השאלה הפשוטה "כמה עולה לרשום סימן מסחר?" היא למעשה שאלה שלא פשוט לענות לה, זאת מאחר והתשובה לשאלה תלויה במשתנים רבים ובהם אופי הסימן אשר משפיע על מורכבות הליך הבחינה (סימן גנרי, מתאר, מרמז, שרירותי), סוגים ופרטת הסימן המשפיעים על סוגי האגרות וגובה האגרות, המדינות בהן אנו מבקשים הגנה וכיוצ"ב.

עם זאת, ישנם מספר קווים מנחים בסיסיים שניתן להשתמש בהם על מנת להעריך ולתכנן את התקציב בהתאם.

במאמר זה אנו נציג את השלבים השונים בתהליך רישום סימן מסחרי והערכה כללית בדבר העלויות של שלבים אלו.

יש להדגיש כי העלויות המוצגות להגשת בקשות לסימני מסחר, הינן הערכות בלבד והן משתנות מעת לעת בהתאם למורכבות הליך הרישום והבחינה, לאגרות ממשלתיות, בינ"ל ומדינתיות ובהתאם לשכר טרחת עמיתים בחו"ל.

שלב א': עלות חיפוש אחר סימנים זהים במדינת היעד:

מטרת שלב זה היא: לבחון האם הסימן חדש או האם גורם כלשהו במדינה הרלוונטית לרישום רשם או הגיש בקשה דומה; למרות ששלב זה אינו בגדר חובה אנו ממליצים לבצע חיפוש ב Google, במאגר המידע של רשם סימני המסחר בישראל ובמאגר המידע של WIPO, בנוסף ניתן אף לעשות שימוש בשירותי החיפוש של רשות הפטנטים וסימני המסחר.

עלויות שכ"ט: 500 ₪ ועד 2500 ₪.

שלב ב': עלות עריכת הבקשה לרישום סימן מסחר:

במסגרת שלב זה אנו עורכים את הבקשה לרישום סימן מסחר בטופס המתאים. במסגרת בקשה אחת ניתן להגן על סימן מסחר אחד בלבד, אולם ניתן לבקש את ההגנה לסימן ביחס למספר סוגי טובין או שירותים. יש לפרט בטופס, במקום המיועד לכך, את סוגי הסחורות המבוקשים ולפרט ליד כל ציון סוג סחורות את הפרטי הסחורות/שרותים השייכים אליו.

בישראל אגרת ההגשה לבקשה לרישום סימן מסחר, מחושבת לפי מספר סוגי הסחורות לגביהם מתבקש הרישום.

עלויות שכ"ט: 2,000 ₪ ועד 3,500 ₪ (כתלות בכמות הסיווגים).

עלויות אגרות הגשה: 1,601 ₪ לסוג הראשון, ו 1,203 ₪ לכל סוג נוסף.

שלב ג': עלות בחינה מהירה של סימן מסחר:

במקרים מיוחדים הקבועים בחוק קיימת אפשרות לבחינה על אתר (בחינה מהירה) של בקשות לרישום סימן מסחר. על מנת שהרשם יורה על בחינה מהירה של בקשה יש להגיש בקשה מנומקת בצירוף תצהיר המפרט את הנסיבות המיוחדות המצדיקות בחינה מהירה.

עלויות שכ"ט: 2,000 ₪ ועד 3,500 ₪ (כתלות במורכבות הנימוקים).

עלויות אגרות לבחינה מהירה: 751 ₪.

שלב ד': עלות הגשת בקשה לסימן מסחר בחו"ל:

יש שתי אפשרויות להגשה של סימני מסחר בחו"ל: האחת דרך פרוטוקול מדריד והשנייה בהגשה ישירה באמצעות עורך דין מקומי.

בדרך כלל המסלול של פרוטוקול מדריד זול יותר מהמסלול של הגשה ישירה באמצעות עורך דין מקומי ואולם המדובר במסלול מסוכן יותר מאחר ולצורך הגשה דרך פרוטוקול מדריד יש להגיש בקשת בסיס בישראל ומכוחה מוגשות הבקשות בחו"ל – הבקשות בחו"ל יהיו תלויות בבקשה הישראלית. 

הגשת בקשה לרישום באמצעות פרוטוקול מדריד מתבצעת בשני שלבים:

1) הגשת בקשה בינלאומית למשרד בישראל מכוח הבקשה הישראלית שהגשנו.

עלויות שכ"ט: תלוי בכמות המדינות שנבחרו.

עלויות אגרות הגשה: 530 ₪.

2) WIPO מקבל את הבקשה הבינלאומית מהמשרד הישראלי, מעביר דרישה לתשלום אגרות ולאחר תשלום האגרות הבקשה נבחת ברמה הטכנית בלבד. ככל והבחינה הטכנית תצלח, יתקבל מספר בקשה בינלאומי והסימן יעבור לרישום בכל מדינה ומדינה.

עלויות אגרות הגשה ב WIPO: תלוי בכמות המדינות שנבחרו ובכמות הסיווגים. בלינק שלהלן מוצג מחשבון WIPO לחישוב האגרות הנדרשות:

http://www.wipo.int/madrid/en/fees/calculator.jsp

עלויות להגשה ישירה באמצעות עורך דין מקומי תלויות במדינה המבוקשת ובעלויות עורך הדין המקומי.

שלב ה': בחינת הבקשה לסימן מסחר:

במסגרת שלב זה יש צורך במענה לדוחות הבחינה אשר מתקבלים מהרשויות של כל מדינה בה הוגשה הבקשה לסימן מסחרי. העלות של שלב זה תלויה במורכבות ובהיקף דוח הבחינה, בשכר טרחת העמית המקומי לשם מענה לדוח הבחינה וכן בשכ"ט של המשרד אשר מסייע לעמית המקומי להשיב לדוח הבחינה.

עלויות: לא ניתן להעריך את העלויות של שלב זה מאחר והן תלויות במורכבות דוחות הבחינה.

אגרות והוצאות נוספות:

בהליך של רישום סימן מסחרי ישנן הוצאות נוספות כגון: אגרות רישום בחו"ל, אגרות פרסום בחו"ל, ואגרות חידושים.

בנוסף יתכנו גם הוצאות נוספות שעשויות להידרש בהתאם לנסיבות העניין, כגון: התנגדויות, בקשות לביטול ולמחיקה ועוד.

שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?