אסטרטגיית קניין רוחנימאמר זה עוסק בבחירת אסטרטגיית קניין רוחני לסטארטאפים ומיזמים אחרים. המאמר מסביר מהו פטנט, מהו מדגם או עיצוב, מהו סימן מסחר ואיך אפשר לרשום אותם.

הקניין הרוחני של מיזם חדשני הוא נכס בעל ערך רב ביותר. רעיונות טכנולוגיים, עיצובי מוצר ועיצובי ממשק משתמש, לוגו ושמות מסחריים, תוכן טקסטואלי וסודות מסחריים, מהווים את היתרון היחסי שיש לסטארטאפ אחד למול שאר השחקנים במגרש המשחקים של ה"סטארטאפ ניישן" הגועש והרועש.

אבל איך אפשר להגן על רעיון? מהי העתקה אסורה ולעומתה מהי השראה מותרת? האם מותר לעשות שימוש בשם מסוים? ובכלל, איך אפשר לנהל פורטפוליו קניין רוחני בצורה יעילה ולאכוף את הזכויות הנובעות ממנו?

בקשה לרישום פטנט – להגיש ולשמור על פרופיל נמוך

בניית אסטרטגיית קניין רוחני מתחילה בפטנט. פטנט הוא זכות מונופוליסטית "לנצל" המצאה בתחום טכנולוגי, שהיא חדשה ושיש בה התקדמות המצאתית. המשמעות בלשון פשוטה היא, כי כדי שהמצאה תהיה כשירה לרישום כפטנט, היא צריכה להיות בתחום טכנולוגי (לאו-דווקא מורכב מדי); שלא נחשפה או ידועה בציבור טרם הגשת הבקשה (גם לחשוף את ההמצאה להורים, לחברים או למשקיע, ללא התחייבות לסודיות עלולה להיות "פרסום קודם" שפוסל את ההמצאה מרישום); והיא בכללותה צריכה להיות לא מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה, בהתחשב בידע הקודם.

כעיקרון, אין זמן "נכון" להגשת הבקשה לרישום פטנט. הכל תלוי ב"מוצקות" הרעיון, בשוק הרלוונטי ובתקציב העומד לרשות הסטארטאפ. לרוב סטארטאפים נוהגים להגיש בקשה לרישום פטנט בשלב מוקדם יחסית, ולו בכדי "לתפוס מקום" על ציר הזמן, ורק לאחר מכן מתחילים במחקר ופיתוח ובשיווק המוצר או השירות.

בארצות הברית של אמריקה, ניתן להגיש בקשה זמנית לרישום פטנט (Provisional Patent Application), אך אליה וקוץ בה: לבקשה זמנית שכזו יש חסרונות, שכן אם לא מגישים בתוך 12 חודשים בקשה מלאה לרישום פטנט הנסמכת על הבקשה הזמנית, רואים זאת כאילו לא הוגשה מעולם הבקשה הזמנית.

בנוסף, בשנת 2013 משרד הפטנטים האמריקאי שינה את אופן קביעת בעל הזכות בהמצאה ממצב בו "הראשון להגיש" בקשה (First to file) לרישום פטנט הוא בעל הזכות למצב בו "הראשון להמציא" (First to invent) הוא בעל הזכות. שינוי זה מביא שוב לחוסר ודאות ביחס לבעל הזכות בהמצאה מסוימת ולכן, ככל שהדבר אפשרי, כדאי להגיש בקשה לפטנט בהקדם.

להגיש בקשה מתאימה כאשר הרעיון בשל

כאשר מוצרי המיזם ממשיכים להתפתח, ישנם מקרים בהם ישנן המצאות חדשות הנסמכות על ההמצאה הקודמת שבגינה הוגשה בקשה לפטנט. במקרים כאלו, יש לשקול הגנה עבור יישומים נוספים במוצר. מיזמים/סטארט-אפים אשר מגישים בקשה מוקדמת ובודדת לרישום פטנט רק בתחילת הדרך וביחס להמצאה הראשית, מגלים לעיתים כי המוצר הראשוני התפתח מעבר לפונקציונליות עליה הגן (בלשון עבר) הרישום המוקדם. במצב זה, המוצר אשר על פיתוחו הסטארט-אפ עמל ואף קיבל עליו הגנה, עלול לאבד חלק ניכר מהגנה זו ואף לאבד אותה כליל.

אי-לכך, מדי תקופה, חשוב להעריך מחדש את ההגנה על הפטנט ולשקול להגיש בקשות לרישום פטנט על יישומים חדשים ונוספים של ההמצאה, אם יש בכך צורך. אם המוצר מתפתח במהירות רבה, יש לשקול את הגשתה של בקשה זמנית לרישום פטנט, או מספר בקשות זמניות, טרם הגשתן של בקשות רישום רגילות.

 

ניתן לשקול גם רישום מדגם או עיצוב – אסטרטגיית קניין רוחני

כאשר מתנהל שיח על פטנטים, הוא נסוב בעיקר על הפונקציה של הפטנט, אך לצורך הגנה הרמטית יותר על המוצר, נוסף על הפונקציה יש לשקול גם את ההגנה על המראה של המוצר. אחרת, מתחרה אמנם לא יוכל להעתיק את אופן הפעולה של המוצר, אך הוא יוכל להעתיק את מראהו ובכך להטעות קהל גדול של צרכנים. לקראת סוף שנת 2015, משרד הפטנטים האמריקאי אישר 9,200,000 בקשות לפטנט ורק 746,000 בקשות למדגם. נתונים אלו חשובים מאוד לבניית אסטרטגיית קניין רוחני של המיזם.

אך כדוגמא, ניתן להתרשם מחברות הענק כדוגמת Apple, Google ו- Samsung שנוהגות להגן על הקניין הרוחני שלהן ברישום זכויות שונות: פטנטים על המצאות בתחום טכנולוגי ומדגמים ועיצובים על המראה האסתטי של המוצרים, בין אם אלה עיצובים של מוצר פיזי ובין אם אלה עיצובים וירטואליים (UI, UX).

רישום מדגם עשוי לספק כאמור ערך מוסף לפונקציונליות הפטנט מחד. מנגד, ההגנה על המראה עשויה לספק תחליף להגנה על הפונקציה, כאשר ההגנה על הפטנט עצמו אינה מתאפשרת. רישום פטנטים על תוכנות עדיין קיים בארה"ב, אולם בעקבות החלטת בית המשפט העליון האמריקאי בעניין Alice v. CLS Bank, קבלת הגנה על הפונקציונליות של הפטנט בהמצאות הקשורות לתוכנה הפכה לקשה יותר ולצפויה פחות. רישום מדגם מספק אפשרות חלופית להגנה על תכונות מסוימות של המצאות הקשורות לתוכנה, בייחוד על ממשק משתמש גרפי. ההגנה על מדגם ניתנת למשך 15 שנה, בעוד שההגנה על פטנט ניתנת למשך 20 שנה. ההגנה על מדגם אם כן מעט קטנה יותר, אך כך גם העלויות לרישומו ומהירות בדיקתו לפני האישור.

אין די בהגשת בקשה לפטנט – השיווק והפרסום חשובים לא פחות

חלק בלתי נפרד מבניית אסטרטגיית קניין רוחני של מיזם, היא להשקיע משאבים גם בשיווק ופרסום המוצר והשירות.

רישום פטנטים לוקח זמן. בעוד שקיימות דרכים באמצעותן ניתן לזרז את בדיקת הבקשה לרישום, משך הזמן הממוצע לאישור הפטנט על ידי הבוחן במשרד הפטנטים בארה"ב הוא שנתיים. 30% לערך של בקשות הפטנט כלל לא שורדות את הבדיקה על ידי המשרד. פטנט מאושר עשוי לסייע במימון הרעיון ובהטמעתו בשוק המיועד. עם זאת, אין צורך להמתין עם פרסום המוצר עד לאחר מתן הפטנט על ידי הרשות הרלוונטית. מרגע שהוקצה מספר לבקשת פטנט, ניתן להתחיל לסחור בהמצאה. מיזמים רבים נוקטים בדרך זו, בכדי ליצור לעצמם מחזור כספי או קבלת השקעה ממנה יוכלו לקדם את המשך ההגנה על הקניין הרוחני, כמו גם את הפעילות השוטפת שלהם.

בנקודה זו ראוי לציין, כי הקידום החשוב ביותר של מוצר או שירות טמון דווקא בשיווק ופרסום שלו. רבים הפטנטים שהוענקו להמצאות נפלאות שלא זכו לפרסום ולשיווק ולכן כשלו במבחן התוצאה ואילו רבות ההמצאות (גם כאלה שלא ניתן להן פטנט) שהצליחו בכל העולם דווקא בגלל מערך שיווק ומכירות יעיל ו"סקסי". לכן, אין די בהגשת בקשה לרישום פטנט, אלא כדאי ואף צריך להשקיע משאבים גם בקידום המכירות של המוצר נשוא ההמצאה. השקעה זו אינה ממש חלק מאסטרטגיית קניין רוחני של המיזם, אך היא תומכת ומלווה אותה.

סימני מסחר -אסטרטגיית קניין רוחני

חלק בלתי נפרד בין בניית פורטפוליו הקניין הרוחני של המיזם ואף תומך באמירה שלשיווק ולפרסום יש משקל כבד בכל הקשור להצלחת המיזם, הוא סימני המסחר של המיזם. הלוגו והסלוגן של המיזם הם חלק בלתי נפרד מכרטיס הביקור שלו והראשונים להיתקל בעיניהם של הצרכנים הרלוונטיים.

'סימן מסחר' הוא אות, מילה, משפט, סמל או עיצוב, המבחינים בין מוצריו של בעל הסימן המסחרי למוצרים ושירותים של מתחרים.

הימנעות מרישום סימן מסחר לגבי הלוגו ושם המיזם עלולים להביא למצב לא רצוי בו גורם אחר שיגלה עניין בתוצרי המיזם או בשוק שלו, ירשום את סימן המסחר על שמו ואף נתקלנו במקרים בהם גרומים שכאלו ניכסו לעצמם את שמות המתחם של המיזמים (Domain names).

משהרעיון הוכיח עצמו כראוי להשקעה, חשוב לא פחות לבנות לו שם ומוניטין ולהגן עליו באמצעות רישום סימן מסחר מסחרי. זאת ועוד, בניגוד לדיני הפטנטים, ההגנה על הסימן המסחרי אינה נתונה תחת זמן מוגבל והיא תהא תקפה כל עוד בעל הסימן משתמש בו. בניגוד לפטנטים, אין ברישום סימני המסחר לוח זמנים נוקשה, אך רצוי להתחיל ברישומם בהקדם ולערוך חיפוש סימנים אחרים על מנת לוודא כי לא מתקיים ניגוד בין הסימן המבוקש לסימנים אחרים בשוק. במצב שבו קיים סימן מסחרי אחר דומה לסימן המבוקש, רישום הסימן יהפוך למורכב יותר ורצוי להתכונן לכך כבר בתחילת הדרך.

לסיום, בהתאם לסוג ואופי הסטארט-אפ, רצוי לשקול גם הגנה על סוגים נוספים של זכויות בקניין רוחני, כמו זכויות יוצרים וסודות מסחריים. לצורך התאמת ההגנה הנאותה למיזם החדש, מומלץ להיוועץ בעורך דין פטנטים ולקניין רוחני ולהבין מהם הצעדים הדרושים לכך. אסטרטגיית קניין רוחני של מיזם היא דבר שיש להשקיע בבנייתו זמן ומחשבה רבים.

כותבים: עו"ד יותם וירז'נסקי-אורלנד, מר סטס מליסוב

** מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה **

שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?