ערעור בתחום מחשבים ואינטרנט שהוגש על ידי חברת פרופורציה פי.אם.סי בע"מ וחברת גוגל כנגד ד"ר דב קליין וזאת כנגד פסק הדין של השופטת חנה ינון מיום 18.9.2011. הערעור נדון בבית המשפט המחוזי בפני השופט גדעון גינת. ביום 29.7.2013 ניתן פסק הדין בערעור.
העובדות: המערערת עשתה שימוש בשמו של המשיב כמילת חיפוש (keyword) במנוע חיפוש "גוגל", במובן זה ששימוש בשם הביא להופעת מודעה ממומנת בתוצאות החיפוש. במודעה, לא נעשה שימוש בשמו של המשיב.
פסק הדין של בית המשפט שלום: בית המשפט השלום פסק כי צודק התובע בדרישתו כי שמו הפרטי או צירופי שמו לא יופיעו בגדר פרסום מסחרי המהווה קישור ממומן, בלא ידיעתו והסכמתו. האינטרס של שמירה על זכות אדם להימנע מפרסום שמו ע"י אחרים, לשם פרסומת גובר על האינטרס השיווקי ועל עקרון התחרות החופשית.
השופטת קבעה פיצוי, על פי אמדן ותוך התחשבות בהוראות סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות, המאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק, בסכום של 50,000 ₪ למועד הגשת התביעה. עוד חויבו הנתבעות לשלם הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, ליום מתן פסק הדין.
תוצאות הערעורהערעור התקבל, פסק הדין של בית המשפט השלום בוטל.
בית המשפט חייב את התובע לשלם לגוגל הוצאות המשפט בסך 28,000 ₪ וכן לשלם הוצאות משפט לחברת פרופורציה בסך של 28,000 ₪.
הערת DWO: ברכות לחברי עו"ד צחי חליו ממשרד גולדפרב זליגמן על פסק הדין.
נקודות מרכזיות שנדונו בערעור:

שימוש בשם פרטי של אדם כמילת חיפוש

בית המשפט פסק כי מבצע החיפוש ב"גוגל" הוא זה שמקליד מילים שונות לחיפוש, ואם מילים אלה נרכשו כמילות חיפוש על ידי מפרסמים שונים, הרי תופיע מודעה ו/או קישור ממומן בצד תוצאות החיפוש ה- 'טבעיות'.
בפני בית משפט השלום היה פסק הדין בעניין מתאים לי, ה"פ (מח' ת"א) 506/06 מתאים לי נ' קרייזי ליין (פורסם בנבו, 2006), שלא ראה פסול בשימוש במילת מפתח, אפילו זו מהווה סימן מסחר או כינוי מוכר של מתחרה.
בית המשפט סבר כי השוני היחיד במקרה הנוכחי הוא בכך, שמילת המפתח או מילות החיפוש הן שם של התובע.
בית משפט השלום לא הסביר מדוע די בשוני זה כדי להצדיק סטייה מההלכה שנקבעה בעניין מתאים לי. התובע לא חלק על כך ששמו הפך לידוע, כאשר הוא עושה שימוש בשם כדי לזהות את עסקו- מתן שירותים בתחום הכירורגיה הפלסטית. שמו של התובע הוא, אם כן, חלק מעסקו המסחרי ובמובן זה אין שוני בין שימוש בשם או בשימוש בסימן המסחר. די בכך כדי לחייב את המסקנה, שלא היה מקום לכך שבית משפט השלום יפסוק בניגוד להלכה שנקבעה בבית משפט  זה.
בית המשפט אזכר גם את פסק הדין של השופט יהודה פרגו בת"א (מח' ת"א) 1147/09 ד"ר רוני מוסקונה נ' פרופורציהפי.אם.סי (פורסם בנבו, 11.09.12), עניין דומה לענייננו זה, בו פסק בית המשפט המחוזי בניגוד לעמדת בית המשפט השלום בענייננו והתיר את השימוש במילת חיפוש של אדם פרטי.
גם שם כמו בענייננו כאן נפסק כי המודעה עצמה אינה מטעה, אינה כוללת את שמו של התובע ואינה מציינת כל מידע הקשור אליו. תוצאת החיפוש, אותה רואה המחפש לאחר הקשת המילים שבמחלוקת, אינה מטעה, אינה מעוררת חשש של הטעיה.
בית המשפט הוסיף כי הן לפי ההלכה שנפסקה בעניין מתאים לי והן לפי חלק הארי של הפסיקה שניתנה בעניין זה בעולם הרחב, אין פסול בשימוש מעין זה על ידי מתחרה מסחרי של התובע.
בית המשפט השלום ביסס את מסקנתו לזכות התובע על הקביעה שהתובע זכאי לכך ששמו "לא יופיע בגדר פרסום מסחרי המהווה קישור ממומן" ואולם בית המשפט המחוזי (דכאן) פסק כי "שמו של התובע אינו מופיע בפרסום של הנתבעת 1".
בנוסף נפסק כי אין קשר בין ההגנה על כבוד האדם, על פרטיות וצנעת חייו של אדם בהתאם לחוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו" לבין שימוש בשם שהפך לשם מסחרי, כפי המקרה הנוכחי. הנתבעות אינן מפרסמות את שמו של התובע. השימוש שנעשה על ידי מחפש שם זה, אינו פוגע בפרטיותו של התובע, והשימוש בשם "כמילת מפתח", אינו מהווה פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. בית המשפט אזכר את פסיקת השופט א. ריבלין בפסק הדין המפורט בעניין אריאל מקדונלד, ע"א  8483/02 אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד [פורסם בנבו] (30.3.2004, סעיף 27), לפיו כאשר אדם ממסחר את שמו (כפי המקרה גם בעניננו), לא יוכל לצפות להגנה בדרך הזכות לפרטיות.

שימוש אמת בסימן מסחר

מסקנת בית המשפט היא, ש"שימוש אמת" בסימן מסחר, דהיינו, שימוש שבו סימן המסחר מהווה רק קיצור דרך כדי להצביע על מוצר או שירות פלוני, אין בהם פסול. השימוש שעושה מחפש במנוע חיפוש "מילת מפתח" אינו פסול, ונפסק כי שימוש של מתחרה בדף התוצאות של החיפוש כדי לפרסם שם בצורה מאובחנת מודעה, או קישור ממומן, הוא מותר.
שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?