלים לגבי מסמכים, עם זאת, מתחייבת זהירות פרשנית לאור אופיו וכוחו המיוחדים של הפטנט כמקנה מעין מונופולין בשוק. כלל פרשנות בסיסי הוא, כי את הפטנט יש לקרוא כמסמך שלם, על-מנת שיהיה ניתן לעמוד על כוונת הממציא, כפי שזו באה לידי ביטוי במסמך… אמנם, הפטנט מכוון, בראש ובראשונה, אל בעל המקצוע בתחום או בענף הרלוואנטיים, לכן יש לפרשו לאור הידע המקצועי, שהיה קיים במועד המתאים. אולם, מאחר שמלאכת פרשנות הפטנט חותרת להתחקות אחר כוונת הממציא, מותרת גמישות מסוימת במתן משמעות לביטויים ולמונחים, המופיעים בתביעות, והתיאור שבפירוט יכול לשמש כמילון לביטויים ולמונחים אלה. לשון אחר: הממציא יכול, במידה מסויימת, לשמש לקסיקוגראף של אמצאתו".
נפסק כי יש לשאוף לכך שהתביעות יהיו ברורות וחד משמעיות עד כמה שניתן מתוך עצמן ולא יותירו מקום לספק בליבו של בעל המקצוע הממוצע באשר להגדרת האמצאה. נכון הדבר כי בפרשנות התביעות מותר להסתייע ביתר חלקי הבקשה או הפטנט, לפי העניין, ואולם אין בכך כדי לפתור את נסח התביעות מן החובה להגדיר את האמצאה באופן ברור ותמציתי בתביעותיו, שהרי זוהי מטרתן (ראו סעיף 13 לחוק ותקנה 20(א)(3) לתקנות).
גישה זו משתקפת גם בפסק דינו בית המשפט העליון בעניין ע"א 2626/11 חסין אש תעשיות בע"מ נ' קוניאל אנטוניו (פורסם בנבו, 11.4.2013):
"שנית, על פי סעיף 13 לחוק הפטנטים, כאשר המחלוקת המשפטית נוגעת למונופול או להיקפו – היקף ההגנה על האמצאה ייקבע בהתאם לתביעות המגדירות אותה, כאשר כתב הפירוט כמשמעותו בסעיף 12 לחוק הפטנטים, ישמש ככלי עזר פרשני להבנת מהותן של התביעות.
…
מכאן, שכתב הפירוט אינו יכול להוסיף הגנה על פרטים שלא צוינו בתביעות הפטנט. במילים אחרות, ההגנה המונופוליסטית לא תינתן מעבר למוגדר בתביעות עצמן. עיקרון זה משקף את האינטרס הציבורי, שכן הוא מאפשר ודאות באשר להיקף ההגנה המוענקת במסגרת הפטנט, ושימוש על ידי הציבור באותם הרכיבים באמצאה שאינם מוגנים לצורך המשך מחקר ופיתוח."
בענייננו נפסק כי פרשנות התביעה מתוך עצמה מביאה למסקנה כי יש לאמץ את הפרשנות המוצעת על ידי המבקשת. פרשנות זו מתיישבת עם לשון התביעה. זאת ועוד, חיזוק נוסף לפרשנות שמציעה המבקשת ניתן למצוא בשרטוטי בקשת הפטנט המבהירים את כוונת המבקשת.
פרשנות פטנט לרעת המנסח
זאת ועוד, בדומה לכללי הפרשנות של חוזים, יש לפרש מונחים בתביעות שאינם ברורים לרעת המנסח וזאת לנוכח הגיונו של הכלל כי למנסח יש השפעה גדולה יותר על לשון הטקסט (ראה, בין היתר, ע"א 9609/01 מול הים (1978) בע"מ נ' עו"ד שגב, פ"ד נח(4) 106, בעמ' 136). כאשר מדובר בבקשת פטנט ברור כי המבקש הוא ששולט על לשונה. אשר ללשון התביעות, בדרך כלל בהליך הבחינה של הבקשה חל שינוי בלשונן וזאת על מנת להתגבר על ליקויים שהועלו כנגד כשירות הבקשה או כדי להתאים את נוסח התביעות לנוסח שקובל בפטנט מקביל. אך גם ביחס לתביעות, המבקש הוא הקובע את לשונן ולפיכך כל אי בהירות בהן לא יכולה להתפרש אלא לרעתו.
העדר חידוש
דרישת החידוש קבועה בסעיף 4 לחוק, הקובע כדלקמן:
"אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה
לה, לפני תאריך הבקשה-
(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."
