עתירה למתן צו על תנאי, על החלטתה של הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים הפועלת מכוח סעיף 109 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, לתמורה בעבור אמצאת שירות במסגרת עבודתו אצל חב' ישקר בע"מ ("המשיבה 1") בשנים 1995-1992 וכן בשנים 2001-1997.
העותר: גדעון ברזני נגד המשיבים: 1. ישקר בע"מ;  2. הוועדה לענייני פיצויים ותגמולים מכוח חוק הפטנטים
העתירה נדונה בבית המשפט העליון בפני השופט אליקים רובינשטיין, השופט עוזי פוגלמן והשופט מני מזוז. ביום 8.7.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
העתירה התבססה על סעיף 134 לחוק הפטנטים, שזו לשונו: "…באין הסכם הקובע אם זכאי העובד לתמורה בעד אמצאת שירות, ובאיזו מידה ובאילו תנאים, ייקבע הדבר על ידי הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים…" .
מחלוקת מרכזית בין הצדדים הוכרעה על-ידי הועדה ("המשיבה 2"), לאחר שהושארה בצריך עיון בהחלטה קודמת (Actelis Networks  נ' אילני [פורסם בנבו] (2010)), קרי, האם  הוראת סעיף 134 היא קוגנטית ואין ניתן להתנות עליה, או שמא היא בעלת אופי דיספוזיטיבי.
הועדה בהחלטתה באה לכלל מסקנה כי מדובר בזכות שאינה בעלת אופי קוגנטי, ושאינה בגדרי יחסי העבודה, כזכות סוציאלית הטעונה הגנה מיוחדת ולאור נסיבות המקרה, בחרה לדחות את בקשתו של המבקש לתמלוגים ו/או פיצויים.
בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ בהרכב של שלושה שופטים, בחר שלא להתערב בהחלטה זו של הועדה אולם העיר כי "בעולם משתנה ודינמי, גם במערכות העבודה וגם בעצם קיומה הגובר של יצירתיות טכנולוגית של עובדים, יתכן שיש מקום להסדרה, אם חקיקתית ואם וולונטרית, של תמלוגים לעובדים אשר המציאו אמצאת שירות. כך נעשה – למשל – בשירות המדינה, ובא כוח המשיבה מתאר התפתחות כזאת במשיבה עצמה ובגורמים אחרים. דבר זה, משיקולי צדק ושכל ישר כאחד, יש לעודד."
יחד עם זאת, במקרה דנא, בהתחשב בהוראות סעיף 111 לחוק הפטנטים וכן, תוך בחינת המערכת המסמכית הרלבנטית וכלל נסיבות המקרה, בית המשפט העליון לא מצא מקום להתערבות בהחלטת הועדה בדחותה את בקשת העותר לתמלוגים.
שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?