בקשה לפטנט מספר 179203 שהוגשה לרשם הפטנטים בישראל על ידי חברת RAYTHEON COMPANY. ההשגה נדונה בפני הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני כספי. ביום 21.5.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
העובדות: בוחן הפטנטים החליט שלא ליתן פטנט בגין בקשה לפטנט "זיהוי נהג מורשה עבור זכאות למסלול אגרה עמוס". הבוחן הפטנטים סבר כי האמצאה הנתבעת במסגרת הבקשה אינה כשירת פטנט לאור הוראת סעיף 3 לחוק. בנוסף, ציטט הבוחן פרסומים השוללים מן האמצאה את כשירותה לפטנט לפי סעיפים 4 ו- 5 לחוק.
בוחן הפטנטים מצא כי השיטה המוגדרת בתביעה אינה מתארת פתרון טכנולוגי המיועד לשימוש תעשייתי אלא שיטה עסקית לגביית אגרות נסיעה בכביש. הבוחן קבע כי המדובר בשיטה עסקית ממוחשבת, שאינה כשירת פטנט מאחר שאינה מצויה בתחום טכנולוגי. הבוחן ציין כי האמצאה המבוקשת היא למעשה שיטה עסקית שכן רכיבי המחשוב המתוארים באמצאה הינם סטנדרטיים ושגרתיים, כמו גם השילוב ביניהם, מה גם שהם מתוארים בבקשה באופן כללי ללא טענה לחידוש כלשהו.
ביום 20.04.2011 הגישה המבקשת בקשה להשמיע טענותיה בפני הרשם.
המבקשת ביקשה בקשת זירוז לקיבול הבקשה לפטנט בישראל וזאת לאור רישום הפטנט בארה"ב ומכוח הוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים.
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום פטנט נדחית. נפסק כי אין באמצאה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

משמעות קבלת בפטנט בארה"ב בתהליך הרישום בישראל

סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:
 "(ג) בקשה שנתקיימו לגביה התנאים המפורטים להלן, רואים אותה כאילו נתקיימו לגביה הוראות סעיף 4, 5, 8, 12 ו-13"
דהיינו, חובה על הבוחן לבחון האם הבקשה עומדת בכל דרישות חוק הפטנטים לעניין כשירות האמצאה לרישום כפטנט, אלא אם עמד המבקש בתנאים הקבועים בחוק, שאז משוחרר בוחן הפטנטים מהעלות השגות לפי סעיפים 4, 5, 8, 12 ו – 13.
נפסק כי אין בהוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים, אשר חוקק לטובת המבקשים ובמטרה לזרז את הליך הבחינה בתנאים מסוימים, כדי למנוע מבוחני הפטנטים להפעיל שיקול דעת ראוי ולהחליט שלא לקבל את בקשת הזירוז לאור החומר המצוי בפניהם או בשל טעם מיוחד אחר.
לא מן הנמנע כי במסגרת בחינת בקשת הפטנט בהתאם לאותם סעיפי חוק הפטנטים אשר הבוחן מחויב בהם תמיד, אפילו במסגרת בקשה לפי סעיף 17(ג) (למשל תחולת סעיף 3 לחוק הפטנטים), יתגלה בפניו חומר אשר יהווה צידוק או טעם מיוחד בגינו יעלה הצורך בבחינה מעמיקה של בקשת הפטנט.
רשם הפטנטים כמו גם הבוחנים להם הואצלה סמכות הבחינה, אמונים על טוהר פנקס הפטנטים הרשומים. על גבם של אלה רובצת האחריות כי לא ירשמו בפנקס הפטנטים רישומי שווא וכי לא יעצמו עיניהם ביודעם כי אמצאה זו או אחרת אינה ראויה להירשם בפנקס, אפילו נתקבלה הבקשה במדינות אחרות ומכובדות מעבר לים.
בענייננו נפסק כי פעל בוחן הפטנטים כדין כאשר ציין את שלושת הפרסומים אשר יש בהם לדעתו כדי להצביע על אי כשירות האמצאה לפטנט. פרסומים אלו אותרו ככל הנראה שעה שנבחנה השתייכות האמצאה המבוקשת לתחום טכנולוגי, כהוראת סעיף 3 לחוק.

האם האמצאה מצויה בתחום טכנולוגי

נפסק כי לא נפל פגם באופן בו נבחנה בקשת הפטנט וכי יושמה כראוי ההלכה הקבועה בפס"ד יונייטד, לפיה, על מנת לקבוע האם האמצאה מצויה בתחום טכנולוגי כדרישת סעיף 3 לחוק, יש לבחנה בכללותה מבלי להפריד את חלקיה זה מזה.
לשון הוראת סעיף 3 לחוק קובעת את התנאים לכשירות אמצאה לפטנט וקובעת כי עליה להיות "בכל תחום טכנולוגי":
 "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט." 
מן האמור בהודעת הבוחן לא עולה כי רכיבי האמצאה נבחנו בנפרד זה מזה. אדרבא, הבוחן התייחס לאמצאה כשיטה עסקית ממוחשבת, היינו שיטה עסקית המיושמת באמצעות רכיבים פיסיים ומחשוביים.
שני קריטריונים מרכזיים אשר מטרתם לסייע בזיהוי היות האמצאה בתחום טכנולוגי: האחד, כאמור בעניין יונייטד, לפיו יש לבחון את האמצאה בכללותה מבלי להפריד את רכיביה ומבלי להתמקד ברכיב אחד או קבוצת רכיבים אחת; השני, לפיו יש לזהות את תרומת האמצאה בכללותה ביחס למצב הידע הקודם כפי שזה מפורט בגוף בקשת הפטנט. לתרומה האמורה מוכרח שיהא ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי.
נפסק כי בענייננו האמצאה בכללותה היא מובנת למקרא כלל פירוט הבקשה עולה כי המדובר בשיטה, במערכת ובמוצר המיישמים אותה, אשר נועדו לחשב את אגרת הנסיעה בכביש באמצעות זיהוי מספר בעלי רישיונות הנהיגה התקפים המצויים ברכב.
על פי גרסת המבקשת עצמה, תרומת האמצאה בראש ובראשונה, היא שיטה לחישוב וגביית אגרת כביש בזמן אמת על פי מספר רישיונות הנהיגה המוזנים לקורא הכרטיסים. האמצאה המבוקשת תובעת שיטה לפיה יבוצע זיהוי מספר בעלי רישיונות הנהיגה המצויים ברכב ולא של מספר הנוסעים בו לצורך חישוב הוזלת אגרת הנסיעה בכביש. השיטה הנתבעת מתיימרת להוות תמריץ לנהגים אשר לצורך חסכון בתשלום אגרה יעדיפו להתאגד לנסיעה משותפת ברכב אחד. בדרך זו, כך נטען, ניתן יהא להשיג הפחתה בכלי רכב המשתמשים בכבישי אגרה. מבקשת הפטנט ניתן להבין כי המדובר בשיטה (במערכת ובמוצר אשר מטרתם ליישמה) אשר הינה לכאורה יעילה ואף חסכונית יותר עבור מפעיליה שכן מתייתר גורם האכיפה האנושי.
נפסק כי לתרומה זו אין ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי. טענת המבקשת כי המדובר בשילוב רכיבים טכנולוגיים שאינו שגרתי ולפיכך המדובר באמצאה אשר במסגרתה מתבצע תהליך טכנולוגי מוחשי, דינה להידחות. בסעיף 7.2 לנספח ב' להוראות הבחינה הוסבר כדלקמן:
" תהליך טכנולוגי מוחשי משמעו ביטוי של תכונות פיזיות בדבר כלשהו עליו מבוצעת האמצאה או באופי הפעולה אותה המוצר או התהליך מבצעים (ר' האופן בו אלה נדונו על ידי ערכאת הערעור המורחבת של בית הדין האירופי בעניין G0003/08 בהחלטתה מיום 12.5.2010)."
נפסק כי עיון מעמיק בבקשת הפטנט מלמד כי אין המדובר בשילוב המביא לשינוי בתכונות הרכיבים הסטנדרטיים הללו, בפעולתם או בקשרי הגומלין ביניהם. מסקנה דומה עולה אף  לאור תרשים הזרימה והשרטוטים האבסטרקטיים אשר צורפו לבקשת הפטנט והמתיימרים לתאר את האמצאה הנתבעת. תרשימי זרימה ושרטוטים אלו מתארים את האמצאה באופן פשטני מאד ושאינו מפורט כדבעי. אי לכך לא ניתן לקבוע כי יש באלו כדי להצביע על ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי המיוחס לאמצאה המבוקשת.
תביעות בקשת הפטנט, הנגזרות מאופי האמצאה אשר אינה מצויה בתחום טכנולוגי כאמור לעיל, מתיימרות לתבוע הגנה רחבה וכמעט בלתי תחומה. מטרת דיני הפטנטים אינה להגן על אמצאות כגון דא באשר יש באלו כדי ליתן ביד המבקש הגנה רחבה מדי אשר יש בה כדי לעכב ולמנוע התפתחות תקינה של מחקר ופיתוח טכנולוגי ויישומו. למעשה כאן נעוץ הצידוק למניעת מתן הגנה על שיטה עסקית או תוכנה כשלעצמה באמצעות פטנט רשום.
על כן נפסק כי האמצאה המבוקשת אינה נמצאת בתחום טכנולוגי כקבוע בסעיף 3 לחוק, ואי לכך אין היא כשירת פטנט.

שיטה עסקית ושיטה עסקית ממוחשבת

ההחלטה בעניין תמיר הבחינה בין שיטה עסקית גרידא אשר אינה כשירת פטנט לבין שיטה עסקית ממוחשבת אשר אותה יש לבחון בכללותה, על פי הלכת יונייטד, על מנת להכריע האם מצויה היא בתחום טכנולוגי אם לאו.
נפסק כי הרכיבים הפיסיים והמחשוביים באמצאה אותה בחן הבוחן הינם כה סטנדרטיים ויישומם המשולב הינו שגרתי עד כי אין אלא לקבוע כי הלכה למעשה המדובר בשיטה עסקית גרידא אשר הינה משוללת כשירות לפטנט לפי סעיף 3 לחוק.
הוראות נספח ב' להוראות הבחינה קובעות:
 "…תרומה מעבר לייעול המתבקש והברור של מחשוב תהליך אוטומציה, מלמדת על יסוד סביר להימצאותו של אופי טכנולוגי מוחשי. דהיינו, כאשר מימוש האמצאה באמצעות המחשב שונה מהותית מאופן הביצוע הידני עד כי לא מעשי לבצע את אותו תהליך באופן יעיל באמצעים "ידניים" או כי אין לאופן מימוש זה משמעות שלא בהקשר של התהליך הממוחשב – הדבר מעיד על הימצאותו של אופי טכנולוגי מוחשי."  
כלומר, בקשת פטנט בה מתבקשת אמצאה אשר תרומתה, לשיטת המבקש עצמו, היא מחשוב או אוטומציה של תהליך שהתבצע עד כה באופן בלתי ממוכן או ממוחשב, יש לבחון האם קיים יתרון מעבר לייעול המתבקש והברור של מעבר משיטה אנושית לשיטה ממוכנת/ממוחשבת. יתרון שכזה ימצא, כאשר לא מעשי עוד לבצע את אותו תהליך באופן בלתי ממוכן/ממוחשב. לחילופין, כאשר למימוש אותו תהליך אין משמעות שלא בהקשר לתהליך הממוכן/ממוחשב.

פרסום קודם

נפסק כי האמצאה נעדרת כל חידוש (בהתאם לסעיף 4  לחוק).
נפסק כי עיון בכל אחד מפרסומים שציטט הבוחן מעלה הם כוללים את רכיבי המערכת כפי שהיא מופיעה בתביעות בלתי תלויות מספר 9 ו – 15. וראה פרסום WO2004038663)) העוסק במערכת לגביית אגרה בכבישי אגרה, כאשר זו כוללת קורא רישיונות נהיגה, משדר, מקלט ומערכת לעיבוד המידע. ניכר כי המערכת המבוקשת באמצאה זהה לזו המתוארת בפרסום הנ"ל. בנוסף, אף יצוין מאמרו של  Ronald Cunnigham et.al  (ראה לעיל) משנת 1993, בעמ' 24 סעיף 3 המתאר יישום של מערכת הזהה לזו המתוארת בבקשה, אשר בה נעשה שימוש לאותה המטרה. במערכת זו אמנם נעשה שימוש בכרטיס חכם, אולם גם האמצאה שבפני מתארת בין היתר שימוש בכרטיס רישיון נהיגה אשר הינו למעשה בעל מאפייני כרטיס חכם. אי לכך, נעדרת האמצאה המבוקשת את החידוש הנדרש בסעיף 4 לחוק ולפיכך אף מטעם זה אינה כשירת פטנט.
שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?