משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: בית המשפט המחוזי תל אביב

16 ביוני, 2015,

0 תגובות

הפרת זכות יוצרים והורדת קבצי מוזיקה מאתר YOUTUBE

הפרת זכות יוצרים והורדת קבצי מוזיקה מאתר YOUTUBE
תביעה שהוגשה על ידי אן.אם.סי יונייטד אנטרטיינמנט בע"מ, הד ארצי בע"מ, הליקון בע"מ, לב גרופ מדיה בע"מ והתו השמיני בע"מ כנגד חברת BLOOMBERG Inc. ופרפורי אהרון (שצורף בהמשך כנתבע רגיל). 
בנוסף כנתבעות פורמאליות נתבעו ספקיות האינטרנט בישראל (בזק בינלאומי בע"מ, פרטנר תעשיות תקשורת בע"מ, 013 נטוויז'ן בע"מ, 012 סמייל טלקום בע"מ, הוט נט שירותי אינטרנט בע"מ).
התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בפני השופט גדעון גינת. ביום 12.5.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: תביעה בעילה של הפרת זכויות יוצרים על-ידי מתווכי רשת. עמדת התובעות היא, כי ההפרה מבוצעת באמצעות הפעלה של אתר אינטרנט (www.unidown.co.il) העולה כדי עידוד, שידול או סיוע להפרת זכויות יוצרים. 
 
אתר האינטרנט UNIDOWN מעניק לגולשים את "השירותים" הבאים: (א) רובריקת "האזנה" - האתר מאפשר למשתמשיו לחפש ולהאזין באופן ישיר לתכני מוסיקה מאתר 'יוטיוב' וממנו בלבד; (ב) רובריקת "מידע על הזמר/ת" - האתר מאפשר למשתמשיו לחפש מידע אודות יוצרים מאתר 'ויקיפדיה'; (ג)  רובריקת "הוספה ל-Playlist" - האתר מאפשר יצירת נגן פלייליסט. (ד) רובריקת "הורדה" – נפסק כי האתר מאפשר למשתמשיו "להוריד" למחשבם האישי את תכני המוסיקה מאתר 'יוטיוב' לפורמט mp3.
 
בין יתר הסעדים הרבים שנתבקשו על-ידי התובעות: צו מניעה קבוע נגד הנתבעת 1 המורה לה לסגור את שני האתרים המפרים; להורות לנתבעת 1 לשלם פיצוי בסך 150,000 ₪ (לצורכי אגרה) שיסווג כפיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, תוך חיובה של הנתבעת 1 בהוצאות משפט; צו עשה המורה לנתבעות 6-2, ספקיות שירות האינטרנט, לנקוט בכל אמצעי שבידן על מנת לחסום את הגישה מישראל לשמות המתחם ו/או כתובות האתרים המפרים. 
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה ככל שהיא מתייחסת לאתר האינטרנט UNIDOWN שאינו אלא פלטפורמה מפרה ל"הורדת" יצירות מוגנות במסווה של מנוע חיפוש.
 
בית המשפט חייב את הנתבעים 1 ו-7, הדדית וסולידרית, לסגור את אתר UNIDOWN.  ופסק כי הסעדים הזמניים שניתנו במסגרת ההליך הנוכחי יהפכו לקבועים (לרבות הסעד לחסימת האתר על ידי ספקיות התקשורת).  
 
הנתבעים 1 ו-7   חויבו לשלם לתובעות (ביחד) פיצוי בסך כולל של 100,000 ₪.
 
בנוסף, בית המשפט חייב את הנתבעים 1 ו-7 ביחד ולחוד, לשלם לתובעות (ביחד) את הוצאות המשפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪.
את הנתבעת הפורמאליות 2 – ספקית תקשורת (שיוצגה בהליך), חייב בית המשפט לשלם לתובעות (ביחד) שכ"ט עו"ד בסך 34,000 ₪.
ביחס לנתבעות הפורמאליות 6-3 – ספקיות התקשורת (שכלל לא יוצגו בהליך) – נפסק כי אין צו להוצאות.  
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

9 בינואר, 2015,

0 תגובות

הפרת סימן מסחר וגניבת עין בפחיות משקה XL

הפרת סימן מסחר וגניבת עין בפחיות משקה XL
תביעה שהוגשה על ידי XL Energy International Corp. כנגד Cool Trade & Industry Co. וכנגד מדינת ישראל - אגף המכס והמע"מ. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בפני השופט גדעון גינת. ביום 17.11.2014 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: התובעת,XL Energy  עוסקת בייצור של משקה תחת השם: "XL", מדובר ב"משקה אנרגיה מוגז בתוספת קפאין וטאורין". 
 
התביעות הוגשו בעקבות יבוא על ידי הנתבעת של שני משלוחים של כ-600,000 אלף פּחיוֹת ריקות של "משקה אנרגיה", בכל משלוח, שעוכבו על-ידי מְנהל המכס, מכוח סמכותו לפי סעיף 200א. לפקודת המכס [נוסח חדש]. התביעה הראשונה הוגשה לאחר שמשלוח של פּחיוֹת "HIPHOP" עוכב כאמור על-ידי מְנהל המכס. התובעת טוענת כי מדובר בפּחיוֹת הנושאות גוון כחול עם בּועות כחולות כהות, והסימן "X2" בצבע אדום. התביעה השנייה הוגשה בעקבות משלוח של פּחיוֹת שעוכב. תיאור הפּחיוֹת של המשלוח השני שונה מזה שבמשלוח הראשון: הורדו הבּועות הכחולות הכהות, "X2" הוא בצבע שחור/כּסוּף ולא בצבע אדום.
 
התובעת טוענת להפרה של סימן מסחר  בשני סימני מסחר רשומים: סימן מס' 216718  ו-סימן מס'217476   וכן לגניבת. 
 
להלן סימני המסחר של התובעת:
 
סימני המסחר של XL
 
 
להלן מוצר התובעת לצד מוצרי הנתבעת:
 
מוצרי התובעת לצד מוצרי הנתבעת
 
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה בחלקה. נפסק כי הפחיות שיובאו במשלוח הראשון מפרות את סימני המסחר של התובעת ועולות כדי עוולת גניבת עין ואילו הפחיות שיובאו במשלוח השני אינן מפרות את סימני המסחר של התובעת ואינן עולות כדי גניבת עין. 
 
בית המשפט הורה כדלקמן:
 
א. מנהל המכס ידאג להשׁמדה של הפּחיוֹת מוּשׂא התביעה הראשונה. הוצאות האחסנה וההשׁמדה של פּחיוֹת אלה - על הנתבעת 1;
 
ב. ניתן בזאת צו מניעה האוסר על הנתבעת 1 לייבא ו/או לשווק, במישרין או בעקיפין, פּחיוֹת דוּגמת אלה מוּשׂא התביעה הראשונה;
 
ג. יבוטל עיכוב הפּחיוֹת מוּשׂא התביעה השנייה. הוצאות האחסנה של הפחיות, שעוכבו במסגרת התביעה השנייה, יחולו על התובעת; 
 
ד. בשׂים לב לתוצאה, לא עשה בית המשפט צו בדבר הוצאות והוא נמנע מסעדים כספּיים נוספים.
 
להלן נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההליך:
 

 

20 בנובמבר, 2014,

0 תגובות

ייבוא מקביל לא מפר סימן מסחר

ייבוא מקביל לא מפר סימן מסחר
ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 31.07.2012 בת"א 11296-09-10 שניתן על ידי כבוד השופט י' ענבר. הערעור הוגש על ידי אלעד מנחם סוויסה ומחסן היבואן 42 בע"מ כנגד TOMMY HILFIGER LICENSING LLC,  TOMMY HILFIGER U.S.A INC,  TOMMY HILFIGER EUROPE B.V,  סי אנד שלס שיווק. הערעור נדון בבית המשפט העליון בפני כבוד המשנה לנשיא מ' נאור, כבוד השופט י' דנציגר וכבוד השופטת ד' ברק-ארז. ביום 16.11.2014 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: המערערים (מחסן היבואן), פועלים בישראל בתחום השיווק של מוצרי לבוש הנושאים מותגים יוקרתיים, במתכונת המכונה "יבוא מקביל" והפעילו עסק ששמו היה "מחסן היבואן טומי הילפיגר". לאחר פניית המשיבות השמיטו המערערים משם העסק את התיבה "טומי הילפיגר". מאותו שלב ואילך כונה העסק בשם "מחסן היבואן". 
 
המערערים פרסמו את פעילותו של "מחסן היבואן" באופן בולט תוך הדגשה שנמכרים בו מוצרים של מותגים יוקרתיים "בזול". בפרסומים צוינו שמותיהם של המותגים שנמכרו ב"מחסן היבואן". כמו בעסק עצמו, גם בפרסומים הודגש השם "טומי הילפיגר". בשלב מסוים, העסק אף נצבע בצבעים שמופיעים בסימן המסחר של טומי הילפיגר (אדום, כחול ולבן). כמו כן, המערערים הפעילו אתר מכירות באינטרנט של מוצרי טומי הילפיגר תוך שימוש בשם: www.tommy4less.co.il. 
 
