תביעה שהוגשה על ידי חברת REJWAN TRAVEL SERVICE כנגד חברת M.J.A HOLIDAY RENTALS. ההליך נדון בבית משפט השלום בירושלים, בפני השופטת אנה שניידר. ביום 19.10.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
העובדות: התובעת מפעילה אתר באינטרנט בשם MY JERUSALEM APARTMENTS להספקת דירות מגורים יוקרתיות בישראל לתיירים, לשם שכירות קצרת טווח.
לטענת התובעת, העסק צבר מוניטין רב והפך להיות הגורם הראשון אליו פונים תיירים, במיוחד מארצות הברית, החפצים לשכור דירת אירוח בעת טיולם בישראל.
התובעת טוענת כי הנתבעת הינה חברת תיירות המפעילה אתר באינטרנט בשם GOOD MORNING JERUSALEM, ובמהלך חודש נובמבר 2012, פנתה לחברת גוגל בבקשה להציג פרסומת בדמות קישור ממומן לאתר שלה, באופן שיציג את אתר הנתבעת בראש רשימת תוצאות החיפוש כל אימת שמשתמש מקליד מילות חיפוש בנוגע לשכירת דירות בירושלים לטווח קצר.
לטענת התובעת, במסגרת מלות החיפוש נכללו המילים MY JERUSALEM APARTMENTS, דהיינו שמו של אתר התובעת.
נטען כי עקב ההצגה האמורה נפגעו עסקיה של התובעת, הואיל והמשתמש היה מגיע תחילה לאתר הנתבעת ולא לאתר התובעת.
התובעת תובעת סכום של 100,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק.
תוצאות ההליך: התביעה נדחית. בנוסף חויבה התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 20,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
גניבת עין
סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, שעניינו גניבת עין , קובע:
"(א)לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.
(ב) שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין".
על מנת לבסס עוולה של גניבת עין, אשר ייעודה הוא להגן על מוניטין שרכש אדם בעסק, על התובע להוכיח שני תנאים מצטברים:
א. מוניטין שיש לטובין או לשם העסק;
ב. חשש סביר להטעיית הציבור לחשוב כי הטובין שמציע הנתבע הם טובין של התובע, או כי הם קשורים אליו.
בהעדר אחד משני היסודות האמורים – לא תקום עוולה של גניבת עין.
בפרשת "משפחה" נקבע , כי בראש ובראשונה על התובע להוכיח כי נתקיים בטובין אופי מבחין מיתר הטובין של העוסקים בענף.
באין הבחנה בין טובין של התובע לבין טובין של זולתו – לא ניתן לומר כי קם לו מוניטין ייחודי כנדרש.
הטעייה
בהקשר ליסוד ההטעיה נפסק כי יש לקבל את עמדת הנתבעת לפיה גם לו היה הגולש מקליק על מודעת הפרסומת – היה מגיע לאתר הנתבעת , שאינו דומה לאתר התובעת , וצירוף המילים אינו מופיע בו כלל.
הואיל ומדובר בדירות להשכרה לטווח קצר, הרי שעל הלקוח הפוטנציאלי הגולש באתר לבדוק פרטים רבים בטרם יקשור עסקה, ובדיקה זו של הגולש, בשים לב למכלול מצגי הנתבעת, לא יכולה להביא למצב שבו ירכוש אותו לקוח סחורה מן הנתבעת בסוברו כי מדובר בסחורה של התובעת דווקא.
אין הגנה לשם גנרי
בפרשת "משפחה" נקבע, כי כשמדובר בשם של עסק על התובע להוכיח כי בתודעתו משייך הציבור שם זה לעסקו שלו, וכמסקנה נדרשת מכך – ששימוש באותו שם עשוי להביא להטעיה, וגם כאן יהיה על התובע להוכיח ייחודיות שיש בו בשם, ייחודיות המשייכת עצמה לו ורק לו.
כך למשל, אם השם שבו מדובר הוא שם שגרתי בשפה לתיאור הטובין, להבדיל למשל, משם דמיוני – לא תהיה הגנה של עוולת גניבת עין.
בפרשת "משפחה" נקבע גם כי לא כל שם או סימן זכאי להגנת גניבת עין.
שם גנרי, דהיינו הסוג או הזן שאליו משתייך הנכס או השירות, אינו זוכה להגנה כלל , משום שאין אדם זכאי להשתלט על שם גנרי.
שם תיאורי, דהיינו המתאר תכונות או רכיבים של נכס או שירות , יוכל לזכות בהגנה מועטה ביותר, ורק במקרים נדירים כאשר הוכח כי אותו שם תיאורי רכש לעצמו אופי מבחין, משמעות משנית, המייחדת אותו ומקשרת אותו עם הטובין של אותו עסק.
שם מרמז (Suggestive), המרמז על הטובין בלי שמתאר אותם מפורשות, זוכה להגנה מוגברת, ואילו שם "שרירותי" או דמיוני, שהומצא בעיקר כסימן בעל אופי מבחין לטובין מסוימים , זוכה להגנה הרחבה ביותר.
מתחרה כי ישתמש בשם "שרירותי" או דמיוני שבו משתמש הזולת באותו תחום עיסוק – לא יתקשה בית המשפט להסיק הטעייה וכוונה להטעות.
במצבי ביניים, כאשר קיים ספק אם סימנים, מלים , או צירופם מצויים בקטגוריה זו או אחרת – יש לראותם ככלולים בקטגוריה המקנה להם הגנה פחותה ביותר, כמו משפחת השמות הגנריים.
במקרה שלפנינו, נפסק כי צירוף המלים MY JERUSALEM APARTMENTS"" מהווה צירוף גנרי ביחס להשכרת דירות בירושלים , הואיל וכל משכיר מתייחס לדירות שלו , הנמצאות בירושלים, כסוג של דירות העומדות להשכרה.
כשם שעורך דין לא יוכל להשתלט על המונח "עריכת דין" , ומוכר מנועים לא יקנה מונופולין ב"מנועי דיזל" – כך גם לא ניתן להשתלט על המילה "דירות", ובוודאי שכך המצב לגבי המילה "ירושלים".
למצער, גם אם תתקבל הטענה כי מדובר בסימן תיאורי, המתאר את התכונות של המשכיר, דהיינו דירות בירושלים – גם כך אין מקום להגנה, כאמור בפרשת "משפחה".
לחלופין גם אם מדובר במקרה זה בהגנה – הרי שזו משתרעת לאותה מילה בלבד, אך לא לצרופים שונים או להטיות, דהיינו לאותו צירוף מילים בלבד, ולא לצירוף המילים בתוספת מילים נוספות, כפי שעשתה הנתבעת.
במילים אחרות, די בכך שבאותה כותרת נשוא התביעה עם צירוף המילים בצמוד הוספה על ידי הנתבעת כתובת ACCOMODATION.CO.IL , כדי להגיע למסקנה כי אין המדובר בעוולת גניבת עין.
על כן נפסק כי דין התביעה להידחות, ומתייתר הצורך לדון בכל יתר השאלות שהועלו לגבי יסודות העוולה, דהיינו – האם הוכח יסוד המוניטין, הכרה, והוקרה של קהל הלקוחות את צירוף המלים עם שירותי התובעת דווקא, וכן האם הוכח יסוד ההטעיה.
פיצוי ללא הוכחת נזק בעילת גניבת עין
סעיף 13(א) לחוק קובע , כי בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו לכל עוולה פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 ₪ .
לפי סעיף קטן (ב) לסעיף 13 האמור, יראו עוולות המתבצעות במסכת אחת של מעשים כעוולה אחת.
יצוין, כי על פי סעיף 12 לחוק, הסעד לפי סעיף 13 לא חל על עוולת תיאור כוזב והתערבות לא הוגנת, שלגביהן יש להוכיח נזק.