בקשה לפטנט מספר 190125 שהוגשה לרשם הפטנטים בישראל על ידי חברת DIGITAL LAYERS. ההשגה נדונה בפני רשם הפטנטים אסא קלינג. ביום 17.2.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
העובדות: בוחן הפטנטים החליט שלא ליתן פטנט בגין בקשה לפטנט "שיטה, מערכת, ומכשיר להעברת שכבות מדיה". הבוחן הפטנטים סבר כי האמצאה הנתבעת במסגרת הבקשה אינה כשירת פטנט לאור הוראת סעיף 3 לחוק. במכתב הסירוב ציינה הבוחנת כי: האמצאה  "מתמצה כל-כולה בתחום התוכן … כך שהיא אינה אלא יישום מופשט של תהליך מחשבתי טהור ו/או שיטה עסקית…" ועל כן לא ניתן לקבל פטנט בגינה.
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום פטנט מתקבלת. נפסק כי אין המדובר באמצאה שהיא יישום מופשט של תהליך מחשבתי טהור או שיטה עסקית כפי שסברה הבוחנת. האמצאה כוללת קשרי גומלין בין רכיבים טכנולוגיים וחלוקת פעולות המגדירה את פעולותיו של כל רכיב. יש בבקשה גם חריגה מעבר לאוטומציה גרידא והיא ממוענת לבעל מקצוע טכנולוגי. בהצטבר כלל הדברים הללו עולה שהאמצאה שבבקשה דנן בעלת אופי טכנולוגי מוחשי ולכן באה בגדר תחום טכנולוגי.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

אמצאה בתחום טכנולוגי

השאלה שעמדה בבסיס ההליך היא האם בפנינו אמצאה בכל תחום טכנולוגי כפי שמונח זה מופיע בסעיף 3 לחוק אשר לשונו –
"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט."  
בעניין טייכר פורטו מספר קריטריונים העשויים לסייע בבחינת היותה של האמצאה בתחום טכנולוגי והם:
1. יש לבחון את האמצאה בכללותה ללא הפרדת רכיביה ומבלי להתמקד בקבוצת רכיבים אחת או ברכיב אחד;
2. תרומתה של האמצאה בכללותה תיבחן לעומת הידע הקודם כפי שזה זוהה על ידי המבקש בבקשת הפטנט (יש להבחין בין בחינה זו של הידע הקודם לבין בחינתו לצרכי שאלת ההתקדמות ההמצאתית);
3. יש לבחון האם מביאה האמצאה לתרומה שיש לה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי.
נפסק כי תהליך טכנולוגי מוחשי יזוהה מקום בו ישנו ביטוי של תכונות פיסיות בדבר כלשהו עליו מבוצעת האמצאה או באופי הפעולה אותה המוצר או התהליך מבצע.
נפסק כי יש לבחון את האמצאה בכללותה ללא הפרדת רכיביה ומבלי להתמקד בקבוצת רכיבים אחת או ברכיב אחד. לצורך בחינת תרומת האמצאה בכללותה ניתן לפנות למצב הידיעות כפי שהוא מתואר על ידי המבקש בבקשת הפטנט.

שילוב של תוכנה וחומרה

האמצאה מורכבת מהרכיבים הבאים: בסיס נתונים לאחסון מדיה אליו יש גישה דרך רשת תקשורת מחשבים, יישום מחשב (בעל ממשק גרפי) דרכו ניתן להתחבר לבסיס הנתונים (באמצעות רשת תקשורת מחשבים) וכן מודול ערבוב הנכלל ביישומון באמצעותו ניתן לערבל את שכבות המדיה הבדידות באופן מקומי. האמצאה מציגה תרומה לייעול תהליך בחירת הקבצים בצורתם הבדידה ומתן אפשרות לערבולם.
נפסק כי לא תוחרג אמצאה אשר ניתן לראות בה כגורמת לאפקט טכני נוסף כאשר היא מורצת על מחשב, מעבר לתוצאות פיסיות רגילות (זרמים חשמליים או אינטראקציה רגילה בין חומרה לתוכנה). אותו אפקט טכני נוסף גם נדון לאחרונה בעניין  HTC v. Apple, שם נפסק כי אמצאה לא תיחשב בלתי כשירת פטנט רק בשל כך שנעשה שימוש בתוכנת מחשב על מנת ליישמה.
נפסק כי הבקשה לפטנט דכאן מהווה יצירת קשרי גומלין חדשים בין רכיבי המערכת הפיסיים – וקשרי גומלין שכאלה ייחשבו ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי.

אוטומציה של תהליך שבוצע בעבר כתהליך ידני

במסגרת הדיון עלתה גם שאלת אפשרות ביצוע האמצאה באמצעות טכנאי בן אנוש – האם מדובר למעשה באוטומציה של תהליך שבוצע בעבר כתהליך ידני? בחינת האופי הטכנולוגי המוחשי של האמצאה בהקשר זה תתבטא באם יזוהה פתרון טכני לחסר שהיה קיים באופן הפעולה בגרסתה הידנית שבוצעה בצורה אנאלוגית ולא דיגיטלית.
המבקשת מסבירה בבקשה כי דורות קודמים של טכנולוגיה בתחום היו אך בגדר אוטומציה של תהליכים ידניים. לעומתם, בהמשך הבקשה התייחסות לאפשרות של טיפול בריבוי של שכבות ושל קבצי שמע אשר אף יכול להתבצע הן על ידי מקצוען והן על ידי חובבן – היבטים הניתנים לביצוע רק הודות לאמצעים הטכנולוגיים הנתבעים בבקשה.
לפיכך נפסק כי יש באמצאה נשוא הבקשה תרומה מעבר לאוטומציה גרידא של תהליך וכן כי יש בה כדי להוציא את האדם מן החוג.
שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?