המשיבות הגישו תביעה נגד המערערים, לטענתן הפעילות השיווקית שנעשתה בקשר למוצרי טומי היפליגר שיובאו בצורה זו פגעה בזכויותיהן בכמה אופנים. לטענתן, אופן השיווק עלה כדי פגיעה בסימן המסחר הרשום של טומי הילפיגר בישראל, וכן היווה גניבת עין והטעית לקוחות. המשיבות טענו עוד כי פעילותם של המערערים עולה כדי עשיית עושר ולא במשפט. בנוסף לכך, נטען כי פעילות זו פגעה ברווחיהן בשל "דילול" סימן המסחר. 
 
המשיבות ביקשו מספר סעדים כדלקמן: צו מניעה קבוע שיאסור על המערערים לעשות שימוש בשם "מחסן היבואן - טומי הילפיגר" בכל דרך שהיא וכן יאסור עליהם לעשות שימוש כלשהו בסימני המסחר של טומי הילפיגר, כולל בשילוט פנימי וחיצוני בעסק; פיצוי סטטוטורי בסך של 100,000 שקל בגין כל מקרה של גניבת עין מצד המערערים והשבת כל הרווחים שצמחו למערערים כתוצאה מההפרות הנטענות. המשיבות העמידו את תביעתן על סך של 5,000,000 שקל. 
 
פסק הדין של בית המשפט המחוזי: בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת המשיבות בחלקה, וקבע כי אופן השיווק והפרסום של המערערים עלה כדי פגיעה בסימן המסחר הרשום "טומי הילפיגר" וכן עלה כדי ביצוע העוולה של תיאור כוזב. 
 
בית המשפט המחוזי קבע כי השימוש שעשו המערערים בסימן המסחר של טומי הילפיגר עלה במידה ניכרת על הנדרש באופן סביר והגון. במסגרת כך, קבע בית המשפט המחוזי כי הבחירה לקרוא לעסק בשם "מחסן היבואן – טומי הילפיגר", השימוש ה"מאסיבי" שעשו המערערים בסימן המסחר ושילובו של סימן המסחר בשם המתחם של העסק (www.tommy4less.co.il) היוו כולם ניסיון ל"רכב" על המוניטין שממנו נהנה סימן המסחר. 
 
בית המשפט המחוזי ערך אומדן גלובלי של הנזק ועל בסיסו העמיד את שיעור הפיצוי שאותו חויבו המערערים לשלם לטומי הילפיגר (הבעלים של סימן המסחר) על סך של 457,000 שקל. כמו כן, ניתן צו מניעה קבוע האוסר על המערערים להשתמש בשם "מחסן היבואן – טומי הילפיגר"; להשתמש בסימן המסחר הרשום של טומי הילפיגר, לרבות בשם "TOMMY" בשם המתחם של אתר האינטרנט של העסק; וכן להשתמש בצבעים של סמל הלוגו של טומי הילפיגר בקירות העסק, בגג העסק ובדפי אתר האינטרנט של העסק. 
 
כן נקבע במסגרת צו המניעה הקבוע כי על המערערים ייאסר להשתמש בסימן המסחר בשילוט הפנימי והחיצוני של העסק, למעט בשלט אחד מחוץ לבית העסק, תוך ציון שמדובר ביבוא מקביל; כי ייאסר עליהם להשתמש בסימן המסחר בעלוני פרסום או בפרסומת מכל סוג, למעט סימן אחד בכל פרסום תוך ציון מפורש כי מדובר ביבוא מקביל; וכי ייאסר עליהם לגם השתמש בסימני המסחר באתר האינטרנט, זולת סימון אחד בדף הבית ולצורך זיהוי המוצרים ב"קטלוג המוצרים", שוב תוך ציון כי מדובר ביבוא מקביל בכל אחד מן הדפים הנפתחים מתוך דף הבית. 
 
לפסק הדין המלא ראו מאמר זה.
 
תוצאות הערעור: נפסק כי דין הערעור של המערערים להתקבל באופן חלקי, ואילו דין ערעורן של המשיבות להידחות. נפסק כי בנסיבות אלה, יועמד הפיצוי שאותו נדרשים המערערים לשלם למשיבות על סך של 100,000 שקל וכן ישונה צו המניעה הקבוע שניתן בבית המשפט קמא. 
בנוסף נפסק כי המשיבות יישאו בהוצאות המערערים בבית המשפט העליון בסך של 25,000 שקל, וכן יבוטל חיובם של המערערים בהוצאות המשיבות בבית המשפט המחוזי. 
 
עתירה לדיון נוסף על פסק דין זה נדחתה, להחלטה ראו
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור