הליך חד צדדי ביחס לבקשת פטנט 156034 שהוגשה על ידי חברת Serguei Borisovish Sivovolenko וחברת DIAMCAD N.V (שיטה ומתקן עבור מיקום גוף זר ביהלום). ההליך נדון ברשות הפטנטים, בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 25.1.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
העובדות: בקשת הפטנט קובלה ופורסמה להתנגדויות. ביום 4.9.2008 הגישה חברת שרין טכנולוגיות בע"מ התנגדות לבקשת הפטנט. ביום 9.12.2013 הגישו הצדדים הודעה משותפת בדבר סיום הליכי ההתנגדות ללא צו להוצאות.
לאחר הסרת ההתנגדות, סגנית הרשם מצאה לנכון להפעיל את סמכותה לפי סעיף 34 לחוק הפטנטים ולא לקבל את בקשת הפטנט לרישום וזאת מטעמים של היעדר חידוש והתקדמות המצאתית וכן לאור אי עמידה של הבקשה בדרישות סעיף 12 לחוק.
בהתאם לתקנה 74(ג) לתקנות ניתנה למבקשים הזדמנות להשמיע טענותיהם.
לטענת המבקשים סמכותו של הרשם כפי שעולה מסעיף 34 לחוק הינה סמכות חריגה ומיוחדת אשר יש להפעילה במקרים יוצאי דופן. לטענת המבקשים, הוראת סעיף 34 לחוק, ככל שמתייחסת לחומר שנתגלה אגב ההתנגדות, אינה מאפשרת לרשם לקיים הליך בחינה מחודש אלא מתייחסת לחומר
חדש, שאינו שנוי במחלוקת, אשר לא עמד בפני הבוחן בזמן בחינת הבקשה וכן אינו מסמיך את הרשם להכריע בהתנגדות כאילו לא הופסקה.
תוצאות ההליך: הפטנט לא יוענק למבקשים. סגנית הרשם לא שוכנע כי אין מקום להשתמש בסמכות הקבועה בסעיף 34 לחוק.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

סמכות הרשם בהתאם לסעיף 34 לחוק

סעיף 34 לחוק קובע את סמכות הרשם שלא להעניק פטנט אף אם בוטלה ההתנגדות, כדלקמן:
"הוגשה התנגדות כדין לפי סעיף 30 ובוטלה לאחר מכן, רשאי הרשם שלא לתת את הפטנט המבוקש, אם אגב ההתנגדות נתגלה לו חומר שלפיו לא היה מקום לקבל את הבקשה מלכתחילה."
הליך ההתנגדות נתפס כהמשך להליך בחינת הבקשה לפטנט. במסגרת הליך ההתנגדות נבחנת מחדש כשירותה של האמצאה לפטנט והוא נועד לשרת את טוהר הפנקס כהליך המשלים את הליך הבחינה המינהלי.
ההליך לפי סעיף 34 הינו משוכה נוספת העומדת בפני מבקש הפטנט בטרם יוענק לו הפטנט. במסגרת הליך זה רשאי הרשם לבחון את מכלול החומרים שבפניו, אם הוגשו כאלה אגב הליך ההתנגדות, ולהכריע בשאלה האם להותיר את החלטת הבוחן על כנה או לשנות ממנה. מטרת הליך זה אינה שונה ממטרת הליכי הבחינה וההתנגדות והיא שמירה על טוהר הפנקס והאינטרס הציבורי שלא יוענקו פטנטים על אמצאות שאינן עומדות בתנאי סעיף 3 לחוק. צליחת הליך הבחינה אינה מעניקה למבקש זכות לקבל פטנט.
סעיף 34 מציין במפורש כי הרשם רשאי לבחון את כלל החומרים שנתגלו אגב ההתנגדות ולהחליט לאורם האם יוענק הפטנט, אם לאו. החוק מחייב את הרשם להכריע בכך לאחר שהמתנגד פסק ולהיות צד להליך. אכן, הרשם אינו בוחן, ואולם אין ספק כי נמצאות בידיו הסמכויות שבידי הבוחן להפעיל את שיקול דעתו ולבחון את הפרסומים והראיות שבפניו ביחס לשאלה האם היה מקום להעניק את הפטנט מלכתחילה. הרשם רשאי לבחון בשנית גם פרסומים שעמדו לנגד עיני הבוחן.
המבקשים טוענים כי יש לפרש את סעיף 34 לחוק כמצטמצם למסמכים "אובייקטיביים" שדבר קיומם ומועד פרסומם לא היה במחלוקת במהלך הליך ההתנגדות. סגנית הרשם לא סברה כי לשון הסעיף מאפשרת פרשנות מצמצמת זו. שומה על הרשם לבחון את כלל הראיות שבפניו וליתן להם את המשקל המתאים בנסיבות העניין. לא בכדי נוקט הסעיף בלשון "חומר" ולא במלים המצומצמות יותר "פרסומים" או "אסמכתאות" בהן נוקט סעיף 18 לחוק. המלה "חומר" רחבה דיה לכלול הן מסמכים והן עדויות ולמעשה כל ראיה, יהא טיבה אשר יהא.
על כן בסמכות הרשם לקחת בחשבון את כלל החומר שהובא במסגרת הליך ההתנגדות.

פרסום קודם לפטנט

סעיף 4 לחוק, הקובע כדלקמן:
"אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה-
(1)  על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."
במסגרת הליך ההתנגדות, המתנגדת העלתה טענות בנוגע להיעדר חידוש  או התקדמות המצאתית בבקשת הפטנט דנן, בהסתמך על המערכת מתוצרתה, DiaExpert.
המדריך למשתמש אשר צורף למערכת המתנגדת מלמד את רכיבי האמצאה הנתבעים בתביעה 1 לבקשת הפטנט. מערכת המתנגדת נמכרה לציבור החל משנת 1995, היינו, מספר לפני המועד הקובע. לאור המסמכים שהוצגו, נראה כי מערכת המתנגדת מהווה את הידע הקודם הקרוב ביותר לאמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט.
המדריך למשתמש מהווה צורף לכתב טענות המתנגדת ולראיותיה, שם נטען כי פורסם כבר בשנת 1996. המבקשים לא טענו כי אין המדריך מהווה פרסום קודם ולפיכך דבר היותו פרסום קודם מעולם לא היה במחלוקת בין הצדדים. יתרה מכך, המבקשים לא הציגו כל ראיה לכך שהמדריך למשתמש לא היה נגיש לציבור עובר למועד הקובע.

פרסום שאינו נגיש לציבור

הנטל להוכיח כי פרסום לא היה נגיש לציבור מוטל על הטוען זאת, כפי שנקבע בע"א 6750/10 טרפלקס פל-ים בע"מ נ' פלסאון בע"מ (פורסם בנבו, 18.12.2014):
"תנאי החדשנות המוגדר בסעיפים 3 ו- 4 לחוק הפטנטים נועד למנוע הענקת הגנה כאמור על אמצאות, אשר כבר נמצאות בנחלת הכלל. בהתאם לרציונל זה נקבע כי אמצאה תיחשב לחדשה ככל שטרם הגשת הבקשה לפטנט – לא נתפרסמה האמצאה בפומבי על ידי תיאור, ניצול או הצגה באופן שמאפשר לבעל מקצוע לבצעה. בהיבט של פומביות הפרסום, אין להסתפק בהצבעה על קושי מסוים באיתורו של הפרסום הקדום, כדי לבסס טענת היעדר פומביות, אלא על הטוען כך להוכיח כי לא קיימת אפשרות ממשית לעיון במסמכים על ידיד הציבור)."
בהיעדר ראיות כאמור, נראה כי המדריך למשתמש צורף למערכת והיה זמין למשתמשים. על כן מערכת המתנגדת בצירוף המדריך למשתמש מהווים פרסומים קודמים.