פרסום אשר יש בו בכדי לשלול חידוש צריך שיכלול את האמצאה במלואה ובאופן שבעל מקצוע יוכל לבצעה כמתואר בתביעות (ראה: פס"ד היוז, פסקה 45):
"כלל ראשון הוא, כי על-מנת להוכיח פרסום קודם, אשר יש בו כדי לשלול חידוש, יש להצביע על מסמך המכיל את האמצאה כולה, ואין ליצור פסיפס של ידיעות המלוקטות מתוך מסמכים שונים ונפרדים לגיבושה של תמונה כוללת אחת…"
פרסום קודם הנזכר בפרק הרקע בפטנט
לטענת המתנגדת יש במערכת Supervision, אשר אוזכרה במבוא לבקשת הפטנט כדי לשלול את החידוש שבאמצאה הנתבעת. נפסק כי ככל שקיימים הבדלים בין מערכת Supervision לבין האמצאה נתבעת בתביעות הבלתי תלויות, הרי שהבדלים אלה אינם באים לידי ביטוי בתביעות אלה. לפיכך נעדרות תביעות אלה חידוש לעומת מערכת Supervision. זאת ועוד, ככל שהשיפור ביכולת סיווג הפגמים נעוץ באלגוריתם משופר של המסווג, כפי שטען מר ספיר בחקירתו, הרי שגם יסוד זה לא מצא ביטוי בתביעות הבלתי תלויות.
מבקשת הפטנט טענה כי פטנט 151 אינו מהווה פרסום קודם בהליך זה. היא מודה כי המתנגדת התייחסה לפרסום במסגרת סעיף 6 לכתב טענותיה ואולם זו כוללת אך הפניה כללית לפרסום זה וטענה כי גם לאורו האמצאה הנתבעת נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית.
הנמקה הנדרשת ביחס לטענת פרסום קודם
נפסק כי המתנגדת לא ניתחה את הפרסום ולא הבהירה כיצד יש בו כדי לשלול את כשירות האמצאה לפטנט. טענתה הינה כללית באופן שאינו מאפשר למבקשת הפטנט להתמודד עימה בטענותיה או בראיותיה (לעניין חובת המתנגד לפרט כיצד יש בפרסומים קודמים כדי לשלול מן האמצאה הנתבעת חידוש או התקדמות המצאתית ראה החלטת הרשם (כתוארו אז), ד"ר מאיר נועם בעניין התנגדות לבקשת פטנט 137053 אשר חביב נ' המפתח המסתובב (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 17.2.2009).
על כן נפסק כי אין להתייחס לפטנט 151 כאל פרסום קודם במסגרת הליך זה.
פרסום קודם עצמי בפטנט קודם
נפסק כי הבדלים סמנטיים בין פטנט 450 לבין האמצאה לאו הבדלים הם לעניין שאלת החידוש וההתקדמות ההמצאתית. במלים אחרות, אם בוטא אותו יסוד באמצאה במלים אחרות בפרסום קודם, הרי שאין די בשוני מילולי זה.
נפסק כי תביעות 11 – 13 לפטנט 450 מקיימות את האמור בתביעה מס' 1 בבקשת הפטנט שבכותרת. מכאן שיש בפטנט 450 כדי לשלול את החידוש שבתביעה מס' 1 לבקשת הפטנט.
התביעות התלויות
משנשלל החידוש שבתביעה מס' 1 נותר לבדוק האם יש בתביעות התלויות יסודות נוספים המעמידים תביעות אלה בתנאים לכשירות לפטנט.
מניתוח התביעות התלויות נפסק כי אין ביסוד הנוסף שבתביעות כדי לצמצם את התביעה ביחס לתביעה מס' 1. לחלופין, היסוד הנוסף מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע בתחום ולפיכך נעדרת התביעה התקדמות המצאתית.
תום לב בהגשת בקשת פטנט
המתנגדת טוענת כי המבקשת נהגה בחוסר תום לב בכך שלא מסרה די פרטים בעניין מערכת Supervision מתוצרתה בפירוט בהתאם לתקנה 20(א)(1) לתקנות. תקנה זו קובעת כדלקמן:
"(א) הפירוט יכלול את הנושאים הבאים כסדרם:
(1) מבוא המסביר את ייעוד האמצאה ותיאור תמציתי של מצב הידיעות בשטח המקצועי שבו נעשתה האמצאה, עד כמה שהיה ידוע למבקש לאור האמצאה;"
במבוא לבקשת הפטנט הזכירה המבקשת את מערכת Supervision מתוצרתה וכן את בקשת פטנט 151. במהלך ההתנגדות הובהר כי מערכת Supervision שוללת את החידוש שבאמצאה הנתבעת במרבית התביעות שבבקשת הפטנט.
