בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת Apple . הבקשה שנדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 6.3.2014 ניתנה החלטה בתיק.
העובדות: בקשה בינלאומית לרישום סימן המסחר RETINA בסוג 9 (לא מעוצב) בגין מחשבים, תצוגות מסך ומכשירי תקשורת ניידים. הבקשה סורבה לרישום בשל קיומו של סימן מסחר 12555 "RETINA" על שם חברת קודאק בגין מצלמות גם הן בסוג 9, וזאת לפי הוראות סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר.
בתשובה לליקוי זה הגישה המבקשת את הסכמת חברת קודאק לרישום הסימן המבוקש לצד הסימן הרשום. משלא היה בהסכמה האמורה כדי לשכנע את הבוחנת כי לא יהא ברישום הסימן כדי להטעות ביקשה המבקשת להשמיע את טענותיה בפני הרשם.
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה. נפסק כי מידת הדמיון בין סוגי הסחורות הינה נמוכה (מחשבים למול מצלמות).
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

חשש להטעיה בין סימני מסחר זהים באותו סוג

סעיף 11(9) לפקודה קובע כדלקמן:
"סימנים אלה אינם כשרים לרישום:
(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;"
כדי לקבוע האם הבקשה כשירה לרישום, יש להכריע בשאלה האם שני סימנים דומים הם כדי להטעות על פי "המבחן המשולש".
לנוכח העובדה שהסימנים זהים הם, וההבדלים הנטענים הינם בין סוגי הטובין אותם נועדו הסימנים לסמן וסוגי הלקוחות להם מיועדים אותם טובין, הרי שהשאלה היא האם די בהבדלים אלה כדי למנוע הטעיה. זאת ועוד, יש לבדוק האם קיימות נסיבות נוספות רלוונטיות המכריעות את הכף לכיוון קיבול סימן או סירובו.

מידת הדמיון בין סוגי הסחורות

המבחנים לבחינת מידת הדמיון בין סוגי הסחורות הם:
א. מהו טבע הסחורות והרכבן?
ב. מה הוא אופן השימוש בסחורות?
ג. מה הם צינורות המסחר הרגילים, דרכם משווקים את הסחורות?
אם לפי אחד משלושת המבחנים קיים דמיון או קרבה, יש הצדקה להוצאות המסקנה, שסוגי הסחורות דומים. ברם, נראה (גם לפי הפסיקה האנגלית), כי המבחן השלישי אינו בעל משקל כמו המבחן הראשון והשני.
נפסק כי יישום המבחנים הללו בענייננו מוביל למסקנה כי מידת הדמיון בין סוגי הסחורות הינה נמוכה. בעוד שהסימן הרשום נועד לסימון מצלמות, הסימן המבוקש נועד לסימון מחשבים, תצוגות מסך ומכשירי תקשורת ניידים. נקודת ההשקה בין המוצרים הינה האפשרות להשתמש במחשבים ובמכשירי תקשורת ניידים גם כמצלמות. עם זאת ברור כי אין זה הייעוד העיקרי של מכשירים אלה וכי טבעם והרכבם שונה מטבען והרכבן של המצלמות הנושאות את הסימן RETINA. נפסק כי המוצרים אינם מתחרים או משלימים.

מבחן צינורות השיווק

אשר לצינורות השיווק נפסק כי אין סכנה כי מוצרים מתוצרתה של המבקשת יימכרו בערבוביה עם מצלמות מתוצרתה של בעלת הסימן. נראה כי גם אלה וגם אלה נמכרים בחנויות מתמחות השונות זו מזו.

מבחן קהל הלקוחות

נפסק כי גם קהל הלקוחות אינו זהה. קהל הלקוחות של בעלת הסימן הרשום הינו ציבור הצלמים המקצועי, בעוד שיתר המוצרים נרכשים על ידי כלל הציבור. ניתן לצפות כי צלמים מקצועיים סבירים לא יטעו לחשוב כי ישנו קשר בין המוצרים.

מבחן הנסיבות הנוספות 

בענייננו נפסק כי גם לאור הנסיבות הנוספות הסימן ניתן לרישום. ראשית, בעלת הסימן הרשום לא מתנגדת לרישום הסימן לצד סימנה, כפי שעולה ממכתב ההסכמה שהוגש. הסכמה בין היצרנים אינה חזות הכל, אך יש בה כדי לסייע במתן מענה חלקי לשאלה האם העוסקים רואים ברישום הסימן המבוקש לצד הסימן הרשום סכנת הטעיה, אם לאו.
שנית, בבחינת מידת הדמיון בין הסימנים יש לקחת בחשבון את השאלה האם רכש הסימן המבוקש אופי מבחין. הסימן המבוקש רכש מידה כלשהי של אופי מבחין.
שיקול נוסף אותו יש לקחת בחשבון הינו כי לסימן יש משמעות בשפה האנגלית ומשמעות זו אינה מנותקת מן הטובין שנועדו לשאת את הסימן. כידוע, ככל שסימן קרוב יותר לצד הדמיוני של ציר התיאוריות, כך יזכה להגנה רחבה יותר וככל שקרוב הוא יותר לצד התיאורי, יש להעניק לו הגנה מצומצמת יותר. עניין זה משליך גם על העדר ציפיה מצד הציבור לקשר הכרחי בין סימני המסחר לעניין מקור הטובין.
שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?