התקדמות המצאתית

המבקשים טוענים כי, מערכת המתנגדת אינה מבצעת חישוב של מיקום הפגם ביחס לסריקת פני שטח היהלום, וכן אינה מתחשבת במקדם השבירה. כמו כן, טוענים הם כי מערכת המתנגדת אינה מחשבת את זוויות הצפייה ואינה משקללת זוויות אלה בחישוב מיקום הפגם. בנוסף, המבקשים טוענים כי הדמות התלת מימדית של היהלום במערכת המתנגדת אינה כוללת את מיקום הפגם אלא מופקת לצורך מדידת היהלום והצגתו בלבד. לפיכך, אין לראות במערכת המתנגדת כשוללת חידוש והתקדמות המצאתית מהאמצאה שבבקשת הפטנט.
נפסק כי התייחסות לעניין חישוב מיקום הפגם ביחס לסריקת פני שטח היהלום וכן התחשבות במקדם השבירה ניתן למצוא בפרסום D1. זאת ועוד, שימוש במקדם השבירה היה מובן מאליו לבעל המקצוע הממוצע ומתבקש מחוק סנל.
נפסק כי שילוב שבין מערכת המתנגדת והפרסומים D1 ו- D8 ככאלו, שוללים חידוש והתקדמות המצאתית מהאמצאה בבקשה.
המבקשים סבורים כי בתביעה 4 חידוש והתקדמות המצאתית. לטענתם, תביעה 4 כוללת, בין היתר, מחשב שמטרתו ביצוע חישוב של מיקום הפגם ביהלום. המבקשים טוענים כי מכיוון שתביעה 4 כוללת מכשיר מותאם לביצוע השיטה המתוארת בתביעות 1-3, עולה מכך לטענתם כי המחשב כולל תוכנה מיועדת לביצוע חישוב כאמור.
המבקשים ממשיכים ואומרים כי הפרסומים D4 ו- D7, כמו גם מערכת המתנגדת, אינם מאפשרים להבין כיצד מתקשרים הרכיבים לשם ביצוע חישוב של מודל תלת מימדי בהסתמך על הנתונים המתקבלים מהסורק.
נפסק כי בטענות אלו של המבקשים לא נמצא מענה ממשי לנימוקים שהועלו בהחלטה הקודמת בנוגע להעדר חידוש והתקדמות המצאתית בתביעה 4.
התיאור אינו מלמד את דרך פעולתה של התוכנה. העדר פירוט כאמור משמעו כי התוכנה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע. לחלופין, אם אין אופן הפעולה ברור לבעל מקצוע ממוצע ומדובר ברכיב הכרחי לביצוע האמצאה, אזי  אין הפירוט עומד בדרישות סעיף 12 לחוק.
לאור האמור לעיל ומשלא נמצאו טעמים של ממש בעניין זה, גם תביעה 4 שבבקשת הפטנט נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית.

העדר דרכי הביצוע של האמצאה – סעיף 12 לחוק

המבקשים טוענים כי לא ניתן לסרב להעניק פטנט בהתאם לסעיף 34 לחוק אם הבקשה אינה עומדת בדרישות סעיף 12 לחוק בדבר תיאור דרכי הביצוע של האמצאה.
כפי שהובהר, סעיף 34 לחוק הינו כלי המשמש את הרשם לצורך בחינה של בקשת הפטנט ולמטרה של שמירה על האינטרס הציבורי וטוהר הפנקס. הדבר עולה מן הביטוי " שלפיו לא היה מקום לקבל את הבקשה מלכתחילה". אין ספק כי בוחן רשאי לסרב לקיבול בקשה בשל העדר תיאור מספיק כנדרש בסעיף 12 לחוק (ראה תקנה 41(8) לתקנות). משכך, טענות הנוגעות להעדר דרכי הביצוע של האמצאה לפי הוראת סעיף 12 לחוק, גם הן יכולות שיעלו במסגרת הליך לפי סעיף 34 לחוק.
לגופו של עניין, כל שנטען על ידי המבקשים בנוגע לדרכי הביצוע של האמצאה הוא כי בעל מקצוע ממוצע בתחום היה יודע כיצד לבצע את כל אחד מיסודות האמצאה כפי שנתבעו בתביעותיה. אין באמירה האמורה די כדי לשכנע כי אכן הבקשה עומדת בדרישות החוק לעניין זה. זאת ועוד, אם תתקבל טענה זו של המבקשים למרות דלות ההסברים בתיאור, הרי שיהיה בכך כדי להוכיח כי האמצאה כולה הייתה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום וזאת בניגוד לסעיף 5 לחוק.
שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?