תביעה שהוגשה על ידי הצלם שמואל רחמני כנגד מפלגת הליכוד. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בפני השופט רפאל יעקובי. ביום 14.12.2014 ניתן פסק הדין בתיק.העובדות: תביעה כספית לפיצויים (בסך 180,000 ש"ח) ולמתן צו מניעה קבוע, בגין הפרת זכות מוסרית בשני צילומי סטילס שצילם התובע, שהוא צלם במקצועו. הצילומים צולמו בעקבות הזמנה של רכבת ישראל.
לטענת התובע הפרה הנתבעת את זכותו המוסרית בכך שפרסמה צילומים אלה במסגרת שידורי תעמולת בחירות שלה בטלוויזיה בשלושה ערוצים שונים, ללא שנתנה לו קרדיט באמצעות איזכור שמו כצלם שצילם אותם. התובע מציין כי הוא אינו תובע כבעל זכות היוצרים בצילומים, שכן מדובר בצילומים שנעשו על-פי הזמנה.
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה, נפסק כי על הנתבעת לשלם לתובע סך 20,000 ש"ח בגין הפרת זכותו המוסרית בצילומים. בנוסף נפסק כי על הנתבעת לשלם לתובע סכום כולל של 7,000 ש"ח עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד גם יחד.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
זכות מוסרית בצילומים
נפסק כי אין מחלקות שהתובע צילם את שני הצילומים הנדונים.
לתובע יש זכות מוסרית בצילומים וגם במקרה זה אין לסטות מן הכלל בדבר זכות היוצר כי שמו ייקרא על יצירתו.
התובע לא נחשב כמי שוויתר על זכותו במקרה דנן, גם אם באינטרנט פורסמו צילומים שלו ללא מתן קרדיט וגם אם לא תבע בכל מקרה של הפרת זכויותיו. כאן התובע גם פנה במכתב אל הנתבעת בדבר ההפרה, אלא שזו התעלמה ממנו.
אי ידיעה של הנתבע לגבי זהות הצלם
נפסק כי הנתבעת לא תוכל להיבנות מהטענה כי לא ידעה ולא יכלה לדעת בזמנו שהתובע הוא שצילם את הצילומים. ככל שהייתה מעוניינת לשדר את הצילומים, היה עליה והיה ביכולתה לברר מי הצלם.
הנתבעת לא נחשבת כ"מפר תמים", כמי שפעלה בתום לב, או כמי שהשימוש שלה היה "סביר בנסיבות העניין".
פיצוי בגין הפרת הזכות המוסרית
נפסק כי לאחר שקילת המכלול, השורה התחתונה היא כי על הנתבעת לשלם לתובע סך 20,000 ש"ח למועד פסק דין זה בגין הפרת זכותו המוסרית בצילומים.
בית המשפט הגיע לסכום זה על רקע שילובם של אלה:
א. העובדה שהפרת הזכויות השתרעה על פני ימים ספורים, שבהם שודרו הצילומים פעמים רבות ובכל פעם לשניות ספורות.
ב. העובדה שמדובר בהפרות שהן במסכת אחת של מעשים.
ג. התובע לא הוכיח נזק ממשי.
ד. לנתבעת לא צמח רווח כלכלי, אלא לכל היותר רווח פוליטי עקיף.
ה. המועד המאוחר שבו הצביע התובע על הפרת זכויותיו (כעבור שבוע מתחילתה וכשבוע לפני תום שידורי התעמולה), הפועל לחובתו, לצד התעלמות הנתבעת ממכתב ההתרעה והמשך שידור הצילומים גם אחריו, הפועלים לחובתה.
ו. נסיבות השידורים ותקופת הזמן הקצרה שלהם, המקשות על מתן קרדיט (למרות שאינן פוטרות ממנו) ועל היערכות בעקבות התרעת התובע.