נפסק כי אשר לבקשת פטנט 151, משאוזכרה במבוא, עמדה בכך המבקשת בנטל המוטל עליה. אם חפץ הבוחן להעמיק ולהבין את הבקשה וכיצד יש בה כדי להשליך על כשירות האמצאה לפטנט, הרי שלא הייתה כל מניעה כי ייעשה כן והרשמת היתה סבורה כי זו אף הייתה חובתו בהתאם לסעיף 17 לחוק.
באשר למערכת Supervision, המציבה קושי בפני הבוחן, שהרי אין מונח בפניו מסמך המתאר את אופן פעילותה. עולה השאלה מה דינו של מבקש אשר בעת הגשת הבקשה יודע או למצער חושד, כי אמצאתו אינה כשירה לפטנט בהתאם לסעיף 4(2) לחוק. שאלה זו מתחדדת לנוכח העובדה כי בהתאם לסעיף 17(ב) לחוק לא חלה על הבוחן כל חובה לבחון אם נשלל החידוש שבאמצאה בהתאם לסעיף 4(2) לחוק.
ואולם אין האמור משליך על השאלה האם על הבוחן להסתפק לצורך מילוי הוראות תקנה 20(א)(1) באזכור שמה של המערכת מבלי שפורטו רכיביה. הרשמת סברה כי לא די באזכור שם המערכת כדי לספק את דרישות התקנה. יחד עם זאת, החוק אינו קובע כל סנקציה בגין אי עמידה בתקנה 20(א)(1) ומטיל את הנטל על הבוחן לוודא כי הפירוט אכן עומד בתנאי סעיף 12 לחוק.
חובת תום הלב של המבקשת באה לידי ביטוי בסעיף 18ג לחוק ומתוחמת היא למסירת "פרט מטעה" ברשימת האסמכתאות לפי סעיף 18 לחוק או העדר עדכון ביודעין. הרשמת לא סברה כי המבקשת מסרה פרט מטעה, שהרי הזכירה את המערכת במבוא לפירוט. משלא נשאלה בהליך הבחינה על מאפייני המערכת, לא מסרה כל פרט אודותיה, בין מטעה ובין אמיתי. מכאן שלא ניתן לקבוע כי סעיף 18ג לחוק חל על ענייננו.
המתנגדת המשיכה וטענה כי מוטלת על המבקשת חובת תום לב בהתנהלותה מול הרשות וזאת מכוח סעיפים 39 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973. לעניין זה מסתמכת המתנגדת על דברים שנקבעו בע"א (נצ') 14/92 פלסאון מפעלי מעגן מיכאל בע"מ ואח' נ' פרדי פריינט (פורסם בנבו, 26.8.1993). באותו עניין פסק כב' השופט גינת כי החובה הקבועה בסעיף 18 לחוק הינה חובה מתמשכת עד הקיבול וזאת מכוח חובת תום הלב של המבקש. עוד נפסק שם כי הסעדים בגין הפרת החובה אינם מוגבלים לפיצויים בלבד. ברבות הימים, החליט המחוקק לאמץ פסיקה זו בחוק הפטנטים (תיקון מס' 2), התשנ"ה – 1995 (ס"ח תשנ"ה מס' 1538, מיום 10.8.1995 עמ' 402 אף אם לא התייחס אליה במפורש בדברי ההסבר (ה"ח תשנ"ד מס' 2215, מיום 27.10.1993 עמ' 74).
בנסיבות אלה בהן גילתה המבקשת את דבר קיומה של המערכת לא סברה הבוחנת כי יש מקום להטיל עליה חובות גלוי נוספות מכוח חובת תום הלב. עם זאת, אם הייתה מתבקשת על ידי הבוחן לפרט במבוא מהי המערכת וכיצד היא פועלת חייבת הייתה לעשות כן. אין די, בציון שם המערכת במבוא לפירוט מבלי לציין את תכונותיה ומאפייניה. דברים ברוח זו נקבעו גם בסעיף 5 לחוזר רשם מ.נ. 85 "הפנייה בפירוט בקשות לפטנט למסמכים חיצוניים תוך שימוש בביטוי "incorporated by reference"" מיום 8.11.2010 לפיו: "לא תתאפשר כלל הפניה למסמכים שלא פורסמו".
על כן נפסק כי המבקשת לא הפרה את חובת תום הלב.
למידע נוסף או לשאלות ביחס למאמר צרו אתנו קשר:
דרורי-וירז'נסקי-אורלנד, עורכי דין ועורכי פטנטים:
טל:03-6005572
פקס:03-6005531
דוא"ל:office@dwo.co.il
למידע נוסף על רישום פטנטים במשרדנו ראו>> מידע נוסף בעמוד זה על רישום פטנטים.
למידע נוסף על תביעות פטנטים במשרדנו ראו>> מידע נוסף בעמוד זה ייצוג בתביעות פטנטים.