בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת Apple . הבקשה נדונה ברשות הפטנטים, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 19.3.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר דו ממדי על המראה של אייפון 4 בסוג 9. בוחן מחלקת סימני מסחר השיב כי הסימן המבוקש איננו כשיר לרישום לאור הוראות סעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר כיוון שאינו מיועד לשמש לסימון סחורות, אלא הוא דמות הסחורה עצמה. לכך השיבה המבקשת כי המוצר זכה להכרה ולהוקרה בקרב קהל צרכנים בארץ ובעולם, וכן מזוהה עם המבקשת באופן בלעדי. לטענת המבקשת, הסימן נרשם במדינות רבות וביניהן אוסטרליה, ארה"ב, אוקראינה, טורקיה, שוויץ, יפן, צרפת, האיחוד האירופי והונג קונג. באותו מכתב ביקשה המבקשת לבסס רישומו של הסימן המבוקש על סעיף 16 לפקודה ונוכח סימן המסחר הרשום מס' 3,470,983 בארה"ב.
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחית.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

סימנים המהווים את צורת המוצר עצמו

ייצוגו הגראפי של המוצר או אריזתו יכול שייעשה בשני ממדים או בשלושה. הבחירה לייצג את הדמות בשניים או בשלושה ממדים אינה צריכה בהכרח לגרור אמות מידה שונות לבחינת כשירות הסימן לרישום.
סימנים המהווים את צורת המוצר עצמו או את צורת אריזתו של מוצר (וכן סימנים שאינם קשורים למוצר או לאריזה), לרוב מסווגים כסימני מסחר תלת ממדיים, כפי שנדון הדבר בפסק הדין בעניין ע"א 11487/03 August Storck KG נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ, (פורסם בנבו, 23.3.2008) (להלן: "עניין טופיפי") (בקשה לדיון נוסף בעניין זה נדחתה על ידי בית המשפט בדנ"א 4237/08 אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ נ' August Storck KG (פורסם בנבו, 5.10.2009). בעניין טופיפי הועלתה האפשרות כי המגבלות החלות לגבי רישומם של סימני מסחר תלת-ממדיים הנוגעות לצורתו של מוצר, יוחלו אף על רישומו של סימן דו-ממדי המורכב מהצגה גרפית של צורת המוצר (ראה בפיסק 6 לפסק הדין). פסיקה זו מתיישבת עם החלטות בית הדין האירופי באותו עניין.
לפיכך ההבחנה החשובה הינה מהי הדמות אותה מנסים לרשום כסימן מסחר. אם היא מהווה את אריזת המוצר או המוצר עצמו, הרי שיש להחיל עליה את הפסיקה הנוגעת לסימנים תלת-ממדיים ואת חוזר הרשם בעניין זה.
בענייננו טען ב"כ המבקשת כי הוא מגן על חזית המוצר בלבד ולא על דמותו התלת-ממדית ועל כן אין מקום להחיל את ההלכות הנוגעות לסימני מסחר תלת-ממדיים. כאמור, סגנית הרשם סברה כי השאלה אינה מספר הממדים אלא אופייה של הדמות. ככל שמדובר בצורת המוצר, הרי שהשיקולים וההלכות אינם יכולים להיות שונים.
הדמות שנתבקש רישומה כסימן מסחר הינה טלפון סלולרי בצורת מלבן בעל מסגרת שחורה, ובתוכו מלבן נוסף (מסך הטלפון הנייד) על גביו כמה שורות של ריבועים, שהינם למעשה אייקונים המסודרים בסדר כלשהו. ההגנה שניתנה לסימן המבוקש בארה"ב הינה הגנה ספציפית מאוד- זאת ניתן ללמוד מההערות הרבות שעל גבי נסח הסימן שצורף. המדובר בהגנה על אייקונים ספציפיים, בסדר מסוים, תוך הסתלקות מצבעים וממילים.
בענייננו, אין הסימן המבוקש כולל רכיב הנוסף לצורת המוצר עצמו, ועל כן נראה כי אין בחוזר הרשם כדי לסייע לה.
נפסק כי אין הדמות המבוקשת משמשת בפועל תפקיד של סימן מסחר וכי יש לה תפקידים פונקציונאלי ואסתטיים ממשיים, שיש בהם למנוע את רישומה כסימן מסחר.

אופי מבחין

העלאת השאלה האם רכש סימן אופי מבחין, מניחה מניה וביה כי בפנינו דמות המשמשת סימן מסחר, וכאמור לא זו מסקנת סגנית הרשם ביחס לדמות המבוקשת לרישום. חרף האמור, למען הסר ספק ולמרות שהדבר אינו נדרש להכרעה, דנה סגנית הרשם בשאלה האם רכשה הדמות המבוקשת אופי מבחין.
כפי שנקבע בעניין טופיפי, הקושי בקביעה כי סימנים המורכבים מצורת המוצר עצמו הינם בעלי אופי מבחין אינהרנטי נובע מקיומו של חשש מפני שימוש בטענה על מנת לזכות בהגנת סימן מסחר שאינה מוגנת בזמן, בהשוואה להגנות אחרות במסגרת דיני הקניין הרוחני (שם, בפיסקא 29). כן עולה החשש לפגיעה בתחרות בהקשר זה, אם תופקע צורת המוצר מנחלת הכלל על ידי רישומה כסימן מסחר (שם, שם). נוכח האמור, נקבע שם כי לצורתו של מוצר לעולם לא יהא אופי מבחין אינהרנטי.
בהתאם לאמור, קבע בית המשפט את המבחנים להכרה בסימן המתייחס לצורתו של מוצר כבסימן מסחר (בפיסקא 31):
"הגענו אם כן לכלל מסקנה, כי צורתו התלת ממדית של מוצר אינה כשרה לרישום על בסיס החלופה שעניינה אופי מבחין אינהרנטי. עם זאת, כשרה היא לרישום על בסיס החלופה שעניינה אופי מבחין נרכש, ובלבד שמוכח האופי המבחין הנרכש וכן היעדרו של תפקיד אסתטי או פונקציונלי. נדגיש, כי ככל שצורת המוצר ממלאת תפקיד פונקציונלי או אסתטי (מעבר לתפקיד זניח), הרי שסימן המסחר יהא בלתי כשר לרישום אף אם רכש אופי מבחין למעשה. כמו כן, כאשר עסקינן בצורה פשוטה ביותר, אפשר שהנטייה לקבוע כי ממלאת היא תפקיד פונקציונאלי או אסתטי תהא רבה יותר…".
עם זאת ממשיך בית המשפט ומסביר כי:
"אלא שלא ניתן להתעלם מהאינטרס הנגדי, אשר מתבטא בכך שבאותם מקרים בהם מוכח בבירור כי צורת המוצר ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר, תוענק לה הגנה מתאימה במסגרת דיני סימני המסחר. בהקשר זה נזכיר, כי באף אחת משיטות המשפט אותן בחנו לא נקבע כלל המונע באופן מוחלט רישומן של צורות מוצרים כסימני מסחר".
אופיו המבחין הנרכש של הסימן כאמור בסעיף 8(ב) לפקודה ייבחן לפי תקופת השימוש בו, מידת הפרסום לה זכה וכן בבחינת האמצעים שהשקיע בעל הסימן ביצירת הקשר המחשבתי בין הסימן לתודעת הציבור והאם בעקבות השימוש בסימן יקשור הציבור את הטובין או השירותים נושאי הסימן עם מקורו.
להוכחת אופיה המבחין הנרכש של הדמות צירפה המבקשת נתוני מכירות של מכשירי המבקשת ודוגמאות לפרסומים בהם מוצגת דמות המוצר, ביניהם תמונות של שלטי חוצות שלא צולמו בישראל. עוד צירפה המבקשת צילומי מסך של אתרי אינטרנט שונים אשר כללו תמונות של מכשיר האייפון בצורה תלת ממדית ולא כפי שנתבע בסימן המבוקש. כן הוצגו בנספחים אלה תמונות של מכשירי אייפון מדגמים שונים ולא בהכרח הדגם הנתבע כסימן מסחר.
אין חולק כי המוצר מושא הסימן המבוקש ידוע ומוכר. אולם אין בכך די כשלעצמו בכדי להכשיר את בקשתה של המבקשת לרישום סימן המסחר המבוקש.
יש להעיר כי אומנם המבקשת הציגה היקפי מכירות עולמיים נרחבים עבור מכשירי אייפון (ולא בהכרח הדגם נשוא הבקשה) אך לא התייחסה לנתוני מכירות בישראל. טוב הייתה עושה המבקשת לו צירפה סקר צרכנים שיתמוך בטענתה כי היא עושה שימוש בדמות המבוקש כבסימן מסחר וכי הציבור מזהה את הדמות האמורה באופן כזה (השוו: עניין STOKKE , פיסקא 13 לפסק הדין).
ייתכן ודמות מכשיר הטלפון המבוקש כסימן היווה בעבר עיצוב חדשני ושונה מהמקובל (מה שמחזק את ההנחה כי ההגנה הראויה עבורו היא הגנת המדגם). אך כיום, מכשירי טלפון סלולריים אינם נבדלים בעיצובם במידה כה רבה עת נבחנים הם במבט על, כתמונה דו- ממדית. מסקנה זו נתמכת במוצגים שהגישה המבקשת בשעת הדיון בהם תמונות מכשירי טלפון סלולריים רבים. כמובן שאיני שוללת את ההבדלים בפרופורציות או באופי הצגת האייקונים על גבי המסכים, אך המסקנה המתבקשת היא כי ייתכן והמבקשת היתה הראשונה להגות את תמונת הסימן המבוקש, אך כיום אין היא היחידה (ראו לעניין זה התנגדות לרישום סימן מסחר 238704 "לפידאור" שלהבת מפעל לייצור נרות בע"מ נ' פולק, שטינברג בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 27.3.2014).
לפיכך אף המבקשת אינה יכולה לחלוק על כך שלמוצר המבוקש לרישום כסימן מסחר היבטים פונקציונאליים ואסתטיים משמעותיים ביותר.
לאור כל אלה, לא הוכח כי הדמות רכשה אופי מבחין כסימן מסחר.

רישום הסימן על פי סעיף 16 לפקודה

כבקשה חלופית נתבקש רישום הסימן בהתאם לסעיף 16 לפקודה, הקובע כדלקמן:
"(א) על אף האמור בסעיפים 8 עד 11 לא יסרב הרשם רישומו של סימן מסחר הרשום כסימן מסחר בארץ מוצאו, אלא באחת מאלה:
 (3) הסימן מורכב אך ורק מאותיות או ציונים העשויים לשמש במסחר כדי לציין את סוג הטובין, איכותם, כמותם, מקום מוצאם, ייעודם, תקופת ייצורם או שווים"
משנפסק כי לא הוכח כי הדמות משמשת כסימן מסחר נראה כי לא מתקיימת הרישא של סעיף 16 לפקודה. יתרה מכך, בהיותה הדמות המוצר כשלעצמו, נראה כי חל הסייג הקבוע בסעיף 16(א)(3) לפקודה הקובע כי לא יירשם סימן הכולל אך ורק ציונים העשויים לשמש במסחר כדי לציין את ייעוד הטובין וסוג הטובין.
שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?