משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: דיני אינטרנט

11 ביוני, 2015,

1 תגובות

ספר חדש: דיני אינטרנט במשפט המסחרי

ספר חדש: דיני אינטרנט במשפט המסחרי
הספר פורס את עולם המשפט המסחרי בראי האינטרנט בפני הקורא – יהא שופט היושב בדין, היזם, היועץ המשפטי ועורך דין המייצג את לקוחותיו בסכסוך הנוגע לדיני האינטרנט. הספר מפרט את דברי החקיקה והפסיקה של בתי המשפט בישראל ובעולם, מנתח אותם, הספר מפרט גם את האמנות הבינלאומיות העוסקות במשפט המסחרי שבאינטרנט, ומבאר אותם בהסברים ובנימוקים ברורים.
 
פרופ' עופר גרוסקופף, שופט בית המשפט המחוזי (מרכז), בהקדמה לספר:
"הספר שבו אתם אוחזים (ואולי מעיינים בו במסך המחשב, בצג במכשיר הנייד, או בדרך אחרת שטרם ידענו) מהווה ניסיון אמיץ ומעורר הערכה לפסוע בזהירות ובאופן מושכל בדרך החתחתים העומדת לפנינו בבואנו לדון בהסדרה המשפטית של העולם הווירטואלי. המחברים מנתחים שורה ארוכה של סוגיות הקשורות למה שניתן לכנות "משפט מסחרי מקוון": החל בחוזים וברישיונות אלקטרוניים, דרך מסחר מקוון בניירות ערך, מטבעות וירטואליים ומימון המונים, וכלה במיסוי המסחר באינטרנט. ביחס לכל סוגיה הם משלבים במיומנות ובבקיאות סקירה נגישה של המציאות הטכנולוגית העדכנית, עם ניתוח מושכל ומלומד של הדין הישראלי ושל המשפט המשווה. על כן מקנה הספר לקורא הבנה טובה יותר של המציאות הווירטואלית, ושל הכלים המשפטיים הקיימים להסדרתה. 
 
משפט האינטרנט מצוי בחיתוליו, ויעברו עוד שנים רבות עד שיעמוד על מכונו. ואולם, כידוע, אין לצפות מתחום משפטי שייווצר באבחה אחת, משל היה אתנה הבוקעת במלוא יפעתה ממצחו הקודח של אביה זאוס. בשלב היולי זה חשוב להבין היכן אנו מצויים, ולאן מועדות פנינו. הספר שלפנינו הוא מורה דרך לעולם חדש ומאתגר. בכך תרומתו הגדולה והחשובה, ועליה ראויים המחברים לשבחים".
 
פרקי הספר:
- פרק א': מבוא כללי לאינטרנט – על מושגי יסוד בתחום האינטרנט
- פרק ב': המפגש בין האינטרנט למשפט – השפעתו של עידן האינטרנט על תחום המשפט
- פרק ג': חוזים אלקטרוניים – חוזים והסכמים ברשת האינטרנט
- פרק ד': רישיונות שימוש בקניין מקוון
- פרק ה': מטבע וירטואלי – מטבעות ממוחשבים באינטרנט (ביטקויין)
- פרק ו': ניירות ערך – האינטרנט כפלטפורמה לביצוע עסקאות בניירות ערך
- פרק ז': מימון המונים (CrowdFunding) – האינטרנט כפלטפורמה לגיוס הון
- פרק ח': מיסוי המסחר באינטרנט – עסקאות מקוונות, סוגיות ביצוא, במיסוי ובהגבלות מטבע
 
לרכישת הספר:
פרלשטיין-גינוסר בע"מ
הוצאה לאור והפצת ספרי משפט                             
                   
טל': 03-5247359 
דוא"ל:  pglawb_k@017.net.il
שעות פתיחה: ימים א' עד ה', 18:00-10:00
רח' אבן גבירול 89 תל-אביב
 
 

 

18 ביוני, 2014,

0 תגובות

סמכות שיפוט בינלאומית ברשת האינטרנט

סמכות שיפוט בינלאומית ברשת האינטרנט
בהחלטה תקדימית קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי בעידן האינטרנט בו הפרת זכות יוצרים או פרסום לשון הרע על גבי ובאמצעות רשת האינטרנט מתרחשים בכל מקום ובכל זמן, לתובע יש זכות ויכולת לתבוע את המפר בכל מקום, גם אם הוא תושב זר.
 
