תביעה ובקשה לסעד זמני שהוגשה על ידי חברת מגנטיקה אינטראקטיב בע"מ כנגד אמברוזיה סופהרב בע"מ, אַמְבּרוֹזיה בע"מ, אלכס מאור, איתן מרקוביץ', אִינְהֶרְבּ ישראל בע"מ, יואב ניר, ישראל פַייג ושמואל אדלשטיין. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופט גדעון גינת. ביום 5.1.2014 ניתנה ההחלטה בבקשה.
העובדות: התובעת הגישה תובענה, שעניינה הפרת פטנט ישראלי 168475 (שכותרתו: "תכשירים המכילים כחומר פעיל מרכיבים מזרעי מרווה מרושתת"). במסגרת התובענה האמורה, עתרה התובעת למתן סעדים זמניים כנגד הנתבעים-המשיבים. הפטנט רשום על-שמו של מינהל המחקר החקלאי (מכון ווּלקני), שצורף כנתבע-משיב פורמאלי. התובעת היא בעלת רישיון ייחודי בפטנט, וּככזאת, רשאית לתבוע בגין הפרתו.
לטענת בתובעת, הנתבעים לאחרונה החלו בייצור וּבשיווק בישראל של מוצר המפר את הפטנט שבמחלוקת.  הטענה העיקרית של הנתבעים היא כנגד תוֹקפּוֹ הענייני של הפטנט עליו מושתתת התובענה.
תוצאות ההליך: הבקשה לסעד זמני נדחתה. נפסק כי המבקשת הסתירה את העובדה כי רשם הפטנטים בארה"ב דחה בקשת פטנט זהה של המבקשת בטענת פרסום קודם.
ואולם השופט הורה לנתבעים לערוך רישום נפרד, מלא ומדויק של כל המכירות הנעשות על ידיהם במישרין ו/או בעקיפין לגבי המוצרים המוגדרים כ"מוצרים מפרים" בבקשה לסעד זמני. הרישום יהיה בפיקוח רואה חשבון ויאושר על ידיו אחת לשישה חודשים.
בנוסף חייב בית המשפט את התובעת לשלם לנתבעים את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בהליך בסך 34,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

תוקף פטנט בהליך לסעד זמני

לבית המשפט סמכות לדון בשאלת תוקף הפטנט גם במסגרת הליך זמני. שאלה זו יכולה להיות מוכרעת רק אחרי שבית-המשפט ייתן את דעתו על כלל התיעוד שהובא בפניו על-ידי כל בעלי-הדין, לרבות זה הנוגע לשאלת התקפות העניינית של הזכות הקניינית הרשומה.
מתן הפטנט אינו ערובה לכך שהוא בר תוקף באופן חלוט (סעיף 37 לחוק); משמעות הדבר היא, כי גם לאחר שהוענק פטנט, רשאי מתחרה לטעון בבית המשפט כי הפטנט אינו בר תוקף.
נפסק כי פטנטים מקבילים לזה שנרשם בישראל התבקשו, בין השאר, בארה"ב וּבאיחוד האירופי. הפטנט האירופי אוּשׁר, בעוד זה שהתבקש בארה"ב נדחה עד כמה שמדובר בבקשה זהה וּמקבילה לזו הישראלית, הגם שתלויה ועומדת שם כיום בקשת המשך (CIP), שנוסחה שונה מזה של הפטנט שבמחלוקת כאן.
מהתיעוד שהובא על-ידי הנתבעים עולה, שהבוחן בלשכת הפטנטים בארה"ב דחה את הבקשה על-סמך פרסומים קודמים שמצא, והשתית את מסקנותיו לחובת המבקשים, על-סמך המידע שלמד מפרסומים אלה.
על כן סבר בית המשפט שלתוצאות ההליך בלשכת הפטנטים בארה"ב, בשלב הנוכחי, נפקוּת לחובת המבקשת, משני היבטים:
א. יש בפניי מסקנה של בוחן בלשכת פטנטים מכובדת, המטיל ספק (בלשון המעטה) בתוקף הענייני של פטנט מקביל לזה שנדון עתה.
ב.  לא נתקבל הסבר מדוע דבר ההליכים בפני לשכת הפטנטים בארה"ב לא הובא לידיעת במסגרת הבקשה לסעד זמני על ידי המבקשת-התובעת, ביוזמתה.

הסתרת מידע רלוונטי בשלב הבקשה לסעד זמני

בענייננו עתרה התובעת לסעדים זמניים מרחיקי לכת במעמד צד אחד. ב-בש"א 814/05 (אז' מח' י-ם 7076/05) אורבוטק נ' קמטק [פורסם בנבו] (1.5.2005) כתב השופט משה גל (בעמ' 13):
"אין חולק, כי על בעל-דין המבקש סעד זמני – קל וחומר עת זה מבוקש במעמד צד אחד – מוטלת חובת גילוי כלפי הערכאה השיפוטית הדנה בבקשה. חובה זו, ששורשיה אקוויטאביליים, מעוגנת כיום גם במסגרת חובת תום הלב הדיונית … חובת הגילוי המוגברת, החלה על המבקש סעד זמני במעמד צד אחד, מפקיעה ממנו את שיקול הדעת לקבוע בעצמו, מתוך שיקולי כדאיות צרים, מהן העובדות הרלוונטיות לבקשה. בכל מקרה של ספק, עליו להשאיר את שאלת הרלוונטיות להחלטת בית המשפט… זאת ועוד, תום הלב הנדרש מן המבקש אינו תום לב סובייקטיבי, שהפרתו נמדדת רק במעשה זדוני, אלא תום לב אובייקטיבי, שהפרתו עשויה להתבטא גם בעצימת עיניים ובמחדל רשלני בבדיקת העובדות כראוי "
נפסק כי לא יכול להיות ספק שתוצאת בירור בלשכת פטנטים בארצות הברית רלוונטית כאשר מוגשת תביעת הפרה בגין הפטנט המקביל במדינת ישראל. בוודאי שתוצאת הבירור, שם, רלוונטית כאשר מסקנת הבוחן בארה"ב היתה חוסר תקפות עניינית של הפטנט המקביל.
על כן סבר בית המשפט כי יש להביא לדחיית הבקשה לסעדים זמניים, בשלב הנוכחי.
שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?