ערעור על החלטת רשם הפטנטים מיום 5.3.2017 אשר החליט לדחות את הבקשת לביטול פטנט רשום (מס' 157035 – "מסגרת תמיכה מודולרית"). הערעור נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת תמר אברהמי. ביום 25.3.2018 ניתנה ההחלטה בתיק.

הצדדים:

המערערים: 1.צח רז; 2.צח עוז מזגנים בע"מ

המשיבים: 1.משה לביא; 2.שחקים טכנולוגיות רב חבל בע"מ

העובדות: בקשת פטנט 157035 הוגשה ביום 21.7.2003. הבקשה קובלה ופורסמה להתנגדויות. באין התנגדות, הוענק הפטנט ביום 11.2.2007. ביום 6.11.2007 נרשם רישיון ייחודי בפטנט לטובת המשיבה 2.

בשנת 2012 הגישו המשיבים (בעלי הפטנט) כנגד המערערים תובענה בבית המשפט ובה טענו להפרת הפטנט (ת"א (מחוזי מרכז) 47000-02-12 לביא נ' צח-עוז מזגנים בע"מ; להלן: "תביעת ההפרה"). תביעת ההפרה הסתיימה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ובו ניתן צו מניעה קבוע.

הבקשה לביטול פטנט הוגשה ע"י המערערים לרשות הפטנטים ביום 1.4.2014. בבקשה טענו המערערים בעיקרם של דברים להעדר חידוש בפטנט ולהעדר התקדמות המצאתית בפטנט וכן, כי המוצר נשוא הפטנט פורסם לפני הגשת בקשת הפטנט (פרסום עצמי).

החלטת רשם הפטנטים: רשם הפטנטים דחה את בקשת הביטול. הרשם קבע כי אף אחד מהפרסומים הקודמים שהובאו אינו עומד בדרישה הנצרכת לטענת העדר חידוש, לפיה פרסום אחד לבדו יכלול את האמצאה במלואה כך שבעל מקצוע יוכל לבצעה.

נפסק כי המערערים לא הצליחו להראות שהאמצאה נוצלה או הוצגה קודם למועד הקובע (מועד ההגשה).

לעניין טענת העדר התקדמות המצאתית, נפסק כי השילוב אינו מגלה את כלל רכיבי האמצאה ולא את עיקרה וכי ראיות המערערים, אינן כוללות פירוט או הסבר כיצד מובל בעל מקצוע בתחום לבצע את האמצאה לאור צירופי הפרסומים. על כן, הרשם קבע כי מבקשת הביטול לא עמדה בנטל להראות כי הפטנט נעדר התקדמות המצאתית.

מכאן ערעור זה.

תוצאות הערעור: הערעור נדחה. נפסק כי המערערים מחוייבים בהוצאות המשיבים בסך 25,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

הנטל בהליך לביטול פטנט

נפסק כי ההליך אשר התקיים בפני רשם הפטנטים הוא הליך בקשה לביטולו של פטנט רשום. אין מדובר בשלב התנגדות לבקשת פטנט.

בשונה ממצב של בקשת פטנט ואף התנגדות לה, בשלב של בקשת ביטול פטנט רשום, מוטל הנטל על מבקשי ביטולו של הפטנט להוכיח כי לא התקיימו תנאיו של סעיף 3 לחוק הפטנטים, תשכ"ז – 1967, כלומר, כי האמצאה אינה "חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית".

היקף ההתערבות הערעורית בחלטת רשם הפטנטים

בית המשפט מזכיר כי הלכה היא: "התרשמותו הבלתי אמצעית של רשם הפטנטים, לצד מומחיותו בנושאים כגון דא, היא התומכת בהנחה כי על ההתערבות הערעורית להיות מצומצמת" (רע"א 6837/12 Merck Sharp& Dohme Corp. נ' אוניפארם בע"מ (28.4.2013), בסע' 6).

"רשם הפטנטים הוא הגורם המקצועי המוסמך והמתמצא מבחינה עובדתית בסוגיות מעין אלה. בשל כך, ייטו ערכאות הערעור שלא להתערב בקביעות עובדתיות מובהקות. כך בערכאה זו, לא רק מכח הלכת הגלגול השלישי וחניון חיפה, אלא נוכח מקצועיותו וייחודו של תפקיד רשם הפטנטים. אין זה אומר כי החלטותיו של האחרון חסינות מביקורת, אולם על בית המשפט לשכלל בביקורת השיפוטית-ערעורית את המימד האמור" (רע"א 7337/12 כהן נ' John Deere Water Ltd (12.3.2013), בסע' 7).

תחת עקרונות אלו החליט בית המשפט שלא להתערב בממצאים העובדתיים של רשם הפטנטים ובפרט לא להתערב בהחלטות העובדתיות ביחס לניצול עצמי או שימוש עצמי הקודם למועד.

פרסום קודם והעדר חידוש

נפסק כי לצורך הוכחת טענת העדר החידוש יש להראות כי פרסום אחד לבדו יכלול את האמצאה במלואה או עיקרה, באופן שבעל מקצוע יוכל לבצעה לפיו (ע"א 4867/92 סניטובסקי נ' תעמס בע"מ, פ"ד נ(2) 509 (22.4.1996) בעמ' 517-515).

נפסק כי הרשם סקר את הפרסומים אליהם הפנו המערערים ומצא כי חסרים בפרסומים אלמנטים שמהווים חלק עיקרי בפטנט (כמו העדר חלקים בצורת "U" או "L" והעדר חירור עודף). בית המשפט מזכיר כי הרשם דחה במפורש את טענת המערערים כי פרסום 393' מתאר חלק בצורת "U" ואין כל טעם להתערב בממצא זה, אשר אינו אלמנט עיצובי בלבד (חרף הנטען).

העדר התקדמות המצאתית

המערערים סבורים כי על הרשם להגיע למסקנה בדבר העדר התקדמות המצאתית, היינו, כי צירוף הפרסומים יוביל את בעל המקצוע הממוצע בתחום לאמצאה הנתבעת ופעולת הצירוף מובנת מאליה לבעל המקצוע הממוצע בתחום (ע"א 47/87 חסם מערכות הגנה אמינות בע"מ נ' בחרי, פ"ד מה(5) 194 (16.9.1991); ענין היוז בעמ' 108).

הרשם קבע כי הגם שהנטל להוכחת העדר ההתקדמות ההמצאתית הנו על כתפיהם "עיון בראיות מבקשי הביטול [המערערים] אינו מביא כל פירוט או הסבר כיצד היה בעל מקצוע בתחום לבצע את האמצאה לאור צירופי הפרסומים הללו" (סע' 63 להחלטה).

גם בשלב הערעור לא מצא בית המשפט הפנייה של מבקשי הביטול, המערערים, למקום בראיותיהם בו הובא הסבר כיצד בעל מקצוע בתחום יובל לביצועה של האמצאה לאור צירופי הפרסומים שנזכרו על ידם. המערערים חוזרים על עמדתם כי מדובר בסוגיות טכניות פשוטות וכי אין מרכיב של חדשנות.

נפסק כי במידה לא מבוטלת נסמכים המערערים, בשאלת צירוף הפרסומים, על חוכמת הבדיעבד. כידוע "יש להיזהר מניתוח הידע הקודם תוך שימוש, ולו באורח בלתי מודע, בידע החדש שהביא עמו הפטנט" (עניין היוז, בעמ' 109-108).

בית המשפט עיין בדרך בה בחן הרשם את הפרסומים אליהם הפנו המערערים ולא מצא עילה להתערב בבחינתו זו, הן לגבי כל פרסום בנפרד והן לגבי צירופם. כמו כן, בית המשפט לא מצא לנכון להתערב בשיקול דעתו העובדתי של הרשם בנושא זה.

הצלחה מסחרית כמבחן עזר לבחינת התקדמות המצאתית

בית המשפט מקבל באופן חלקי את עמדת המשיבים לפיה ההמצאה זכתה להצלחה רבה ונחשבה פורצת דרך חרף פשטותה הלכאורית. בית המשפט מסביר כי בענין זה מכוונים המשיבים אל מבחני העזר לבחינת התקדמות המצאתית אשר ביניהם "מבחן ההצלחה המסחרית של המוצר או התהליך נושא הפטנט" וכן "תגובה שעוררה האמצאה בקרב קהיליית אנשי המקצוע בתחום הרלוונטי. התקבלה האמצאה בהפתעה או תוארה כמהפכנית בפני אנשי המקצוע, יקשה לראותה כמובנת מאליה" (עניין היוז בעמ' 111).

נפסק כי טענות אלה לגבי התקיימות מבחני העזר, הן במידה מסוימת בבחינת מעבר לדרוש מבחינת בעלי הפטנט בשלב בו הפטנט כבר נרשם. על מי שתוקף את רישומו של הפטנט להרים את הנטל בענין העדר ההתקדמות ההמצאתית. הוא יכול לשם כך לנסות ולהביא ראיות הקשורות במבחני העזר כדי להראות כי לא היתה התקדמות כזו. ראיות כאלה לא אותרו או לא בוצעה אליהן הפנייה.

שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?