אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע"מ הגישההתנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת אליעז בנימינה (18-18) בע"מ. התיק נדון ברשות סימני המסחר, בפני יערה שושני כספי, פוסקת בקניין רוחני. ביום 7.4.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
העובדות: התנגדות לשתי בקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים אשר הוגשו מטעם בנימינה בסוג 33 (משקאות אלכוהוליים) כדלקמן: בקשה לרישום סימן מס' 223721"BINYANINA RESERVE BINYAMINA SELECTED VINEYARDS" וכן בקשה לרישום סימן מסחר מס' 230010"BINYAMINA SELECTED VINEYARDS".
לטענת המתנגדת היא עושה שימוש נרחב החל משלהי שנות ה – 70 בסימן "Selected". הסימנים המבוקשים כוללים במלואם את הסימן המוכר היטב "Selected" ודומים כדי להטעות לסימניה הרשומים של המתנגדת, בין היתר לסימן מסחר מס' 165763 "סלקטד-Selected". אי לכך הסימנים המבוקשים אינם כשירים לרישום על פי הוראות סעיף 11(6), 11(9), 11(14) ו – 11(13) לפקודה.
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחית. נפסק כי אין חשש להטעייה בין הסימנים. בנוסף נפסק כי המתנגדת תשלם למבקשת את הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

סימן מוכר היטב בישראל

טוענת המתנגדת כי סימן המסחר "Selected" כשלעצמו (או בשילובים שונים) הפך מוכר היטב בישראל כמשמעות הדבר בדין ובפסיקה והינו מזוהה עם המתנגדת ביחס ליצור ושיווק יינות. אי לכך, כך נטען, הסימנים המבוקשים פסולים לרישום בהיותם דומים עד כדי להטעות לסימן המסחר "Selected" (סעיף 11(13) לפקודה) או שיש בהם כדי להצביע על קשר בין יינות המבקשת לבין המתנגדת עצמה, באופן שקיים חשש לפגיעה במתנגדת כתוצאה משימוש בסימנים המבוקשים (סעיף 11(14) לפקודה).
להלן תובא לשון הסעיפים הרלוונטיים מתוך הפקודה:
 "11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום:
(13). סימן שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן היטב או לגבי טובין מאותו הגדר;
(14). סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש."
נפסק כי על הטוען כי בבעלותו סימן מסחר אשר הפך מוכר היטב לעמוד ברף הוכחה גבוה לשם הוכחת טענתו זו. זאת משום שעל פי הדין והפסיקה, קביעה לפיה סימן מסחר הפך מוכר היטב תקנה לבעליו זכויות בעלות היקף נרחב יותר יחסית לסימן מסחר נטול הכרה והוקרה.
סעיף 1 לפקודת סימני המסחר קובע מהו סימן מוכר היטב כדלקמן:
"סימן מסחר מוכר היטב" – סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק." 
לעניין סימן מסחר מוכר היטב, בע"א 9191/03 V& S Vin Spirt Aktiebolag נ' אבסולוט שוז בע"מ, פ"ד נח(6) 869 (2004) נקבע כדלקמן (בפסקה 4(ג)(1)):
"המדובר בסימן מוכר היטב בישראל – קרי, על תנאי ההכרה להיות כאלה המתקיימים בישראל; דהיינו, שבחוגים הנוגעים לכך בישראל הוא מוכר, ואין די בהיותו מוכר בארצות אחרות."
מבחני העזר לבחינת מעמדו של סימן מסחר כמוכר היטב בישראל, הם: מידת ההכרה של הסימן; היקף השימוש ומשך השימוש בסימן; היקפי מכירות ועומק החדירה לשוק; היקף ומשך פרסום הסימן; המידה בה הסימן מוכר, נעשה בו שימוש, פרסום רישום ואכיפה; מידת הייחודיות (אקסקלוסיביות) של הסימן; אופי ומידת השימוש בסימן או בסימן דומה על ידי צדדים שלישיים; מידה גבוהה של רכישת אופי מבחין תסייע בהוכחת מוניטין יותר מאשר אופי מבחין אינהרנטי; אופי הסחורות או השירותים וצינורות השיווק והדרגה שבה המוניטין של הסימן מסמל איכות של הסחורות.
נפסק כי גם אם שם המתנגדת – "כרמל מזרחי" או "יקבי כרמל" – הינו מוכר היטב ונעשה בו שימוש כבסימן הבית של המתנגדת, שהרי הצמדת הסימן Selected"" לסימן הבית של המתנגדת לא מקנה לסימן "Selected" באורח אוטומטי סטאטוס של סימן מוכר היטב.
מפרסומי המתנגדת עולה כי הסימן "Selected" מופיע בסמיכות לשם המתנגדת ו/או בצמידות לסימן המרגלים נושאי אשכול הגפנים. אין אפשרות לבודד את הוצאות המתנגדת בגין פרסום הסימן "Selected" מהוצאות הפרסום בגין כלל סימניה המסחריים של המתנגדת המכילים את הסימן Selected"".
המתנגדת נמנעה מלצרף סקר צרכנים עדכני אשר יש בכוחו לתמוך בטענתה כי הסימן "Selected" רכש מידה גבוהה של הכרה והוקרה בעיני הצרכן הישראלי וכי מזהה הוא את הסימן "Selected" עם המתנגדת.
על כן נפסק כי לאור כל האמור לעיל, לא ניתן ללמוד האם כתוצאה ממאמצי השיווק והפרסום של המתנגדת, אכן מקשר הצרכן הישראלי את הסימן "Selected" באופן בלעדי עם המבקשת ביחס למשקאות אלכוהוליים ויין.
על כן לא שוכנע הרשם כי הסימן "Selected" כשלעצמו הפך ברבות השנים לסימן המוכר היטב בישראל והמזוהה עם המתנגדת ביחס למשקאות יין.

חשש לדמיון מטעה

לשון סעיף 11(9) היא כדלקמן:
"11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום:
(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות."
מטרת סעיף 11(9) לפקודה היא כפולה: האחת, להוות תמרור אזהרה אשר ירתיע עוסקים בתחום מלאמץ סימן מסחר אשר הינו זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר רשום ביחס לטובין זהים, או טובין מאותו ההגדר; וכן למנוע אפשרות להטעיית הצרכן הישראלי אשר עלול לסבור כי מוצר הנרכש על ידו מיוצר על ידי בעל סימן מסחר רשום אחר.
נפסק כי לא קיימת זהות מוחלטת בין מי מסימני המסחר הרשומים על שם המתנגדת לבין הסימנים המבוקשים לרישום ועל כן יש אפוא לבחון האם קיים דמיון בין הסימנים, אשר עולה כדי חשש להטעיית הצרכן הישראלי.
לשם בחינת קיומו של דמיון מטעה בין סימנים, פותח בפסיקה מבחן הקרוי "המבחן המשולש". מבחן זה כולל את מבחני העזר הבאים: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק ומבחן יתר נסיבות העניין. ברבות השנים, נוסף למבחנים אלה מבחן עצמאי הקרוי מבחן השכל הישר. על פי מבחן זה, כאשר הדמיון שבין הסימנים מגלם מסר רעיוני כלשהו (מעין "אוּמנות קונספטואלית"), יש להשוות את מידת הדמיון בין הרעיונות המועברים על ידם.

מבחן המראה 

כידוע, מבחן המראה והצליל זה הינו המרכזי מבין שלושת מבחני העזר דלעיל בעת יישום מבחן זה יש לזכור כי ההשוואה צריך שתעשה בין הסימנים המבוקשים לסימני המתנגדת בשלמותם, ולא בין חלקים מהם ותוך מתן חשיבות לרושם הראשוני הנוצר אצל ציבור הצרכנים הרלוונטי בעת ראיית הסימן.
נפסק כי מידת דמיון בין הסימנים המבוקשים לסימני המתנגדת נמוכה. לא קיים דמיון ויזואלי ממשי בין הסימנים המבוקשים לבין סימן מסחר מס' 123997"Vineyards SelecteD"  הרשום על שם המתנגדת או לסימן מסחר מס' 165763 "סלקטד-Selected" הרשום אף הוא על שם המתנגדת כסימן מילה, שהרי לאור האמור לעיל, ככל שקיים מכנה משותף בינו לבין הסימנים המבוקשים, שהרי מתמצה הוא בקיומה של המילה "Selected".
הסימנים המבוקשים כאמור הינם מעוצבים והמילה "Selected" הינו אך רכיב אחד בהם, הניצב בין היתר לצד שם המבקשת. רכיב זה אינו דומיננטי בסימנים המבוקשים, וכאמור לעיל אף הינו חלק מצירוף בעל נופך תיאורי ומשבח ביחס ליין. נפסק כי קיים דמיון, אם כי במידה נמוכה, בין הסימנים המבוקשים לסימן המתנגדת מס' 165763.

מבחן הצליל – כאשר הצרכן לא נדרש להגיית השם

ביחס למבחן הצליל נפסק כי מראיות המבקשת עולה (כמו גם מאלו שהוגשו על ידי המתנגדת עצמה), כי הסימנים המבוקשים לרישום מטרתם לשמש כתוויות המוטבעות על גבי בקבוקי יין, באשר אלה נמכרים לצרכן ללא עזרת מוכרן. הואיל והצרכן אינו נדרש להגיית שם המוצרים בעת רכישתם קיימת חשיבות מעטה למבחן הצליל.

מבחן סוג הלקוחות, סוג הסחורות וערוצי השיווק

נפסק כי מוצרי המבקשת ומוצרי המתנגדת הן מאותו סוג טובין (סוג 33) – היינו משקאות אלכוהוליים ויין. אף אין חולק כי המדובר באותו קהל יעד, אליו מיועדים הן מוצרי המבקשת והן מוצרי המתנגדת.
באשר לערוצי השיווק, נפסק כי בעוד שיינות המתנגדת, עליהם מוטבע בין היתר הסימן "Selected", (בין לצד סימני מסחר אחרים בשימוש המתנגדת, ובין כרכיב בהם)   ניתנים לרכישה במגוון חנויות, כולל רשתות שיווק, שהרי המבקשת מייעדת את סימני המסחר המבוקשים עבור סדרת ה – BINYAIMINA RESERVE, אשר נמכרת בחנויות יין מובחרות וברשת חצי חינם המצויה בבעלות המבקשת. קיימת אם כן חפיפה חלקית בערוצי השיווק בהם עושות המבקשת והמתנגדת שימוש להפצת משקאות ויין מבית מרכולתן.
לעניין סוג הלקוחות, לא הוכח כי מוצרי המבקשת עליהם מוטבעים הסימנים המבוקשים מיועדים לקהל יעד אחר מזה אליו מכוונת המתנגדת.

מבחן יתר נסיבות העניין ומבחן ההיגיון והשכל הישר  – בחינת המוצר בשלמותו

נפסק כי המבקשת "BINYAMINA", הינה חברה ותיקה ובעלת שם לייצור ושיווק יין בישראל.
בנוסף נפסק כי יש בסימני המסחר המבוקשים (אשר הוצגו במהלך הדיון כשהם מוטבעים על גבי בקבוקי יין מבית המבקשת) כדי להצביע על המקור של המוצר אותו הוא מסמן.
המתנגדת אף לא טענה, וממילא לא הוכיחה (באמצעות סקר צרכנים למשל) כי הצרכן הישראלי עלול לסבור כי השם "BINYAMINA" המוטבע באופן בולט על גבי הסימנים המבוקשים, הינו שם שאימצה המתנגדת דווקא, עבור קו יינות מסוים מתוצרתה.
הנה כי כן, על סמך כלל הראיות המצויות בפני ניתן לקבוע בוודאות הנדרשת, כי יש בציון שם המבקשת על גבי הסימנים המבוקשים, כדי לתרום לבידול יינות המבקשת מאלו המיוצרים על ידי המתנגדת, וכפועל יוצא למניעת החשש להטעיית הצרכן הישראלי.

היקף הגנה ראוי לסימן מילולי מתאר או משבח

סימן מסחר מס' 165763 "סלקטד-Selected" רשום על שם המתנגדת כבסיס להתנגדות לסימני המסחר המבוקשים מכח סעיף 11(9).
אכן, הסימן "Selected" הרשום על שם המתנגדת, מהווה אחד מן האלמנטים בשני הסימנים המבוקשים.
בנוסף, כאמור לעיל, קיימת זהות בסוג הטובין, סוג הלקוחות ובערוצי השיווק. המדובר בטובין זהים, קיימת חפיפה בין הטובין בגינם רשום סימן מסחר מס' 165763 לבין הטובין המנויים בפרטות הסימנים המבוקשים, כמו גם חפיפה חלקית בצינורות השיווק.
עם זאת, הרשם לא סבר כי די בכך כדי לקבוע כי יש ברישום הסימנים המבוקשים כדי ליצור חשש להטעיית צרכן היינות הישראלי.
נפסק כי משמעותו המילונית של הסימן Selected"" היא נבחר או מובחר. ברי כי הסימן Selected"" בכוחו לתאר ולשבח מגוון טובין ושירותים, באשר מטרתו היא להצביע על היותם מובחרים או נבחרים – היינו מאיכות גבוהה ביחס לאחרים.
אין כל סיבה להניח כי העוסקים בתחום היין, ימנעו מעשות שימוש במילה Selected"" לתיאור היין הנבחר המיוצר על ידם. ואכן, מן הראיות, ניתן ללמוד כי העוסקים בתחום ייצור היינות, בעולם ובישראל, אכן עושים הלכה למעשה שימוש בצירוף "Selected Vineyards Wine" לתיאור איכות היין המיוצר או המשווק על ידם.
טענת המתנגדת לפיה המילה Selected"" ניתנת להמרה במילים נרדפות אחרות לתיאור יין איכותי ואי לכך אין המדובר בסימן המקובל במסחר לתיאור יינות – דינה להידחות. אכן ניכר בראיות המבקשת אשר עולה כי נעשה שימוש אף במילים דומות לתיאור היין או איכותו, אך ברוב רובם של המקרים, נעשה שימוש לצורך זה במילה Selected"".
די באמור לעיל כדי לקבוע כי  הסימן Selected"" לכשעצמו הינו בעל נופך תיאורי ומשבח ביחס ליינות. אי לכך, לאור סעיפים 8(א) ו – 11(10) לפקודה, יש לייחס לסימן זה אופי מבחין אינהרנטי חלש למדי וזאת למרות שהסימן רכש אופי מבחין לשם אישור רישומו.
ייתכנו סימנים בעלי אופי מבחין אינהרנטי חלש יחסית, שרכשו ברבות השנים אופי מבחין כה גבוה כתוצאה משימוש בהם על ידי בעל הסימן עד כי אין כמעט צרכן בעולם שיתקל בהם ולא יקשר אותם לבעל הסימן. עם זאת, אין בכך כדי לפצות לחלוטין על אופיו המבחין החלש המולד של הסימן. בנוסף, בשעת יישום המבחן המשולש לבדיקת קיומו של דמיון מטעה בין סימני מסחר לא ניתן להתעלם מחולשת אופיו המבחין המולד של סימן המסחר הרשום.
נפסק כי הסימן Selected"" הוא בעל אופי מבחין מולד חלש ביותר בהיותו מתאר ומשבח את הטובין בגינם נרשם – היינו יינות המיוצרים מכרמים מובחרים. בהיותו כזה,  אין להעניק לו הגנה רחבה בעת בחינת הסימנים המבוקשים לרישום.
סיכומו של דבר. לא נמצא כי הסימנים המבוקשים לרישום מס' 223721 ומס' 230010 דומים עד כדי להטעות לסימן מסחר מס' 123997"Vineyards SelecteD"  הרשום על שם המתנגדת. בנוסף, לא די בקיומה של המילה "Selected" בסימנים המבוקשים לרישום מס' 223721 ומס' 230010 ובסימן מסחר מס' 165763 "סלקטד-Selected", כדי לקבוע כי קיים חשש לדמיון מטעה ביניהם. מאחר שסימני המסחר המבוקשים הינם מעוצבים ומכילים מספר אלמנטים אשר אינם קיימים בסימנה הרשום של המתנגדת, וקיים בהם ציון בולט של יצרנית היינות, ונוכח חולשת אופיו המבחין המולד של סימן מסחר מס' 165763 "סלקטד-Selected", נפסק כי אין חשש להטעיה בין הסימנים המבוקשים לבין סימן זה של המתנגדת.
שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?