בקשות לרישום סימן מסחר שהוגשו על ידי חברת מילניום מרקטינג – אינטרטרייד (1999) בע"מ. הבקשות נדונו ברשות הפטנטים וסימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 4.8.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
העובדות: המבקש הגישה בקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים "Bio" שמספרו 255133 ו- "Bio+" שמספרו 255132, לגבי "כלי בית וכלי מטבח; הנכללים כולם בסוג 21".
הבקשות סורבו על ידי מחלקת סימני מסחר בעילה לפיה: הסימנים נעדרים אופי מבחין כמצוות סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר מאחר ש"מדובר בביטוי מקובל במסחר לתיאור מוצרים סביבתיים", וכי  "אין בהוספת + לסימן כדי להקנות לו אופי מבחין". כמו כן ציינה המחלקה כי בניגוד להוראות סעיף 11(10) לפקודה  "המילה Bio+ נוגעת במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימונן היא נועדה. למשל כלי בית וכלי מטבח סביבתיים".
בעקבות עמידת המחלקה על סירובה, ביקשה המבקשת להשמיע את טענותיה בפניי בהתאם לתקנה 26 לתקנות סימני המסחר.
תוצאות ההליך: הבקשות נדחות. נפסק כי הסימנים הם אכן תיאוריים או משבחים ביחס לסחורות אשר לסימונם נועדו. בנוסף נפסק כי לא הוכח שהסימן רכש אופי מבחין המכשיר אותו לרישום בהתאם להוראות סעיף 8(ב) לפקודה.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

אופי מבחין אינהרנטי

דרישת האופי המבחין הינה דרישה מרכזית בפקודה ועניינה התכונה של הסימן המאפשרת לציבור לזהותו ולהבחין בינו לבין סימנים של יצרנים אחרים. על מנת להכריע בהיות הסימן בעל אופי מבחין אינהרנטי יש לבחון את הסימן בכללותו, בשים לב לרכיבים הדומיננטיים שבו.
הרכיב הדומיננטי בסימנים הינו המילה "Bio". עיצוב הסימנים המבוקשים כפי שהוגשו לרשות הינו מינימאלי ביותר. מוטיבים עיצוביים מוסיפים לאופיו המבחין של הסימן מאחר שלהבדיל מהסימן הלא מעוצב שאופיו המבחין נסמך על משמעותו בלבד, בסימן מעוצב מתווסף רכיב נוסף שמייחד ומבדל את הסימן מסימנים אחרים.
הפסיקה הכירה בחמישה סוגי סימנים והם: סימנים דמיוניים, שרירותיים, מרמזים, תיאוריים וסימנים גנריים.  בין סוגי הסימנים הללו נמתח ציר הנמשך מהסימנים הגנריים ועד הסימנים הדמיוניים – הוא ציר התיאוריות.
סימנים אשר מורכבים מאותיות או ספרות העשויות להיות שבח או תיאור של הטובין נושא הסימן או של תכונותיהם, יקשו על הצרכן להבחין במקור הטובין. על כן ראה המחוקק לנכון באמצעות סעיפים 8(א) ו-11(10) לפקודה להותיר סימנים כאלה פתוחים לשימוש הציבור ולא לייחד אותם לאדם מסוים. סימנים אשר יימצאו מתארים ובכך נכנסים בגדר סעיף 11(10) לפקודה, יחשבו כסימנים נעדרי אופי מבחין לצרכי סעיף 8(א) לפקודה.
המבקשת אינה חולקת על עמדת המחלקה באשר למשמעויות המילה "Bio". עסקינן בתחילית שמבטאת חיים (ראה הגדרה במילון Merriam-Webster – life :  living" "organisms  באתר המילון במרשתת).
כידוע, התחילית "Bio" משמשת לציון מוצרים סביבתיים, ביולוגיים, טבעיים, או אורגניים או למוצרים הכוללים רכיבים כאלה. בא כח המבקשת טען כי הסדרה אשר לסימונה נועד הסימן כוללת מגוון כלים שאינם בהכרח טבעיים או בריאים. על כן לעמדתו, אין המדובר בסימן תיאורי.
אכן בחינת היות הסימן בעל אופי מבחין תיעשה בזיקה לטובין. אף אם המבקשת ניסתה לטעון כי לא קיים קשר בין התחילית לבין סוג המוצרים אותם נועדה לסמן, דהיינו כלי מטבח, הרי שברור כי צרכן סביר יראה קשר כזה, למשל בתחום הבישול הבריא, שמירה על טריות המזון ופגיעה פחותה יותר במרכיבים תזונתיים כתוצאה מהבישול.
על כן נפסק כי הסימנים הם אכן תיאוריים או משבחים ביחס לסחורות אשר לסימונם נועדו.
למעלה מן נפסק כי ששימוש בסימן זה לציון מוצרים שאינם טבעיים, בריאים או אורגניים עלול להטעות את הציבור תוך הותרת רושם שגוי כי המדובר בכלים כאלה, דבר העומד בניגוד להוראות סעיף 11(6) לפקודה שעניינו סימנים אשר יש בהם כדי להטעות את הציבור.
ככל שהסימן שרירותי יותר ביחס לטובין עד כי לא ייתכן כי הוא מתארם, כך הסיכוי להטעיה יהיה נמוך יותר. זאת ועוד, יש לבדוק האם באמת תיתכן הטעיה בהתחשב בציפיות קהל הלקוחות. בהנחה כי עמדת המבקשת לפיה "אין המדובר במוצרים בריאים או ביולוגים בהכרח" נכונה, ניכר כי המרחק בין הסימן לבין הטובין והשירותים אינו גדול דיו כדי שלא ליצור ציפיה אמיתית בציבור הצרכנים באשר לייעוד הטובין או תכונותיהם, כך שהסימן עלול להטעותם.
אשר לסימן Bio+, כפי שגרסה מחלקת סימני מסחר, נפסק כי אין בהוספת סימן ה "+" תרומה כלשהי לאופיו המבחין של הסימן.

אופי מבחין נרכש

משנפסק כי הסימנים נעדרי אופי מבחין אינהרנטי, יש לדון בטענת המבקשת כי הם רכשו אופי מבחין כתוצאה משימוש בהם ועל כן כשירים לרישום בהתאם לסעיף 8(ב) לפקודה.
המבקשת הגישה דו"ח אקסל לא חתום, המפרט, לטענתה, את מספר היחידות שנמכרו הנושאות את סימני המסחר ואת הכנסותיה ממכירות אלה. ממוצע המכירות בשנים 2010 – 2014 עומד על כ-8 מיליון ₪ בשנה בממוצע.
נפסק כי גם אם הנתונים שהוצגו יתקבלו כאמינים למרות שלא הוגשו בתצהיר או באמצעות רואה חשבון של החברה אין בהם כדי להרים את הנטל הנדרש להוכחת רכישת אופי מבחין. מהפרסומים שצירפה המבקשת עולה כי לצד הסימן Bio נעשה שימוש בסימן הבית הרשום של המבקשת "ARCOSTEEL"'. זאת ועוד, נעשה שימוש בסימן Bio בעיצוב נוסף הכולל פרח ירוק, בעוד שהסימן שהוגש לרישום לא כולל עיצוב זה. אין בנתוני המכירות פילוח כלשהו בין הסימנים, בהם נעשה שימוש. זאת ועוד, למעט בפרסום בודד לא הוצג כלל שימוש בסימן " Bio+". בפרסום בו נעשה שימוש באותו סימן מופיע ה"+" בצבע אדום בולט, על רקע ירוק.
המבקשת הציגה מכתבים מחברות עיצוב ופרסום מהם עולה כי השקיעה כ-270 אלף ₪ בעיצוב ופרסום מוצרים מסדרת ביו בין השנים 2010 – 2015, דהיינו במשך שש שנים. נפסק כי לא מדובר בהשקעה בהיקף כה משמעותי שהיה בה כדי להפוך סימן תיאורי משבח לסימן המזוהה בציבור עם המבקשת וזאת בנפרד מסימן הבית שלה.
לבסוף הפנתה המבקשת לחיפוש תמונות של הצירופים "מחבתות ביו" ו"סירי ביו" שביצעה במנוע החיפוש Google. לטענתה, החיפוש מעלה בעיקר תוצאות הקשורות עם המבקשת. מעיון בתוצאות החיפוש עולה כי חלק מן התמונות כוללות את סימן הבית של המבקשת ועל כן ניתן לייחס את המוצרים למבקשת. תמונות אחרות אינן מאפשרות קישור לחברה כלשהי והיתר מקושרות לחברות אחרות, שאינן המבקשת. לא ניתן להסיק מסקנות חד-משמעיות מן החיפוש שנעשה. זאת ועוד, המשקל שיש לייחס לתוצאות החיפוש כפי שהוגשו אינו קונקלוסיבי, במיוחד ככל שאלה הוגשו ללא אסמכתאות, כגון חוות דעת של בעל מקצוע שתאפשר לבסס את אשר ביקשה המבקשת ללמוד מהתוצאות.
על כן, נפסק כי לא הוכח שהסימן רכש אופי מבחין המכשיר אותו לרישום בהתאם להוראות סעיף 8(ב) לפקודה.

טענת ההפליה

המבקשת טוענת כי יש ליתן לה יחס דומה ליחס שניתן למבקשים שביקשו לרשום את התחילית bio כסימן מסחר וסימנם נרשם כבר בפנקס. לטענתה, בעבר נרשמה התחילית הן כסימן מילולי והן כחלק מסימן מעוצב.
כפי שנקבע לא פעם, אין בכוחו של סימן הרשום בפנקס כדי להכשיר רישומו של סימן מסחר חדש שאינו כשיר לרישום לפי הוראות הפקודה אף אם קיימים קווי דמיון ביניהם. עיון בנסחי הסימנים הרשומים מעלה כי ישנם הבדלים בין הסימנים הרשומים לבין הסימנים המבוקשים, בין היתר, במידת התיאוריות שלהם ביחס לטובין, וזאת אף מבלי לבחון את יתר הנסיבות שהובילו לרישומם.
עם זאת, נפסק כי אין מקום לנתח לעומק את הסימנים הרשומים. כפי שנקבע בפסיקת ערכאה זו כשירותו של כל סימן נבחנת ביחס להוראות הפקודה.
שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?