ההחלטה מבהירה את יסודות המשפט הבינלאומי הפרטי ביחס לפעולות שבוצעו באינטרנט הן בנוגע ל"מקום ביצוע העוולה" והן בנוגע לפורום הנאות לדון בסכסוך בו התובע והנתבע הם תושבי מדינות שונות.
 
השופטת שלומית יעקובוביץ (בתפקידה כרשמת) קבעה, כי לאור הפסיקה הקיימת במישור המקומי בישראל לפיה פרסומים ברשת האינטרנט חשופים לעיני כל ולכן מעשה הפרסום מתבצע בכל מקום, "על דרך ההיקש וההקבלה מתחייבת החלתה אף ביחס לחלופות הרלוונטיות שבתקנה 500 לתקנות" העוסקת בהמצאת כתב תביעה אל מחוץ לתחומי מדינת ישראל.
 
יסודה של התביעה נעוץ בטענות המאייר הנודע שאול דדון, הידוע בעולם בשם הבמה "דייויד קאוונה" כנגד מי שייצג את האינטרסים שלו בצרפת, אוליבייה סיאפה. בתביעה ובבקשה להמצאה אל מחוץ לתחומי מדינת ישראל, טען דדון, כי סיאפה הפר את זכויות היוצרים שלו, את זכותו המוסרית ופרסם אודותיו לשון הרע באתרי אינטרנט שונים ובראיונות לכלי תקשורת מקוונים. לפיכך טען קאוונה באמצעות משרד דרורי-וירז'נסקי-אורלנד, כי משום שלהפרות ולפרסומים יש גישה גם במדינת ישראל לאור הפרסום באינטרנט ופרסום זה אף גרר אחריו פרסומים בישראל במהדורות המודפסות של "הארץ" ו"ידיעות אחרונות", הוא יכול לנהל את התביעה גם מישראל.
 
סיאפה כמובן התנגד לניהול התביעה בישראל ובהחלטת בית המשפט התקדימית, דחה בית המשפט את טענותיו תוך מתן נימוקים ה"מנערים" מספר עקרונות מפתח בסדרי הדין האזרחיים, הן במישור הפרשנות של המונח "בתחום המדינה" הקבוע בתקנות המשנה של תקנה 500, הן בתחום קביעת "הפורום הנאות" לדון בסכסוך שמקורו בהפרה שנעשתה על גבי רשת האינטרנט והן במישור של העיקרון לפיו "הולך התובע אחר הנתבע".
 
בית המשפט קבע, כי משום שרשת האינטרנט פורצת מטבעה גבולות טריטוריאליים והפרסומים בה חשופים לעיני כל משתמש ברחבי העולם ובכל זמן, אין מקום לצמצם את מקום ניהול ההליך המשפטי רק למקום מושבו של המפר. ואם פרסום באינטרנט מפורסם בכל מקום, הרי שהוא מפורסם גם בישראל ומשכך תביעה המבוססת על פרסום מפר זכויות באינטרנט פורסם גם "בתחום המדינה" כהגדרת תקנות משנה 6 ו- 7 לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי.
 
בית המשפט המשיך וקבע, כי "בעידן הגלובלי, אשר רשת האינטרנט הינה אחד מביטויו הבולטים, סבורה אני כי אין עוד מקום לגישה לפיה 'הולך התובע אחר הנתבע'...וכי "בעולם של 'כפר אחד גדול' ציפייתו הסבירה של צד המצוי בקשר עסקי או אחר עם אדם המתגורר בארץ זרה, צריכה להביא בחשבון את האפשרות שייתבע לדין על ידי אותו אחר במקום מושבו של האחר, קל וחומר בכל הנוגע לשימוש ברשת האינטרנט."
 
קביעה זו מהווה למעשה את לב ליבו של התקדים, אשר מציב בפני צדדים להתקשרות עסקית הנטועה בתקשורת מקוונת בלבד אפשרות של התדיינות משפטית במדינת המקור של הטוען להפרת זכויותיו וזאת בניגוד לעיקרון הנהוג לפיו "הולך התובע אחר הנתבע".
 
ואם לא די בכך, קבע בית המשפט, כי "מדיניות משפטית וחברתית ראויה מחייבת, לדידי קביעה כי כל משתמש ברשת האינטרנט צריך לצפות, בגדר אותה 'ציפייה סבירה', כי יתבע לדין בכל אחת מארצות העולם בהן קיימת נגישות לרשת בגין שימוש הנעשה בה העולה כדי מעשה עוולה, לרבות ובמיוחד במקום מושבו של הנפגע, כאשר זהותו ברורה וידועה לו."
 
חשוב לציין, כי פסיקת בית המשפט, אינה הסנונית הראשונה הקובעת כי כשמדובר בעוולות "Cross Border"  המתבצעות באמצעות רשת האינטרנט, לנפגע קמה הזכות להגיש את התביעה דווקא במדינתו ולא "ללכת אחר הנתבע".
 
כך, בארצות הברית נקבע בעניין בעניין Yahoo! v. LICRA, כי לבית המשפט במדינת קליפורניה יש סמכות לדון בתביעה כנגד נתבעים שמקום מושבם הוא בצרפת, משום שמדובר בתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים ברשת האינטרנט, שלה אין גבולות.
 
באותו אופן, נקבע בעניין Penguin Group (USA) Inc. v. American Buddha, העלתה הנתבעת הממוקמת במדינת אורגון לאתר האינטרנט שלה עותקים מלאים של ספרים ויצירות נוספות שבבעלות התובעת ונתנה גישה חופשית ליצירות אלה לגולשי האתר שלה ללא כל תמורה ומסתמא גם ללא כל אישור מאת התובעת.
 
התובעת, הממוקמת במדינת ניו-יורק, הגישה תביעה בבית המשפט במדינת ניו-יורק, שבה התפתח דיון ער בעניין סמכותו של בית משפט במדינת ניו-יורק לגבי נתבע שאינו תושב המדינה והוא תושב מדינה אחרת. עניין זה התברר במספר ערכאות ולבסוף הכריע בית המשפט לערעורים, כי במקרי הפרת זכויות יוצרים ברשת האינטרנט, אמת המידה לבחינת סמכות השיפוט היא המקום הפיזי שממנו מנהל בעל זכויות היוצרים את עיקר ענייניו ועיסוקיו.
 
בית המשפט העליון בשבדיה קבע בשנת  בעניין Kicki danielsson, כי מי שטוען שזכויות היוצרים שלו הופרו, יכול להגיש תביעה בבית המשפט של מדינה חברה באיחוד האירופי שבה המפר ממוקם או בבית המשפט במדינה שבה מרכז חייו ועיסוקיו.
 
ביום 3.10.2013, קבע בית המשפט האירופי לצדק בעניין Pinckney v. Mediatech, , כי לבית משפט בצרפת יש סמכות שיפוט בנוגע להפרת זכויות יוצרים שנגרמה על ידי נתבעים באוסטריה ובבריטניה שהעלו את יצירות התובע לרשת האינטרנט, זאת אם ההפרה עשויה להתרחש (may occur) גם במדינה שבה הוגשה התביעה, היינו מקום מושבו של התובע.

 

5 במרץ, 2014,

0 תגובות

זכויות יוצרים באינטרנט

12 בינואר, 2014,

0 תגובות

צו איסור פרסום בעידן האינטרנט. היית או חלמתי חלום?

צו איסור פרסום בעידן האינטרנט. היית או חלמתי חלום?

האם להוצאת צו איסור פרסום קיימת משמעות בעידן האינטרנט? ומה אם הוא לא הגיע לידיהם של בלוגרים העוסקים בסיקור חדשותי? האם עליהם לנחש מהו תוכנו של הצו או שמא עליהם לפרסם את המידע שברשותם? ומה אם נשוא הידיעה הוא ידוען? האין זכות הציבור לדעת אודות הידוען וחשדות המופנים אליו? איזו זכות גוברת בין זכות הציבור לדעת לבין זכותו של הידוען לפרטיות ולשם טוב? על כל זאת ועוד במאמר זה.

12 בנובמבר, 2013,

0 תגובות

הפרת זכות מוסרית במאמר באינטרנט

הפרת זכות מוסרית במאמר באינטרנט
תביעה שהוגשה על ידי יעל אשד כנגד יותר מחברים בע"מ ובעליה: עדי גילמן ונעם שניר. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב , בפני השופט גדעון גינת. ביום 3.11.2013 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: עיקרה של התובענה טענה להפרת זכות יוצרים חומרית ומוסרית בגין נטילת מאמר שכתבה התובעת, פרסומו באתר האינטרנט של הנתבעת 1 והפצתו בדואר אלקטרוני ללקוחות המנויים לאתר.
התובעת דרשה פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין הפרת זכויות יוצרים והזכות המוסרית וכן, בגין עילות נזיקיות ועשיית עושר ולא במשפט.
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה, נפסק פיצוי בגין הפרת זכויות התובעת מכוח חוק זכות יוצרים בסך של 20,000 (עשרים אלף)₪. 
בנוסף,  הנתבעים חויבו לשלם לתובעת את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.  
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

17 בספטמבר, 2013,

0 תגובות

משחקים ב- PP

משחקים ב- PP
 בשנת 2012 הגישה Pinterest בקשה לרישום סימן מסחר על הסמליל (לוגו) שלה – האות P מסולסלת בלבן על רקע אדום. בסימן זה עושה שימוש פינטרסט גם כאייקון של היישום (אפליקציה) שלה למכשירי האייפון והאנדרואיד.
 
 משאושרה הבקשה על ידי רשם סימני המסחר האמריקני, הכל נראה ורוד ל- Pinterest, אך המציאות הכתה בפניה כשבחודש אוגוסט 2013 הגישה חברת Path, המתחרה ב- Pinterest בשוק הרשתות החברתיות, בקשה לארכה להגשת התנגדות לרישום סימן המסחר.
 
 בבקשה טוענת Path, העושה שימוש בסמליל דומה העושה שימוש באות P, כי היא תיפגע אם Pinterest תקבל את הזכות הבלעדית לעשות שימוש בסמליל P המעוצב.
 
 כפי שניתן לראות, הסמלילים של שתי החברות דומים מאוד. שניהם עושים שימוש באות P מעוצבת בלבן על רקע אדום. עם זאת נסח הבקשה של Pinterest אינו כולל התייחסות לצבע מסוים, דבר שעשוי להשפיע על ההכרעה במחלוקת.
 
ייתכן ש- Path הגישה בקשה לארכה ולא את ההתנגדות עצמה מתוך רצון לנסות להגיע לפשרה עם Pinterest ולא לנהל הליכים משפטיים ארוכים ויקרים.
 
 חשוב לציין, כי המשמעות של קבלת התנגדות לרישום סימן המסחר אינה כי Pinterest לא תוכל לעשות עוד שימוש בסימן המסחר שלה, אלא, כי היא לא תוכל לקבל בלעדיות על עיצוב הסמליל או למנוע מחברות אחרות (כמו Path) לעשות שימוש בסימנים דומים. על מנת למנוע לחלוטין מ- Pinterest לעשות שימוש בסימן המסחר שלה, תיאלץ Path להגיש תביעה לבית המשפט ולדרוש בה את הסעד הזה.
 
 הסכסוך האמור שבין שתי הרשתות החברתיות מדגישה את הבעיה שעומדת בפני חברות הזנק (Start-up) רבות המפתחות יישומים למכשירי טלפון חכמים: כיצד ליצור סמליל שהוא גם האייקון של היישום ידידותי וגם ייחודי. עם כמות בלתי מוגבלת של יישומים מבוססי אינטרנט שצצים בכל יום, המצב הופך להיות יותר ויותר קשה לעצב סמליל יעיל שאינו פוגע בכל סימן מסחר קיים אחר. מקרה זה ממחיש שגם כאשר מבצעים בדיקה לגבי קיום סימני מסחר, ייתכן שהסמליל הנבחר על ידי חברה אחת עלול "להתיישב" שלא ביודעין על סמליל של חברה אחרת ויכול לגרום לבעיות גדולות בהמשך הדרך גם לאתרי מדיה חברתיים מוצלחים וידועים כמו Pinterest ו- Path.
 

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור