משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: זכויות יוצרים בתוכנה

7 בפברואר, 2016,

0 תגובות

הפרת זכות יוצרים בתוכנה

הפרת זכות יוצרים בתוכנה
תביעה שהוגשה על ידי חברת ריווחית - תכנות עסקי 1999 בע"מ כנגד איגור איצקוב ונחום כוורס. ההליך נדון בבית המשפט המחוזי מרכז, בפני השופט יעקב שפסר. ביום 27.1.2016 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: תובענה למתן צו מניעה קבוע, המורה לנתבעים לחדול מביצוע כל פעולה המפרה את זכויות היוצרים של התובעת בתוכנת מחשב בתחום הנהלת החשבונות, וכן לקבלת פיצויים כספיים בגין הנזקים שנגרמו לתובעת בעקבות ההפרה הנטענת. 
 
תוצאות ההליך: התובענה מתקבלת ביחס לנתבע 1 ונדחית ביחס לנתבע 2. 
 
צו מניעה: צו המניעה הזמני יהפוך לצו מניעה קבוע, במסגרתו על הנתבע 1 לחדול ולהימנע מכל שימוש בתוכנה. 
 
מתן חשבונות: בנוסף נפסק כי על הנתבע 1 להעביר לתובעת דין וחשבון מלא ומאושר על ידי רואה חשבון ובו פרטים בדבר עלויות הייצור, הפיתוח, השיווק, מכירות שבוצעו וכל שימוש שנעשה על ידי הנתבע 1 בתוכנת פיננסית וזאת בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידיו.
 
הוצאות: בנוסף נפסק כי הנתבע 1 ישלם הוצאות התובעת בגין תשלום אגרת בית משפט ובגין שכ"ט המומחה ששולם על ידה, וכן שכר טרחת עו"ד בסך 30,000 ש"ח. בנוסף נפסק כי התובעת תשלם הוצאות הנתבע 2 בסך של 15,000 ש"ח. 
 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

זכויות יוצרים בתוכנה

חוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007 (להלן: "החוק") מגדיר בסעיף 4 באילו יצירות עשויה להתגבש זכות יוצרים:
"4. (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה:
(1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;
(2) תקליט;
ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9.
(ב) לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו."
 
כאשר בסעיף 1 לחוק נקבע כי "יצירה ספרותית" הינה:
"לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב."
"תוכנת מחשב" – תוכנת מחשב בכל צורה שבה היא מבוטאת."
 
הנה כי כן, תוכנת מחשב, יהא אופן ביטוייה אשר יהא, מהווה יצירה ספרותית המשתייכת לאחת מארבעת הקטגוריות המוגנת בזכויות יוצרים על פי סעיף 24(א)(1) לחוק. כמו כן, אף תוכנת מחשב שהינה תוכנה יישומית, כפי המקרה בענייננו (בו מהווה רווחית תוכנה המסייעת לניהול עסקים ולהנהלת חשבונות), חוסה בגדרי ההגנה הקיימת בחוק. 
 

הבעלות בזכות היוצרים בתוכנה

זאת ועוד, על פי סעיף 33 לחוק, היוצר הינו הבעלים הראשון של זכות היוצרים, כאשר אין דרישה לנקיטתה של פעולה פורמלית כלשהי (כגון רישום או עמידה בדרישה פרוצדוראלית אחרת) על מנת לכונן את זכות היוצרים, והיא מתגבשת בד בבד עם מעשה היצירה. במקרה דנן, אין מחלוקת בין הצדדים כי החברה היא זו אשר יצרה את תוכנת ריווחית. על כן, בהתאם להוראת סעיף 33 לחוק ולהעדר דרישה לאקט פורמלי מצד החברה על מנת לבסס זכותה, המסקנה הינה כי הבעלות בזכות היוצרים בתוכנת ריווחית נתונה לחברה. 
 

הפרת זכות יוצרים בתוכנה

סעיף 11 לחוק קובע מהי זכות יוצרים, ואילו פעולות בלעדיות ביצירה נתונות למחזיק בה:
"11. זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:
(1) העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות;
(2) פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה;
(3) ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;
(4) שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;
(5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות;
(6) עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית;
(7) השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב."
 
מכאן, שעל מנת להפר את זכות היוצרים של החברה בריווחית די בכך שהנתבעים ביצעו איזו מן הפעולות האמורות בסעיף - המוכרות כהפרה של הזכות ביחס ליצירה ספרותית או לתוכנת מחשב - קרי, העתקה, ביצוע פומבי, שידור, העמדת ריווחית לרשות הציבור, עשיית יצירה נגזרת או השכרה.
 
הפרת זכות יוצרים באמצעות העתקתה, לרבות בדרך של עשיית יצירה נגזרת (דהיינו, יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת) הכוללת העתקה, ניתנת להוכחה באמצעות הבאת ראיות נסיבתיות. הסיבה לכך הינה כי במקרים רבים המפר נמנע מהעתקת היצירה בשלמותה, על כל רבדיה, אלא מבצע העתקה חלקית בלבד, במסגרתה מוספים שינויים ולעיתים אף שיפורים ליצירה, באופן המסווה את ההעתקה ומקשה על גילוייה והכחתה. 
 
קיומו של דמיון מהותי בין היצירות, שאיננו מהווה דמיון מובהק, עשוי לעלות כדי ראייה נסיבתית כאמור, ואולם זאת בכפוף להוכחה כי לגורם המפר אף הייתה נגישות ליצירה המקורית. 
 

הפרת זכות יוצרים: דמיון מהותי

התרשמות לפיה בין שתי התוכנות קיים דמיון מסוים איננה מספיקה על מנת לעמוד בדרישת הדמיון המהותי. הסיבה להצבת רף גבוה למדי, של דמיון מהותי, מגלמת את ההכרה בכך שדמיון בין יצירות עשוי לנבוע מנסיבות שאינן העתקה והפרת זכות יוצרים, אלא דווקא מאופי היצירה ככזה שמתבסס על רעיון הניתן לביטוי בדרכים מוגבלות בלבד; מהסתמכותן של שתי היצירות על מקור זהה; ולעיתים אף מצירוף מקרים הנוצר כתוצאה מעיסוק בתחום זהה. במטרה למנוע ככל הניתן קביעת העתקה על סמך זיהויו של דמיון מסוים בין היצירות הנובע מנסיבות לגיטימיות, נקבע כי דמיון מהותי הדרוש להוכחת הפרת זכות יוצרים מתקיים בנסיבות בהן ההעתקה הינה הסיבה המסתברת ביותר לקיומן של נקודות דמיון מצטברות בין היצירות.
 
לשם הוכחת הדמיון בין התוכנות בענייננו, צורפו לכתבי הטענות צילומי מסך של פונקציות מקבילות בתוכנת ריווחית ובתוכנת פיננסית. בדרך זו, ניתנה בידי האפשרות להתרשם באופן ישיר מדרגת הדמיון הגבוהה הקיימת בין השתיים, בין היתר, במאפיינים הבאים: 
 
א. קיומו של דמיון גרפי "במראה ובתחושה" ("Look and Feel") של שתי התוכנות. 
 
ב. סדר וארגון – תרשימי הזרימה במסכי התפריטים של שתי התוכנות מאורגנים באופן כמעט זהה לחלוטין, וכך גם סדר הפונקציות בסרגלי הכלים. 
 
ג. בחירת השמות והקודים – דמיון ניכר (עד זהות) קיים בשמות הפעולות המוצגות על גבי סרגלי הכלים, בשמות הפונקציות, בשמות התפריטים והפעולות האפשריות במסגרתם. 
 
ד. C-REPORT – הפונקציה C-REPORT הקיימת בריווחית, מהווה לטענת החברה (אשר לא נסתרה) שם מסחרי רשום בבעלותה. פונקציה זו מופיעה גם בתוכנת פיננסית, ואולם, מלבד היותה בגדר שם מסחרי, בתוכנת פיננסית מדובר בפונקציה לא שמישה, אשר למעשה איננה מקושרת לפעולה כלשהי. 
 
נפסק כי נקודות ההשקה בין התוכנות בהיבטים אלו, אף כי מדובר בדמיון החל ביחס לשלבי פיתוח שאינם בהכרח קוד התוכנה, נכללות גם הן בגדרי ההגנה הנתונה לתוכנת מחשב במסגרת החוק. הגנה זו מתקיימת בהתאם לגישה הנרחבת אשר אומצה בפסיקתנו - המכירה בהגנה רחבת היקף ביחס לתוכנות מחשב - המשתרעת גם על צורת התוכנה (artwork), המבנה, הזנות המשתמש (user inputs), סדר התוכנה והאופן בו היא מאורגנת.
 
נוכח הסקירה האמורה לעיל, נפסק כי משקלן הכמותי והאיכותי של נקודות ההשקה הקיימות בין תוכנת ריווחית לפיננסית, ואשר חלקן בלבד פורטו לעיל, מעיד על דמיון מהותי החל בין השתיים. 
 

השוואה בין התוכנות באמצעות תצלומי מסך

בית המשפט היה ער למגבלות הנובעות מביצוע השוואה בין שתי תוכנות מחשב באמצעות צילומי מסך בלבד, כפי שהוצגו בתיק זה. 
אף כי תוכנת מחשב חוסה במסגרת החוק תחת הגדרת "יצירה ספרותית", בשונה מהשוואת ספרים או מחזות, בחינת תוכנות מחשב באופן חד מימדי, במסגרתו מושווים צילומים נקודתיים מתוך כל אחת מן התוכנות, איננה מאפשרת לעמוד על מכלול מאפייניהן ויישומיהן, אשר רבים מהם דורשים בחינה מקצועית-טכנית מורכבת. בנסיבות מעיין אלו, הכרוכות בניתוח זהות בן תוכנות מחשב, נודעת חשיבות מוגברת להסתייעות בעדות מומחים.
 
בענייננו, הועברה כאמור בחינתה של סוגיית הדמיון שבין שתי התוכנות גם לבחינתו של מומחה מטעם בית המשפט, אשר ערך השוואה מקיפה בין תוכנת ריווחית לפיננסית, במסגרתה נבחנו על ידו מאפיינים כגון: פונקציונאליות, עיצוב, גרפיקה, שפת התכנות, הודעות והתראות, פיתוח הקוד, המרה בין שפות תכנות ועוד. 
 
באשר לאופן ביצוע הבדיקה, התייחס המומחה גם לתקנות ולהנחיות רשות המיסים בדבר מערכות ניהול חשבונות ממוחשבות וציין כי קיימות בתקנות אלו דרישות מסוימות החלות על תוכנות מסוגן של ריווחית ופיננסית ולפיכך, ציין כי הקפיד להפחית משקלם של רבדים מתחייבים אלו בבדיקתו. כמו כן ציין המומחה, כי בבדיקתו פסל פרמטרים גנריים, המשותפים לכלל התוכנות. 
 
נוכח האמור גיבש המומחה מסקנותיו, אשר במסגרתן נקבע באופן חד משמעי כי לעניין העיצוב, תרשימי הזרימה ופונקציונאליות המערכת מהווה פיננסית העתקה של ריווחית. קביעה זו החיל המומחה גם ביחס למסד הנתונים של פיננסית בציינו כי: "מדובר בזהות אשר קשה עד בלתי אפשרי ליחס ליד המקרה."
 
יחד עם זאת קובע המומחה, כי לא נמצאה זהות בין הקוד של פיננסית לזה של ריווחית, כתוצאה משוני בשפות הפיתוח ומפרמטרים נוספים, ואולם בדרך של היקש, קובע כי הזהות במבנה הנתונים ובנתונים עצמם מעידה על העתקה מתוכנת ריווחית אף ברובד התכנוני. 
מסקנותיו של המומחה תומכות אפוא גם הן בקיומו של דמיון בלתי מבוטל, העולה לא אחת כדי זהות מוחלטת, בין שתי התוכנות. 
 
