משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: לינקים המפנים להפרה

24 ביוני, 2014,

0 תגובות

קוונטין טרנטינו ולינקים לתכנים מפרי זכויות יוצרים

האם הצבת קישור (לינק) לתוכן מוגן מהווה הפרת זכויות יוצרים? קוונטין טרנטינו מגלה שלא בטוח...
 
האם אדם או גוף המספק לינק המוביל גולש באינטרנט לתוכן המפר זכויות יוצרים חב כתורם לאותה הפרה? שאלה זו עמדה בפני בית משפט פדרלי בארה"ב. הבמאי זוכה האוסקר קוינטין טרנטינו גילה בינואר השנה שתסריט הסרט החדש שהחל להפיק, The Hateful Eight, דלף אל נחלת הכלל. בעקבות הדליפה, בראיון שהעניק טרנטינו, הודיע כי יבטל את הפקת הסרט, ובעקבות ראיון זה החלו מספר אתרי חדשות לדווח על הסרט החדש ולפרסם נקודות עלילתיות של התסריט החדש, ביניהם אתר החדשות הנודע Gawker.
 
בפרסום באתר Gawker נכתב שהתסריט ניתן להורדה מאתרי שיתוף הקבצים anonfiles ו-scribd, ואף כלל קישורים לאתרים הללו להורדת התסריט המלא. עוד באותו יום, אתר החדשות The Wrap פרסם נקודות עלילתיות שונות מהתסריט.
 
ב-27 בינואר 2014 תבע טרנטינו את אתר Gawker ב-U.S. District Court for the Central District of California, בטענה שבכך שאתר Gawker סיפק קישורים לתוכן המפר זכויות יוצרים, תרמו למעשה ההפרה של אתרי שיתוף הקבצים שהעמידו לכלל תוכן המפר זכויות יוצרים.
 
חשוב לציין, כי במקרים רבים קשה מאוד לתובעים לתבוע ישירות את אתרי שיתוף הקבצים, בין אם בגלל ששרתיהם כלל אינם נמצאים בארה"ב ובין בגלל צעדים הננקטים ע"י אתרים אלו להשיל מעליהם אחריות משפטית ישירה להפרותיהם. בתגובה לכתב התביעה, Gawker ביקשה לדחות את התביעה על הסף מחמת העדר עילה, כלומר מכיוון שהעובדות כפי שתוארו על ידי התובע אינן מקימות לו כל עילה משפטית.
 
בית המשפט תמך בעמדתו של Gawker ודחה את התביעה על הסף, וקבע כי טרנטינו לא עמד בנטל ההוכחה הדרוש להקמת עילת תביעה בהפרה-תורמת של זכות יוצרים. בית המשפט קבע כי עובדות המקרה כפי שהציגם טרנטינו לא הקימו את הסטנדרט שיש לעמוד בו להוכחת הפרה-תורמת.
 
בית המשפט קבע, כי על כדי להוכיח טענת "הפרה תורמת" בזכויות יוצרים, על הטוען להראות שהנתבע ידע על ביצוע ההפרה וכן, כי הוא "גרם להפרה, סייע לה או תרם תרומה מהותית למעשה ההפרה". בית המשפט קבע כי טרנטינו ראשית כלל לא הצליח להוכיח מעשה הפרה, כיוון שלא הצביע על גורם יחיד שהכין עותק לא חוקי של התסריט. לכן, משלא הצליח להצביע על מעשה הפרה, ממילא לא יכולה לעמוד טענת הפרה תורמת. אף אם היה מצליח להצביע על מעוול יחיד שביצע את ההפרה, הרי שלא הוכיח כי Gawker "גרם, סייע או תרם תרומה מהותית למעשה ההפרה".
 
בית המשפט נתן לטרנטינו הזדמנות לתקן את תביעתו וב-1 במאי אכן עשה זאת וטען כי אתר Gawker בעצמו הוריד והעתיק את התסריט באופן בלתי חוקי. אולם, באופן מפתיע, שישה ימים בלבד לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן, משך טרנטינו את התביעה וסיים, לפחות לעת עתה, את הסכסוך המשפטי. 
 

12 באוגוסט, 2013,

0 תגובות

האם יצירת קישורים לתכנים מפרה זכויות יוצרים?

האם יצירת קישורים לתכנים מפרה זכויות יוצרים?
בפסק דין משמעותי בתחום דיני האינטרנט וזכויות היוצרים באינטרנט, קבע בית המשפט הפדראלי בניו-יורק, כי יצירת קישור לתכנים מוגנים בזכויות יוצרים אינה מהווה כשלעצמה הפרה של זכויות היוצרים בתכנים.
 
חברת Pearson הגישה תביעה כנגד הנתבעים בגין הפרת זכויות יוצרים באופן של מכירת תכנים חינוכיים ברשת האינטרנט שלטענת התובעת יש לה זכויות יוצרים בהם.
 
טרם הגשת התביעה, פנתה התובעת לנתבעים בשם בדוי וביקשה לרכוש מהם תכנים. בעקבות זאת, שלחו הנתבעים לתובעת קישור (לינק) לתוכן שהועלה לאתר אכסון קבצים כדוגמת Unlimit, Dropbox או Google Drive.
 
או אז הגישה התובעת את התביעה ובין השאר ביססה את תביעתה בכך שעצם יצירת הקישור לתכנים, מהווה הפרת זכויות יוצרים בתכנים.
 
בית המשפט דחה את טענות התובעת וקבע, כי שליחת דואר אלקטרוני המכיל קישור לאתר המאפשר מסחר בתכנים מוגנים, אינה מהווה כשלעצמה הפרה של זכויות היוצרים בתכנים אלו:
 
"Sending an email containing a hyperlink to a site facilitating the sale of a copyrighted work does not itself constitute copyright infringement."
 
בית המשפט הוסיף וקבע, כי קישור הוא למעשה הדרך הדיגיטלית לתת לנמען "נקודות ציון לנהיגה" במרחב המקוון כדי להגיע ליעד מסוים. הקישור עצמו לא מכיל כל תוכן מהותי או יצירה נגזרת של התוכן שאליו מכוון הקישור. משכך, שליחת קישורים אינה מפרה זכויות יוצרים בתכנים שאליהם הקישורים מובילים:
 
"A hyperlink (or HTML instructions directing an internet user to a particular website) is the digital equivalent of giving the recipient driving directions to another website on the Internet. A hyperlink does not itself contain any substantive content; in that important sense, a hyperlink differs from a zip file. Because hyperlinks do not themselves contain the copyrighted or protected derivative works, forwarding them does not infringe on any of a copyright owner’s five exclusive rights under Section 106 of the Copyright Act."
 
 
 
עם זאת, בית המשפט נזהר וקבע שאין באמור כדי להכשיר את עצם העלאת הקובץ המוגן לשירות אחסון הקבצים. אדם המעלה תוכן מוגן לשירות מעין זה, ייתכן ומפר זכויות יוצרים של בעל הזכויות בתוכן.
 
בנוסף רמז בית המשפט, כי בנסיבות מסוימות, עצם יצירת הקישור יכולה לעלות כדי הפרה תורמת.

8 באוגוסט, 2011,

1 תגובות

אחריות בעל פורום ללינקים המפנים לאתרים מפרי זכויות יוצרים

אחריות בעל פורום ללינקים המפנים לאתרים מפרי זכויות יוצרים

תביעה שהוגשה על יד א.ל.י.ס. אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות (1993) בע"מ כנגד חברת רוטר .נט בע"מ, התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי מרכז, בפני השופט פרופ' עופר גרוסקופף. ביום 8.8.2011 ניתן פסק הדין בתביעה. 

במסגרת הפורומים בתשלום שמקיימת רוטר.נט מוצבים באופן תדיר קישורים (Links) לאתרים בהם מצויים עותקים מפרים של יצירות שבבעלות התובעות. קצפן של התובעות יוצא במיוחד נגד שניים מהפורומים בתשלום, בהם מתרכזים לטענתן הקישורים לאתרים מפרים בתחום הסרטים: פורומים המכונים "Downloads" (להלן: "הורדות") ו- "סרטים וטלוויזיה" (להלן: "סרטים").

התביעה נדחתה, נפסק כי התובעים לא הוכיחו כי החריגים (חריג העידוד או חריג ה"פורום הפסול") מתקיימים בנתבעים או באיזה מהפורומים שבאתר רוטר.נט. לפיכך, ובכפוף לכך שהנתבעים יוסיפו לפעול על פי נוהל "הודעה והסרה", כפי שהצהירו שבכוונתם לעשות, יש מקום לדחות את התביעה. בנוסף נפסקו הוצאות משפט לטובת הנתבעים בסך של 50,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

הדין: היקף אחריות של בעל אתר לתוכן מפר המועלה על ידי צד שלישי

להבדיל מישראל במדינות רבות הנושא מוסדר באמצעות חקיקה. בארצות הברית נעשה הדבר באמצעות ה- Online Copyright Infringement Liability Limitation Act שחוקק כסעיף 512 ב- Digital Millennium Copyright Act of 1998 (להלן: "DMCA"). באיחוד האירופי ניתנה התייחסות לסוגיה של אחריות גורמי ביניים באינטרנט במסגרת Directive 2000/31/EC of The European Parliament and The Council of 8 June, 2000 (להלן: "הדירקטיבה האירופית").

הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח – 2008, אשר הוגשה מטעם הממשלה, אשר ניסתה להסדיר את נוהל "הודעה והסרה", אושרה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, אולם דין הרציפות לא הוחל עליה, והיא ירדה מהפרק. ועל כן היא אינה יכולה לשמש בסיס להכרעה משפטית בסוגיה.

 "בהיעדר נורמות משפטיות ייחודיות להסדרת האחריות המשפטית לתוכן המופץ  באינטרנט, יחולו כללי המשפט הפרטי" (אלקין-קורן, בע' 402).

אחריות להפרה ישירה על בעל אתר בגין קישור לאתר מפר

הטלת אחריות ישירה להפרת זכות יוצרים על בעל אתר מחייבת קביעה כי באתר בוצעה פעולה המהווה הפרה של זכות יוצרים לפי סעיף 47 לחוק זכות יוצרים. סעיף זה קובע כדלהלן: "העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11, או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות פרק ד'".

סעיף 11 לחוק זכות יוצרים מונה שבע פעולות המגדירות מהו "אגד הזכויות" הכלול בזכות היוצרים: העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור, עשיית יצירה נגזרת והשכרה. מבין הפעולות הללו, היחידה שניתן לטעון לגביה שהיא מבוצעת בעצם יצירת קישור לאתר מפר, בדרך שהדבר נעשה בענייננו, היא "העמדה לרשות הציבור". חלופה זו מוגדרת בסעיף 15 לחוק זכות יוצרים, באופן הבא: "העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם".

עיון בהגדרה שמספק המחוקק הישראלי בסעיף 15 לחוק מוביל למסקנה כי עצם יצירת קישור המעביר את הגולש ישירות לאתר המפר אינו מהווה "העמדה לרשות הציבור" וזאת מן הטעמים הבאים: ראשית, עצם יצירת הקישור לאתר המפר, אינו בגדר "עשיית פעולה ביצירה"; שנית, הקישור כשלעצמו אומנם מקל על אנשים מקרב הציבור לאתר את היצירה המפרה, אך אין הוא זה שיוצר את אפשרות הגישה. במילים אחרות, היצירה כבר הועמדה לרשות הציבור בידי האתר המפר, ועל כן הקישור לאותו אתר לבדו אינו יכול להוות "העמדה לרשות הציבור".

 נפסק כי לא ניתן ליחס לנתבעות אחריות ישירה בגין קיומו של קישור לאתר מפר בפורום זה או אחר המתנהל באתר שבבעלותן.

הטלת אחריות בגין הפרה תורמת על בעל אתר בגין קישור לאתר מפר

בפסק דינו החשוב והתקדימי בעניין האוניברסיטה העברית נ' שוקן קבע בית המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, הן את תחולתה של דוקטרינת ההפרה התורמת בתחום דיני זכויות היוצרים, והן את התנאים להחלתה.

בהתאם לפסק הדין הפרה תורמת תוכר רק בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:

א. קיומה בפועל של הפרה ישירה.

ב. מודעותו של גורם הביניים לביצועה של ההפרה הישירה.

ג. קיומה של תרומה ממשית ומשמעותית לביצוע ההפרה.

 יישום שלושת התנאים שנקבעו בעניין האוניברסיטה העברית נ' שוקן ביחס לאחריותם של בעלי אתרים לקישורים לאתרים מופרים המוצבים על ידי הגולשים באחד הפורומים שמתנהלים באתר מוביל למסקנה הבאה: אחריות בעל אתר להימצאות קישור לאתר מפר יכולה להתקיים בנסיבות מתאימות, אולם, למעט מצבים קיצוניים, היא מותנית בכך שנמסרה לבעל האתר התראה על הימצאות הקישור באתר שבבעלותו, והוא נמנע מלפעול לגביה בהתאם לנוהל של "הודעה והסרה".

 סיכומו של דבר, הכלל הוא שבעל אתר אינו נושא באחריות להפרה תורמת בגין הימצאות קישור לאתר מפר בפורומים המתנהלים באתר, אלא לאחר שנמסרה לו הודעה על הימצאות הקישור, והוא לא פעל במהירות הראויה להסרתו.

 החריגים – מצבים קיצוניים בהם תוטל חבות על בעל אתר

 ואולם יתכנו גם מקרים חריגים, בהם יתקיימו בבעל האתר התנאים שנקבע בעניין האוניברסיטה העברית נ' שוקן להטלת אחריות בגין הפרה תורמת. קיימים שני מצבים מרכזיים בהם יתקיים החריג: בעל אתר המעודד הצבת קישורים מפרים (להלן: "חריג העידוד"), ובעל אתר שפורום בו משמש, רובו ככולו, להצבת קישורים לאתרים מפרים (להלן: "חריג הפורום הפסול").

חריג העידוד

בעל אתר המעודד באופן אקטיבי הצבת קישורים לאתרים מפרים באחד או יותר מהפורומים של האתר עלול למצוא עצמו אחראי להפרה תורמת, וזאת מאחר שפעילותו מביאה להתקיימות תנאי המודעות והתרומה המשמעותית שנקבעו בעניין האוניברסיטה העברית נ' שוקן. לעניין זה יש לתת את הדעת למכלול הנסיבות, ובכלל זה שם הפורום, דרך שיווקו לציבור, ההנחיות שניתנו לגולשים בתקנון האתר ובמסגרת הפורום, ההודעות שפורסמו מטעם בעל האתר ומפעיל הפורום, הצהרותיו הפומביות של בעל האתר וכיו"ב. אם התמונה המצטיירת ממכלול הנסיבות הללו היא שבעל האתר (או מנהל הפורום מטעמו) משווק את האתר כלוח המשמש להצבת קישורים לאתרים מפרים, כי אז לא יחול לגביו הכלל, והוא עלול להימצא אחראי להפרה תורמת בגין הימצאות קישורים לאתרים מפרים באתר.

בענייננו, ביחס לחריג העידוד, הרי שהתובעות לא הביאו כל ראיות לכך שהנתבעים, או מי מטעמם, מעודד הצבת קישורים לאתרים מפרים באתר בכללותו, או במי מהפורומים שבו.

כל שנטען על ידי התובעות בהקשר זה הוא ששמות הפורומים מדברים בעד עצמם, ומהווים הזמנה להשתמש בו לצורך הצבת קישורים מפרים. קשה לקבל טענה זו. אכן, השמות מצביעים על כך שהפעילות במסגרתם היא בקשר לסרטים או יצירות אחרות המוגנות בדיני זכויות יוצרים, אולם השמות הם כלליים, ויכולים לשמש גם ככותרת למסגרת פעילות חוקית ולגיטימית.

חריג ה"פורום הפסול"

אף בהעדר עידוד אקטיבי של בעל אתר או מנהל פורום, עלול להיווצר מצב בו פורום מסוים הופך להיות מוקדש, רובו ככולו, להצבת קישורים לאתרים מפרים. במצב דברים זה הפורום משמש מעין "מדריך להפרת זכויות יוצרים", וככזה הוא עלול לאבד את זכות הקיום הלגיטימית שלו. כאשר נוצר מצב דברים מסוג זה, ובעל האתר מודע לכך, הרי מחובתו של בעל האתר לסגור את הפורום האמור.

על מנת לקבוע האם פורום מסוים נכנס להגדרת "פורום פסול" יש לבחון בעיקר את היקף הקישורים לאתרים מפרים שנמצאם בפורום, וזאת הן כעניין יחסי לפעילות בפורום (קרי, אחוז הקישורים לאתרים מפרים מכלל ההודעות בפורום), והן כעניין אבסולוטי (קרי, מספר הקישורים לאתרים מפרים הקיימות בפורום).

כן יש מקום לתת את הדעת לשאלה אם מדובר בפורום פתוח או סגור (קרי, פורום שהכניסה אליו מוגבלת, בין אם בתשלום ובין אם בדרך אחרת), וזאת מהטעם שביחס לפורום סגור קשה יותר לבעלי זכויות היוצרים לבצע את משימת הפיקוח.

חריג ה"פורום הפסול": פורום סגור

ככללי אצבע ניתן לקבוע כי פורום סגור, שבו קיימות במועד נתון למעלה מ- 10 קישורים לאתרים מפרים, ואשר הודעות הכוללות קישורים לאתרים מפרים מהוות יותר מרבע מהתוכן המהותי של הפורום (קרי, מההודעות שאינן בגדר בקשה לקבלת מידע או תגובה להודעות אחרות), צריך להיחשד כ"פורום פסול".

חריג ה"פורום הפסול": פורום פתוח

לעומת זאת, ביחס לפורום פתוח נראה שראוי לקבוע מבחן מחמיר יותר, עד כדי דרישה שמחצית מהתוכן המהותי של הפורום יהיו הודעות הכוללות קישורים לאתרים מפרים.

בענייננו, ביחס לחריג ה"פורום הפסול" הרי שמספר הקישורים לאתרים מפרים עליהם הצביעו התובעות איננו מצדיק את המסקנה כי הוכח שמדובר בפורומים החשודים כפורומים פסולים. ודוק, התובעות הצביעו על כך שבפורומים הללו הוצבו קישורים לאתרים מפרים, אולם הן לא הביאו ראיות לא למספרם האבסולוטי.

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור