רבים מלקוחותינו פונים אלינו עם רעיונות שונים ומבקשים מאיתנו "לרשום" להם פטנט.

ובכן, תהליך רישום פטנט אינו דבר פשוט כל כך והוא אינו מוצר "אינסטנט" הניתן לרישום מיידי, כאן ועכשיו.

לצורך הבנת הציבור את מהות ומשמעות תהליך רישום הפטנט, ראינו לנכון להביא בפניכם מדריך פשוט, קצר וקולע המתאר את התהליך.

ובכן, תהליך רישום הפטנט מתחיל במוחו של הממציא, בין אם כשהוא מתעורר באמצע הלילה עם "רעיון גאוני" ובין אם כשהוא שוקד חודשים ארוכים על מחקר ופיתוח של הרעיון שלו, כדי לבדוק אם הוא ישים.

(כדי ללמוד על מבנה הפטנט ותהליך עריכתו ראו מאמר בנושא: איך כותבים פטנט?).

יובהר כי פטנט מגן על רעיון טכנולוגי וכלשון החוק: "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט".

חיפוש פטנטים

למעשה כאן נכנס השלב הראשון בתהליך הכנה לרישום הפטנט והוא ביצוע חיפוש פטנטים וידע קודם, שכן אחת הדרישות החשובות ביותר לכשירותה של המצאה לרישום כפטנט, היא שלא היה לה "פרסום קודם", ובשפה פשוטה, שההמצאה לא שווקה או יוצרה או פורסמה בשום מדיום לפני תאריך הגשת הבקשה לפטנט (גם פרסום עצמי יכול להוות פרסום קודם).

מדוע שלב זה חשוב? משום שדיני הפטנטים באים לאזן בין שני אינטרסים: האינטרס של הממציא לקבל מונופול על המצאתו ולמסחר אותה כאוות נפשו למול האינטרס של החברה (Society) לקבל לידיה המצאות ופתרונות טכנולוגיים לבעיות שונות ומשונות (תרופות למחלות, מנועים חזקים לתעבורה מהירה יותר וכיוב').

בהנחה שתוצאות החיפוש נותנות לממציא "אור ירוק" וכי תוצאות החיפוש לא העלו תוצאות זהות או דומות מאוד להמצאתו, זה הזמן להתקדם בתהליך רישום הפטנט.

מועד הגשת הפטנט וחשיבותו

ראשית חשוב להדגיש, כי הממציא מגיש בקשה לפטנט. הוא לא "רושם פטנט" עם עצם ההגשה של הבקשה. זוהי טעות נפוצה של אנשים רבים שחושבים שמרגע שהם הגישו בקשה לרישום פטנט, למעשה יש להם כבר פטנט ו- "אף אחד לא יכול להעתיק אותי כבר".

הגשת הבקשה לפטנט היא רק תחילת דרכה של התכתבות ארוכה ולעיתים מעיקה שהיא בבחינת משא ומתן עם הבוחנים של רשויות הפטנטים השונות בעולם.

עם זאת, חשוב לזכור כי "תאריך הבכורה" של הפטנט (ככל שיוענק) יהיה תאריך הגשת הבקשה לפטנט ולא התאריך בו הוענק הפטנט לבסוף. בדרך זו, אם אדם הגיש לדוגמא בקשה לפטנט ביום 1.1.2013 וביום 1.10.2013 גילה שמישהו העתיק ללא רשות את המוצר נשוא ההמצאה ורק ביום 1.1.2015 הוענק הפטנט עצמו, הממציא עדיין יוכל לתבוע את מי שהעתיק על הפרת פטנט, משום שתאריך הבכורה הקובע הוא תאריך הגשת הבקשה, כלומר 1.1.2013.

כלומר הקדימות בבקשת פטנט מתבססת על עיקרון "המגיש הראשון" או "First to File" – למאמר המרחיב בנושא ראו: מי ראשון בתור?.

סוגי בקשות לפטנט – איזה בקשת פטנט מתאימה לי?

למעשה, ישנם שלושה סוגים עיקריים של בקשות לפטנט:

א. בקשה זמנית (Provisional Patent Application) – למידע מפורט ראה מאמר בנושא בקשת פטנט זמנית;

ב. בקשת PCT;

ג. בקשה לאומית.

לדעתנו, הדרך הנכונה להכריע באיזה "מסלול" לבחור, היא מענה על שלוש שאלות פשוטות:

  1. התקציב שיש לממציא;
  2. כמה ההמצאה מוגמרת – רמת הדיוק של ההמצאה ועד כמה היא "גמורה" וברורה;
  3. המטרה שלשמה נועד הרצון לקבלת פטנט (סיבה טקטית לגיוס משקיע; הגנה על מוצר בתכנון; חסימת מתחרים וכיוצב').

בקשה זמנית לפטנט

למידע מפורט ראה מאמר בנושא בקשת פטנט זמנית;

בקשה זמנית לפטנט (או בשמה המלא באנגלית: Provisional Patent Application) היא בקשה לפטנט המוגשת ישירות לרשם הפטנטים האמריקני (USPTO).

למעשה בקשה זו היא מעין "פטנט" אמריקני בעצמה, שכן היא משקפת את התפיסה האמריקנית לפיה "אם יש לך רעיון טוב, קודם כל תגיש תשהו ותתפוס תור על ציר הזמן, אחרי תחשוב איך אתה מסביר את הרעיון".

הבקשה הזמנית, כשמה כן היא: זמנית. היא מוגשת בתאריך מסוים (תאריך הבכורה) ושומרת עליו אך ורק אם תוגש על בסיסה בקשה מלאה לפטנט בתוך 12 חודשים מהגשת הבקשה הזמנית. הבקשה הזמנית לא נבחנת על ידי בוחן והיא למעשה "נכנסת למגירה" עם הגשת לתקופה של 12 חודשים.

היה ולא מוגשת בקשה מלאה במסגרת הזמנים הזו, דין הבקשה בטלות מלאה והיא כאילו לא הוגשה מעולם.

היתרונות בהגשת הבקשה הזמנית, אם כן, הם:

  1. רמת הפירוט שיש לרדת אליה בבקשה זו היא נמוכה יחסית וזאת משום שלפי כללי רשות הפטנטים האמריקנית, אין צורך לכלול בבקשה זו את התביעות (Claims) שמגדירות את היקף המונופול המתבקש ביחס להמצאה;
  2. עלות העריכה של בקשה זמנית היא נמוכה יותר מעלות עריכת בקשה מלאה לפטנט;
  3. ניתן לערוך שינויים והתאמות בבקשה, בתוך 12 החודשים בהם הבקשה תקפה;
  4. מאפשרת הצגה בטוחה למשקיעים המעוניינים להיחשף להמצאה בטרם הם משקיעים מכספם.
  5. מאריכה את פרק הזמן לרישום הפטנט ועל כן מעכבת עלויות בשנה.

אם כך, אם ניישם את שלוש השאלות על הבקשה הזמנית לפטנט, היא מתאימה למי שהתקציב שלו אינו גבוה מאוד, שרמת הפירוט של ההמצאה שלו אינה מוחלטת עדיין ושאינו משוכנע עוד מהו השוק הרלוונטי להמצאתו.

בקשת PCT

בקשה נוספת לפטנט היא בקשת PCT. בקשה זו מוגשת לפי האמנה לשיתוף פעולה בפטנטים והיא בקשה מלאה לפטנט, כלומר שמה שמוגש הוא מה שנבחן על ידי הבוחן הרלוונטי.

בניגוד לדעה הרווחת, לא מדובר ב"בקשה בינלאומית לפטנט" אלא בבקשה מלאה לפטנט לזרוע מיוחדת של האו"ם שנקראת "ארגון הקניין הרוחני הבינלאומי" שאמון בין השאר לבדוק את התאמת ההמצאות המבוקשות לפטנט בכ- 140 המדינות החברות באמנת ה- PCT.

לאחר חודשים בודדים מהגשת בקשת ה- PCT, מוציא הארגון מעין חוות דעת לפיה יכול הממציא להבין באילו מדינות הוא יכול להגיש את הבקשה הלאומית לפטנט. חשוב לציין, כי מבחינת המדינות השונות החתומות על האמנה, חוות הדעת של ה- PCT אינה מחייבת והיא בבחינת המלצה בלבד. רשות פטנטים לאומית יכולה לקבל את ההמלצה במלואה ולהעניק לממציא פטנט, כמו גם שהיא יכולה שלא לקבל את ההמלצה ולדרוש את בחינת הבקשה המלאה לפטנט בעצמה.

השלב השני בהליך ה PCT הוא השלב הלאומי (לרוב 30 חודש מיום הבכורה), בשלב זה יש להגיש בקשת פטנט נפרדת בכל מדינה מיועדת (בה אנו רוצים לקבל הגנה) וכל מדינה כזו תתייחס לבקשה כאל בקשה מקומית ותעניק פטנט לאומי לפי החוק הקיים באותה מדינה.

אם כך, אם ניישם את שלוש השאלות על בקשת ה- PCT, היא מתאימה למי שהתקציב שלו גבוה יותר, שרמת הפירוט של ההמצאה שלו גמורה ומוחלטת (מדובר בבקשה מלאה) אך הוא אינו משוכנע עוד מהו השוק הרלוונטי להמצאתו, קרי הוא עדיין לא החליט באילו מדינות לרשום את הפטנט והוא זקוק לתקופת הזמן הארוכה ביותר לשם קבלת ההחלטה (בדרך כלל 30 חודשים מרגע ההגשה של בקשת ה PCT).

בקשה לאומית לפטנט – בקשת פטנט רגילה

בקשה אחרונה לפטנט שנדון בה במסגרת המדריך, היא הבקשה הלאומית לפטנט, שאף היא בקשה מלאה לפטנט שלא ניתן לערוך או לשנות לאחר הגשתה.

בקשה זו היא לאומית בבחינת זה שהיא נבחנת על ידי רשות פטנטים רלוונטית במדינה מסוימת (לאום מסוים). דיני הפטנטים הם דינים טריטוריאלים ומי שלא מגיש בקשה לפטנט במדינה מסוימת לא יוכל לקבל הגנה במסגרת אותה מדינה.

בקשה זו מתאימה למי שהתקציב שלו גבוה, שרמת הפירוט של ההמצאה שלו גמורה ומוחלטת (מדובר בבקשה מלאה) והוא יודע בדיוק מהו השוק הרלוונטי להמצאתו.

חשוב לציין שניתן להתחיל בבקשה זמנית לפטנט וממנה לעבור לבקשת PCT ולאחר מכן לבקשה לאומית. עם זאת, אין הדבר מחייב, שכן ניתן גם להתחיל בבקשת PCT וממנה לעבור לבקשה לאומית או להתחיל בבקשה זמנית וממנה לעבור לבקשה לאומית. קל וחומר שאדם בהינתן התנאים, יכול להגיש בקשה לאומית מלכתחילה במדינות שמעניינות אותו להיות מוגן בהן.

מילות סיכום

אם אדם יודע בדיוק כיצד לתת ביטוי להמצאתו כשהוא מתאר אותה לעורך הפטנטים והוא יודע שהשוק הרלוונטי להמצאתו הוא בארצות הברית ובגרמניה, כמו גם שאין לו בעיה תקציבית, ייתכן שעליו להגיש בקשה לאומית לפטנט בארצות הברית ובגרמניה.

אם אדם יודע בדיוק כיצד לתאר את המצאתו לעורך הפטנטים, אין לו בעיה תקציבית אך הוא אינו יודע מהו השוק הרלוונטי להמצאתו, ייתכן שכדאי לו להגיש בקשת PCT ולאחריה היא יידע בדיוק באילו מדינות הוא יכול להגיש בקשה לאומית. באופן זה הוא שומר על תאריך בכורה של בקשת ה- PCT ועד לקבלת דו"ח הבוחנים הוא יוכל לאפיין את מדינות היעד הרלוונטיות מתוך המדינו שיינקבו בדו"ח.

אם לאדם תקציב מוגבל (יודגש: פטנטים זה לא עניין זול – הכל יחסי), הרעיון שלו עדיין לא מגובש דיו ויש לעורך הפטנטים עוד עבודה רבה בדרך לגיבוש סופי של הרעיון, אך האדם מעוניין לקבל ראשית הגנה על הרעיון שלו ולחשוף אותו בפני משקיעים כדי לממן את המשך ץהליך רישום הפטנט, ייתכן שעליו להגיש בקשה זמנית לפטנט.

שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?