בהתבסס על התרשמות בית המשפט מן ההשוואה בין צילומי המסך של שתי התוכנות, וכן על מסקנות המומחה כפי שהן עולות מחוות דעתו, מעדותו ומדו"ח ההבהרה, הגיע בית המשפט לכלל דעה כי בין תוכנת ריווחית לפיננסית מתקיים דמיון מהותי. 
 

הפרת זכות יוצרים:  מקרים בהם קיימות אפשרויות ביטוי מצומצמות בלבד

לטענת איצקוב, היות שריווחית ופיננסית כפופות לתקנות ולהנחיות רשות המיסים, אופן הביטוי שלהן נגזר במדיה רבה מהנחיות אלו, ועל כן קיומו של דמיון ניכר ביניהן הינו בלתי נמנע ואינו יכול לשמש בסיס לטענת הפרת זכויות יוצרים. לחיזוק טענתו זו, מפנה איצקוב לאמור בפסק הדין אשר ניתן בעניין דנאל (פרשת דנ-אל, בפס' 6ב; אשר מפנה בעניין זה להלכת סייפקום (ע"א 7996/11 סייפקום בע"מ נ' רביב (פורסם בנבו, 18.11.2013)), לפיו על מנת להוכיח הפרת זכויות יוצרים, במקרים בהם קיימות אפשרויות ביטוי מצומצמות בלבד - נוכח קיומן של דרישות פונקציונאליות – אין די בהוכחת דמיון מהותי ויש להוכיח דמיון כמעט מוחלט ליצירה המוגנת. 
 
ואולם בענייננו, ציין המומחה מפורשות כי במסגרת בדיקתו אודות הדמיון בין ריווחית לפיננסית הובאו בחשבון על ידו הפרמטרים בתוכנות הנובעים מהנחיות רשות המיסים וכן מאלמנטים גנריים ומשקלם הופחת בהתאם, כאשר אף על פי כן, הגיע למסקנה כי תוכנת פיננסית הועתקה מריווחית.
 

הפרת זכות יוצרים: נגישות

אלמנט הנוסף הדרוש להוכחת הפרת זכות היוצרים בתוכנה היא הנגישות של הנתבע לתוכנה המקורית.
על מנת למלא אחר דרישת הנגישות אין צורך להוכיח נגישות ממשית ודי בכך שבידי הנתבע נקרתה הזדמנות לגישה אל היצירה המקורית, לדוגמא כתוצאה מקשר עקיף עם היוצר המקורי או לאחר שהיצירה כבר הופצה בציבור, כאשר באזור גיאוגרפי מצומצם כמדינת ישראל, הפצה נרחבת תיחשב כיוצרת נגישות. 
 
בענייננו, טענת החברה, אשר לא נסתרה, הינה כי ריווחית מופצת בשוק הישראלי מזה כ-15 שנים, משרתת למעלה מ-20,000 לקוחות, והינה בין התוכנות המובילות בישראל בשוק הרלוונטי. בכך יש כדי לאפשר נגישותו הפוטנציאלית של איצקוב לתוכנת ריווחית. בנוסף, גם נגישותו בפועל של איצקוב לתוכנת ריווחית הוכחה בענייננו, שכן, כאמור, בתוצאות בדיקת המחשב שנערכו במחשבו של איצקוב נקבע כי: ספרייה בשם "Rivhit" נמחקה ממנו מספר ימים לאחר הגשת התובענה דנן, כי קיימת גם ספרייה בשם RivhitTutors"" ובה קבצים שחלק משמם "Rivhit", וכן כי בחיפוש שנערך בדואר האלקטרוני של איצקוב בשימוש במילה "ריווחית" נמצאו תוצאות. מכאן, שבמחשבו של איצקוב נמצאו עדויות לקבצים הקשורים לריווחית, המגבשים נגישותו הממשית לתוכנה זו.
 

הפרת זכות יוצרים: הגנת הטענה של יצירה עצמאית

נפסק כי אף קיומם של דמיון מהותי ונגישות לתוכנת ריווחית אינם מגבשים הפרתן של זכויות יוצרים, ככל שיעלה בידי איצקוב להוכיח בראיות מהימנות כי יצר את פיננסית באופן עצמאי ולא תוך העתקה מתוכנת ריווחית. בענייננו, לא סבר בית המשפט כי עלה בידי איצקוב לבסס כדבעי טענתו לפיה תוכנת פיננסית כוללת מסכים ייחודיים רבים, שאינם נכללים בריווחית, ועל כן מהווה יצירה מקורית ועצמאית. בכדי לתמוך בטענתו זו, צירף איצקוב לכתב הגנתו צילומי מסך של ריווחית ופיננסית אשר נועדו להדגיש את ייחודיותם של מסכי פיננסית. עם זאת, נפסק כי צילומי מסך בודדים בלבד מאלו שצורפו אכן משווים בין מסכיהן של שתי התוכנות, בעוד שמרבית הצילומים הינם מתוך תוכנת פיננסית בלבד (ואינם מאפשרים לפיכך עריכת השוואה ממשית בין התוכנות). בנוסף, אף אילו טענת איצקוב לקיומם של מסכים מקוריים בתוכנת פיננסית הייתה מוכחת, אין בה כשלעצמה כדי להעיד על יצירתה של פיננסית באופן עצמאי מקום בו חלקים מהותיים מריווחית הועתקו בגדריה.
 

טענות הגנה לאי-הפרת זכויות יוצרים: העדר שימוש מסחרי

איצקוב, כאמור, טוען כי לא החל בשיווק מסחרי או בפרסום פיננסית וכי כל שנעשה על ידו בשלב זה הוא מתן התוכנה למכרים לשם שימוש ניסיוני. ואולם, בד בבד טוען איצקוב, כי פיננסית הותקנה בפועל בשני בתי עסק בעבור תשלום סמלי, מתייחס אל פיננסית כאל "עסק" וכן מציין מפורשות כי התוכנה אמורה הייתה להוות את מקור פרנסתו העיקרי. העובדה כי תוכנת פיננסית החלה כבר להימכר לציבור עולה גם מדו"ח של החוקר הפרטי אשר הוזמן על ידי החברה בחודש מרץ 2014. על פי דו"ח זה, משיחות שנעשו אל הטלפונים המופיעים באתר פיננסית, קיימת אפשרות לרכישת התוכנה בעבור סך של 490 ₪ במסגרת מבצע לעסקים קטנים, כאשר לכך מצטרף העתק פרסום, אשר צורף על ידי החברה, ואשר לפיו מפורסמת פיננסית באתר "תפוז עסקים". 
 
יוצא אפוא, כי הן לפי אחת מגרסאות איצקוב, והן לפי אינדיקציות חיצוניות כגון דו"ח החוקר הפרטי והפרסום באתר, החל איצקוב, הלכה למעשה, בשיווק מסחרי של תוכנת פיננסית. 
 
עם זאת, גם אם לא כך היו פני הדברים, ממילא אין הפרתה של זכות יוצרים מתגבשת רק בכפוף להפקת רווחים על ידי המפר, שכן אף העתקה של יצירה מקורית שאיננה לצרכים מסחריים (ככל שאינה נכללת בגדר ההיתרים הקיימים בחוק – ראו לדוגמא פרק ד' לחוק) עשוי לעלות כדי הפרה (סעיפים 11-12 לחוק). 
 

טענות הגנה לאי-הפרת זכויות יוצרים: תום לב

נפסק כי גם בטענת איצקוב, לפיה פיתוח פיננסית נעשה על ידו בתום לב ומתוך עניין מקצועי גרידא, אין כדי להוות הגנה בפני הפרה בענייננו. זכות יוצרים הינה זכות קניינית, ועל כן, ביצוע לא מורשה של פעולה אשר יוחדה לחברה, כבעלת הזכות, מהווה הפרת זכות יוצרים גם אם מדובר בפעולה שבוצעה על ידי איצקוב ללא כוונה.
 

הפרת זכות יוצרים על ידי הנתבע 2

החברה טוענת, כי כוורס הפר את זכויות היוצרים הקיימות לה בריווחית ביחד עם איצקוב, שכן מספר הטלפון של כוורס הופיע באתר פיננסית ולאור שיחתו אל מוקד התמיכה הטכנית של החברה במטרה לברר פרטים אודות ריווחית. מנגד טוען איצקוב כי כוורס אינו ולא היה שותפו לפיתוח תוכנת פיננסית ואף כוורס טוען כי לא היתה לא יד בפיתוחה. נפסק כי טענות החברה כנגד הנתבע 2 לא היו מבוססות דיין, באופן המאפשר לקבוע כי עמדה בנטל הדרוש להוכחת טענותיה כלפי כוורס. 
 

28 במאי, 2015,

0 תגובות

הגנת זכות יוצרים על אפליקציה - תוכנת מחשב

הגנת זכות יוצרים על אפליקציה - תוכנת מחשב
עד התפתחותן הענפה של תוכנות המחשב והאפליקציות, התרכזו דיני זכויות יוצרים בהגנה על יצירות "מסורתיות" כגון יצירות ספרותיות ואומנותיות. ההתפתחות האדירה בתחומי המדע, המחשבים והטכנולוגיה, הביאה להכרה בצורך להגן על גם על תוכנות מחשב ואפליקציות כיצירות חדשות. עם זאת, התעוררה השאלה תחת איזו מטרייה תוענק ההגנה על יצירות חדשות אלה. 
 
מתוך כלל ההגנות האפשריות על תוכנות מחשב ואפליקציות, שלשה סוגי הגנות מרכזיים עומדים  על הפרק:
 
א. מדגם – אשר מעניק הגנה על העיצוב של מסכי התוכנה (UI) והאיקונים (צלמיות).
 
ב. פטנט – אשר מגן על הרעיון העומד בבסיס התוכנה.
 
ג. זכות יוצרים – אשר מגן בדרך כלל על קוד המקור של התכנה.
 
מאחר וניתן למצוא באפליקציות ותוכנות הן מן היצירתיות והן מן האמצאה החדשנית והפונקציונאלית. המאפיינים הסמליים של תוכנות מחשב או אפליקציות לצידם של המאפיינים הפונקציונאליים שבהן, תרמו לטשטוש הגבולות בין סוגי הדינים (מדגם, פטנט וזכות יוצרים).
 
באופן מסורתי דיני הפטנטים הם אלה אשר עוסקים בהתפתחויות טכנולוגיות, אולם הפסיקה בישראל צעדה בעקבות הפסיקה באירופה אשר קבעה כי מן הראוי שתוכנת מחשב תוגן בזכות יוצרים ודינה יהא כדין יצירה ספרותית. לאור הלכה זו, התקבל חוק לתיקון פקודת זכות היוצרים [חוק לתיקון פקודת זכות יוצרים (מס' 5), התשמ"ח - 1988]  וגם בישראל נקבע כי דינה של תוכנת המחשב יהא כדין יצירה ספרותית, כדלקמן:
"1. אחרי סעיף 2 לפקודת זכות יוצרים (להלן – הפקודה), יבוא:
 2א. לעניין זכות יוצרים, דין תוכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית כמשמעותה בחוק זכות יוצרים, 1911"
 
הסכם TRIPS  אשר נחתם בשנת 1993, נועד ליצור סטנדרטים בעולם בתחום של קניין רוחני במדינות החברות בארגון הסחר העולמי .(WTO) הסכם בינלאומי זה נחשב מחייב ביותר שכן מטרתו הינה להסיר קשיים העשויים להתעורר בסחר בין לאומי בקניין רוחני ולקדם חידושים טכנולוגיים. גם במסגרת הסכם זה הוחלט באופן רשמי כי ההגנה המשפטית המתאימה ביותר עבור תוכנות מחשב ואפליקציות היא זכות היוצרים:
"Article 10
Computer Programs and Compilations of Data
1. Computer programs, whether in source or object code, shall be protected as literary works under the Berne Convention (1971)".
 
[Agreement of Trade-Related Aspects of Intellectual Property Rights, Annex 1C  Marrakesh) Agreement Establishing the World Trade Organization, , נחתם במרוקו בתאריך 15.4.1994(]
 
בשנת 1999 ישראל תיקנה החקיקה המקומית פעם נוספת על פי הוראות ההסכם, לרבות ההוראה בדבר הגנת זכות היוצרים על תוכנת מחשב . [חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), תש"ס–1999]
 
זכות היוצרים בתוכנת מחשב הוכרה לראשונה בישראל במסגרת פסק הדין בעניין Apple  נ' ניו-קוב. רק בשנת 1988 עוגנה הזכות מפורשות בתיקון לפקודת זכות יוצרים, 1924, שקבע כי "לעניין זכות יוצרים, דין תוכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית כמשמעה בחוק זכות יוצרים, 1911". מכוח קביעה זו, נהנו תוכנות המחשב מכל הזכויות הכלכליות שהיו נתונות לבעליהן של יצירות ספרותיות. 
 
ההכרה כי דין תוכנת מחשב כדין יצירה ספרותית נשמרה גם בחוק זכות יוצרים, כאשר בסעיף 1 לחוק נקבע, כי תוכנת מחשב היא יצירה ספרותית. באשר להגדרת המונח "תוכנה של מחשב", הרי שזו שונתה ובסעיף 1 לחוק נקבע, כי "תכנת מחשב" משמעה "תוכנת מחשב בכל צורה שבה היא מבוטאת". 
 
בהתאם לפסק דין תא (ת"א) 38918-12-09 דנ-אל פתרונות תוכנה מתקדמים בע"מ נ' גיל סנפיר (פורסם בנבו): הגנת זכויות היוצרים על תוכנות מחשב משתרעת הן על סוגי קודים שונים (כגון קוד מקור, קוד יעד או קוד הניתן להרצה על מערכת המחשב), הן על אופני ביטוי נוספים של תוכנות מחשב, כגון אלוגריתמים ותרשימי זרימה, וכן כי ההגנה אינה תלויה במדיום שהתוכנה מאוחסנת בו – תקליטורים, זכרון המחשב או רכיבי חומרה אחרים. הגדרה זו הינה רחבה מההגדרה שנהגה בפקודת זכות יוצרים, 1924, אשר תאמה את הסכם טריפס ואשר לפיה תוכנה הייתה מוגנת בין שהיא תוכנת מקור, דהיינו התוכנה כפי שנכתבה בשפת תכנות ובין שהיא קוד יעד, דהיינו התוכנה כפי שתורגמה באמצעות מהדר כדי שתהייה קריאה למחשב.

 

17 באפריל, 2014,

0 תגובות

הפרת זכות יוצרים בתוכנת מחשב

הפרת זכות יוצרים בתוכנת מחשב
תביעה שהוגשה על ידי חברת דנ-אל פתרונות תוכנה מתקדמים בע"מ כנגד גיל סנפיר. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן. ביום 9.4.2014 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: התובעת פיתחה תוכנה בשם "דנאל 2000", לתפעול וניהול תיקי ניירות ערך ומוצרים פיננסיים. הנתבע, גיל סנפיר, פיתח תוכנה לתפעול וניהול תיקי ניירות ערך, אשר לטענת התובעת מהווה העתקה של תוכנת "דנאל 2000". 
כנגד שיווק התוכנה ניתן צו מניעה זמני ובתביעה עותרת התובעת לקבלת צו מניעה קבוע כנגד הנתבע ולפיצוי כספי בגין הפרת זכות יוצרים, גזל סוד מסחרי ועשיית עושר ולא במשפט.
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה, נפסק כי הנתבע הפר את זכות היוצרים של התובעת בתוכנת דנאל.  ניתן בזאת צו מניעה קבוע כנגד הנתבע האוסר על הנתבע להפר את זכויותיה של התובעת.
בנוסף נפסק כי הנתבע ישלם לתובעת פיצוי סטטוטורי בסכום של 80,000 ש"ח  בגין הפרת זכות היוצרים.
בנוסף נפסק כי הנתבע יישא בהוצאות התובעת ושכ"ט עו"ד בגין הליך זה בסך של 35,000 ₪.
 
הערת DWO: פסק דין חשוב ומלומד המסביר לראשונה את השינוי שנוצר בדין החדש למול הדין הישן ביחס לחישוב למספר הפרות של זכויות יוצרים. בנוסף, פסק הדין מבהיר את היקף ההגנה לתוכנה בעלת מאפיינים פונקציונאלים.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

20 בינואר, 2013,

0 תגובות

הפרת זכות יוצרים בתוכנה בשל חריגה מהרישיון שניתן

הפרת זכות יוצרים בתוכנה בשל חריגה מהרישיון שניתן
תביעה שהוגשה על ידי חברת פי.פי.וי בילינג בע"מ כנגד ירון רותם, התביעה הוגשה בבית המשפט השלום בראשון לציון ונדונה בפני השופטת  מיכל עמית – אניסמן. ביום 31.12.2012 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: התובעת הינה הבעלים של אתר אינטרנט  http://www.radiox.co.il, המספק תוכנת רדיו לאתרי אינטרנט שונים. התובעת מעניקה רישיונות שימוש בתוכנה בחינם, לכל הפונה אליה, בכפוף לקבלת קוד אישי לשימוש עצמי. הנתבע הוא הבעלים והמפעיל של אתר האינטרנט www.zetov.info. 
המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה האם התובעת נתנה לנתבע הרשות לעשות שימוש בתוכנה באתרו, וככל שהתשובה לשאלה זו שלילית, האם השימוש שעשה הנתבע בתוכנה, מבלי שהוענקה לו רשות, מהווה הפרת זכויות יוצרים המזכה את התובעת בפיצוי ללא הוכחת נזק.
התובעת העמידה תביעתה על הסך של 60,000 ₪ ללא הוכחת נזק.
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה. הנתבע עשה שימוש בתוכנה ולא קיים את תנאי הרישיון לשימוש בתוכנה. 
נפסק פיצוי בגין הפרת זכות היוצרים בסך של 20,000 ₪. 
 
הערת DWO: בפסק הדין, בניגוד למקובל, לא נפסקו הוצאות ושכ"ט עורכי דין וזאת למרות שהתביעה התקבלה וללא כל הנמקה. אנו סבורים כי אי פסיקת הוצאות בהליכי קניין רוחני יוצר אפקט מצנן כנגד תובעים ומדרבן מפרים להפר זכויות יוצרים.  הלכה היא כי לבעל הדין שזכה בהליך זכות לכך שיפסקו הוצאותיו בשיעורן הממשי (ראה: בג"צ 891/05 תנובה נ' משרד התעשייה והמסחר, תק-על 2005(2) מיום 30.6.05) ובלבד שהינן סבירות, פרופורציונאליות ומידתיות בנסיבות העניין. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

5 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

פיצוי של מיליוני דולרים למייקרוסופט בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכנה

פיצוי של מיליוני דולרים למייקרוסופט בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכנה
בית משפט בסין קבע, כי חברת רויצ'אנג (Ruichuang) העתיקה מאות תוכנות מקוריות של מייקרוסופט וסחרה בהן ללא רשות.
 
המאמצים נגד הפירטיות של מיקרוסופט בסין נחלו בשבוע שעבר ניצחון גדול, כאשר חברת רויצ'אנג, קמעונאית טכנולוגיות רשת הסכימה לשלם 36 מיליון יואן (5.6 מיליון דולר) לענקית התוכנה כפיצוי על הפרת זכויות יוצרים בתוכנות שונות.
 
רויצ'אנג פרסמה הצהרה בפורטל הפופולרי שלה 2345.com והביעה "התנצלות עמוקה" כלפי מייקרוסופט בגין הפרת זכויות היוצרים בתוכנות שלה. רויצ'אנג התחייבה בפומבי לכבד את זכויות הקניין הרוחני של מייקרוסופט בעתיד.
 
מייקרוסופט תבעה את רויצ'אנג ואת המנכ"ל והסמנכ"ל שלה מוקדם יותר שנה, בטענה שהם מכרו שלא כדין עותקים של תוכנות מייקרוסופט ללא אישור.
 
מייקרוסופט טענה בתביעה, כי הקישור להורדת התוכנות הלא חוקיות קיבל מעל ל- 32 מיליון כניסות ושיותר מ- 11 מיליון אנשים הורידו אותן. רויצ'אנג הואשמה גם במסחר לא חוקי של קרוב ל- 1.3 מיליון עותקים פיסיים של תוכנות פירטיות של מייקרוסופט.
 
סכום התביעה המקורי עמד על סך של 16 מיליון דולר, אבל כנראה קיבלה את ההצעה הנמוכה יותר לאחר שבית המשפט גישר בין הצדדים.

5 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

אפל הפרה זכויות יוצרים בחנות היישומים שלה (App Store)

אפל הפרה זכויות יוצרים בחנות היישומים שלה (App Store)
בית משפט בסין קבע, כי אפל הפרה זכויות יוצרים של הוצאה לאור של אנציקלופדיה ופסק לטובת החברה פיצויים של עשרות אלפי דולרים.
 
בית המשפט המחוזי בבייג'ינג קבע כי Apple הפרה את זכויות היוצרים של חברת "האנציקלופדיה של סין" ופסק לטובתה פיצויים בסך 80,250$. החברה מוציאה לאור את האנציקלופדיה הרשמית של סין, כמו גם את הגרסה הסינית לאנציקלופדיה בריטניקה.
 
באוקטובר 2010 הגישה החברה תביעה כנגד חברת Apple בגין הפרת זכויות יוצרים, לאחר שהחברה גילתה שתוכנת iTunes, שאותה ניתן להוריד מאתר האינטרנט Apple, מאפשרת למשתמשים לרכוש ולהוריד חלק גדול מ"אנציקלופדיית סין" למכשירי iPhone ו-iPad.
 
החברה טענה, כי התנהגות Apple וחנות היישומים שלה (App Store), גרמה לה להפסדים כלכליים גדולים וביקשה מבית המשפט להורות ל- Apple להפסיק את ההפרה ולשלם פיצויים.
 
מנגד טענה Apple, כי החברה כלל לא הייתה בעלת זכויות היוצרים של התוכן ב"אנציקלופדית סין", בין השאר משום שמדובר בתיעוד אירועים היסטוריים שלא ניתן לתאר באופן שונה מהאופן שבו הוצגו. עוד טענה Apple, כי היא רק המפתחת של תוכנת ה- iTunes והיא אינה מעורבת בתיפעול של התוכנה ושל חנות היישומים.
 
בית המשפט קבע, כי החברה היא בעלת זכויות היוצרים הבלעדית והלגיטימית של המהדורה הראשונה של "אנציקלופדית סין" וכי דיני זכויות היוצרים הסינים קובעים, כי אף ארגון או פרט לא יפיץ את התוכן ברשת האינטרנט ללא אישורו המפורש של בעל זכות היוצרים.
 
על פי פסק דינו של בית המשפט, Apple צריכה לשאת באחריות להפרת זכויות יוצרים באמצעות חנות היישומים.
 
מעבר למקרה הנדון, תלויים ועומדים כרגע מספר תביעות נגד Apple בפני בית המשפט הסיני, של חברות ויוצרים שונים בגין הפרת זכויות יוצרים.

15 בפברואר, 2011,

0 תגובות

הגנה על זכויות יוצרים בתוכנה

בית המשפט העליון, השופטים א' חיות, ע' פוגלמן, י' עמית (עא 4667/08) - 15.2.2011

תחום: הגנה על זכויות יוצרים בתוכנה נושאים: הגנת זכות יוצרים לתוכנה, הגנה מצומצמת לתוכנת מחשב בזכויות יוצרים, בחינת הפרת זכות יוצרים בתוכנה, חוות דעת מומחה לעניין שאלת ההעתקה של תוכנה, חזקה כיוצר היצירה - לשמו של היוצר המופיע על היצירה

עובדות:

עניינו של הערעור שבפנינו בטענה להפרת הסכם ולהפרת זכויות יוצרים. בתביעה שהוגשה על ידי המערערים נטען כי המשיבים הפרו את הסכם הפירוד בכך שלא שילמו את התמלוגים המגיעים למערערים כפי שהוסכם בהסכם הפירוד וכן הפרו את זכויות היוצרים בתוכנה.

נפסק:

המערערים העבירו את כל זכויות היוצרים שלהם בתוכנה למשיבים. לכן, אין חשיבות לשאלה אם המשיבים העתיקו את התוכנת לתוכנה אחרת כטענת המערערים. נוכח כתבי הויתור עליהם חתמו המערערים, דין הערעור להידחות. המערערים ישאו בשכ"ט המשיבים בסך 50,000 ₪.

נקודות מרכזיות:

הגנת זכות יוצרים לתוכנה

בסעיף 2א לפקודת זכות-יוצרים 1924 נקבע כי דין תוכנת מחשב כדין יצירה ספרותית הזכאית להגנת זכויות יוצרים. בע"א 139/89 הרפז נ' אחיטוב, פ"ד מד(4) 16 (1990) (להלן: עניין הרפז) נקבע כי ההגנה על תוכנת מחשב משתרעת על כל שלבי הפיתוח של התוכנה, לא רק על העתקתו של קוד התוכנה עצמו אלא גם על השלבים הקודמים של הגדרת הדרישות (האפיון), התכנון (עיצוב) ואף על הבחירה ברעיונות וארגונם, הצורה, המבנה, הזנת המשתמש, הסדר והארגון.

הגנה מצומצמת לתוכנת מחשב בזכויות יוצרים

יש הגורסים כי אין דין תוכנת מחשב כדין יצירה ספרותית רגילה ויש לצמצם את היקף ההגנה על תוכנות מחשב במקרים בהם לא נעשתה העתקה מילולית של קוד התוכנה (שור-עופרי עמ' 499-500). בשנים שלאחר מתן פסק הדין בעניין הרפז צומצמה ההלכה בארה"ב בכל הנוגע למתן הגנה לחלקי תוכנה שאינם מילוליים, קרי, שאינם העתקה של קוד התכנות (ע"א 2392/99 אשרז נ' טרנסבטון, פ"ד נז(5) 255, 273 (2003)). זאת, על מנת להימנע ממצב בו מעמדו של יוצר התוכנה הוא כשל בעל מונופולין ארוך טווח מכוח זכויות יוצרים, מבלי שעבר את ה"מסלול המפרך" של הגנה באמצעות פטנט. לשיטה זו, מתן הגנה רחבה מדי מפני העתקה "לא מילולית" של חלקים עלול להביא לצמצום התחרות ולעיכוב בהתפתחות הטכנולוגית, ולכן יש להבחין בין תוכנה העוברת שינוי ושדרוג לבין יצירתה של תוכנה חדשה המבצעת אותן פעולות אך בנויה בשפה אחרת, בעיצוב אחר ובממשק אחר.

בחינת הפרת זכות יוצרים בתוכנה

כדי לבחון אם בוצעה העתקה מפרה של זכויות יוצרים, השאלה המרכזית הינה קיומו של דמיון מהותי. ככלל, "כאשר הדמיון בין שתי היצירות הוא כזה, שאין זה סביר להניח כי דמיון זה הוא פרי של מקרה או סיבה אחרת, מלבד העתקה" אזי מדובר בדמיון מהותי (ע"א 559/69 אלמגור נ' גודיק, פ"ד כד(1) 825, 830 (1970)).

כאשר מדובר ביצירות הדורשות מומחיות מיוחדת, נוטים בתי המשפט להיזקק לעדות מומחה, וכך כאמור נעשה אף בענייננו.

המומחה קבע כי נדרש "חידוש המצאתי" וגם בית משפט קמא התייחס בפסק הדין לדרישת "הייחודיות". אלמנטים אלה, הלקוחים מדיני הפטנטים, אינם נדרשים לביסוס טענה בדבר העתקה והפרה של זכויות יוצרים. גם בהנחה ששלב האפיון אינו ייחודי, מאחר שהתוכנה נתנה מענה לדרישות שהציגה הבורסה לניירות ערך, אין בכך כדי לשלול את המקוריות הנדרשת בשלב הגדרת הדרישות ושלב עיצוב התוכנה (עניין הרפז בעמ' 20). זאת, בהנחה שהביטוי של הפונקציות, שנועדו לענות על הדרישות של הבורסה, הינו פרי עמלו של היוצר, ואופן ארגונן, הצגתן וכיוצא בכך עונה על דרישת המקוריות.

על מנת לבחון את השאלה אם בוצעה העתקה, יש לבחון את איכות השינויים ומהותם: "תהליך בדיקת העתקה אינו תהליך מכני או טכני. עיקרה של הבחינה הוא מהותי, ממשי ואיכותי. כאשר נקודת הכובד והגרעין המרכזי שביצירה, הועתקו - אין משמעות לכך ש-90% מחלקיה הנותרים הינם מקוריים, כך גם להפך. עצם העובדה כי המוצרים נראים על פניהם זהים, אין בה כדי להכריע האם בהעתקה עסקינן" (ע"א 9248/05 מתן נ' מילטל (לא פורסם, 22.08.2006) [פורסם בנבו]).

ודוק: תוספות ושינויים מקוריים ליצירה המפרה אינם מעלים ואינם מורידים לעניין שאלת ההעתקה (ע"א 8117/03 ענבר נ' יעקב (לא פורסם, 16.01.2006) [פורסם בנבו] , פסקה 22 לפסק דינה של השופטת נאור). יכול הטוען לטעון כי גם שינויים, תוספות, התאמות, הסבה לשפת תכנות חדישה ומתקדמת ועוד – כל אלה אינם גורעים מההגנה על היצירה המקורית בדמות התוכנה המקורית.

חוות דעת מומחה לעניין שאלת ההעתקה של תוכנה

נפסק כי המומחה מטעם בית המשפט גלש לנושאים שבמשפט, להבדיל מקביעות שבעובדה ובמקצועיות. כך, למשל, לא היה זה מתפקידו של המומחה לקבוע מהם הקריטריונים הנדרשים לשם הוכחת העתקה, אלא היה עליו לבחון את הדמיון למעשה בין התוכנות.

חזקה כיוצר היצירה - לשמו של היוצר המופיע על היצירה

בתדפיס של תוכנת FMR מופיעה הכתובית "הופק על ידי סערת תוכנה". בכך יש להעביר את הנטל אל המשיבים, נוכח סעיף 6(3)(א) לחוק זכות יוצרים 1911 וסעיף 9 לפקודת זכות יוצרים 1924 הקובעים כי כאשר מופיע שמו של היוצר על היצירה חזקה כי היצירה הינה שלו אלא אם יוכח אחרת.

11 במאי, 2009,

0 תגובות

הפרת זכויות יוצרים בתוכנה

בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת רות רונן (תא (ת"א) 1188/08) – 05.11.2009

תחום: הפרת זכויות יוצרים בתוכנה

נושא: הפרת זכויות יוצרים בתוכנה, פיצוי סטטוטורי, זכויות יוצרים בתוכנת דמו, מספר הפרות

עובדות

התובעת טענה כי על המחשב של הנתבע הותקנו תוכנות שלה. עוד טוענת התובעת כי הנתבע העתיק ומכר תוכנות פרוצות שלה. בעשותו כן ללא רישיון של התובעת, הפר הנתבע את זכויות היוצרים של התובעת. התובעת תבעה פיצוי בסך של 255,000 ₪ וכן צו מניעה קבוע להפסקת ההפרות.

נפסק

התביעה התקבלה, בית המשפט חייב את הנתבע לשלם לתובעת סך כולל של 150,000 ש"ח.

ניתן צו מניעה כמבוקש בתביעה.

בנוסף יישא הנתבע בהוצאות התובעת ובשכר טרחת עורכי דינה בסכום כולל של 20,000 ₪.

נקודות מרכזיות

הפרת זכויות יוצרים בתוכנה

בית המשפט קבע כי התובעת הוכיחה כי הנתבע העתיק את התוכנות שלה ללא שניתן לו רישיון לכך ממנה, ולכן הוא הפר את זכויות היוצרים שלה, הן לפי הדין הישן והן לפי החוק החדש. בנוסף, הנתבע הפר את זכויות התובעת גם בכך שמכר את התקליטור עליו היו צרובות תוכנות שלתובעת יש בהן זכות יוצרים.

העתקה של תוכנה היא הפרה של זכות היוצרים לפי הדין הישן, והיא מהווה הפרה גם לפי החוק החדש. לכן, ניתן לקבוע כי הנתבע שהעתיק את התוכנות של התובעת לתקליטור הפר את זכויות היוצרים של התובעת.

עותק התקליטור שהיה בידי הנתבע היה "עותק מפר" – שכן לתובעת היו זכויות יוצרים בתוכנות שהיו צרובות עליו, והעותק לא נעשה ברשותה של התובעת. הנתבע מסר את העותק המפר לחוקרים לצורכי מסחר ומכר להם אותו תמורת תשלום. לכן, יש לקבוע כי פעולתו של הנתבע מהווה הפרה של זכות יוצרים הן לפי הדין הישן והן לפי הוראות החוק החדש.

הטענה באשר להיות התוכנה תוכנת דמו

בית המשפט פסק כי אף לו היה הנתבע מוכיח כי הוא העתיק תוכנות דמו בלבד, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה. גם תוכנות דמו הן תוכנות שלתובעת יש זכויות יוצרים בהן. לכן, בלא רישיון מתאים אסור היה לנתבע להעתיק את התוכנה, ואסור היה לו גם להשכיר או למכור אותה. תוכנת הדמו היא תוכנה שנועדה לצרכי שיווק של התובעת, ולא נועדה לכך שמי שאינו בעל רישיון מהתובעת יעשה בה שימוש מסחרי על ידי העתקתה.

הטענה באשר לכך שהתקליטור שנמכר פגום

בית המשפט פסק כי גם אם הנתבע העתיק את תוכנות התובעת על גבי תקליטור פגום, מדובר עדיין בהעתקה המהווה הפרה של זכות היוצרים של התובעת. אם הנתבע מכר לחוקרים דיסק פגום, מדובר עדיין בעסקה של מכירה אסורה של תוכנה שזכות היוצרים בה שייכת לתובעת.

פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים

בית המשפט פסק כי התובעת הוכיחה כי נגרם לה נזק בסך 55,752 ₪. והוא שוויין של התוכנות אותן הנתבע העתיק.

ואולם מאחר והתובעת תבעה כתביעה חלופית כאמור פיצוי ללא הוכחת נזק, יכול התובע, אשר הוכיח הפרת זכותו, לבחור תמיד, במקום פיצוי על סמך הראיות שבפני בית המשפט, בפיצוי הסטטוטורי, וזאת ללא קשר לאפשרויות, האובייקטיביות או הסובייקטיביות, להוכיח את הנזק הממשי.

ולכן, סבר בית המשפט כי התובעת זכאית לפיצוי הסטטוטורי, וכי שיעורו ייבחן ללא קשר לנזקים הממשיים שהוכחו על ידיה.

מספר ההפרות

לטענת התובעת, לתקליטור הצרוב הועתקו 15 תוכנות שלה, ולכן יש לפסוק לזכותה פיצוי סטטוטורי נפרד עבור כל תוכנה ותוכנה, שיש לראות בכול אחת מהן יצירה עצמאית בפני עצמה.

בית המשפט פסק כי כל תוכנה מהווה יצירה בפני עצמה. יצירה נפרדת הראויה להגנה היא יצירה שיש לה ערך כלכלי עצמאי, והיא חיה מכוח עצמה. לכן, במקרה של מספר תקליטורים המהווים תוכנה אחת, אין חשיבות למספר התקליטורים.גם במקרה של מודולים המהווים מרכיבים של התוכנה, אין חשיבות למספר המודולים שהועתקו כאשר מדובר בתוכנה אחת. בענייננו, מאחר שהוכח כי התוכנות הן נפרדות, הן מבחינת מספרן הסידורי והם מבחינת תוכנן והפונקציות שלהן, סבר בית המשפט כי יש מקום לקבוע כי העתקה של כל תוכנה מהווה הפרה.

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור