תביעה שהוגשה על ידי חברת די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ כנגד אחמד חמודה ועמאר חמודה. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, בפני השופטת אורית וינשטיין. ביום 12.2.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
העובדות: התובעת, די.בי.אס. שרותי לווין (חברת הכבלים yes) הגישה כנגד הנתבעים תביעה בה נטען כי הנתבעים פרצו את מערכת הקידוד וההצפנה של שידורי הטלוויזיה בלווין של התובעת, ויצרו עסק פיראטי, המשווק ומוכר ללקוחות הנתבעים את האפשרות לצפות בשידורי הטלוויזיה של התובעת באופן פיראטי, בלא תשלום לתובעת בגין השירות, תוך תשלום מוזל לנתבעים בגין השירות הפיראטי, אשר גרפוהו לכיסם על גבה וחשבונה של התובעת. עוד נטען כי הופרו זכויות היוצרים של התובעת במארז השידורים, בלקט הערוצים ובתכנים המשודרים. כמו כן, הופרו זכויות התובעת בסימני המסחר הרשומים על שמה, ואשר הנתבעים עשו בהם שימוש בלתי מורשה ושלא כדין.
התובעת עתרה לסעד של צו מניעה קבוע, אשר יורה להימנע מלעשות (1) שימוש פיראטי בשידורי הטלוויזיה של התובעת, (2) בשימוש בסימני המסחר הרשומים שלה (3) בשימוש בציוד של התובעת המסופק על ידיה ללקוחותיה. בנוסף עתרה התובעת צו עשה המורה על השמדת כל הציוד שסייע בידי הנתבעים בהפרת זכויותיה של התובעת כמפורט בכתב התביעה.
כמו כן עתרה התובעת לסעד של מתן חשבונות ולפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 56(א) לחוק זכות יוצרים בסך של 700,000 ₪ ופיצוי בסך 100,000 ₪ בגין הפרת סימני המסחר הרשומים של התובעת. לחלופין, פיצוי בסך של 1,900,000 ₪ בגין עשיית עושר ולא במשפט.
מאחר והנתבעים לא השיבו לצווי בית המשפט במסגרת ההליכים המקדמיים בית המשפט הורה על מחיקת כתב ההגנה של הנתבעים וכן הורה על הגשת ראיות מטעם התובעים לצורך הוכחת התביעה.
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה, מהתצהירים שהוגשו על ידי התובעת עולה כי זכויותיה הקנייניות של התובעת אכן הופרו ברגל גסה על ידי הנתבעים.
לפיכך, משהוכחה תביעת התובעת כנגד הנתבעים, נפסק כי התובעת זכאית לסעדים הבאים:
(א) צווי המניעה הזמניים שניתנו כנגד הנתבעים יהפכו לצווי מניעה קבועים.
(ב) ניתן צו המורה לנתבעים להשמיד כל ציוד אשר שימש או סייע בידם להפיץ ו/או למכור את השידורים או התכנים הטלוויזיוניים של התובעת וכל ציוד ששימש או סייע בידי הנתבעים בפיצת מערכת הקידוד וההצפנה של התובעת.
(ג) ניתן בזאת צו המורה לנתבעים להסיר מדף הפייסבוק של בית העסק לוויני עכו ומכל פרסום של עסק זה או של הנתבעים את סימני המסחר הרשומים של התובעת.
(ד) נפסק כי הנתבעים ישלמו לתובעת פיצוי סטטוטורי בגין הפרת זכויות היוצרים של התובעת, כאמור לעיל, בסך של 700,000 ₪.
(ה) נפסק כי הנתבעים ישלמו לתובעת פיצוי בגין הפרת סימני המסחר הרשומים על שם התובעת, כאמור לעיל, בסך של 100,000 ₪
בנוסף נפסק כי הנתבעים יישאו בהוצאות התובעת בסך 10,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪.
שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?