משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

מבחני הדמיון בין סימני מסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 244529 "קואופשופ" (מעוצב)

16 בפברואר, 2016,

יונתן דרורי

מבחני הדמיון בין סימני מסחר
בקשה לרישום סימן המסחר שהוגשה על ידי קואופ ישראל רשת סופר-מרקטים בע"מ ונדונה ברשות סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 31.1.2016 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר בגין חנויות, מרכולים, הנכללים כולם בסוג 35. במהלך בחינת הבקשה הודיעה מחלקת סימני המסחר למבקשת כי הסימן אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיף 11(9) לפקודת סמני המסחר. מחלקת סימני המסחר סברה כי הסימן המבוקש זהה מבחינת הצליל ודומה עד כדי להטעות מבחינת המראה לסימנים הרשומים 83846 ו- 98697. 
 
המבקשת ביקשה להשמיע טענותיה בפני הרשם ומכאן ההליך. 
 
תוצאות ההליך: נדחתה הבקשה לרישום הסימן 244529 בשל הסימנים הרשומים 83846  ו-98697. 
 
לאור טענת המבקשת כי הסימנים הרשומים אינם בשימוש מזה למעלה משלוש שנים, ניתנת בזאת למבקשת ארכה בת שלושה חודשים להגיש בקשה לביטול הסימנים הרשומים. באם תגיש המבקשת בקשה לביטול הסימנים הרשומים, יושהה המשך הליך הבחינה של הסימן המבוקש עד מתן הכרעה בהליך הביטול. לא תוגש בקשה לביטול הסימנים הרשומים בתוך התקופה הנקובה לעיל, תידחה הבקשה לרישום הסימן.  
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

דמיון בין סימני מסחר

עריכת ההשוואה בין הסימנים תיעשה על פי המבחן המשולש, המורכב משלושה מבחנים עיקריים: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות, מבחן יתר נסיבות העניין וכן מבחן השכל הישר אשר התפתח בפסיקה כמבחן משנה.
 

מבחן המראה והצליל

מבחן זה הינו המרכזי מבין השלושה. הפעלת מבחן זה תיעשה תוך השוואת הסימנים בשלמותם ותוך מתן משקל לרושם הכללי שנוצר אצל הצרכן אשר אינו מתעכב לערוך השוואה מדוקדקת בין הסימנים ולאור מגבלות הזכרון האנושי. 
 
נפסק כי באשר למבחן הצליל, אין עוררין כי הסימנים הרשומים והסימן המבוקש לרישום חולקים רכיב משותף: "קואופ". עם זאת, כלל ידוע הוא כי יש לבחון את הסימן בכללותו ואין לפרקו לגורמים, שכן זהו האופן בו נתפס הסימן בעיני הצרכן. 
 
לפיכך, בבואנו לבחון את מבחן המראה, אין להתעלם מהעיצוב של הסימנים, וכן מהסיפא של הסימן המבוקש לרישום "שופ". נפסק כי קיים הבדל דק בגופנים בין הסימנים הרשומים לבין הסימן המבוקש לרישום  ואולם הבדל זה נראה רק מהשוואת הסימנים לפרטיהם. במבט כולל על הסימנים נראה כי הרושם הנוצר בין הסימן המבוקש לבין סימן 83846 דומה בעיקר בשל הצבע הכחול השולט בשני הסימנים.
 

מבחן המראה והצליל: רכיב מתאר בסימן

נפסק כי לאור העובדה שהסימנים מורכבים מרכיבים מתארים, שהרי גם הרכיב "שופ" הוא רכיב מתאר ואף גנרי ביחס לשירותים, כך שנראה כי הצרכן יתמקד באותו רכיב בעל אופי מבחין. נפסק כי, רכיב זה הוא, בעיקר, צבעם של הסימנים. 
המבקשת חזרה וטענה כי המילה "קואופ" הינה מילה מילונית שמשמעותה היא "אגודה שיתופית" ולפיכך, מדובר במילה תיאורית שאין להתחשב בה כאשר משווים בין הסימנים הרשומים לבין הסימן המבוקש לרישום מאחר וכלל הסימנים מעוצבים ויש להסתכל על הסימן המעוצב בכללותו. ואולם סגנית הרשם פסקה כי לא תוכל לקבל את עמדת המבקשת כי מדובר ברכיב תיאורי שיש להתעלם ממנו בעת עריכת השוואה בין הסימנים. 
 
נפסק כי כלל רכיבי הסימן המבוקש הינם מתארים. 
 

מבחן המראה והצליל: תחילית בסימן

בנוסף הוסיפה סגנית הרשם כי: לכך יש להוסיף את חשיבות הדמיון או שוני בין תחילית הסימנים מנקודת המבט של הצרכן.  בענייננו תחילית הסימן המבוקש זהה לסימן הרשום 83846 ויש בכך כדי להגביר את הדמיון בין מראה הסימנים, ראה התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 146483 LENOPLAST FARMABAN S.A. נ' BSN Medical Gmbh & Co. KG (נבו, 4.12.2005) עמ' 10: "יש כמובן, לזכור, כי ההסתכלות היא תמיד כמכלול ואף פעם אין לחלק סימנים לחלקים ולהשוות אך ורק את החלקים השונים. למרות זאת בחינת המראה ותשומת לב הלקוח הרלוונטי דווקא לחלק הראשון של הסימנים, הרי שהשוני בחלק זה, משמעותי הוא."
 
לאור כל האמור לעיל, מסקנת סגנית הרשם היא כי קיים דמיון חזותי וצלילי רב בין הסימן המבוקש לבין הסימנים הרשומים, במיוחד ביחס לסימן רשום 83846. 
 

מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות

נפסק כי אין מחלוקת שסוג השירותים בגינם נתבקש רישום הסימן זהה לסוג השירותים שברשימת הסחורות והשירותים של הסימנים הרשומים. מכאן נגזר גם חוג הלקוחות הדומה. 
 
המבקשת טענה כי מיקום הסניפים של בעלת הסימנים שונה ממיקום הסניפים ברשת המרכולים שהיא מפעילה. ואולם סגנית הרשם פסקה כי אין במיקום גיאוגרפי כדי למנוע הטעיית צרכנים, בייחוד כאשר מדובר ברשת מרכולים שמטבעה מפוזרת בערים שונות ובמקומות שונים. 
 

מבחן השכל הישר ויתר נסיבות העניין

המבקשת טענה כי כלל אין חשש להטעיה משום שבעלת הסימנים הרשומים אינה משתמשת בסימניה. ואולם נפסק כי ככלל, דרך המלך היא כי טענת העדר שימוש תידון במסגרת בקשה לביטול סימנים, ולא כתגובה לליקוי שהעלתה מחלקת סימני המסחר בהודעתה. 

יש לכם שאלה לגבי המאמר?

השאירו תגובה

אני מאשר את

תנאי השימוש

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור