משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: הפוסקת ז'קלין ברכה

22 במרץ, 2016,

0 תגובות

הבחנה בין סימן תיאורי, גנרי או מרמז

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת DataCard Corporation, ההליך נדון בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 18.2.2016 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
המבקשת יוצגה על ידי ד"ר אייל ברסלר.
 
לעיון בפסק הדין גלשו אל אתר LAWDATA.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר DATACARD. הבקשה סורבה לרישום על ידי מחלקת סימני המסחר בנימוק: "הנני להודיעך כי אנו סבורים כי אכן מדובר בסימן גינרי, דהיינו, שם הסוג הכללי של המוצר ועל כן צריך להישאר פתוח לרשות הרבים ולא ניתן להקנות בו זכות בלעדית". המחלקה סברה כי הסימן הינו כה מתאר עד כי אינו יכול לרכוש אופי מבחין כתוצאה משימוש. 
 
לאור זאת המבקשת ביקשה כי העניין יובא להכרעה בפני הרשם ומכאן הליך זה.
 
תוצאות ההליך: סגנית הרשם הורתה על קיבול הבקשה לרישום הסימן.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

סימן תיאורי, גנרי או מרמז

נפסק כי הסימן DATACARD בין כמלה אחת ובין כצירוף מלים אינה מהווה מונח ידוע ומוכר בתחום אבטחת המידע. משמעותו המילונית של הצירוף הינו כרטיס (CARD) מידע (DATA). המונח המקובל בישראל לכרטיסים המאפשרים הזדהות מאובטחת וחתימה אלקטרונית הינו "כרטיס חכם". 
 
מכאן שאין הסימן מהווה את כינוי המוצרים או השירותים (ראה ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ נ' אס.בי.סי פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ, פ"ד נה(3) 933 (2001), שם הובהר כי סימן גנרי הינו - "הסוג או הזן אליו משתייך הנכס או השירות".
 
זאת ועוד, נפסק כי הסימן אף אינו נמצא בשימוש על ידי העוסקים בתחום. בחיפוש הסימן במרשתת באמצעות מנוע החיפוש Google עולות תוצאות הקשורות במבקשת ואין עולות תוצאות שיש בהן כדי להעיד כי השימוש נמצא כמונח גנרי או מתאר בידי מתחרותיה של המבקשת. באותו חיפוש נמצא כי המונח Data Card"" נמצא בשימוש בתחום השיווק והמכירות ומשמעותו מסמך המתאר את מאפייני רשימת תפוצה להשכרה או למכירה.  
 
על כן נפסק כי נכון יהא למקם את הסימן המבוקש בצידו התיאורי של ציר התיאוריות. 
 
בנוסף נפסק כי עסקינן בסימן המרמז על הטובין ועל השירותים שכן נדרשת מחשבה מסויימת על מנת לעמוד על הקשר בין הסימן לבין הטובין. הדבר נכון אף ביחס לכרטיסי החיוב והזיהוי עצמם (בסוג 9) והשירותים הנוגעים אליהם (בסוגים 04 ו-42) שכן אין בסימן גילוי חד משמעי לעניין סוג המידע המופיע בכרטיס ומטרתו.
 

אופי מבחין אינהרנטי 

עיקר חששה של המחלקה נבע מכך שסברה היא כי על הסימן להישאר פתוח למסחר. כפי שמבהיר זליגסון בספרו בעמ' 22 סימנים שיש להשאירם פתוחים למסחר הינם משני סוגים:
"מלים או ציורים שמהווים את הכינוי ההכרחי או הטבעי לסחורות מסויימות או לשירותים מסויימים.
...
מילות שבח מקובלות: אין לכנות סחורות במילות שבח רגילות, כיון שעליהן להישאר חופשיות לשימוש במסחר.
...הכוונה היא למילות שבח כלליות, או למילות שבח המאפיינות את הסחורה המסויימת."
 
סגנית הרשם פסקה כי הסימן המבוקש אינו נכנס לגדר אחת מקטגוריות שלעיל. הסימן הוא בעל אופי מבחין אינהרנטי ועל כן כשיר לרישום לפי החלופה שבסעיף 8(א) לפקודה. 
 

אופי מבחין נרכש

בנוסף נפסק כי אך גם אם היה ספק כלשהו בכשירות הרישום של הסימן הרי שדי בראיות שהוגשו להוכחת אופיו המבחין הנרכש של הסימן כדי לשכנע כי הסימן כשיר לרישום אף על פי החלופה שבסעיף 8(ב) לפקודה. 
 
סמנכ"ל המבקשת העיד על היקפי מכירות גבוהים בישראל, במיוחד ביחס למוצרים ושירותים שאינם מצויים בביתו של כל אדם. כעולה מן התצהירים ונספחיהם המוצרים והשירותים הנושאים את הסימן המבוקש נמכרים בישראל באמצעות משווק מקומי החל משנת 1990 והחברה עושה שימוש בסימן על גבי כל אחד מן המוצרים. אמנם לעתים נעשה שימוש בסימן מעוצב, אך העיצוב הינו מינורי ביותר.
 
לנוכח כל האמור הורתה סגנית הרשם על קיבול הבקשה לרישום הסימן.

21 במרץ, 2016,

0 תגובות

ביטול סימן מסחר בעילת העדר שימוש

בקשה לביטול סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת Sanliuyidu (Fujian) Sports Goods Co., Ltd. כנגד בעלת הסימנים חברת דליטקס בע"מ. ההליך נדון ברשות סימני המסחר בפני, ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ההחלטה ניתנה ביום 23.2.2016.
 
העובדות: הסימנים שבכותרת נרשמו בפנקס סימני המסחר בישראל בשנים 2007 ו-2008 בגין אפודים ושכפ"צים בסוג 9 ובגין תיקים בסוג 18 וכן בגין בגין דברי הלבשה והנעלה, בסוג 25.
 
המבקשת הגישה בקשה לביטול הסימנים הרשומים בשל אי שימוש בהם. בעלת הסימנים לא השיבה לבקשת הביטול. לפיכך הגישה מבקשת הביטול ראיות מטעמה להוכחת טענותיה וויתרה על השמעת טענות בעל פה.
 
תוצאות ההליך: סגנית הרשם הורתה על ביטול הסימנים. בנוסף נפסק כי בעלת הסימנים תישא בהוצאות מבקשת הביטול בסך 2,000 ₪ וכן בשכר טרחת עורכי דינה בסך 2,500 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

ביטול סימן בשל אי שימוש

סעיף 41 לפקודת סימני מסחר [נוסח  חדש], התשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה") קובע את הכללים והתנאים לפיהם יבוטל רישום של סימן מסחר בשל אי שימוש בו כדלקמן:
"(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם (להלן – הטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום) על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול."
 
הסעיף ממשיך וקובע אימתי אין לראות בשימוש כמספיק על מנת  להדוף טענת העדר שימוש.
 
מטרת הסעיף הינה לנקות את פנקס סימני המסחר מסימנים שלא נעשה בהם שימוש על מנת לפנות מקום לסימנים שיש למי מהציבור עניין בהם (ראה גם ע"א 7038/04 מיס אל אופנה עילית לנשים 1992 בע"מ נ' PAGOTTE BEKLEIDUNGSF ABRIK PAULA GOT TES, תקדין עליון 2007(1), 3018). 
 
נפסק כי בשל כך שהסימן הרשום הינו זכות קניין של בעלת הסימנים, לא בנקל יבוטל, אלא אם שוכנע הרשם כי אכן התקיימו התנאים הקבועים בפקודה לכך. 
 
מבקשת הביטול הגישה תצהיר לפיו בעלת הסימנים לא השתמשה בהם בישראל בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת הביטול וכי אתר החברה, www.dalitex.com, אינו פעיל. עוד הוגש תצהירו של מר רונן מנשה, חוקר פרטי המעיד כי בעלת הסימן מעולם לא עשתה בו שימוש ואין בכוונתה לעשות בו שימוש. וכי בעלת הסימן אינה עושה כל שימוש בסימן בישראל.
 
נפסק כי מן הראיות שהגישה מבקשת הביטול עולה בבירור כי בעלת הסימנים לא עשתה שימוש בסימנים בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת הביטול ואף לא עשתה שימוש בהם מעולם. 
על כן נפסק כי יש להורות על על ביטול הסימנים.  

23 בפברואר, 2016,

0 תגובות

הטעיית הציבור ברישום הסימן מסחר PETA

הטעיית הציבור ברישום הסימן מסחר PETA
התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי העמותה People For The Ethical Treatment Of Animals, Inc. כנגד מבקשת הסימן חברת אנה לוטן בע"מ. ההתנגדות נדונה ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 31.1.2016 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
המתנגדת יוצגה על ידי ד"ר אייל ברסלר.
 
העובדות: מבקשת הסימן עוסקת ביצור ובשיווק מוצרי קוסמטיקה. המתנגדת הינה חברה ללא מטרות רווח שנוסדה בארה"ב אשר מטרתה להגן על זכויות בעלי חיים ונוהגת ליתן רשיונות לחברות להשתמש בסימניה על מנת לסמן כי המוצרים מתוצרתן לא נוסו על בעלי חיים.
 
לפני הגשת הבקשה לרישום הסימן ניסתה המבקשת לקבל רשיון לשימוש בסימני המתנגדת. לא נחתם הסכם המאפשר למבקשת להשתמש בסימן המבוקש או בסימנים אחרים של המתנגדת וכי במועד הגשת הבקשה לרישום לא היה בידי המבקשת רשיון כאמור. 
 
עיקר טענת המתנגדת הינה כי המבקשת אינה בעלת הסימן וכי הגישה את הסימן לרישום בחוסר תום לב ובידיעה כי כלל אינה מורשית להשתמש בו. 
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות מתקבלת. נפסק כי המבקשת תישא בהוצאות המתנגדת בסך 5,000 ₪ ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 30,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

הבעלות בסימן המבוקש 

סעיף 17(א) לפקודה קובע כי סימן מסחר יוגש בידי מי שטוען לבעלות בסימן, כדלקמן:
"הטוען לבעלות על סימן מסחר שבשימושו או המיועד לשימושו ורוצה לרשום את הסימן, יגיש לרשם בקשה על כך בדרך שנקבעה."
 
המבקשת אינה טוענת לבעלות בסימן והיא אף נעדרת זכות שימוש בסימן. כל מטרתה ברישום הסימן, כפי שהיא מצהירה בסיכומיה בגלוי, הינה שהמתנגדת לא תוכל למנוע ממנה להמשיך ולמכור מוצרים הנושאים את הסימן, בשל השקעתה באריזות.
המבקשת ממשיכה ומבהירה כי הגישה את הבקשה לרישום הסימן לאחר שהמתנגדת דרשה כי תסיר את הסימן מאריזות מוצריה ולאחר שהסכימה להסירו מאתר החברה. 
 
המבקשת ממשיכה וטוענת כי זכותה לרשום את הסימן נובעת מסעיף 7 לפקודה. סעיף זה קובע כדלקמן:
"אדם המבקש לו זכות ייחודית להשתמש בסימן פלוני כסימן מסחר רשאי לבקש רישום הסימן על פי הוראות פקודה זו."
 
נפסק כי אכן סעיף 7 לפקודה קובע כי אדם המבקש לרשום סימן מסחר רשאי להגיש בקשה על פי פקודה זו וכי הרישום יקנה לאותו אדם זכות ייחודית להשתמש בסימן שביקש. עם זאת, ברור כי אדם שאינו בעל הסימן אינו רשאי לבקש כי הסימן יירשם על שמו. זאת ועוד, המבקשת אף אינה מבקשת זכות ייחודית להשתמש בסימן, שהרי ברור לה כי הסימן לא נועד לסמן את מקור הטובין מתוצרתה אלא לאשר כי לשם פיתוח וייצור המוצרים לא נעשו ניסויים בבעלי חיים. מכאן ברור כי אין המבקשת רשאית לרשום את הסימן על שמה.
מן האמור עולה כי המבקשת אינה בעלת הסימן ועל כן אינה זכאית כי יירשם על שמה בפנקס. די בכך כדי לקבל את ההתנגדות.
 
 

כשירות הסימן לרישום - סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר

למעלה מן הצורך, הוסיפה סגנית הרשם כי הסימן אינו כשיר לרישום גם בהתאם לסעיפים 11(5) ו-11(6) לפקודה. 
אמנם טענת אי הכשירות בהתאם לסעיף 11(5) לפקודה לא נטענה במפורש על ידי המתנגדת, ואולם התשתית העובדתית שבבסיס הטענה נטענה ואף אינו שנויה במחלוקת בין הצדדים. 
 
הסימן עוצב בידי המתנגדת או מטעמה ואין למבקשת זכות יוצרים בעיצוב זה. כבר נקבע כי הרשם לא יאפשר רישום סימן ביודעו כי הסימן מפר זכות יוצרים של צד שלישי שכן רישום כאמור מנוגד לתקנת הציבור. 
בהיות הסימן מעוצב, כולל גופן מיוחד ודמות של ארנב, הוא זכאי להגנה כיצירה אמנותית כהגדרתה בסעיף 1 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח - 2007.
 
מכאן שהסימן אינו כשיר לרישום אף בהתאם לסעיף 11(5) לפקודה.
 

כשירות הסימן לרישום - סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור

סעיף 11(6) לפקודה קובע כדלקמן:
"סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;"
 
סעיף 11(6) לפקודה טומן בחובו שלוש חלופות, אשר הראשונה מביניהן היא כי יש בסימן כדי להטעות את הציבור.
סגנית הרשם סברה כי עיקר הפגם ברישום הסימן אינו נובע מיחסי תחרות בין הצדדים, אלא מהחשש להטעיה של הציבור. שימוש בסימן על ידי המבקשת וביתר שאת רישום הסימן על שם המבקשת מעידים כלפי הציבור כי מוצריה של המבקשת הינם תוצר של תהליך שעבר את פיקוחה של PETA ואין מתבצעים במהלך ייצורם או בפיתוחם ניסויים בבעלי חיים. בפועל לא זכתה המבקשת באישורה של PETA להשתמש בסימן המאשר את תהליך היצור. 
 
מן האמור עולה כי הסימן אינו כשיר לרישום על שם המבקשת שכן יש בו כדי להטעות את הציבור כי המוצרים הנושאים את הסימן זכו לאישורה של המתנגדת כי לא נוסו על בעלי חיים. 
 
על מנת להוכיח כי יש ברישום הסימן כדי לעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר על המתנגדת להראות כי הבחירה בסימן והבקשה לרישומו נגועות בחוסר תום לב, כי יש בסימן מוניטין וכי קיים דמיון מטעה בין סימנה של המתנגדת לסימנה של המבקשת. אין מחלוקת בין הצדדים כי קיימת זהות כמעט מוחלטת בין הסימנים. 
 
יודגש כי בכל הנוגע לדוקטרינת ה"דילול" אין הכרח כי תהיה תחרות בין המוצרים עד כי תיווצר הטעיה בציבור ביחס למקור הטובין ודי בכך שהמוניטין של בעלת הסימן המפורסם ייוחס למבקש הרישום.
 
המתנגדת הראתה כי צברה מוניטין בסימנה וכי עוסקת היא במסחור אותו סימן ומתן רשיונות בו לצדדים שלישיים לקידום מטרותיה. מכאן ברור כי שימוש בלתי מורשה בסימנה, ללא פיקוח מטעמה, יגרום לדילול סימן המסחר ולאיבוד אמון הציבור בערכים שמסמל הסימן אותם מקדמת המתנגדת. המבקשת אף לא הכחישה את קיומו של המוניטין, שהרי לולא המוניטין לא הייתה מבקשת לסמן את מוצריה באמצעות אותו סימן. זאת ועוד, ברור כי רישום הסימן על שם המבקשת יגרום לשיוך מוצרי המבקשת למתנגדת בעוד שלא קיים קשר עסקי או אחר בין שתי החברות.
 לעניין תום הלב הודגש בעניין בקרדי כי אין בודקים את תחושתה הסובייקטיבית של המבקשת ביחס להתנהגותה אלא בוחנים את אותה התנהגות על פי אמות מידה אובייקטיביות לעניין אורחות המסחר ההוגן (ראה פסקה 13 לפסק הדין). אף אם סבורה המבקשת כי זכאית היא לרשום את הסימן משום שלא הצליחה להגיע לכדי הסכם עם המתנגדת בתנאים שיניחו את דעתה ביחס למלאי האריזות שהודפסו וטרם נמכרו, אין מדובר בהתנהגות ראויה שיש לעודד באמצעות רישום הסימן על שמה.
 
לפיכך סברה סגנית הרשם כי גם עילה זו לאי כשירות הסימן מתקיימת בענייננו ויש לקבל את ההתנגדות גם מטעם זה. 
 

18 בפברואר, 2016,

0 תגובות

התנגדות לסימן מסחר מעוצב לפרופיל

התנגדות לסימן מסחר מעוצב לפרופיל
חברת אקסטל בע"מ הגישה התנגדות לסימן מסחר של חברת AL-SHURKAH ALWATANEYA LISENAET AL-ALAMENYOM WALPROFILAT (National Aluminum & Profile Co.). ההתנגדות נדונה ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 24.1.2016 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: הבקשה לרישום סימן מסחר הוגשה בגין "פרופילים העשויים מאלומיניום; הכל כלול בסוג 6". לשם הבהרת מהות הסימן התווספה ההערה הבאה ביחס לסימן המבוקש: "סימן זה מתייחס למשטח הכולל חריץ אורכי במפתח של 120 מעלות על גבי המשטחים הלא משמעותיים של הפרופיל".
 
הסימן קובל ופורסם להתנגדויות הציבור. ההתנגדות הוגשה בעילות הבאות: הסימן המבוקש חסר אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר; הסימן דומה עד כדי הטעיה לסימן המסחר המוכר היטב של המתנגדת לגבי טובין שהינם מאותו הגדר ולכן אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיף 11(13) לפקודה; רישומו של הסימן עלול לפגוע בתקנת הציבור ובמוסר ועל כן פסול לרישום על פי הוראות סעיף 11(5) לפקודה; ברישומו של הסימן יהיה כדי לעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר, הוא כולל ציון מקור כוזב וכן עלול להטעות את ציבור הצרכנים; ברישומו של הסימן יהיה כדי לאפשר דילול מוניטין של המתנגדת ולהיבנות ממנו ועל כן אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 11(6) לפקודה.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות מתקבלת. בנוסף נפסקו למתנגדת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ כולל מע"מ. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

אופי מבחין בסימן המבוקש והחובה לסמן פרופילים

תנאי הכשירות לרישומו של סימן מסחר הוגדר, בין היתר, בסעיף 8(א) לפקודה כך:
"אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין)."
 
כאמור, אחת מעילות ההתנגדות הינה כי הסימן המבוקש חסר אופי מבחין כפי הנדרש בסעיף 8(א) לפקודה. טענה זו נזנחה בסיכומים. 
 
פרופילי אלומיניום מסומנים על ידי היצרנים לאור התקינה הנדרשת על ידי מכון התקנים. מטרת הסימן הינה זיהוי יצרן הפרופיל והוא נעשה בדרך כלל באמצעות חריצים או בליטות לכל אורך הפרופיל באופן שלא יהא בו כדי להפריע לתפקודו הפונקציונלי של הפרופיל. מכיוון שפרופילים מיוצרים באורך רב ונחתכים לאחר מכן לאורכים הרצויים לצורך שימוש בהם, סימון בקצה הפרופיל בלבד או במרווחים קבועים אינו מבטיח כי הסימן יוותר על הפרופיל גם לאחר חיתוכו. על כן מקובל הסימן לכל אורך הפרופיל באמצעות חריצים או בליטות.
 
מכון התקנים מנהל רישום של סימוני הפרופילים הנמכרים בישראל, אך מורה ליצרנים וליבואנים להגיש גם בקשות לרישום הסימונים כסימני מסחר. 
 
ברי כי קיומה של חובה לסמן פרופילים הנובעת מן התקן הישראלי, אינה מחייבת את רשם סימני המסחר לרשום את הסימון באותם מקרים בהם הוא סבור כי אין בסימן אופי מבחין אינהרנטי או מנימוק אחר, כגון דמיון מטעה בינו לבין סימנים אחרים.
הוראות העבודה לבחינת בקשות לרישום סימני מסחר משקפות את מדיניות הרשות ביחס לבחינת סימני מסחר שהינם דמות של פרופיל בקובען כי:
"אם הסימן הוא לכאורה דמות של פרופיל- תופעל השגה על פי סעיף 8(א) לפקודה. הבוחן יציין כי ניתן לשקול את ביטול ההשגה אם יוכח כי יש בו אופי מבחין אינהרנטי והוא נבדל מפרופילים אחרים, ובכלל אלה המאושרים על ידי מכון התקנים, או אם יוכח שהסימן רכש אופי מבחין על פי סעיף 8(ב) לפקודה".
 
במלים אחרות, ככל שיש בסימן על גבי הפרופיל כדי להבדיל בינו לבין פרופילים המיוצרים על ידי יצרנים אחרים הנושאים סימנים אחרים, ניתן לקבוע כי הסימן הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי. ודוק, הכוונה היא לסימון על גבי הפרופיל ולא לצורת הפרופיל שהינה בעלת תפקיד פונקציונלי או אסתטי. 
אין מחלוקת בדבר שאלת אופיו המבחין האינהרנטי של הסימן המבוקש ואין מחלוקת כי הסימן המבוקש נועד כדי לסמן את הפרופילים של המבקשת ולהבדילם מפרופילים של מתחריה. 
 
מכאן שההכרעה מתמקדת בשאלת הדמיון המטעה בין הסימן המבוקש לבין סימני המתנגדת, ובשאלת התחרות הבלתי הוגנת שעלול ליצור רישום הסימן המבוקש. 
 

תחרות בלתי הוגנת

כאמור לעיל, טענה המתנגדת כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום שכן דומה עד כדי להטעות לסימן הפס האחד בו עושה שימוש ובניגוד להוראות סעיף 11(6) לפקודה לפיהן:
"11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום:
...
(6) סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;"
 
שלושה הם המרכיבים של העילה לפי סעיף 11(6) לפקודה: המוניטין של הטוען לסכנת הטעיה, הדמיון המטעה בין הסימנים (זה המבוקש מחד וזה ה"וותיק" מאידך) וחוסר תום לב בבחירת הסימן.
לעניין מבחני הדמיון המיושמים בעילה זו כבר נקבע כי דומים הם לאלה המיושמים בעילה לפי סעיף 11(9) לפקודה. 
 
ואולם, כאשר נטען כי סכנת הטעיה של הציבור מרחפת מעל הסימן המבוקש בשל סימן אחר שלא נרשם, יש להוכיח מוניטין רב באותו סימן "וותיק". 
 
לטענת המתנגדת, אין להבחין בין סימן החריץ לבין סימן הבליטה שכן הציבור מזהה את הסחורה מתוצרתה לפי סימן "הפס האחד", ללא הבחנה באשר לצורתו. לפיכך גם בהעדר שימוש בסימן החריץ, יש למנוע את רישום הסימן המבוקש. המבקשת טוענת מנגד כי המתנגדת לא משתמשת עוד בסימן החריץ ועל כן אין לה מוניטין בסימן זה וכי הקהל מבחין בין סימן החריץ בו עושה שימוש המבקשת לבין סימן הבליטה, בו עושה שימוש המתנגדת. 
 
מראיות המתנגדת עולה כי המתנגדת הינה חברה מוכרת מאוד בשוק הישראלי וכי היא מייצרת ומשווקת פרופילים מישראל למעלה מ-26 שנים. מבקשת הסימן אינה חולקת על כך ואף מודה כי היקף המכירות של אקסטל עולה באופן משמעותי על היקף מכירותיה שלה. לטענת אקסטל שלא נסתרה, היא אוחזת בכ-20% משוק הפרופילים בישראל, אך אינה היצרנית הגדולה ביותר בישראל. 
 
נפסק כי המתנגדת השכילה להוכיח כי סימן הפס האחד מזוהה בציבור הרלוונטי כמסמן את תוצרתה של המתנגדת וכי עלה בידיה להוכיח קיומו בהתאם לאמות המידה שנקבעו בע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פיניציה בע"מ נ' Les Verreies de Saint Gobain , פ"ד מה (3), 225 246-245)).
 
מראיות המתנגדת עולה כי היא עושה שימוש בסימונים של חריץ או בליטה מזה שנים רבות. 
 
אכן צודקת המבקשת כי מרבית הפרופילים שהוצגו מסומנים בבליטה ורק מיעוטם בחריץ. ואולם נפסק כי הציבור הרלוונטי לא מבחין בין שני הסימונים ומייחס את שניהם למתנגדת. בנוסף נפסק כי קיים קושי להבחין בין סימן החריץ לסימן הבליטה ולעתים דורש הדבר חקירה ובדיקה. 
נפסק כי מן הראיות עלה כי השוק מכיר את סימנה של המתנגדת ושהעובדים אינם מתמקדים בצורת הפס. על הקושי להבחין בין השקעים לבין הבליטות עמדתי בסעיפים הקודמים והעדר ההבחנה עלה גם מן החקירות.
ממכלול חומר הראיות עולה כי המתנגדת הוכיחה את המוניטין הרב שרכשה בסימן הפס האחד, דהיינו הן בסימן הבליטה והן בסימן השקע. מכאן שנותר לבחון את תום ליבה של מבקשת הרישום בבחירת סימנה.
 
הסיבות לבחירת הסימן על ידי המבקשת נותרו עמומות, אך חקירה ודרישה בכך מתייתרות לאור העובדה שברור כעת שיהיה ברישומו של הסימן כדי להטעות. יתרה מכך, תום הלב הנבחן הוא זה האובייקטיבי כפי שנקבע בעניין בקרדי:
"מעבר לנדרש אוסיף כי גם אם קיומה של תחרות בלתי הוגנת ייבדק באמצעות מבחן העזר של תום לב, הרי שמדובר במבחן אובייקטיבי של תום לב, שהרי רמת ההתנהגות הנדרשת על פי דיני התחרות הבלתי הוגנת צריכה להיקבע על פי סטנדרטים ערכיים ראויים של החברה ולא על פי האמונה הסובייקטיבית בדבר יושר והגינות של המבקש לרשום סימן מסחר."(ע"א 6181/96 יגאל קרדי נ' Bacardy Limited & Company, פ"ד נב (3), 276, בסעיף 13 לפסק הדין)
 
משהוכיחה המתנגדת מוניטין רב בסימן הפס האחד, לאור הדמיון המטעה בין הסימן המבוקש לסימנה של המתנגדת, ולאחר שהוכח כי נסיבות בחירת הסימן המבוקש אינן מנותקות מן המוניטין הרב של המתנגדת בסימנה, הרי שאין הסימן המבוקש כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיף 11(6) לפקודה. מסקנה זו מתחזקת לאור הנטל המוטל על המבקשת להוכיח את כשירות הסימן לרישום גם בהליך ההתנגדות (ר' התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 170851 Orange Personal Communications Services Limited נ' גמקום בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 11.10.2009), פסקא 17 להחלטה.
 

טענת המתנגדת כי סימנה מוכר היטב 

משנפסק כי בענייננו העילה בהתאם לסעיף 11(6) לפקודה מתייתר הדיון בעילתה החלופית של ההתנגדות בהתאם לסעיף 11(13) לפקודה, דהיינו כי סימנה של המתנגדת הוא סימן מוכר היטב. 
עם זאת נפסק כי המתנגדת לא הוכיחה כי סימנה כה מפורסם עד כי יכול הוא ליהנות מהגנת הסימן המוכר היטב. סימן מסחר מוכר היטב מוגדר בפקודה בסעיף 1:
""סימן מסחר מוכר היטב" - סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק;"
 
בסעיף 11(13) לפקודה נקבע כי המגבלה על רישומו של סימן מסחר בעל דמיון לסימן מסחר מוכר היטב תתקיים אף אם האחרון אינו רשום: 
"(13) סימן שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן היטב או לגבי טובין מאותו הגדר;"
 
מבחני העזר לבחינת מעמדו של סימן מסחר כסימן מסחר מוכר היטב בישראל פורטו בהחלטה בעניין בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 93261 "PENTAX",PENTAX S.R.L נ'ASAHI KOGAKU KOGYO KABUSHIKI KAISHA , (פורסם באתר רשות הפטנטים, 3.9.2003) (להלן: "עניין Pentax"), ואלו הם: מידת ההכרה של הסימן; היקף השימוש ומשך השימוש בסימן; היקפי מכירות ועומק החדירה לשוק; היקף ומשך פרסום הסימן; המידה בה הסימן מוכר, נעשה בו שימוש, פרסום רישום ואכיפה; מידת הייחודיות של הסימן; אופי ומידת השימוש בסימן או בסימן דומה על ידי צדדים שלישיים (שימוש על ידי מספר גורמים בסימן עשוי להצביע על כך שהמוניטין בסימן אינו שייך לאף אחד מהם); אופי הסחורות או השירותים וצינורות השיווק והדרגה שבה המוניטין של הסימן מסמל איכות של הסחורות מידה גבוהה של רכישת אופי מבחין תסייע בהוכחת מוניטין יותר מאשר אופי מבחין אינהרנטי; (ר' גם: ע"א 9191/03 V& S Vin Spirt Aktiebolag  נ' אבסולוט שוז בע"מ (פורסם בנבו, 19.7.2004).
 
מר יוסי הברמן, סמנכ"ל הכספים של המתנגדת (בתצהיר מיום 11.7.2013) העיד על היקפי ההשקעה בפרסום מטעם המתנגדת בשנים 2008-2012 שנעו בין 534 ל- 2,781 אלפי ₪. כן העיד מר הברמן על היקפי המכירות של המתנגדת בשנים 2008 - 2012 שעמדו על כ- 9,000 אלפי ק"ג בשנה. 
על אף האמור ובהתבסס על אמות המידה שפורטו בעניין Pentax, אין המדובר בסימן מסחר מוכר היטב. 
 
נפסק כי על אף שמחומר הראיות עולה כי אכן המתנגדת ומוצריה מוכרים בקרב קהל הלקוחות הרלוונטי בתחום וכן מוכר סימן הפס האחד בו משתמשת, מידת הייחודיות שבו  אינה רבה. בתחום בו תחום אפשרויות מוגבל לסימון, שנובע ממגבלות טכניות כגון שטח הפרופיל וסוג החריטה שתהווה בסופו של יום את הסימן, עצם קיומו של סימון כלשהו אינו ייחודי בהכרח. יתרה מכך, לאור השימוש בערבוביה של סימן השקע לצד סימן הבליטה, כאשר מרבית השימוש הינו בסימן הבליטה, קשה לייחס לסימן הפס האחד מוניטין רבים עד כדי הכתרתו כסימן מוכר היטב. זאת ועוד, נתח השוק של המתנגדת מסתכם ל-20% משוק הפרופילים בישראל. סגנית הרשם לא סברה כי היקף זה הינו  מספק לצורך הגדרת הסימן כמוכר היטב.
 
על אף שעולה הספק לגבי היותו של סימנה של המתנגדת מוכר היטב, ניכר כי רכשו סימניה מוניטין רב בשוק הרלוונטי, בקרב קהל הלקוחות הרלוונטי. על כן, לו היה נרשם הסימן המבוקש, החשש להטעיה ולתחרות בלתי הוגנת לא היה נמנע.
 

17 בפברואר, 2016,

0 תגובות

הליך תחרות בין בקשות לסימני מסחר

הליך תחרות בין בקשות לסימני מסחר
חברת Apple וחברת Xiaomi Singapore Pte הגישו בקשות לרישום סימניהן. הבקשות נדונו בהליך בקשות מתחרות, ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 26.1.2016 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: חברת Apple ביקשה לרשום את הסימנים IPAD AIR ו-IPAD MINI בסוג 9. חברת Xiaomi Singapore Pte ביקשה לרשום את הסימן MI PAD בסוג 9 ובסוג 38.
 
מחלקת סימני המסחר סברה כי הסימנים דומים עד כדי להטעות ועל כן הפעילה בין המבקשות הליך תחרות בהתאם לסעיף 29 לפקודת סימני המסחר. כמו-כן סברה הבוחנת הנכבדה כי סימנה של Xiaomi  דומה עד כדי להטעות אף לסימנים הרשומים IPAD של Apple.
 
תוצאות ההליך: נפסק כי יש להמשיך בבחינת בקשותיה של Apple (בקשות 261449 ו-261500) ולדחות את בקשתה של Xiaomi. לאור הדמיון הרב בין סימני הצדדים ובין מוצריהם לא ניתן לאשר בנסיבות אלה רישום מקביל של הסימנים בהתאם לסעיף 30 לפקודה. 
בנוסף נפסק כי Xiaomi תישא בהוצאות Apple ובשכר טרחת עורך דינה בהליך זה בסך כולל של 6,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

בחינת הדמיון בין הסימנים

בבחינת הדמיון בין הסימנים תיעשה ההשוואה בין הסימנים בכללותם, אף אם קיימים רכיבים מתארים בסימנים שהרי הצרכן אינו מבצע פירוק של הסימן מולו הוא ניצב. המבקשת 2 פירקה את סימניה של המבקשת 1 לרכיביהם והגיעה למסקנה כי כל הרכיבים הינם מתארים. סגנית הרשם דחתה טענה זו, במיוחד לאור העובדה שהסימן IPAD שהינו רכיב בסימנים הנדונים נרשם כסימן מסחר בישראל ועל כן ניתן לקבוע כי נרשם לאחר שהוכח לכאורה אופיו המבחין (האינהרנטי או הנרכש).
 
אשר לטענת המבקשת 2 כי הרכיב "MI" הינו רכיב מבדל דיו בשל משמעותו בשפה הסינית, לא סברה סגנית הרשם כי משמעות זו ידועה לציבור הצרכנים בישראל, אשר אינם דוברים את השפה ועבורם רכיב זה הינו חסר משמעות. 
גם הסמיכות בין האות "I" ברכיב "MI" לבין המלה "PAD" בסימנה של המבקשת 2 לא משפיעה גם היא על הדמיון החזותי בין הסימנים.
 
המבקשת 1 הצביעה על הדמיון הרב בין חוזי המוצרים המתחרים אשר עלול להשליך גם על מידת ההטעיה של הצרכנים. נפסק כי הצבת המוצרים זה לצד זה, מצביעה כי עיצוב המוצרים דומה עד כדי זהות. גם אם לא הובהר האם הדמיון נובע מבחירה מכוונת של היצרניות או שמא מן הדרישות הפונקציונליות של המוצרים, הוא עלול להעצים את החשש להטעיה. 
 
הצדדים אינם חלוקים באשר לזהות בין הטובין, צינורות השיווק וקהלי הלקוחות. 
 
אין מחלוקת בין הצדדים כי הטובין בגינם הוגשו הבקשות הינם זהים (לעניין סוג 9) או טובין מאותו הגדר (לעניין סוג 38). 
 
לפיכך נפסק כי קביעת מחלקת סימני המסחר כי הסימנים דומים עד כדי להטעות בדין יסודה.
 

הליך תחרות בין בקשות לסימני מסחר

סעיף 29 לפקודה קובע את סמכות הרשם להכריע בין בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר. 
 
ההכרעה למי תינתן הבכורה מבין הסימנים המתחרים מותווית מהפעלתם של שלושה מבחנים, הלא הם מועד הגשת הבקשות לרישום הסימנים המתחרים, תום הלב בבחירת הסימנים ובשימוש בהם והיקף ומשך השימוש בסימנים. 
 
המבקשת 1 הגישה את הבקשות לרישום סימניה כחצי שנה לפני הגשת הבקשה המתחרה בידי המבקשת 2. המבקשת 1 הציגה ראיות לעניין שימוש בסימנים, כפי שפורט לעיל וכן חומרים שיווקיים בישראל המעידים על כך שהמוצרים הנושאים את הסימנים מוצגים למכירה בישראל משנת 2013. ביקורות אודות המוצרים התפרסמו בעיתונות בשנת 2014.  המבקשת 2 לא הציגה נתונים לעניין מכירות בישראל או בעולם והסתפקה בפרסומים כלליים אודותיה הנוגעים בעיקר לטלפונים חכמים ניידים שאינם נושאים את הסימן המבוקש.
סימניה של המבקשת 1 הינם חלק ממשפחה של סימנים הקשורים לסימן הרשום IPAD ואף לסימנים נוספים הכוללים את הרכיב AIR"", כגון "MACBOOK AIR" (סימן מסחר רשום 205766). מכאן שלא יכול להיות ספק שהבחירה בסימניה נעשתה בתום לב. 
 
המבקשת 2 הצביעה על המשמעות של הרכיב "MI" בסימנה ועל כך שהרכיב רשום כסימן מסחר (מעוצב) במספר רב של מדינות, לרבות בישראל (סימן מסחר רשום 258985). הסימן נרשם, בין היתר, בסוגים 9 ו-38, ללא התנגדויות. העיצוב מקנה לסימן אופי מבחין וכי ייתכן כי לו הייתה המבקשת 2 מגישה את הסימן המבוקש כמעוצב, היה ממוגר החשש להטעיה בין הסימנים. על כן לא ניתן לקבוע כי בחירת הסימן נעשתה על ידי המבקשת 2 בחוסר תום לב. עם זאת, המבקשת 2 בחרה שלא להגיש ראיות גם לעניין זה וסיבותיה עמה. 
 
על כן נפסק כי ממכלול השיקולים שצוינו לעיל, עולה כי יש להמשיך בבחינת בקשותיה של המבקשת 1  (בקשות 261449 ו-261500) ולדחות את בקשתה של המבקשת 2. 

4 בפברואר, 2016,

0 תגובות

בקשות לסימנים SACARA למול SACARE

בקשות לסימנים SACARA למול SACARE
בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר שהוגשו על ידי חברת סקארה בע"מ וחברת SOAP AND CO UK LTD. הבקשות נדונו ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 24.11.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשת 1 הגישה בקשות לרישום סימנים מעוצבים (255089, 255109) ולא מעוצבים  (255111, 255112) הכוללים את המילה "SACARA"  בעבור: בשמים ומוצרי קוסמטיקה בסוג 3. אביזרי אופנה; הנכללים בסוג 25. שרותי חנות קמעונאית הנכללים בסוג 35.
 
המבקשת 2 הגישה בקשות לרישום סימן מעוצב (258589) ולא מעוצב (255816) הכוללים את המילה "SACARE"  בעבור: סבונים וקרמים בסוג 3. יריעות פלסטיק ושקיות; הנכללים בסוג 16. שרותי מכירה בקמעונאות הנכללים בסוג 35.
 
מחלקת סימני המסחר הודיעה למבקשים על פתיחתו של הליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29 לפקודה.
 
תוצאות ההליך: נפסק כי לאור היקף השימוש הנרחב שעשתה המבקשת 1 בסימניה בישראל, בחינת בקשותיה לרישום סימני מסחר 255089, 255109, 255111, 255112 תימשך. 
בקשות המבקשת 2, שמספריהן 255816, 258589, נדחות.
 
בנוסף נפסק כי המבקשת 2 תישא בהוצאות המבקשת 1 במסגרת הליך זה בסך 2,000 ₪ ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 20,000 ₪.
 
 נקודות  מרכזיות שנדונו בהליך:

הליך תחרות בין בקשות לסימני מסחר

סעיף 29(א) לפקודה קובע את סמכות הרשם בשעה שמוגשות בפניו בידי אנשים שונים בקשות לרישום סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, כדלהלן:
"הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין, והבקשה המאוחרת הוגשה לפי שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו."
 
שלושה הם המבחנים המסייעים לבכר סימן אחד על פני רעהו במסגרת הליכי התחרות לפי סעיף 29 לפקודה והם: 
1. מועד הגשת בקשות הרישום; 
2. מידת השימוש שעשה כל צד בסימן המבוקש על ידיו עד להגשת הבקשה וממועד הגשת הבקשה; 
3. ותום הלב של כל אחד מהמבקשים בבחירת סימנו. 
 

מועדי הגשת הבקשות לרישום

המבקשת 1 הגישה את בקשותיה ביום 17.4.2013 ואילו המבקשת 2 הגישה את בקשותיה ביום 20.5.2013 וביום 27.8.2013. לפיכך, טוענת המבקשת 1 לעדיפות לסימניה מאחר שבקשתה קדמה בחודש ימים לבקשתה הראשונה של המבקשת 2.
רק במקרים חריגים יוענק משקל מכריע למועדי הגשת הבקשות המתחרות. לגבי מבחן זה אף צויין בעניין כוכב נולד, כי:
"ככל שפרק הזמן שבין ההגשות קטן יותר, כך יקטן משקלו של המבחן בשקלול   מערכת הזכויות הכוללת."
 
לכן, נפסק כי על אף שמועד הגשת בקשתה של המבקשת 1 קודם בזמן, נפסק כי אין זה ראוי להקנות לצד מן הצדדים יתרון בשל מועד הגשת הבקשה כשלעצמו. עם זאת, יש בסמיכות הזמנים ובצירוף הבקשה לבחינה על אתר על ידי המבקשת 2 כדי להעיד על כך שבמועד הגשת סימני המבקשת 2, ידעה היא על המבקשת 1 ועל כוונותיה לעשות שימוש בסימניה. 
 

היקף השימוש בסימנים

מקובל להבחין במסגרת מבחן זה בין שתי תקופות בהן נבחנת מידתה שימוש - לפני מועד הגשת הבקשה ולאחריו, אולם בענייננו אבחנה זו אינה נדרשת, שכן שתי המבקשות החלו להשתמש בסימניהן באופן מסחרי לאחר הגשת הבקשות לרישום. 
 
מן הראיות שהגישה, עולה כי המבקשת 1 החלה לעשות שימוש בסימן כבר באמצע חודש נובמבר 2013 כאשר ניהלה דף פייסבוק שהועלו אליו תמונות של המוצרים והחנויות שייפתחו בקרוב. נכון לינואר 2014, מועד חתימת התצהירים, פעלו בישראל חמישה סניפים של המבקשת 1 הנושאים את הסימן SACARA בערים ירושלים, כפר סבא, פתח תקווה ואילת. יש בכל אלה כדי להעיד כי המבקשת 1 עושה שימוש רחב היקף בסימנים המבוקשים, אף אם לא נפתחו כל הסניפים שתוכננו מלכתחילה. 
 
המבקשת 2 עצמה הודתה כי נחשפה לסימני המבקשת 1 כבר במהלך חודש מאי 2013 שעה שפורסמה כתבה בעיתונות המבשרת על פתיחת סניפים של המבקשת 1. אין מחלוקת כי המבקשת 2 אינה משווקת את מוצריה בישראל. מן הראיות שהגישה עולה כי פעילותה החלה בחודש יוני 2012 באנגליה. באותו מועד נפתח הסניף הראשון של המבקשת 2 בלונדון שנשא את השם SAKARE.  בהמשך, בחודש נובמבר 2012 ובחודש מאי 2013, נפתחו בלונדון שני סניפים נוספים. 
 
אמנם המבקשת 2 מייצרת בישראל את המוצרים ואת אריזותיהם באמצעות מפעלים לייצור קוסמטיקה ובתי דפוס ואולם אין פעילות זו מיועדת לצורך ייצוא המוצרים ומכירתם מחוץ לישראל. לפיכך לא ניתן לראות בפעילות המתבצעת בישראל כשימוש בסימנים בישראל ובוודאי לא באופן שהביא לזיהוין בידי ציבור הצרכנים. 
 
על כן נפסק כי המסקנה העולה מן האמור הינה כי בעוד שהמבקשת 1 עשתה ועושה שימוש נרחב בסימניה בישראל, הרי שהמבקשת 2 משתמשת בסימניה מחוץ לישראל. בבואנו להפעיל את מבחן היקף השימוש במסגרת הליכי תחרות יש לבחון את מידת השימוש בישראל.
על כן נפסק כי המבקשת 1 גוברת במבחן זה על המבקשת 2. 
 

תום לבן של המבקשות 

מבחן תום הלב בהליך זה תר אחר כוונת הצדדים בבחירת סימניהם ובשימוש בהם.  באם בחרו הצדדים בסימניהם תוך כוונה לנצל את המוניטין של הצד השני או השתמשו בסימניהם בחוסר תום לב, הרי שכשלו במבחן זה. 
 
סגנית הרשם פסקה כי לא הוכח חוסר תום לבם של מי מהצדדים וכי שני הצדדים בחרו בסימניהם באופן מנותק זה מזה. 
 

1 בפברואר, 2016,

0 תגובות

הטעיית הציבור ביחס למקור גיאוגרפי

הטעיית הציבור ביחס למקור גיאוגרפי
בקשה לסימן מסחר שהוגשה על ידי סופר נייט סטאר 2000 בע"מ, הבקשה נדונה ברשות סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 12.11.2015 ניתנה ההחלטה בבקשה.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "American sleep" בגין מזרונים וריהוט לבית ולגן, בסוג 20. מחלקת סימני המסחר סירבה לרישום הסימן מאחר ולטענתה הסימן אינו כשיר לרישום לאור הוראות סעיפים 11(6) ו-11(6א) לפקודת סימני מסחר בשל כך שהסימן כולל את הציון הגיאוגרפי "American" לעניין טובין שמקורם אינו באזור הגיאוגרפי המצויין, ויש בציון זה כדי להטעות ביחס לאזור הגיאוגרפי האמיתי של מקור הטובין. 
 
משלא היה בטענות המבקשת כדי לשכנע את מחלקת סימני המסחר כי יש לקבל את הסימן, ביקשה המבקשת להשמיע טענותיה בפני הרשם. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בבקשה:
 

הטעיית הציבור ביחס למקור גיאוגרפי

השאלה העיקרית בתיק זה היא האם יהיה ברישום הסימן כדי להטעות את הציבור באשר למקור הגיאוגרפי של הטובין וזאת לאור הוראות סעיף 11(6א) לפקודה, הקובע כי לא יירשם בפנקס סימני המסחר: 
"(6א) סימן הכולל ציון גאוגרפי לענין טובין שמקורם אינו באזור הגאוגרפי המצוין, אם יש בציון הגאוגרפי כדי להטעות ביחס לאזור הגאוגרפי האמיתי של מקור הטובין;"
 
כעולה מהוראות הפקודה על מנת לקבוע כי סימן מסחר אינו עומד בהוראות סעיף 11(6א) די בכך שקיימת סבירות להטעיה ואין צורך לקבוע כי הטעיה כאמור תיגרם בוודאות.  
 
לא כל סימן מסחר הכולל ציון גיאוגרפי אינו כשיר לרישום, שהרי ייתכן כי השימוש בציון הגיאוגרפי ייתפס בקרב ציבור הצרכנים כשימוש שרירותי. רק סימן מסחר שסביר כי יגרום לציבור לטעות באשר למקורם הגיאוגרפי של הטובין הנושאים את הסימן ייפסל לרישום בשל עילה זו. 
 
סגנית הרשם סברה כי ציבור הצרכנים אינו אדיש למקורם הגיאוגרפי של הטובין ולאור העובדה שישנם מזרונים המיוצרים בארצות הברית שלהם מוניטין בישראל, הרי שלא ניתן לשלול את האפשרות שהצרכן עלול לחשוב שהטובין הנושאים את הסימן המבקש מקורם בארצות הברית.
סגנית הרשם דחתה את טענת המבקשת כי אין לארצות הברית מוניטין בישראל בתחום המזרונים. סגנית הרשם פסקה כי חיפוש במרשתת מראה כי ישנן חברות מזרונים אמריקאיות הפעילות בישראל, כגון Sealy, Active Coil ו- Serta. הראשונה הינה בין היצרניות המובילות בעולם בתחום המזרונים, ואינה זניחה מבחינת נתח השוק הישראלי.
 
בענייננו, כאמור, נפסק כי יש מוניטין לארצות הברית אף בתחום המזרונים והמחשבה כי זהו מקורם של המוצרים נשוא הסימן אינה מופרכת.
 

31 בינואר, 2016,

0 תגובות

סי קפה נגד סי קפה - בקשות למחיקת סימנים

סי קפה נגד סי קפה - בקשות למחיקת סימנים
בקשה למחיקת סימני מסחר 208116, 208118, 208120, 208122 (SiCafé מעוצב) 208117,208119 (סי קפה)  4208121,20812 (SiCafé) 208127,208130 (Si Espresso מעוצב) 208128, 208131 (סי אספרסו Si Espresso)
בקשה למחיקת סימנים שהוגשה על ידי חברת ס.א.מ שירותי בית קפה בע"מ כנגד בעלת הסימנים חברת אלון אינטרייד. הבקשה נדונה ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 27.7.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה למחיקת סימני מסחר רשומים (בסוגים 30, 43), אשר הוגשו לרישום ע"י חברת אלון אינטרייד בע"מ  ונרשמו בשנים 2008 ו 2009. בבעלות מבקשת המחיקה סימני המסחר 138695 ו-138696 (בסוגים 30, 43). סימני מבקשת המחיקה נרשמו בפנקס בשנת 2001.
מבקשת המחיקה טוענת כי כלל הסימנים הרשומים דומים לסימניה עד כדי להטעות וכי הסימנים המילוליים "סי קפה" ו- "סי אספרסו" (באנגלית ובעברית) הינם חסרי אופי מבחין ויוצרים תחרות בלתי הוגנת. על כן דין הסימנים מחיקה בהתאם לסעיף 39(א) לפקודת סימני מסחר בשל כך שלא היו כשירים להירשם על פי סעיפים 8(א), 11(6) ו- 11(9) לפקודה. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה למחיקה מתקבלת ביחס לסימנים המילוליים, נפסק כי קיים דמיון מטעה בין הסימנים המילוליים הרשומים לבין סימני מבקשת המחיקה.
 
סגנית הרשם הורתה על מחיקת סימנים 208117, 208121, 208119, 208124, 208128, 208131.
 
לאור האלמנטים העיצוביים של הסימנים הרשומים המעוצבים ובהתחשב ביתר הנסיבות שפורטו נדחתה בקשת המחיקה ביחס לסימנים 208116, 208120, 208127, 208130. 
 
בנוסף נפסק כי בעלת הסימנים תישא בהוצאות מבקשת המחיקה בסך 6,000 ₪ וכן בשכר טרחת עורכי דינה בסך 20,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

המועד להגשת בקשה למחיקת סימנים

סעיף 39 לפקודה קובע הוראות בעניין בקשות למחיקת סימני מסחר מהפנקס כדלקמן:
"(א) בקשה לפי סעיף 38 למחיקת סימן מסחר מהפנקס, לגבי כל הטובין  או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם, מחמת שהסימן אינו כשר לרישום לפי סעיפים 7 עד 11 לפקודה, או מחמת שרישום הסימן יוצר התחרות בלתי הוגנת לגבי זכויותיו של המבקש בישראל, תוגש תוך חמש שנים מיום מתן תעודת הרישום לפי סעיף 28."
 
בקשת המחיקה הוגשה בטרם חלף המועד הנקוב בסעיף. עם זאת, טוענת בעלת הסימנים כי מבקשת המחיקה מושתקת מלהעלות כעת טענות כנגד כשירות הסימנים הרשומים בשל חלוף הזמן מרישומם ולאחר שלא התנגדה לרישום. 
 
אי הגשת התנגדות לרישום אינו שולל את זכותו של אדם לעתור למחיקת הסימן. תנאי שכזה אינו נזכר בפקודה ואף אינו סביר. משך הזמן העומד לרשות הציבור הינו מוגבל והאמצעים לעקוב אחר רישום הסימנים אינם נמצאים בידי כל שחקן בשוק. על כן מכירה הפקודה בדרכים נוספים לתקן את הטעון תיקון בפנקס סימני המסחר, הלא הן בקשות תיקון, מחיקה וביטול. יתרה מכך, אף הגשת התנגדות והסרתה בטרם הסתיימה לא הוכרו כמקימים מחסום מפני הגשת בקשה למחיקת הסימן.
 
משנקב הסעיף בתקופה בת חמש שנים במסגרתה ניתן להגיש את הבקשה, אין מקום לטענה כי בקשה המוגשת בחלוף ארבע שנים מהרישום לוקה בשיהוי. בעל סימן אינו יכול להסתמך על חוסר מעש של מתחרהו אם טרם הסתיימה התקופה הקבועה בפקודה להגשת בקשת המחיקה. 
 

מידת הדמיון בין הסימנים

בחינת הדמיון בין הסימנים ייעשה באמצעות  "המבחן המשולש", המורכב ממבחני המשנה - מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הלקוחות, סוג הסחורות וצינורות השיווק ומבחן יתר נסיבות העניין. עם השנים התפתח מבחן משולב זה ונוסף לו מבחן ההיגיון והשכל הישר. 
 

מבחן המראה והצליל

הסימנים הרשומים נחלקים מבחינת המראה לשתי קבוצות עיקריות – קבוצת הסימנים המעוצבים (ראו לוגו לעיל) וקבוצת הסימנים המילוליים  "סי קפה Si Caffé " ו- "סי אספרסו  Si Espresso". 
בסימני si espresso"" הרשומים, הרכיב המשותף הינו המלה "si". יחד עם זאת, הן המלה espresso והן המלה caffe הינן מלים גנריות ביחס לשירותים ולטובין בגינם נרשמו הסימנים. 
המילה "si" הינה מילה בשפה האיטלקית שמשמעותה "כן". משקלה בסימן רב יותר מן הרכיב הגנרי (קפה ואספרסו) והיא אף הרכיב הדומיננטי בסימנים הרשומים המעוצבים, במיוחד לאור גודל הגופן בו נכתבה. רכיב זה אינו מתאר את הטובין או את השירותים וניתן לומר כי הוא משבח אותם ומרמז על מקורם (איטליה).
 
עם זאת, בבחינת הסימנים יש להתייחס אליהם כמכלול ואין לפרקם לגורמיהם. ואולם, כבר נקבע שכאשר כוללים הסימנים מושא ההשוואה רכיב משותף שהינו מקובל במסחר, נוטים הצרכנים לתת את הדעת דווקא לרכיבים האחרים בסימנים ולהבחין בין הסימנים באמצעותם. 
 
נפסק כי מבחינה חזותית, הסימנים הרשומים המעוצבים שונים במידה מספקת מסימני המבקשת. 
הסימנים הרשומים המילוליים אינם כוללים רכיבים חזותיים כלשהם שיש בהם כדי להבחין בינם לבין סימני מבקשת המחיקה. 
כאמור, סגנית הרשם לא ראתה מקום לייחס משקל רב להבדל בין המלה "caffe" בסימני מבקשת המחיקה למלה "אספרסו" בחלק מהסימנים הרשומים, בהיות מלים אלה גנריות ביחס לטובין ולשירותים.
 

מבחן הצליל

לעניין מבחן הצליל, נפסק כי מדובר באותו צליל של הסימן " Sicaffe`" באנגלית ו- "סי קפה" בעברית, זאת להבדיל מהסימןSi Espresso" ". עם זאת בע"א 5066/10 שלמה א. אנג'ל בע"מ נ' י. את א. ברמן בע"מ, פ"ד‎, [פורסם בנבו] סעיף 27 לפסק הדין (30.07.2012) כבר נקבע לעניין המשקל שיש ליתן למבחן הצליל כי זה משתנה בהתאם לסוגי הטובין והשירותים.
 
בעניינו, בעלת הסימנים הוכיחה, כי חלק ניכר מפעילות סניפיה ברשת מציעים ללקוח שירות מהיר ועצמי, כך שהלקוח נכנס לסניף נוטל לעצמו מהמדפים מוצרים ארוזים כגון, סנדוויצים, כריכים, ומנות ארוזות למעט סניף אחד בשם סי- קפה המציע שירות מלא.
 
לאחר שכל המוצרים נושאים את הסימנים הרשומים על גבי אריזותיהם, לא מתעורר צורך להגות את הסימן. יתרה מכך, אף בטרם היכנסו לסניף הצרכן רואה את שלט הסניף ויודע היכן הוא נמצא. על כן נפסק כי יש ליתן בענייננו משקל רב יותר למראה הסימנים מאשר לצלילם.
 

מבחן הלקוחות, הסחורות וצינורות השיווק

בתי הקפה של מבקשת המחיקה מנסים להעניק חוויה שונה ואחרת מאלה המופעלים על ידי בעלת הסימנים. מבקשת המחיקה פונה לקהל לקוחות שהינו ברובו קבוע, המחפש קפה איכותי. בעלת הסימנים מספקת קפה לנהגים הנוסעים בכביש 6 בתחנות הדרך הפזורות לאורך הכביש. עם זאת, ברור כי גם למבקשת המחיקה לקוחות מזדמנים וכי ישנם לקוחות קבועים המגיעים לסניפים של בעלת הסימנים. מכאן שישנה חפיפה רבה, אף כי לא מלאה בין הלקוחות.
 
הבדלים אלה אינם כה מהותיים עד שיש בהם כשלעצמם כדי להבחין בין מקורות השירותים והטובין, שהרי מיועדים הם לאותה מטרה וטיבם דומה. 
 

מבחן יתר נסיבות העניין

במסגרת מבחן זה יש לקחת בחשבון את הנסיבות המסחריות, אשר עלולות לגרום להטעיה בקרב הציבור או להפחיתה. 
 
מראיות הצדדים עולה כי הסימנים הרשומים נמצאים בשימוש החל משנת 2008 וכי כיום השימוש הינו נרחב ביותר ואינו תחום גיאוגרפית. למרות קיומם המקביל של הסימנים זה לצד זה במשך זמן לא מבוטל, נפתח הליך זה למחיקת הסימנים הרשומים כעבור ארבע שנים מרישומם. 
סגנית הרשם לא סברה כי יש בהתנהלות מבקשת המחיקה אשר לא התריעה במשך תקופה זו בפני בעלת הסימנים על סכנת ההטעיה כדי להשתיק אותה מלפתוח בהליך זה לפי הפקודה. 
עם זאת, הימנעות מבקשת המחיקה מלפעול עשויה להעיד על העדר דמיון מטעה. 
 
נפסק כי לא ניתן לשלול כי צרכנים המכירים את מבקשת המחיקה סבורים כי סניפי הרשות פזורים גם לאורך כביש 6, אך בסגנון אחר. לא הובאו ראיות תומכות לעניין זה והנטל מוטל על מבקשת המחיקה. 
 
עם זאת סברה סגני הרשם כי לא היה מקום מלכתחילה לרשום את סימניה המילוליים של בעלת הסימנים לאחר שנרשמו סימניה של מבקשת המחיקה וזאת בהתאם לסעיף 11(9) לפקודה. על כן, גם אם חלפה תקופה לא מבוטלת והמציאות העסקית השתנה, לא ניתן להתעלם מכך שעסקינן בטעות שראוי וניתן לתקנה. 
 
זאת ועוד, אמנם נעשה שימוש על ידי בעלת הסימנים גם בסימנים המילוליים, כגון על גבי דפי חשבוניות, אך השימוש העיקרי המזהה את בתי הקפה בשילוט החיצוני, הינו בסימנים המעוצבים. 
בעלת הסימנים ניסתה להבחין בין סימני si espresso"" הרשומים לסימני מבקשת המחיקה באמצעות ההבדל בין המלה "espresso" למלה caffe"". כפי שהובהר עסקינן בשתי מלים גנריות ונרדפות במידה רבה, ביחס לטובין ולשירותים. מעבר לכך, הובאו ראיות לערבוב של בעלת הסימנים עצמה בין סימני si caffe לסימני si espresso. מבקשת המחיקה הביאה ראיות לכך שבסניפי "Si cafe'" מודפס על דפי החשבוניות הסימן "Si- espresso", ואילו בסניפי Si espresso"'" מוטבע על גבי חולצות העובדים, שקיות ה Take Away-, ומפיות הנייר הסימן "Si cafe'" . 

28 בינואר, 2016,

0 תגובות

סימן מסחר על צורתו של מבנה

סימן מסחר על צורתו של מבנה
בקשה שהוגשה על ידי חברת קבוצת עזריאלי בע"מ. הבקשה נדונה ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 16 ספטמבר 2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: קבוצת עזריאלי בע"מ הגישה בקשה לרישומו של סימן המסחר תלת ממדי עבור המבנה האדריכלי שבתמונה למעלה. בסיווגים 6, 19, 35, 36, 37 ו 43. הסימן המבוקש נבחן על ידי בוחן סימני המסחר, אשר קבע כי הסימן איננו כשיר לרישום מפאת היותו נעדר אופי מבחין כדרישת סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר. 
 
נוכח האמור ובהתאם לתקנה 26 לתקנות סימני המסחר, 1940, ביקשה המבקשת להשמיע את טענותיה בעניין זה בפני הרשם.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, נפסק כי המבקשת לא הצליחה להראות כי עשתה שימוש בסימן המבוקש כבסימן מסחר גם ביחס לשירותים המבוקשים. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

הגנת זכות יוצרים על יצירות אדריכליות

בישראל מצא לנכון המחוקק להסדיר את ההגנה על יצירות אדריכליות באמצעות חוק זכות יוצרים, התשס"ח - 2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים"). חוק זה מעניק הגנה מפורשת על יצירה אדריכלית המוגדרת כ-"בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או מבנה כאמור" והיא אף מהווה על פי החוק יצירה אמנותית (ראה סעיף 1 לחוק זכות יוצרים). 
 
בשונה מרישום סימן מסחר המעניק את הזכות הייחודית לעשות בסימן שימוש, מעניקה זכות יוצרים הגנה מפני העתקה בלבד. כך גם משך זמן ההגנה הוא שונה, שכן סימן מסחר יכול לעמוד בתוקפו לצמיתות, ואילו זכות היוצרים מוגבלת בזמן. כמו כן, בעוד זכות היוצרים נוצרת מיד עם מלאכת היצירה ומתקיימת באופן עצמאי, סימן מסחר דורש ככלל רישום או מוניטין, וכאשר לא נעשה בו שימוש ניתן לדרוש את מחיקתו מהפנקס (ר' טוני גרינמן זכויות יוצרים כרך א', 46 (מהדורה שניה, 2008)).
 
שוני זה בהיקף הזכויות ותוקפן נובע מן האינטרס הציבורי כי יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, לרבות יצירה אדריכלית, ימשיכו להתפתח ולהתקדם לטובת הכלל.
 

הקושי בהגנת סימן מסחר על יצירות אדריכליות 

הענקת סימן מסחר על יצירות המוגנות בזכויות יוצרים תותיר את השימוש הבלעדי בהן בידי בעליהן לזמן בלתי מוגבל. לפיכך, ההצדקה ליתן הגנת סימן מסחר תחול רק כאשר מושא ההגנה משמש בפועל כאמצעי זיהוי ובידול. 
משמעות מתן הגנת סימן מסחר על מבנה הנה כי לבעליו תהא זכות השימוש הייחודית בכל דרך ביטוי של המבנה לצמיתות וזאת להבדיל מזכות יוצרים ביצירה כפי שהיא קובעה למשך זמן מוגבל. אם כן, במתן מונופולין שכזה מעלה חשש להצרת צעדיהם של אדריכלים יתר על המידה ולעצירת ההתפתחות הטבעית והחופשית של יצירות אדריכליות. 
 

הגנת מדגם על יצירות אדריכליות

דיני המדגמים, המוסדרים בפקודת הפטנטים והמדגמים, 1924 ובתקנות מכוחה מעניקים הגנה על עיצובים תעשייתיים. ההיבטים האסתטיים של בניינים עשויים להיות כשירים להגנת המדגם ואף נקבע בגינם סוג בסיווג הסחורות הקבוע בתוספת השלישית לתקנות המדגמים, 1925 (ראה תקנה 6 לתקנות המדגמים ותת סוג 25-03 בעבור "בתים, מוסכים ובניינים אחרים"). נוכח האמור, ניתן יהיה לרשום מדגם על מבנה ככל שיוכח כי אותו המבנה עומד בתנאי הכשירות למדגם (על שאלת כשירותו של מבנה להירשם כמדגם ראה ד"ר מאיר נועם "ההגנה בישראל על יצירות ארכיטקטוניות כמדגם" עיוני משפט טו(2) 343 (1190)).
 

הגנה כפולה של זכות יוצרים וסימן מסחר

סעיף 7 לחוק זכות יוצרים מונע מתן הגנה כפולה של זכות יוצרים ומדגם וקובע כי לא תהא זכות יוצרים במדגם אלא אם כן הוא אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי. 
 
אין הוראת חוק דומה באשר לתחולה מקבילה של הגנות זכות היוצרים וסימן המסחר. אכן ישנם מקרים בהם תוענק הגנה מקבילה שכזו. כך למשל, דמות מעוצבת עשויה לזכות בהגנת זכות היוצרים וגם לשמש כסימן מסחר בעל אופי מבחין וככזה להירשם כסימן מסחר. יתרה מכך, לעתים אף נשללת הגנת הסימן המסחר הרשום בשל העובדה שהדמות בגינה מתבקש הרישום הועתקה ממי שיצר אותה. לפיכך השאלה היא האם המקרה שבפני הוא המקרה המתאים בו יש לאפשר הגנה מקבילה זו. 
 

תנאים לרישום סימן מסחר תלת ממדי

אין מחלוקת כי הסימן שהוגש לרישום הינו סימן תלת-מימדי. סעיף 1 לפקודת סימני מסחר קובע כי סימן תלת ממדי יכול להיות כשיר לרישום כסימן מסחר:
""סימן" - אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;"
 
אך לא כל סימן הוא גם סימן מסחר, כעולה מהגדרות הפקודה. לא בכדי מגדירה הפקודה הן את המונח סימן והן את המונח סימן מסחר והגדרותיהם שונות הן, כדלקמן:
""סימן מסחר" - סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם;"
 
גם אם משמש סימן כסימן מסחר עליו לעמוד בתנאי כשירות שבפקודה על מנת להירשם בפנקס. תנאי יסודי הינו כי סימן המסחר יהא בעל אופי מבחין (סעיף 8 לפקודת סימני מסחר) ומשמעותו היא כי יש בסימן המסחר בכדי לבדל את מוצריו של בעל הסימן ממוצריהם של מתחריו. אופי מבחין יכול שיהא קיים בסימן מעצם טבעו (אופי מבחין אינהרנטי), ולחילופין יכול להירכש כתוצאה משימוש בסימן (אופי מבחין נרכש).
 
פקודת סימני מסחר אינה עורכת אבחנה לעניין קיומו של אופי מבחין בין סימן מילולי, מעוצב, דו ממדי או תלת ממדי. תנאי כשירות זה הנו תנאי סף עבור כל סימן מסחר באשר הוא והוא נבחן באופן זהה. עם זאת, בשונה מסימן מסחר שאינו תלת ממדי, נקבע כי סימן מסחר תלת ממדי שהנו צורת המוצר עצמו לעולם לא יהא בעל אופי מבחין אינהרנטי. מכאן, שככל שעסקינן בסימן תלת ממדי שהוא המוצר עצמו, מוטל על כתפי המבקשת הנטל להוכיח קיומו של אופי מבחין נרכש.
 
לאור העובדה שאופי מבחין לעולם ייבחן ביחס לסוגים ולשירותים בגינם נתבקש רישומו, יקל על הדיון אם ביישום קווים מנחים אלה נפריד בעת הצורך את הסימנים המבוקשים לשתי קבוצות: האחת, קבוצת הסימנים בסוגים 35, 36, 37 ו-43 שהנם סוגים המיועדים לשירותים אותם מציעה המבקשת (להלן: "סימני השירות"); השנייה, דיון קבוצת הסימנים המיועדים לסימון טובין בסוגים 6 ו-19 עבור מבנים (להלן: ה"סימני המבנים"). כאמור, חלוקה זו הינה למען נוחות הדיון בלבד, שהרי הוראות הפקודה חלות על שירותים ועל טובין כאחד (ראה סעיף 2 לפקודה). 
 

דמות תלת ממדית שהיא המוצר עצמו או אריזתו כסימן מסחר

על מנת לאפשר רישומה של דמות תלת ממדית שהיא המוצר עצמו או אריזתו כסימן מסחר, על המבקש להוכיח התקיימותם של שלושה תנאים מצטברים: 
(1) הדמות המבוקשת לרישום ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר; 
(2) הדמות המבוקשת לרישום אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונאלי ממשי; 
(3) כתוצאה משימוש, רכשה הדמות אופי מבחין; 
 
כעולה מחומר הראיות שצירפה המבקשת, מנסה המבקשת לבסס הטענה כי עשתה בסימן שימוש כבסימן מסחר באמצעות פרסומו בדרכים שונות: הצבת דמותו על גבי כרזות ושלטים ברחבי מרכזי קניות; הפצת דגמים תלת ממדיים של הדמות המבוקשת לרישום לעובדיה וספקיה; ופרסומה של הדמות בידיעות ברשת האינטרנט.. בנוסף לאמור, הגישה המבקשת צילומי מסך של סרטון בו נעשה לכאורה שימוש בסימן. בהעדר כל התייחסות מטעם המבקשת לשאלה לאיזו מטרה נוצר הסרטון ולמי הוצג, אינני נותנת משקל לראיה זו.
סגנית הרשם לא סברה כי יש בפרסומים הללו מספיק בכדי לשכנע שאכן נעשה בדמותו התלת ממדית של המבנה כסימן מסחר. ראשית, הראיות שהוגשו הינן מעטות ורובן המכריע מציג דמות דו-מימדית שאינה הסימן המבוקש לרישום. 
 
לא כל שימוש בסימן הופך אותו לסימן מסחר ולא כל שימוש בסימן מסחר יביא לרכישת אופי מבחין. רק שימוש ממושך ונרחב הופך סימן לסימן מסחר. משלא נעשה בסימן שימוש כבסימן מסחר, בוודאי שלא ניתן לקבל את הטענה כי הסימן רכש אופי מבחין. 
 
גם אם הייתה המבקשת משתמש בסימן שרישומו נתבקש על גבי מוצרים המשווקים לצרכנים, עסקינן בסימן שצרכן אינו מזהה בו בדרך כלל סימן מסחר. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר הדרך העיקרית בה נעשה בסימן שימוש הינה כבניין.
 
לבסוף ציינה סגנית הרשם כי אף טענתה של המבקשת לפיה מדובר במבנה ייחודי במטרה להוכיח כי צורה זו חורגת מהצורות המקובלות במסגרת הענף הרלבנטי ולפיכך בעלת אופי מבחין – איננה מדויקת. בישראל קיים לפחות מבנה אחד נוסף שצורתו דמוית כיפה, קירותיו מזכוכית והוא בעל פתח כניסה מרובע. בניין זה מצוי בגן המדע ע"ש קלור במכון ויצמן למדע ברחובות (לעניין סמכות הרשם לבצע חיפוש עצמאי ראה ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ, פס' 25 (פורסם בנבו, 17.10.06)). 
 
אך גם אם היה זה המבנה העגול היחיד בישראל, לא סברה סגנית הרשם כי היה בכך כדי לסייע לרישומו כסימן מסחר. נפסק כי המבקשת לא הוכיחה כי היא עושה שימוש במבנה כבסימן מסחר ומניה וביה לא הוכח כי אותו סימן מסחר רכש אופי מבחין. 
 

היקף ההגנה של סימן מסחר על יצירה אדריכלית

אף אם היה ניתן לקבל את המבנה כסימן מסחר תלת ממדי יש להבחין בין סימן מסחר תלת ממדי המבוטא בדרכים שונות, אשר אחת מהן היא בניין, לבין היותו של הבניין עצמו סימנה המסחרי של המבקשת. משעה שההגנה המתבקשת הינה בגין מבנים, הרי שרישום הסימן משמעותו כי יימנע מאחרים לבנות בניינים שצורתם היא צורת המבנה המבוקש. מכאן ברי כי ההגנה שתינתן על ידי רישום סימן כזה הינה זהה להגנה הניתנת בזכות יוצרים ליצירה אדריכלית ואין בינה לבין הגנת המוניטין דבר. על כן פסקה סגנית הרשם כי "בכך לטעמי, נסתם הגולל עם רישום סימני המבנים".
 

סימני השירות

אשר לסימני השירות, הרי שאלה צריכים לעמוד באותם מבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה ביחס לסימנים תלת-מימדיים, סימנים תלת ממדיים שהנם המוצר עצמו לעולם לא יהיו בעלי אופי מבחין אינהרנטי (ר' עניין טופיפי, חוזר רשם 032/2015). בעניינו מדובר בסימנים שעניינם מקום מתן השירותים בגינם מתבקש הרישום. מכאן שלא בנקל נכריע בשאלה האם עסקינן בשירות עצמו או שמא באריזתו. 
 
יחד עם זאת, כפי שעולה מן הניתוח לעיל, על המבקשת להראות כי המבנה משמש כסימן שירות, דהיינו כי הציבור מזהה אותו כסימן השירות. נפסק כי לא עלה בידי המבקשת להוכיח זאת באמצעות סקר הצרכנים או בדרך אחרת. קושי זה נעוץ, בין היתר, בכך שהציבור אינו תופס מבנים כסימני מסחר או שירות. 

25 בינואר, 2016,

0 תגובות

ביטול מחמת העדר שימוש

בקשה לביטול סימן מסחר רשום שהוגשה על ידי ענני תקשורת בע"מ כנגד בעל הסימן תמיר קפלינסקי. הבקשה נדונה בפני ברשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 26.7.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: הסימן  HA'HAMAMA" החממה" נרשם בפנקס סימני המסחר בישראל ביום 7.11.2006 בגין יזמות, ארגון והפקה של אירועים, מופעים, מסיבות ואירועי בידור לסוגיהם השונים, הפקה וניהול אירועים ומועדונים, לרבות בית ספר לברמנים ותקליטנים; הנכללים כולם בסוג 41.
ביום 22.12.2014 הוגשה בקשה לביטול הסימן בשל אי שימוש בו בהתאם לסעיף 41 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972. בעל הסימן לא הגיש הודעה בתשובה ולפיכך הגישה מבקשת הביטול את ראיותיה בהליך. מבקשת הביטול וויתרה על זכותה להשמיע טענותיה בפניי וביקשה כי תינתן החלטה על פי הטענות והראיות שהגישה.
 
בעל הסימן בחר, כאמור, שלא להגיש טענות וראיות מטעמו בהליך.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לביטול התקבלה, בשל אי שימוש בו בהתאם לסעיף 41 לפקודה. בעל הסימן יישא בהוצאות מבקשת הביטול בגין הליך זה בסך של 2,000 ₪ ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

ביטול מחמת העדר שימוש

סעיף 41 לפקודה קובע כי סימן שלא היה בשימוש בעליו במשך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול יבוטל רישומו, אם לא יראה בעל הסימן כי היו נסיבות מיוחדות במסחר המצדיקות את העדר השימוש. להלן לשונו של סעיף 41 לפקודה:
"(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם (להלן – הטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום) על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הוכח שאי -השימוש נבע מנסיבות מיוחדות במסחר ולא מכוונה שלא להשתמש בסימן, או לזנוח אותו, לגבי הטובין האמורים.
..."
תכליתו של סעיף 41 לפקודה ברורה: כי לא יוותרו בפנקס סימני המסחר סימנים שלא נעשה בהם שימוש, כאבן שאין לה הופכין. עם זאת, משנרשמה זכות הקניין בפנקס הנטל הוא על המבקש לבטל את רישומה להראות כי אכן לא נעשה בסימן שימוש.
מן הראיות שהגישה המבקשת עולה כי נסיונותיה לאתר את בעל הסימן לא צלחו. מפרסומים בעיתונות מן השנים 2010 ו-2013 אותם צירפה גב' אטלס-כץ לתצהירה, עולה כי בעל הסימן אינו עוסק עוד בתחום השירותים בגינם נרשם הסימן וזאת לפחות משנת 2007. עוד מעידה המצהירה כי ייתכן כי מועדון הנושא את סימן המסחר עודנו קיים, אך לא אותרו על ידי המבקשת ועל ידי באי כוחה פרסומים כלשהם במרשתת המעידים על קיומו. הפרסומים האחרונים של המועדון שהצליחה המבקשת לאתר לאחר חיפושים מעמיקים היו מהשנים 2005 ו-2006.
 אף כי הנטל להוכיח כי לא היה שימוש בסימן מוטל על הטוען זאת, קיים קושי להוכיח עובדה שלילית המחייב הקלה מסוימת על המבקשת ועל כן כמות הראיות הנדרשת תהיה פחותה. 
 
משנמנע בעל הסימן להביא ראיות כלשהן, ברי כי לא הוכיח גם נסיבות מיוחדות במסחר שבגינם נמנע מלהשתמש בסימנו. 
 
לפיכך הורתה סגנית הרשם על ביטול הסימן בשל אי שימוש בו בהתאם לסעיף 41 לפקודה. 
 

20 בינואר, 2016,

0 תגובות

דרישת החידוש הנדרשת בפטנט

דרישת החידוש הנדרשת בפטנט
ערעור שהוגש על ידי אורבוטק כנגד קמטק על החלטה מיום 20.7.2014 של סגנית רשם הפטנטים בהליך התנגדות לפטנט (התנגדות לבקשת פטנט מס' 179995). הערעור נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת יהודית שיצר. ביום 8.12.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: העובדות: אורבוטק הגישה בקשה לרישום פטנט בישראל לאמצאה שעניינה "שיטה ומערכת לבדיקת מכשירים עם מוליכים מיקרוסקופיים בעלי תבניות". ביום 31.1.2011 הגישה חברת קמטק התנגדות לבקשת הפטנט של המשיבה. 
 
ביום 20.7.2014 נתנה הפוסקת החלטה המקבלת את ההתנגדות במלואה, הן כלפי התביעות העצמאיות והן כלפי התביעות התלויות. בנוסף, חייבה הפוסקת את המערערת לשלם למשיבה הוצאות בסך 296,895 ₪ . 
 
לטענת המערערת שגתה הפוסקת כשקיבלה את התנגדות המשיבה, שכן המשיבה לא הוכיחה שיש במערכת סופרויז'ן ובפטנט 450 כדי להוות פרסומים קודמים הפוסלים את כשירות האמצאה הנוכחית לרישום כפטנט. 
 
תוצאות ההליך: הערעור מתקבל, יש להחזיר את הדיון לפוסקת, על מנת שתאפשר למערערת יומה בערכאה הדיונית, באשר לשני הפרסומים הקודמים שנקבע כי מהווים את האמצאה המבוקשת. המערערת תהיה רשאית לנסות להוכיח טענתה ע"י מומחה או בכל דרך אחרת שתמצא לנכון. במידת הצורך הפוסקת תהיה רשאית למנות מומחה מוסכם על הצדדים, או למנות מומחה מטעמה לבדיקת הדמיון שבין שני הפרסומים הקודמים, לאמצאה המבוקשת. 
 
בנוסף נפסק כי ההוצאות בערעור זה יהיו בסך 30,000 ₪ יושתו בהתאם לתוצאות בתיק העיקרי. 
 
הערת DWO: החדשנות בפסק הדין היא בפסיקת בית המשפט לפיה גם במסגרת הליך הבחינה של שאלת הפרסום הקודם, יש להתייחס אל כלל פרקי הפטנט (לרבות השרטוטים) ולא לבחון באופן צר רק את התביעות. הפסיקה הקודמת בנושא זה, התייחסה לשאלת ההפרה של פטנט ולשאלת היקף הפרשנות למונופול הפטנט ולא לשלב הבחינה בדבר דרישת החידוש בפטנט.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

מועד הגשת ערעור על החלטת רשם הפטנטים

נפסק כי אין לדחות את הערעור על הסף בטענה כי המערערת איחרה בהגשת הערעור.
החלטת הפוסקת ניתנה ביום 20.7.2014 . תקנה 191 לתקנות הפטנטים קובעת: "ערעור על החלטה על פי החוק או תקנות אלה, שניתן לערער עליה בפני בית המשפט, יוגש תוך חדשיים מתאריך ההחלטה".
 
לפי לשון תקנה זו בלבד (כפי שהיתה בתוקף באותה עת), המועד האחרון להגשת הערעור במקרה דנן היה 20.9.2014 , כאשר בפועל הוגש הערעור ביום 2.10.2014 . 
 
החלטת הפוסקת ניתנה במהלך פגרת הקיץ שחלה בין התאריכים 16.7.2014-31.8.2014, בהתאם לסע' 1(3) לתקנות בתי המשפט (פגרות). לפי תקנה 529 לתקסד"א תקופת הפגרה מקפיאה את מניין הימים להגשת הערעור. המחלוקת בין הצדדים היא האם תקנה 529 לתקסד"א חלה גם על מועד הערעור על החלטות רשם הפטנטים, ואז הערעור הוגש במועד כטענת המערערת, או שמא תקנה 529 לתקסד"א לא חלה בעניינינו ואז הערעור הוגש באיחור.
 
תקנה 191 לתקנות הפטנטים קוצבת רק את המועד להגשת הערעור לביהמ"ש. זאת כמו תקנות שונות בתקנות סד"א הקוצבות מועדים להגשת ערעורים לסוגיהם. אין בתקנות הפטנטים הוראות כלשהן לגבי הפגרה. מאחר שהערעור מתנהל בביהמ"ש המחוזי, הרי שבמקרה שחלה תקופת פגרה בביהמ"ש יחולו ההסדרים הספציפיים הקבועים בתקנות בתי המשפט (פגרות) ובתקנה 529 לתקסד"א הקובעת כי בתקופות אלו מניין הימים מוקפא. תכלית תקנות בתי המשפט (פגרות) היא להסדיר את פעילויות בתי המשפט והמזכירויות, והרציונאל לכך הוא לאפשר פגרה לעובדי בתי המשפט, לציבור עורכי הדין ולמתדיינים. אין שום הגיון להפריד בין ערעורים אזרחיים למיניהם לערעור על החלטת רשם הפטנטים, כאשר כל הערעורים מתנהלים בבית המשפט המחוזי והשירות של פתיחת תיק הערעור ניתן ע"י עובדי מזכירות בית המשפט. 
בנוסף, גם השיקול של הרמוניה חקיקתית ופרשנית מחייב להקיש מהפסיקה בעניין ערעור על החלטת רשם סימני המסחר גם על החלטת רשם הפטנטים, שכן מדובר באותה ערכאה דיונית – "רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר", אשר הערעור עליה מוגש לבית המשפט המחוזי (ראו למשל בש"א 7599/04 שלמה זך נ' תנה תעשיות 1991 בע"מ (פורסם בנבו, 12.9.2004).
 

דרישת החידוש

הפוסקת קבעה משתי סיבות נפרדות, כי האמצאה המבוקשת איננה ממלאת את דרישת החידוש לפי סע' 4 לחוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק").
סע' 4 לחוק קובע:
"אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה-
(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל  מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."
 
הפוסקת קבעה כי מערכת סופרויז'ן ופטנט קודם של המערערת (פטנט 81450) מהוות פרסום קודם של האמצאה המבוקשת. 
 
בית המשפט דן בנפרד בכל אחד מפרסומים אלו ופסק:
 
לגבי פרסום סופרויז'ן, העד ספיר מטעם המערערת, העיד כי הייחודיות שבאמצאה המבוקשת על פני סופרויז'ן היא באפשרות להבחין בין כיווני התאורה השונים - היכולת להבחין בין מספר כיוונים נותנת להם מידע שמשפר את יכולת הסיווג, אך הדרך להבחין בין כיווני התאורה השונים לא פורטה בתביעות הבלתי תלויות. 
הפוסקת קבעה כי מאחר שהדרך להבחין בין כיווני התאורה השונים לא פורטה בתביעות הבלתי תלויות הרי שאין חידוש באמצאה המבוקשת לעומת הסופרויז'ן. 
 
בית המשפט פסק כי אין בעדות ספיר הודאה מפורשת כפי שהסיקה הפוסקת, ביחס לזהות שתי ההמצאות. 
 

דרישת החידוש: בחינת כלל הפטנט לרבות שרטוטים

עוד ציינה הפוסקת בהחלטתה כי ככל שהשיפור ביכולת סיווג הפגמים נובעת מאלגוריתם משופר של המסווג, הרי שגם אלגוריתם זה לא צוין בתביעות הבלתי תלויות. אולם, לפי החוק והפסיקה את הפירוט ניתן לכלול בתיאור שהוא חלק בלתי נפרד מבקשת הפטנט ומהתשריטים. כך קובע סע' 12 לחוק, שכותרתו "הפירוט": " 12. (א) הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה, עם שרטוטים לפי הצורך, וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה".
 
כך נקבע בפס"ד ב- ע"א 345/87‏ ‎ Hughes Aircraft Company ‎נ' מדינת ישראל, פד"י מד(4) 45: "משמע, היקף ההגנה המשפטית על הפטנט, או - כפי שמקובל לכנות זאת -"תחום המונופולין של הפטנט", צריך להיקבע על-פי המוגדר בתביעות. אולם, לבד מן התביעות כולל הפירוט של הפטנט גם חלק נוסף, הוא תיאור הפטנט. התיאור תפקידו להביא את הרקע לפטנט ולתאר את מהותו, מטרותיו ודרכי ביצועו. התביעות תפקידן להגדיר במדויק ובזהירות את תחום המונופולין. התיאור כולל לעתים גם שרטוטים".  
 
מאחר שהדרך להבחין בין כיווני התאורה השונים, שהיא "דרך הביצוע" כלשון החוק, תוארה בתיאור המובא בהמשך להגדרת הפטנט, ותיאור זה אף מפנה לתשריטים שמובאים לאחריו, הרי שדי בכך שבהגדרת הפטנט צויין עצם הרכיב של "התגובה לתאורה מקו התאורה הראשון מובחנת מהתגובה מקו התאורה השני". 
 
הזדמנות נאותה להתגוננות בפני טענה לביטול פטנט
מעיון בהתנגדות שהגישה המשיבה לפוסקת עולה, שאכן המשיבה לא העלתה בהתנגדותה את הטענה כי סופרויז'ן מהווה פרסום קודם השולל את החידוש שבאמצאה המבוקשת. יש איפוא ממש בטענת המערערת כי בשל כך גם לא התייחסה לטיעון זה בתשובתה להתנגדות. 
 
המשיבה בטיעוניה בערעור דנן לא התייחסה לכך שהטענה בדבר סופרויז'ן כפרסום קודם לא הופיעה בהתנגדותה. כאשר כלל לא הובאו ראיות ע"י המשיבה/המתנגדת לזהות של סופרויז'ן עם האמצאה המבוקשת, ניתן להבין מדוע לא התמודדה המערערת עם טענה זאת.
 
מאחר שבנסיבות אלה, ניתן לומר שלא ניתן למערערת מלוא יומה בערכאה קמא, מן הדין להחזיר את הדיון בעניין זה לערכאה קמא, על מנת לאפשר למערערת לנסות להפריך את הטענה ש-"אין כל הבדל" בין האמצאה הנתבעת בתביעה מס' 1 לבין מערכת סופרויז'ן. 
 

דרישת החידוש: רכיבים ברורים מאליהם

לעניין פרסום פטנט 81450, הפוסקת קבעה כי יש בפטנט קודם של המשיבה, פטנט 450, משום פרסום קודם ששולל את החידוש שבאמצאה המבוקשת. הפוסקת קבעה כי אומנם אין בתביעת פטנט 450 את שני הרכיבים שקיימים באמצאה המבוקשת. אולם הפוסקת קבעה, כי למרות שרכיבים אלו לא צוינו בתביעת הפטנט הקודם, "הם בהכרח קיימים בו".
 
לעניין זה פסק בית המשפט כי שלפי סע' 4 לחוק, יש להראות שבעל מקצוע סביר היה מסיק רכיב אינהרנטי זה מפטנט 450 ומסיק את חשיבותו לשיפור זיהוי וסיווג הפגמים, ומייצר את האמצאה כך שתכלול רכיב זה. לא הובהר די מדוע וכיצד בעל מקצוע סביר היה בהכרח מסיק את אפשרות כי הרכיבים "בהכרח קיימים בו". קביעה זו היא עניין שבמומחיות שאיננה בידיעתו השיפוטית של רשם הפטנטים, והיא לא הוכחה מהראיות שהוגשו בתיק. שנית, המשיבה עצמה לא העלתה טענה זאת, וממילא לא הוכיחה אותה, לא באמצעות ניסוי או חוו"ד מומחה ולא בדרך אחרת. 
 
לא ניתן לשלול את ההיגיון שבטענת המערערת כי מאחר שלא מוזכרים בהגדרת פטנט 450 שני הרכיבים הנ"ל שנמצאים בהגדרת הפטנט המבוקש, יש להסיק מכך כי רכיבים אלו אינם רלוונטיים לפטנט 450. ליתר דיוק ניתן לומר כי הם אינם חיוניים לחידוש שבפטנט 450. אכן, רק מקריאת פטנט 450 ספק אם בעל מקצוע סביר היה יודע לייצר את האמצאה המבוקשת, מאחר ששני הרכיבים הנ"ל שחיוניים להגדרת האמצאה המבוקשת אינם נמצאים במסמכי בקשת פטנט 450. לפיכך לא מוכח כי מתקיים בתביעת פטנט 450 פרסום קודם לפי סע' 4(1) לחוק- "על ידי תיאור, בכתב ... באופן שבעל  מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור".
 
אולם לא זו בלבד שלא בהכרח מתקיים בענייננו פרסום קודם במסמכי פטנט 450 (לפי סע' 4(1) לחוק- "תיאור"), אלא גם בהצגת פטנט 450 לא הוכח כי מתקיים פרסום קודם, באופן המוגדר בסע' 4(2) לחוק – "על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו". זאת משום שהפוסקת קבעה קביעה מדעית-טכנולוגית כי שני הרכיבים הנ"ל בהכרח קיימים בפועל במוצר של פטנט 450, כך שבעל מקצוע סביר שיתבונן במוצר של פטנט 450 יראה מאפיינים חשובים אלו ויבצע מתוכם את הפטנט, אולם קביעה זו היא עניין שבמומחיות שלא הוכחה לפני הפוסקת ע"י ניסוי או חוו"ד מומחה. 
 

30 בדצמבר, 2015,

0 תגובות

מבחן המראה לצורך השוואה בין סימני מסחר

מבחן המראה לצורך השוואה בין סימני מסחר
ערעור הוגש על ידי חברת Sony כנגד חברת Leapfrog, הערעור נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני כבוד השופטת יהודית שיצר. ביום 2.11.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: ערעור על החלטת כב' סגנית רשם הפטנטים ז'קלין ברכה (להלן: "הפוסקת") מיום 10.8.2014 (להלן: "ההחלטה"). בהחלטתה דחתה הפוסקת את התנגדות המערערת לסימן המעוצב שהגישה לרישום המשיבה.
 
המשיבה הגישה בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב לגבי מכשירי שמע ואביזריהם השונים הנכללים בסוג 9 הכולל את המילה SONICGEAR.
 
בקשת המשיבה קובלה ופרסמה להתנגדויות הציבור ביומן סימני המסחר. 
 
המערערת הגישה את התנגדותה לרישום הסימן המעוצב של המשיבה, בשך דמיון מטעה לסימניה השונים המכילים את המילה SONY-. 
ראוי לציין כי סימן אחר - הסימן הלא מעוצב של המשיבה - המילה SONICGEAR - נרשם ללא כל התנגדות. 
 
ביום 10.8.2014 נתנה הפוסקת את החלטתה הדוחה את התנגדות המערערת לסימן המעוצב של המשיבה. הפוסקת הפעילה את מבחני הפסיקה לצורך בחינת הדמיון המטעה, וקבעה כי מבחינה חזותית ופונטית הסימנים שונים. עוד ציינה כי למרות שקיימת חפיפה בין שתי החברות מבחינת קהל הלקוחות וסוג הסחורות, הרי שמבחן יתר נסיבות העניין ומבחן השכל הישר מובילים אל המסקנה כי אין דמיון מטעה בין הסימנים, ולפיכך יש לדחות את התנגדות המערערת. 
 
לפיכך הגישה המערערת את הערעור דנן כנגד החלטת הפוסקת.
 
תוצאות הערעור: ההתנגדות מתקבלת. נקפסק גי הסימן לא יתקבל לרישום בשל חשש להטעייה בין הסימנים. בנוסף נפסק כי המשיבה תישא בהוצאות הערעור וכן בשכ"ט ב"כ המערער בסך 25,000 ₪. 
יוער כי על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שנדחתה על ידי השופט א. רובינשטיין.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

חשש להטעיה בין סימני מסחר

לפי סע' 11(9) לפקודה יש לפסול סימן לרישום כאשר הוא דומה לסימן רשום אחר "עד כדי שיש בו להטעות". נפסק כי לצורך הכרעה בשאלת הדמיון המטעה יש להחיל את "המבחן המשולש" המורכב מ: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות, ערוצי השיווק וחוג הלקוחות, ומבחן יתר נסיבות העניין, כאשר למבחן המשולש מצטרף גם מבחן השכל הישר.
 
עוד נפסק כי מבחן המראה והצליל הוא המבחן העיקרי מבין השלושה וכי "...יש ליתן משקל לרושם הראשוני שנוצר בעת השואת הסימנים תוך מתן דגש לכך שזיכרונו של הצרכן הממוצע אינו מושלם" (רע"א 5454/02 טעם טבע 1988 טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה, פד"י נ"ז(2) 438, 452). 
 
הפוסקת כאמור קבעה כי אומנם יש חפיפה במבחן קהל הלקוחות וסוג הסחורות, אך בשל השוני מבחינת המראה והצליל, ובצירוף מבחן השכל הישר ויתר נסיבות העניין קבעה כי אין דמיון מטעה. אולם, לאחר בחינת טענות הצדדים והשוואת הסימנים, בית המשפט הגיע למסקנה שמבחן המראה והצליל, בשילוב עם מבחני השכל הישר ויתר נסיבות העניין, דווקא מוביל למסקנה שקיים דמיון מטעה בין הסימנים. 
 

מבחן המראה

נפסק כי כאשר מתבוננים בסימן המבוקש, נוכחים לדעת שהקטע היחיד הקריא בסימן זה הוא המילה SONI, והמשך הסימן המבוקש הוא סימונים בלתי קריאים המורכבים מסימנים שונים שרק האות האחרונה שבהם - האות R - היא האות היחידה הברורה. התוצאה המתקבלת היא שהמילה היחידה הקריאה שנותרה היא המילה SONI, אשר דומה, מבחינת מבחן המראה, עד כדי להטעות לסימן המערערת – SONY. כתוצאה מכך עולה שגם מבחן הצליל מוביל למסקנה שקיים דמיון מטעה בין SONI ל - SONY, שכן הפונטיקה של שתי המילים זהה לחלוטין.  
 
בנוסף נפסק כי גם אם התחילית SONI פתוחה לשימוש הציבור כטענת המשיבה, הרי שבקונסטלציה הייחודית שנוצרה, התחילית SONI היא לא רק תחילית אלא היא כל הסימן הקריא שנותר. בשל ההטעיה נראה כאילו ההמשך הוא קישוט נלווה ולא המשך שם החברה. אי לכך נוצר הדמיון המטעה בין הסימן המבוקש ל – SONY. 
 

מבחן המראה: חשש להטעיה 

המשיבה טענה כי מאז שנת 2008 הצדדים עושים שימוש מקביל בסימניהם, הסימן המבוקש לצד סימני המערערת, והדבר לא גרם לבלבול או הטעיה. אולם המשיבה לא הוכיחה כי השימוש המקביל שנעשה בשני הסימנים של הצדדים מאז שנת 2008 לא גרם אכן לבלבול. גם אם המשיבה הוכיחה שימוש מסיבי בסימן המבוקש בארץ ובעולם שנים רבות, היא לא ערכה סקר בקרב כלל צרכניה שרכשו את מוצריה האם הם מאמינים שיש בביתם מוצרים של המערערת או מוצרים של המשיבה.
 
נפסק כי אפשר לקרוא את הסימן המבוקש גם כ- SONI EAR, או כ- SONI CEAR, או SONI R. נפסק כי לא צריך להוכיח הטעיה בפועל ודי בחשש להטעיה (ראו: ע"א 9070/10 טלי דדון -יפרח נ' א.ת סנאפ בע"מ (לא פורסם, [פורסם בנבו] מיום 12.3.2012), סע' 11 לפסה"ד), וחשש זה אכן עולה מהאפשרויות השונות הנ"ל שבהן ניתן לקרוא את הסימן המבוקש.
 

מבחן המראה: משקל גדול למילה הראשונה בסימן

לא זו אף זו, נפסק כי בסימן מסחר בעל יותר ממילה אחת יש משקל רב יותר למילה הראשונה דווקא.
 
לפיכך הוספת המילה המעורפלת GEAR שאינה ניתנת לפענוח עפ"י מראה עין, למילה SONIC , שגם בה האות האחרונה C  איננה ברורה לקריאה בשל היבלעותה הציורית באות G , אין בה כדי למנוע את חשש ההטעיה. 
 
מבחן המראה: סימן לא מעוצב וסימן מעוצב
בית המשפט סבר כי הסימן המעוצב אף מטעה יותר מהסימן הלא מעוצב שנרשם ופסק כי: "לא זו אף זו, המשיבה לא ביקשה את אחת הווריאציות של הסימן הרשום הלא מעוצב שאושר ללא התנגדות – SONICGEAR. היא ייצרה וריאציה חדשה, שיש בה חשש הטעיה, שכן האותיות C ו – G נבלעות זו בזו באופן שכלל לא ברור שהן בכלל אותיות כלשהן, שיש להן צליל". 
 
דווקא העובדה שאישרו למשיבה לרשום את סימנה הלא מעוצב (SONICGEAR), מוכיח כי לא נתנו למערערת מונופול גורף מדי על סימנה, ואילו בחרה בסימן מעוצב שניתן לקרוא בו בבירור את שמה הנכון, לא היה נוצר חשש להטעיה.

 

29 בדצמבר, 2015,

0 תגובות

דמיון מטעה בין סימני מסחר

דמיון מטעה בין סימני מסחר
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת י' שיצר) מיום 2.11.15 בבעש"א 24869-09-14 [פורסם בנבו] בו התקבל ערעור המשיבה על החלטת רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (סגנית הרשם ז' ברכה) מיום 10.8.14. הפרשה עניינה רישום סימן מסחר וטענת חשש להטעיה.  
 
בקשת רשות ערעור הוגשה על ידי LEAPFROG DISTRIBUTION PTE LTD כנגד SONY CORPORATION. ההליך נדון בבית המשפט העליון, בפני כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין. ביום 23.12.2015 ניתנה ההחלטה בתיק. 
 

ההליכים בפני רשם סימני המסחר:

המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן המסחר המעוצב ('SONICGEAR'). המשיבה הגישה התנגדות לרישום הסימן, בטענה כי קיים דמיון פונטי וויזואלי בין הסימן האמור לסימן הבית'SONY'  שבבעלותה. המשיבה טענה כי קישור בין מוצרי המבקשת ובין מוצריה שלה יפגע במוניטין שרכשה לאורך השנים, בפרט נוכח העובדה שקיימת חפיפה בסחורות ובקהל היעד של המוצרים; כי המבקשת מנסה להיבנות ממוניטין זה בחוסר תום לב; וכי רישום הסימן נוגד את תקנת הציבור.
 
ביום 10.8.15 לאחר שנבחנו טענות הצדדים בנושא, נדחתה התנגדות המשיבה לרישום סימן המסחר. סגנית רשם הפטנטים בחנה את עילות ההתנגדות שהעלתה המשיבה בהתאם לסעיפים 11(9); 11(13) לפקודת סימני המסחר  על מנת להכריע האם רישום הסימן החדש מעורר חשש להטעיה. שאלה זו נבחנה בהתאם למבחנים המוגדרים בפסיקה ובראשם "המבחן המשולש", הבודק את מראה הסימנים וצלילם; קהל הלקוחות וסוג הסחורות; ויתר נסיבות העניין והשכל הישר.
 
המשיבה ערערה על החלטת רשם הפטנטים לבית המשפט המחוזי.
 

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

ביום 2.11.15 קבל בית המשפט המחוזי את ערעור המשיבה על החלטת רשם הפטנטים. בית המשפט יישם גם הוא את המבחן המשולש כדי לקבוע היש ממש בטענת המשיבה להטעיה, ולאחר בחינת טענות הצדדים והשוואת הסימנים, מצא כי התמקדות במבחן המראה והצליל בשילוב עם מבחן השכל הישר ויתר נסיבות העניין, מובילה למסקנה כי אכן קיים דמיון מטעה בין הסימנים, ועל כן אין לאשר את הרישום. 
 
על פסק דין זה הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
 
תוצאות ההליך: בקשת רשות הערעור נדחית.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

רשות ערעור בגלגול שלישי

הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. נפסק כי אין זה המקרה שלפנינו,  וקשה להלום את טענת המבקשת כי בחינת הסימן למרכיביו מצדיקה גלגול שלישי. עסקינן ביישומה של הלכה – המבחן המשולש אליו נידרש.
 

מטרת סימן המסחר

סימני מסחר הם הדרך להבטיח זיהוים וייחודם של מוצריהם של אדם או חברה פלונית, לעומת מוצריהם של אדם או חברה אלמונית, והמטרה הבסיסית ברישומם, היא מניעת הטעייה. פקודת סימני המסחר, מאזנת בין היתר, בין אינטרס ציבורי זה, ובין עקרונות השוק החופשי כמו גם הזכות לחופש העיסוק (וראו עניין דנציגר בפסקה 15). 
 

סימן מסחר מטעה לא כשיר לרישום

סעיף 11 לפקודה, קובע מקרים בהם לא יהא סימן כשר לרישום, ביניהם:
 
"11 (9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;
(13) סימן שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן היטב או לגבי טובין מאותו הגדר;
(14) סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש."
 
כך, סימן לא יהא כשר לרישום אם דומה הוא לסימן רשום באופן שיש בו כדי להטעות. 
 

המבחן המשולש

כדי להכריע האם מקרה פלוני נכנס בגדר העילות הללו, קבעה הפסיקה משכבר הימים בעניין פרו-פרו הנזכר את המבחן שנהוג לכנותו "המבחן המשולש", בגדרו נבחנת מידת הדמיון של הסימנים במראה ובצליל; מידת החפיפה בקהל הלקוחות ובסוג הסחורות; וכן מובאות בחשבון יתר נסיבות העניין, ועמן גם השכל הישר שאין להדירו מכל הכרעה. מבחנים אלה אינם בהכרח מצטברים, וכדי לקבוע האם סימן כשר לרישום יש לשקללם תוך בחינת כל מקרה לגופו. הבכורה ניתנת, על פי הפסיקה, למבחן הראשון של המראה והצליל שהוא המבחן המרכזי.
 

הקשר הנדרש בין הסחורות

בענייננו, בחנו סגנית רשם הפטנטים ובית המשפט המחוזי את סימני המסחר ומידת הדמיון ביניהם, כדי להגיע להכרעה האם הסימן המבוקש לרישום עלול להוביל להטעיית ציבור הצרכנים. הם הגיעו אמנם לתוצאות סותרות, אולם כבר נפסק בעבר כי "די במצב זה של 'תהיה' שמא יש איזה קשר בין הסחורות המסומנות בשני הסימונים כדי לפסול את הסימן השני". 
 

אופן ההשוואה בהתאם למבחן המשולש

כאמור, טענת המבקשת היא כי השאלה העקרונית המתעוררת בענייננו היא האם השוואה בין סימני מסחר צריכה להיעשות בשלמותם או בחלוקה למרכיביהם. סוגיה זו נדונה זה מכבר, ומכל מקום פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו מתעלם מן הצורך לבחון את הסימן בכללותו. כך, דווקא נוכח בחינת הסימן בכללותו קבע בית המשפט בפסקה 6 לפסק הדין כי: "המשיבה לא הוכיחה את טענתה כי צרכן סביר יקרא את סימנה המעוצב כפי שהוא קורא את סימנה הלא מעוצב-SONICGEAR. אפשר לקרוא את הסימן המבוקש גם כ-SONI EAR  או כ-SONI CEAR או SONIR". 
 
בית המשפט העליון אוסיף כי מי שבקיאותו בלע"ז אינה גדולה ויתקשה להבחין בין SONI ל-SONY; ועסקינן בהבחנה זו, ולא בתחילית SON בלבד. בנסיבות דנן, הן בהפרדה מן החלק ה"קריא בקושי" שלאחר תחילית הסימן המעוצב, והן בהבלטה (לעומת הסימן הלא מעוצב) נוצר החשש להטעיה.
ועוד, נפסק כי אין בקביעתו של בית המשפט המחוזי כדי להעניק מונופול גורף על המילה SONI למשיבה. בית המשפט היה ער לחשש מיצירת מונופול שכזה ונתן דעתו לנושא בקבעו: 
"המשיבה הביאה בטיעוניה פסיקה האומרת כי יש להיזהר מלהעניק מונופול גורף מדי לבעל הסימן המסחרי. אולם דווקא העובדה שאישרו למשיבה לרשום את סימנה הלא מעוצב (SONICGEAR), מוכיח כי לא נתנו למערערת מונופול גורף מדי על סימנה, ואילו בחרה בסימן מעוצב שניתן לקרוא בו בבירור את שמה הנכון, לא היה נוצר חשש להטעיה." (פסקה 6).
 
בית המשפט העליון קיבל דברים אלו כנתינתם, וקבע כי בכך צימצם בית המשפט קמא את חשש המונופול. 
 

22 בדצמבר, 2015,

0 תגובות

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר

המבקשת 1, אנטיפוד השקעות בע"מ והמבקש 2, איל אליפז, הגישו בקשות לרישום סימני מסחר. בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים נדון הליך תחרות בין שתי הבקשות. ביום 8.10.2015 ניתנה ההחלטה בתיק
 
העובדות: שתי בקשות לרישום סימני מסחר. המבקשת 1, אנטיפוד השקעות בע"מ הגישה את בקשה מספר 260143 לרשום סימן המסחר "יקב עדן" ביום 22.10.2013 בגין משקאות אלכוהוליים בסוג 33. 
 
ביום 31.07.2014 הוגשה בקשתו של מר איל אליפז, המבקש 2, בקשה מספר 267215 לרשום סימן מסחר בשם "עדן" בגין משקאות אלכוהוליים בסוג 33.
 
מחלקת סימני המסחר סברה כי הסימנים דומים עד כדי להטעות ולפיכך הפעילה בין שתי הבקשות הליכי תחרות על פי סעיף 29 לפקודת סימני מסחר ומכאן הליך זה.
 
תוצאות ההליך: נפסק כי בחינתה של בקשה לרישום סימן מסחר מספר 267215 "עדן" של אליפז תימשך. בקשה 260143 תסורב. 
 
בנוסף נפסק כי אנטיפוד תישא בהוצאות אליפז בגין הליך זה בסך של 9,000 ₪ כולל מע"מ.  
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר

סעיף 29(א) לפקודה קובע כדלהלן:
"הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין, והבקשה המאוחרת הוגשה לפי שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו."
 
המבחנים לקביעת בכורתו של סימן אחד על פני רעהו בהליך כגון דא הינם שלושה: 
1. מועדי הגשת הבקשות לרישום; 
2. מידת השימוש שעשה כל צד בסימן המבוקש על ידיו עד להגשת הבקשה וממועד הגשת הבקשה; 
3. תום הלב של כל אחד מהמבקשים בבחירת סימנו.
 

מבחן א: מועד הגשת הבקשות

אנטיפוד הגישה את בקשתה לרישום סימן מסחר באוקטובר 2013 מספר חודשים משמעותי לפני הגשת הבקשה על ידי אליפז. 
 
עם זאת, מועד הגשת הבקשות הינו המבחן המשמעותי פחות מבין המבחנים שבפסיקה. נפסק כי מועד הגשת הבקשות לרישום יכול להוות לעתים אינדיקציה לעניין היקף השימוש בסימנים. ואולם מעדותו של אליפז הובהר כי כלל לא היה מודע לחשיבות רישום סימן המסחר ועל כן לא פעל לרישומו עד אשר נתקל בבקבוק הנושא את הסימן שמיוצר על ידי אנטיפוד.
 
לפיכך נפסק כי רק אם ייקבע כי ביתר המבחנים כפות המאזניים מעויינות, יקבע מבחן הגשת הבקשות. 
 

מבחן ב: תום הלב 

מבחן תום הלב המיושם בהליכים כגון דא הינו תום הלב בבחירת הסימן ובשימוש בו. במלים אחרות, אם בחר מבקש בסימנו שלא מתוך רצון להיבנות מן המוניטין של מתחרהו ואם גם בהמשך השימוש בסימן לא ניסה לייחס לעצמו מוניטין לא לו, הרי שניתן לקבוע כי עמד במבחן זה. 
 
נפסק כי בענייננו לא ניתן לקבוע כי צד זה או אחר ניסה להיבנות מן המוניטין של הצד שכנגד. יתרה מכך, לאור העובדה שהיין של אנטיפוד שווק רק מסף שנת 2013 לא ניתן לסבור כי אליפז ביקש להיבנות מן המוניטין של אנטיפוד. מר אליפז העיד כי הגיש את הבקשה לרישום הסימן רק לאחר שהתוודע ליין של אנטיפוד. 
 
מן הצד השני, לא הוכח כי בשעה שבחר מר מרציאנו, מנהל אנטיפוד, בסימן עדן, הכיר את היינות של אליפז.
על כן נפסק כי שני הצדדים בחרו בסימניהם בתום לב ועשו בהם שימוש בתום לב. 
 

מבחן ג: היקפי השימוש בסימנים

סגנית הרשמת דחתה את טענת בא כוחו של אליפז ביקש להחיל בענייננו את "מאזן הנזקים" לפיו הנזק הכלכלי שייגרם לאליפז אם בקשתה של אנטיפוד תגבר יהיה רב ביותר משום שזהו סימנו היחידי אותו טיפח ובו השקיע החל משנת 2007. נפסק כי המבחנים לעניין העדפתו של מבקש רישום סימן מסחר על פני מבקש מתחרה קבועים הם בפסיקה זה זמן וסגנית הרשם לא סברה כי בסמכותה לשנותם כעת. אמנם התוכן שנוצק לתוך המבחנים משתנה עם שינוי העתים ונסיבות המקרה הספציפי ואולם המבחנים עומדים. 
 
היקף השימוש שהוכיחה אנטיפוד בסימן המבוקש הינו רב. על פי החשבוניות שהוגשו מכרה אנטיפוד בקבוקי יין הנושאים את הסימן Eden בשנים 2014 – 2015 בהיקף של מאות אלפי שקלים. אין מחלוקת כי לא היו מכירות תחת המותג אלא לאחר שסופקו לאנטיפוד התוויות של הבקבוקים על ידי הדפוס ממנו הוזמנו. 
 
עם זאת, עיקר המכירות שהוכחו אינן בישראל אלא בארצות הברית, בצרפת ובסין. מעידות על כך התוויות הנושאות את שמות היבואנים בארצות הברית ובצרפת. התוויות כתובות כולן אנגלית או צרפתית וזאת למעט שורה או שתיים בעברית. יש בכל אלה כדי להעיד כי הבקבוקים נועדו לשיווק בעיקר בחו"ל. 
 
נפסק כי אף אם יש לקחת לעתים בחשבון שימוש שנעשה בסימן מחוץ לישראל, למשל, כאשר עסקינן בסימן מוכר היטב המוגש לרישום בישראל, הרי שבהפעלת מבחן השימוש במסגרת הליכי תחרות יש לבחון את מידת השימוש בסימן בישראל. הדבר נובע מכך שזכויות בסימן מסחר רשום הינן טריטוריאליות ועל כן גם כשירות הרישום של הסימן תיבחן ביחס לאותה מדינה. 
 
לסיכום, נפסק כי אליפז הוכיח כי עשה שימוש מתמשך בסימן המבוקש לרישום משנת 2007, עת הוקם היקב, ועד היום. שימוש זה היה בתחילה מועט, אולם עם השנים רכש היין מוניטין. לעומתו, אנטיפוד עשתה שימוש בסימן החל מסוף שנת 2013 בלבד. בחלק מהיינות נעשה שימוש בסימן Eden ובחלק אחר בסימן המבוקש לרישום Eden Winery. מיעוט בלבד של היין שווק בישראל, לא נעשה כל קידום מכירות או פרסום לסימן.
 
בנסיבות אלה נפסק כי ידו של אליפז על העליונה במבחן זה. 
 

כשירות של סימנים לרישום במסגרת הליך תחרות

לבסוף טוענת אנטיפוד כי הסימן "עדן" הינו סימן מסחר מתאר ביחס ליינות ועל כן אין להקנות בו שימוש ייחודי לגורם כלשהו. 
 
סגנית הרשם אזכרה את הפסיקה בעניין זה וקבעה כי כבר הוכרע בעניין ע"א 8778/04 מחלבות יוטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 25.12.2006) כי -  
"בגדרי ההליך לפי סעיף 29 לפקודה קיימת הסמכות לדון בשאלה המקדימה שעניינה כשירותם של הסימנים לרישום. לפיכך בחן הפוסק את השאלה האם הסימנים נושאים אופי מבחין, קרי האם יש בסימנים "כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין טובין של אחרים" (סעיף 8 לפקודה)." 
 
ואולם סגנית הרשם לא סברה כי הכרעה זו מתבקשת בענייננו וקבעה כי: מבלי להכריע בעניין זה נראה כי הסימן "עדן" ביחס ליינות אינו משולל אופי מבחין כלשהו. זאת ועוד, לא הייתה לצדדים הזדמנות נאותה להוכיח כי הסימן הינו כה מתאר עד כי אינו יכול לרכוש אופי מבחין או כי לא רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש. 
 

רישום מקביל - סעיף 30 לפקודה

אנטיפוד טוענת כי בשל השוני בעיצוב הבקבוקים וקהל היעד השונה ניתן לאשר את רישום הסימנים זה לצד אלה. סעיף 30 לפקודה הדן ברישום מקביל קובע כדלקמן:
"(א) ראה הרשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות לדעתו רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או אותו הגדר טובין, על שמם של בעלים אחדים, רשאי הוא להרשות רישום כאמור בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם."
 
תנאי לרישום מקביל של סימני מסחר דומים לגבי אותם טובין הינו כי המבקשים עשו בסימניהם שימוש בתום לב וזאת בתנאי שלא יהיה ברישום המקביל כדי להטעות את הציבור.  
נפסק כי כפי שטען בצדק אליפז, אין לבחון את השימוש שנעשה כעת בסימנים המבוקשים לרישום על פני המוצרים, אלא את הסימנים כפי שנתבקש רישומם. סימני המסחר הוגשו לרישום ללא כל עיצוב. לפיכך מרגע שיירשמו הסימנים ניתן יהיה להשתמש בהם בכל עיצוב וכל צד יהיה רשאי לשנות עיצוב זה במהלך השנים. 
 
נפסק כי הסימנים דומים הם עד כדי להטעות שהרי הרכיב הדומיננטי בסימנים הינו "עדן" והוא המשותף. הרכיב השונה "יקב" הוא רכיב גנרי ואין בו כדי להבחין בין הסימנים. שני הסימנים נועדו לסימון אותם טובין בדיוק (יינות). אמנם צינורות השיווק אינם זהים, אך לא הוכח כי ההבחנה הינה מספקת.
בנסיבות אלה נפסק כי אין מקום להתיר רישום מקביל של הסימנים.
 

21 בדצמבר, 2015,

0 תגובות

תנאים לסירוב בקשת פטנט

תנאים לסירוב בקשת פטנט
הליך חד צדדיה להשגה על החלטת בוחן, ההליך נדון בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים ביום 27.10.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשת פטנט שעניינה בצורות גבישיות של התרכובת הידועה בשם אנאמורלין.
 
הבקשה נבחנה וסורבה בהתאם לתקנה 45 לתקנות הפטנטים. נימוקי הסירוב פורטו בהרחבה במכתבה של הבוחנת. הבוחנת סירבה את הבקשה בהתאם לסעיף 5 לחוק הפטנטים בקובעה כי האמצאה נעדרת התקדמות המצאתית לאור פטנט אמריקאי US6576648  (אשר יכונה להלן: "D1"). עוד הסתמכה הבוחנת הנכבדה בהודעותיה על הליקויים על הספר "Polymorphism in pharmaceutical solids"  (אשר יכונה להלן: "D2").
 
נימוק נוסף לסירוב הבקשה נעוץ בעמדת הבוחנת כי תביעה 1 אינה תמציתית וברורה כנדרש בתקנה 20(א)(3) לתקנות.
 
המבקשת ביקשה להשיג על החלטה זו בפני רשם הפטנים ומכאן הליך זה.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, סירוב קיבול הבקשה עומד על כנו.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

סירוב בקשת פטנט

תקנה 45 קובעת את המסגרת הנורמטיבית לסירוב בקשת פטנט כדלקמן:
"לא השיב המבקש על הודעה על פי תקנה 41, או השיב וקבע הרשם כי אין בתשובה כדי לסלק את הליקויים או שדחה את נימוקי המבקש כאמור בתקנה 44, יסרב הרשם לבקשה ויודיע על כך למבקש."
 
התקנה אינה קובעת את מספר ההתכתבויות המינימאלי ודי בכך שנדחו נימוקי המבקש בתשובתו לליקויים כדי לסרב את הבקשה.
הוראות העבודה של מחלקת הפטנט דנות בסירוב בקשה לפטנט בהוראה הע' – א/23.1 בחינת בקשה לפטנט מהדורה 9 מיום 31.7.2014, בעמ' 23 ומפרטות שני שלבים לסירוב: הודעה לפני סירוב הבקשה ולאחר מכן סירוב הבקשה אם לא היה באחת הדרכים שנקט המבקש כדי לשכנע את הבוחן כי ניתן לקבל את הבקשה. הודעה לפני סירוב מופקת במקרים הבאים:
"1. אם הטיפול בתיק נקלע למבוי סתום או לאחר ארבעה דו"חות בחינה, לפי המוקדם ביניהם, על הבוחן לפעול לסיום הבחינה בתיק. מבוי סתום פירושו, בין היתר, אחד מאלה:
1.1 חזרה למערכת תביעות שכבר נדונה בעבר והועלו נגדה השגות הבוחן;
1.2 העדר תשובה לאחת מן ההשגות המהותיות בדו"ח הבוחן;
1.3 שינוי מערכת התביעות ללא נימוקים, באופן שאינו משכנע את הבוחן כי יש במערכת התביעות החדשה כדי להתגבר על ההשגות."
 
נפסק כי בעניינו מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 1.2. כך למשל, מפרטת הבוחנת בהודעתה לפני סירוב כי מתשובת המבקשת נעדרה התייחסות לליקויים שהעלתה בהודעות הליקויים הקודמות.
 
הליך בחינת הבקשה לפטנט אינו הליך אינסופי ויש להביאו לסיומו תוך זמן סביר. החוק, התקנות והוראות העבודה קובעות אימתי תקובל או תסורב בקשת פטנט והשאלה אם מוצה ההליך אם לאו נתונה לשיקול דעת הבוחן כפי שהוא הותווה בחיקוקים ובהוראות העבודה. 
 
סגנית הרשמת פסקה כי במקרה דנן פעלה הבוחנת כדין בשעה שסירבה לבקשה לאחר 3 תכתובות עם המבקשת וכי ניתנה למבקשת הזדמנות הולמת לטעון כי אין מקום לתקן את הבקשה או לבצע תיקונים כמצוות תקנה 42 לתקנות. 
 

הזכות להשיג על החלטת בוחן

משסורבה הבקשה קמה זכותה של המבקשת להשיג על ההחלטות בפני הרשם. בהתאם לתקנות 49 ו-50 לתקנות רשאי מבקש הפטנט לתקן את הפירוט גם לאחר שסורבה הבקשה וזאת אם ביקש להשמיע טענותיו לאחר סירוב הבקשה. 
 
אכן, בתום הדיון שבפני סגנית הרשם ביקשה המבקשת להגיש סיכום טענות שיהא בו כדי להשיב לשאלות שהועלו במהלך הדיון. במסגרת זו אף הציעה תיקון פירוט. 
 

התקדמות המצאתית

העילה העיקרית לסירוב הבקשה הינה העדר התקדמות המצאתית לאור פרסום D1. טענת המבקשת כפי שהובעה בפניי ובסיכום טענותיה לאחר הדיון היא שההתקדמות ההמצאתית ביצירת הגביש מגולמת ב"שימוש במערכת ממסים מצומצמת וספציפית מאוד".
למרות האמור מופיעים בתיאור שורה של ממסים אותן מתארת המבקשת באותו תיאור ככאלה שיביאו ליצירת הגביש המיוחל. נפסק כי אין ספק ששתי הטענות, דהיינו זו להתקדמות המצאתית בבחירת הממס וזו הכתובה בתיאור לפיה שורה של ממסים ניתנים לשימוש, אינן מתיישבות זו עם זו. 
 
בסיכום הטענות שלאחר הדיון מציעה המבקשת למחוק מן הפירוט את אותם ממסים שצוינו בו אשר בדיעבד התברר שאינם יעילים לגיבוש הפולימורפים הנתבעים. לטענת המבקשת אין במחיקה שינוי מהותי המחייב ליתן לבקשה תאריך חדש בהתאם לסעיף 23 לחוק. 
 
סעיף 5 לחוק קובע כי התקדמות המצאתית הינה כזו "שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."
 
לעניין זה נפסק כי לא ניתן לטעון כי בעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש דווקא מלח משום שבפרסום הקודם הצליחו הממציאים לגבש מלח ועל כן יש בגיבוש הבסיס החופשי משום התקדמות המצאתית ומאידך לטעון כי היה מנסה לגבש דווקא מלח משום שבפרסום הקודם לא הצליחו לגבש מלח. מכאן נפסק כי ניתן להסיק מטענת המבקשת לפיה לא הצליחה לגבש את המלח כי סביר שבעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש דווקא את הבסיס החופשי, כפי שעשתה המבקשת בהליך זה.
על כן נפסק שלא ניתן לקבל את טענת המבקשת כי יש בגיבוש הבסיס החופשי משום התקדמות המצאתית.
 
טענתה הנוספת של המבקשת הינה כי בבחירה של הממס מתנול מתוך כלל הממסים האפשריים יש התקדמות המצאתית. טענה זו של המבקשת סותרת את האמור בבקשתה כי ניתן לבחור שורה של ממסים מסוגים שונים. 
על כן סגנית הרשם דחתה את טענת המבקשת כי יש בבחירת הממס התקדמות המצאתית.
 

בהירות התביעות

בהודעת הסירוב ואף בהודעות הליקויים העלתה הבוחנת הנכבדה ליקויי של אי בהירות התביעות לאור הגדרת הגביש באמצעות חלק בלבד מנקודות השיא שתועדו באנליזת XRPD היכולות להתאים הן לגביש המונוהידראט והן לגביש הדיהידראט.  עוד טענה הבוחנת הנכבדה כי אין זה סביר כי לשני הגבישים תהיה כמות שונה של מים ונקודות שיא זהות. 
 
נפסק כי מבקשת הפטנט לא נתנה מענה לאי התאמה זו בין הנתונים השונים שבבקשת הפטנט. ייתכן שהבלבול נובע מקושי לאפיין באופן מדויק את הגבישים שהתקבלו אשר תוארו בבקשת הפטנט. אך קושי זה יקשה אף על המתחרה הפוטנציאלי לקבוע האם בידיו גביש מתחרה המפר את התביעות אם לאו. אי בהירות בגבולות ההגנה הניתנת לפי הפטנט אינו דבר רצוי ואף מהווה ליקוי כאמור בתקנות 20(א)(3) ו-41(8) לתקנות הפטנטים. 
 
לפיכך נפסק כי גם בהיבט זה לוקה האמצאה באי כשירות. 
 

16 בדצמבר, 2015,

0 תגובות

התקדמות המצאתית והפירוט הנדרש במסגרת פטנט

התקדמות המצאתית והפירוט הנדרש במסגרת פטנט
המבקשים רמי דותן וטל פטל הגישו בקשת הפטנט אשר סורבה על ידי הבוחן.  המבקשים מבקשים להשיג על סירוב זה. ההשגה נדונה בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 30.8.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
 העובדות: המבקשים הגישו בקשת הפטנט ששמה "שיטה (ו)מערכת להפקת מסמך", עניינה של האמצאה בשיטה ומערכת להפקת ספר מחזור הכולל תמונות וטקסטים המתאימים להם. 
 
בהודעת הליקויים הראשונה נמצא כי הבקשה אינה כשירה לפטנט בהתאם להוראות סעיף 3 בחוק הפטנטים, מאחר והאמצאה עוסקת במהותה בשיטה אדמיניסטרטיבית ואינה טכנית. כמו כן, סבר הבוחן כי פירוט הבקשה לוקה בחסר ואינו עומד בדרישת סעיף 12(א) לחוק. לבסוף נמצא כי האמצאה אינה חדשה ואין בה התקדמות המצאתית נוכח פרסום קודם WO2006063327 (להלן: "D1") "שיטה להפקת ספרי מחזור" ופרסום US2002/0055955 (להלן: "D2").
 
המבקשים ביקשו להשיג על החלטה זו בפני רשם הפטנטים ומכאן הליך זה.
 
תוצאות ההליך: ההשגה נדחתה. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

התקדמות המצאתית

בכדי שאמצאה תהיה כשירת פטנט כקבוע בסעיף 3 לחוק, עליה לקיים, בין היתר, את דרישות החידוש וההתקדמות ההמצאתית. מוסכם כי האמצאה הינה חדשה ועל כן המחלוקת מתמקדת בשאלת ההתקדמות ההמצאתית, כפי שזו מוגדרת בסעיף 5 לחוק:
"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."
 
לעניין התנאי הקבוע בסעיף 5, כבר נקבע כי יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום האמצאה וכי לשם בחינה זו, ניתן לצרף פרסומים קודמים יחדיו לתמונה כוללת, בתנאי שצירוף זה יהא מובן מאליו לבעל המקצוע בתחום המדובר קודם למועד הקובע (ראה ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4), (1990) (פורסם בנבו, 2.7.1990) (להלן: "עניין היוז")).
 
בענייננו הוסכם בין הבוחן למבקשים כי כל יסודות האמצאה מתוארות בפרסום D1, למעט תכונת ההסתרה ותכונת החד-חד ערכיות. הבוחן סבר כי בעל מקצוע ממוצע לא יתקשה לשלב שני יסודות נוספים אלה באמצאה המתוארת בפרסום D1, ושהיסודות הינם מוכרים היטב לבעל מקצוע ממוצע. בעיון נוסף בפרסום D1 שערך הבוחן איתר בו את תכונת ההסתרה והפנה אליה בהודעת הסירוב. את תכונת "החד-חד ערכיות" איתר הבוחן בפרסום D2.
 
כפי שהובהר בעניין היוז, פרסום ייחשב ידע קודם הניתן לשילוב עם פרסום אחר לצורך בחינת ההתקדמות ההמצאתית כאשר השילוב מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע. תנאי לכך הוא שהפרסומים עוסקים בתחום האמצאה כך שניתן להניח כי בעל המקצוע הממוצע יהיה מודע להם או שהתחום קשור לבעיה הספציפית בה עוסקת האמצאה  (ראה R. Carl Moy, "Moy's Walker on Patents", 4th ed. 2009, p. 9-48 – 9-50.) 
 
בענייננו נפסק כי פרסום D1 מתאר ותובע מערכת ושיטה ליצירת ספר מחזור בדומה לבקשת הפטנט. האמצאה המתוארת בפרסום D2 עניינה בשיטה להוספת נתונים עבור תמונות במאגר. מכאן שהשילוב בין D1 ל-D2 אינו מפתיע שהרי ספר מחזור כולל תמונות וטקסטים נלווים.  
המבקש 1 לא פירט כיצד מתבצעת באמצאה הנתבעת הבדיקה שתוצאתה חד-חד ערכיות. לפיכך, אין כל סיבה להניח כי אופן הביצוע של יסוד זה שונה מאופן ביצועו בפרסום D2. 
 

הדרישה לפירוט ההמצאה בהתאם לסעיף 12 לחוק הפטנטים

לחלופין, נפסק כי אם שונה אופן הביצוע מן המקובל בתחום, הרי שהפירוט אינו עומד בדרישות סעיף 12 לחוק הקובע כדלקמן:
"(א) הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה, עם שרטוטים לפי הצורך, וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה."
 
מלשון סעיף 12(א) לחוק עולה כי על המבקש לפרט בבקשת הפטנט את דרכי הביצוע של האמצאה כך שבעל מקצוע יוכל לבצעה. קיום הדרישה מבטיח כי בחלוף תקופת תוקף הפטנט יוכל הציבור ליהנות מן הידע אותו חשף בעל הפטנט (ראה ע''א 217/86 מרדכי שכטר נ' אבמץ בע''מ, מד(2) 846, 852).
בהעדר דרכי ביצוע של אמצאה או של יסוד מיסודות האמצאה מתקיים אחת משתיים:
1. או שהאמצאה (או היסוד) אינה ניתנת לביצוע ועל כן אינה עומדת בדרישות סעיף 12 לחוק;
2. או שהאמצאה (או היסוד) ניתנת לביצוע ואולם היא מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע באשר דרכי הביצוע הינן טריוויאליות וידועות (ראה גם בקשת פטנט 156034 (החלטה בהתאם לסעיף 34 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967) Serguei Borisovish Sivovolenko ו-   DIAMCAD N.V (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 25.1.2015), פסקה 61). 
 
בענייננו נפסק כי לא פרט המבקש כיצד מתבצעות פעולות ההסתרה והבדיקה של חד-חד ערכיות. פעולות אלה מתוארות בפרסומים הקודמים. משלא פירטו דרכי הביצוע יש להניח כי הפעולות באמצאה הנתבעת נעשות בדרכים הידועות לבעל המקצוע הממוצע בתחום ועל כן האמצאה נעדרת התקדמות המצאתית. לחלופין, אם אין הן מבתצעות בדרכים המקובלות הללו, הרי שהבקשה נעדרת את הפירוט הנדרש בהתאם לסעיף 12 לחוק. לפי כל אחת מחלופות אלה יש לסרבה.

 

12 באוקטובר, 2015,

0 תגובות

בקשה לרישום סימן מסחר BIO

בקשות לרישום סימן מסחר שהוגשו על ידי חברת מילניום מרקטינג - אינטרטרייד (1999) בע"מ. הבקשות נדונו ברשות הפטנטים וסימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 4.8.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקש הגישה בקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים "Bio" שמספרו 255133 ו- "Bio+" שמספרו 255132, לגבי "כלי בית וכלי מטבח; הנכללים כולם בסוג 21".
                 
הבקשות סורבו על ידי מחלקת סימני מסחר בעילה לפיה: הסימנים נעדרים אופי מבחין כמצוות סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר מאחר ש"מדובר בביטוי מקובל במסחר לתיאור מוצרים סביבתיים", וכי  "אין בהוספת + לסימן כדי להקנות לו אופי מבחין". כמו כן ציינה המחלקה כי בניגוד להוראות סעיף 11(10) לפקודה  "המילה Bio+ נוגעת במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימונן היא נועדה. למשל כלי בית וכלי מטבח סביבתיים".
בעקבות עמידת המחלקה על סירובה, ביקשה המבקשת להשמיע את טענותיה בפניי בהתאם לתקנה 26 לתקנות סימני המסחר.
 
תוצאות ההליך: הבקשות נדחות. נפסק כי הסימנים הם אכן תיאוריים או משבחים ביחס לסחורות אשר לסימונם נועדו. בנוסף נפסק כי לא הוכח שהסימן רכש אופי מבחין המכשיר אותו לרישום בהתאם להוראות סעיף 8(ב) לפקודה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

18 ביוני, 2015,

0 תגובות

הטעיית הציבור ותחרות בלתי הוגנת ברישום סימן מסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי סאר-גו השקעות בע"מ כנגד ENRICO COVERI s.r.l.. ההתנגדות נדונה ברשות הפטנטים, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 27.5.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: התנגדות לרישום סימן המסחר COVERI בסוג 25 בגין דברי הלבשה, הנעלה וכיסויי ראש.
 
המתנגדת טוענת כי היא פועלת מזה כ-15 שנים תחת השם Coveri Kids ו- Coveri Home ומשכך ביססה את המוניטין שלה בקרב קהל הצרכנים בסימנים אלה. המתנגדת טוענת כי הינה בעלת זכות קודמת בסימן מכוח סעיף 24(א1)(2) לפקודת סימני המסחר, למרות שלא רשמה את הסימן קודם לכן. עוד טוענת המתנגדת כי רישום הסימנים המבוקשים יביא לתחרות בלתי הוגנת במסחר וכי יש ברישום הסימנים להביא לכדי הטעיה ופגיעה בתקנת הציבור לפי סעיפים 11(6) ו-11(5) לפקודה. 
 
לחלופין טוענת המתנגדת כי גם אם תידחה התנגדותה יש לאפשר רישום מקביל של סימנה לצד סימני המבקשת וזאת בשל השוני במראה הסימנים וצליליהם. לטענת המתנגדת, יש להגות את סימנה Caveri או קאברי, ואילו את הסימן המבוקש יש להגות Coveri או קוברי. 
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות מתקבלת ללא צו להוצאות. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

19 במאי, 2015,

0 תגובות

רישום מקביל של סימני מסחר

רישום מקביל של סימני מסחר
בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי דורית שמש ואריה שמש. הבקשה נדונה ברשות הפטנטים בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 27.4.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשים הגישו את הבקשה לרישום סימן המסחר "פיצה שמש""PIZZA SHEMESH", שמספרה 246125, לגבי שירותים להספקת מזון ומשקה הכלולים בסוג 43. 
בוחנת סימני המסחר הודיעה למבקשים כי הסימן אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר מאחר ולגבי שירותים מאותו הגדר כבר נרשמו סימנים דומים שמספריהם: 69183 (מטעמי שמש (מעוצב)), 129756 (שמש (מעוצב)), 182114 (שווארמה שמש). 
עוד הודיעה הבוחנת במכתבה כי ככל שיתגברו המבקשים על הליקוי בהתאם לסעיף 11(9) לפקודה, יהא עליהם להגביל את רשימת הסחורות בפרטה ל"פיצריות".
 
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה, הסימן התקבל לרישום בהתאם לסעיף 30 לפקודה וזאת בכפוף להגשת הפרטה המתוקנת בשפה האנגלית תוך 14 ימים. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

20 באפריל, 2015,

0 תגובות

חוסר תום לב ברישום סימן מסחר והעדר שימוש

חוסר תום לב ברישום סימן מסחר והעדר שימוש
בקשה למחיקת סימן מסחר שהוגשה על ידי יורם ששה כנגד בעלת הסימן יהודית מתוק. הבקשה נדונה ברשות הפטנטים בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 25.3.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: ביום 21.5.2007 הגיש מבקש המחיקה בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב (זהה) שמספרו 200455 בסוג 35, לגבי יבוא ושיווק אורז, הסימן נרשם ביום 4.12.2008. ביום 25.4.2010 הגישה בעלת הסימן דכאן בקשה למחיקת הסימן. מבקש המחיקה דכאן לא הגיש כתב טענות וראיות במסגרת הליך המחיקה. בהחלטת הרשם מיום 22.2.2012 נתקבלה בקשת המחיקה והסימן נמחק.
 
לאחר מכן בעלת הסימן רשמה את הסימן נשוא הליך זה, הסימן הרשום קובל ופורסם להתנגדויות הציבור ביום 31.5.2012. ביום 2.5.2013 הגיש מבקש המחיקה בקשה למחיקת הסימן. 
 
מבקש המחיקה טען כי שתיקתו בהליך הקודם נבעה מכך שלא ידע שמתנהל הליך נגדו וכי בעלת הסימן אינה זכאית לבעלות בסימן מאחר ופשטה רגל. עוד טוען מבקש המחיקה כי בעלת הסימן זנחה את סימן הגמלים מאחר ולא נעשה שימוש בסימן במשך מספר שנים וכי מבקש המחיקה לא עשה שימוש בסימן אלא לאחר שנרשם על שמו. כמו כן, לטענת מבקש המחיקה הוא האחראי למוניטין שצבר הצירוף ''אורז גמלים''. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה למחיקת הסימן נדחתה. מבקש המחיקה יישא בהוצאות בעלת הסימן בסך 3,000 ₪ ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 35,000 ₪ בצירוף מע''מ כדין. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

19 באפריל, 2015,

0 תגובות

סימן מסחר על צורת המוצר אייפון 4

סימן מסחר על צורת המוצר אייפון 4
בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת Apple . הבקשה נדונה ברשות הפטנטים, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 19.3.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר דו ממדי על המראה של אייפון 4 בסוג 9. בוחן מחלקת סימני מסחר השיב כי הסימן המבוקש איננו כשיר לרישום לאור הוראות סעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר כיוון שאינו מיועד לשמש לסימון סחורות, אלא הוא דמות הסחורה עצמה. לכך השיבה המבקשת כי המוצר זכה להכרה ולהוקרה בקרב קהל צרכנים בארץ ובעולם, וכן מזוהה עם המבקשת באופן בלעדי. לטענת המבקשת, הסימן נרשם במדינות רבות וביניהן אוסטרליה, ארה"ב, אוקראינה, טורקיה, שוויץ, יפן, צרפת, האיחוד האירופי והונג קונג. באותו מכתב ביקשה המבקשת לבסס רישומו של הסימן המבוקש על סעיף 16 לפקודה ונוכח סימן המסחר הרשום מס' 3,470,983 בארה"ב.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחית.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

7 באפריל, 2015,

0 תגובות

פרסום קודם והעדר חידוש

פרסום קודם והעדר חידוש
התנגדות לבקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת קמטק בע"מ כנגד חברת אורבוטק בע"מ. ההליך נדון ברשות הפטנטים בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 22.2.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: שם האמצאה מושא בקשה הפטנט הינו "מערכת מרובת ערוצים אופטיים לבדיקות", ועניינה בשיטה ובמערכת לבדיקה אופטית ממוכנת של מעגלים חשמליים. על פי הנתבע בבקשת הפטנט ובקצרה השיטה מתבצעת באמצעות צילום המעגל החשמלי או חלק ממנו, יצירת הצגה משופרת על בסיסם, והשוואת הדמות לייצוג סימוכין (רפרנס) בכדי לאתר פגמים בחלק המעגל הנבדק. 
 
המתנגדת טוענת כי האמצאה מושא הבקשה נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. עוד טוענת המתנגדת ששילוב רכיבי ידע זה לכדי האמצאה מושא הבקשה אינו בגדר פטנט קומבינציה כפי שהוגדר בפסיקה. בניגוד לנדרש, כך טענה, תביעות הבקשה אינן כוללות התייחסות לתוצאה חדשה אשר נובעת משילובם של הרכיבים הידועים. 
 
בנוסף נטען שתביעות הבקשה הבלתי תלויות, 1 ו-26, מנוסחות באופן חמדני במטרה להסוות את העובדה שאלה אינן שונות מן הידע כפי שפורסם עד המועד הקובע, ובמיוחד אינן שונות ממערכת הקודמת של המבקשת, Inspire. לטענתה, מסקנה זו עולה בבירור מפרשנות תביעות הבקשה.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחית ללא צו להוצאות.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

6 באפריל, 2015,

0 תגובות

רישום מקביל של סימני מסחר דומים

רישום מקביל של סימני מסחר דומים
חברת יונה אברך בע"מ הגישה בקשה למחיקת סימן המסחר שהוגש על ידי גור אריה סליס ודניאל סליס. ההליך נדון ברשות הפטנטים, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 1.2.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: מבקשת המחיקה הגישה שתי בקשות לרישום סימן  המסחר "Buy the Way" מעוצב ומילולי, שמספריהן 258617 ו-258618, בהתאמה. הבקשות הוגשו בסוגים 35 ו-43. הבקשות הוגשו לאחר שהתברר למבקשת המחיקה כי נרשם בפנקס הסימן המעוצב Buy the Way"" (סימן 202841) בסוג 35 .
 
מבקשת המחיקה הגישה בקשה למחיקת הסימן הרשום. ובטרם הוגשו ראיות הצדדים בהליך הודיעו הצדדים כי הושג ביניהם הסכם לרישום של סימני מבקשת המחיקה לצד הסימן הרשום, תוך הגבלת הפרטות הן של הסימן הרשום והן של סימני המבקשת.
 
הרשמת הורתה לצדדים להגיש טענות וראיות שיהא בהן כדי לשכנע כי לא יהיה ברישום המקביל כדי להטעות.
 
תוצאות ההליך: ההסכם שהוגש לא אושר. נפסק כי לנוכח העדר הראיות מטעם בעלי הסימן, אין לאשר את ההסכם כפי שהוגש. ניתן יהיה לאשר רישום מקביל של הסימנים בתנאים הבאים:
א. פרטת הסימן הרשום תצומצם כדלקמן: שיווק והפצה מקוונים של מוצרים, למעט מוצרי מזון ומשקה, אביזרי רכב, דלק ומוצריו ומוצרי עישון וטבק; הנכללים כולם בסוג 35;
ב. פרטת הסימנים המבוקשים תצומצם כדלקמן: שיווק קמעונאי בחנויות, לרבות חנויות נוחות, כלבו, מרכולים, מינימרקטים וקיוסקים, של מוצרי מזון ומשקה, אביזרי רכב, דלק ומוצריו, מוצרי עישון וטבק; ניהול והפעלה של חנויות אלה; הנכללים כולם בסוג 35. 
 
בנוסף נפסק כי הצדדים יגישו פרטות מתוקנות (באנגלית ובעברית) בהתאם להחלטה זו תוך שבעה ימים. לא תוגשנה פרטות כאמור, ייקבע מועד לשמיעת טענות הצדדים.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

2 באפריל, 2015,

0 תגובות

תנאים לרישום מקביל של סימני מסחר

ערעור שהוגש על ידי חברת BIOSENSORS EUROPE SA כנגד רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר וחברת ביומטריקס בע"מ. הערעור נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת יהודית שיצר. ביום 22.2.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: ערעור על החלטת הפוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים ז'קלין ברכה מיום 23.2.2014. בהחלטתה סירבה הרשמת לאשר רישום מקביל של סימני מסחר דומים של המערערת והמשיבה 2, בהתאם לסע' 30 לפקודת סימני המסחר.
 
המערערת הגישה בקשה בסוג 10 לרישום סימן מסחר של הסימנים biomatrix  ו - biomatrix flex . הבקשה נבחנה קובלה ופורסמה ביומן סימני המסחר להתנגדויות הציבור. המשיבה הגישה בקשה עצמאית משלה לרשום את סימני המסחר biometrix  ו – biometrix (מעוצב), גם בסוג 10. 
המערערת הגישה התנגדות לסימני המשיבה, ובמקביל התנהל בין הצדדים מו"מ. בסופו של יום הושג הסדר בין הצדדים לפיו יבקשו מהרשמת רישום מקביל לפי סע' 30 לפקודה. ביום 24.3.2013 הגישו הצדדים לרשמת בקשה לאשר את ההסכם שהושג ביניהם לשימוש מקביל בסימנים הנ"ל.
 
החלטת סגנית רשם סימני המסחר: ביום 23.2.2014 נתנה הרשמת את ההחלטה מושא הערעור דנן, לפיה היא דוחה את בקשתם המשותפת של הצדדים לרישום מקביל, בשל חשש להטעיית הציבור, לאור הדמיון המטעה שקיים לדעתה בין סימני שתי החברות. לפיכך הגישה המערערת את הערעור דנן, לביטול החלטת הרשמת ולאישור הרישום המקביל שהוסכם בין שתי החברות. 
 
תוצאות ההליך: הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיב 1 בסך 30,000 ₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

26 במרץ, 2015,

0 תגובות

אי קיבול בקשת פטנט לאחר משיכת התנגדות

אי קיבול בקשת פטנט לאחר משיכת התנגדות
הליך חד צדדי ביחס לבקשת פטנט 156034 שהוגשה על ידי חברת Serguei Borisovish Sivovolenko וחברת DIAMCAD N.V (שיטה ומתקן עבור מיקום גוף זר ביהלום). ההליך נדון ברשות הפטנטים, בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 25.1.2015 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשת הפטנט קובלה ופורסמה להתנגדויות. ביום 4.9.2008 הגישה חברת שרין טכנולוגיות בע"מ התנגדות לבקשת הפטנט. ביום 9.12.2013 הגישו הצדדים הודעה משותפת בדבר סיום הליכי ההתנגדות ללא צו להוצאות. 
 
לאחר הסרת ההתנגדות, סגנית הרשם מצאה לנכון להפעיל את סמכותה לפי סעיף 34 לחוק הפטנטים ולא לקבל את בקשת הפטנט לרישום וזאת מטעמים של היעדר חידוש והתקדמות המצאתית וכן לאור אי עמידה של הבקשה בדרישות סעיף 12 לחוק.
בהתאם לתקנה 74(ג) לתקנות ניתנה למבקשים הזדמנות להשמיע טענותיהם. 
 
לטענת המבקשים סמכותו של הרשם כפי שעולה מסעיף 34 לחוק הינה סמכות חריגה ומיוחדת אשר יש להפעילה במקרים יוצאי דופן. לטענת המבקשים, הוראת סעיף 34 לחוק, ככל שמתייחסת לחומר שנתגלה אגב ההתנגדות, אינה מאפשרת לרשם לקיים הליך בחינה מחודש אלא מתייחסת לחומר
חדש, שאינו שנוי במחלוקת, אשר לא עמד בפני הבוחן בזמן בחינת הבקשה וכן אינו מסמיך את הרשם להכריע בהתנגדות כאילו לא הופסקה. 
 
תוצאות ההליך: הפטנט לא יוענק למבקשים. סגנית הרשם לא שוכנע כי אין מקום להשתמש בסמכות הקבועה בסעיף 34 לחוק. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

18 בפברואר, 2015,

0 תגובות

אופן בחינת סימנים בישראל אשר נרשמו בחו"ל במועד קודם

ארבע עשרה בקשות לרישום סימני מסחר מילוליים, שמספריהן 227494,227493,227487,227485,227481,227477,227465,227464,227459,227457,227453,227452,227450,227449 אשר הוגשו על ידי חברת Closed joint-stock company with 100 per cent foreign investments Roust Incorporated וחברת Russian Standard Intellectual Property Holding. התיק נדון, באופן חוזר, ברשות סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 23.12.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימנים המבוקשים בטענה כי אינם בעלי אופי מבחין (כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר); מפאת היות המילה Russian שם גיאוגרפי (בהתאם לסעיף 11(11) לפקודה); תנאי לשימוש במילה Standard הוא מתן היתר ממשרד התעשייה והמסחר לשימוש במילה וזאת בהתאם לסעיפים 13(א) ו-14 לחוק התקנים, תשי"ג-1953. 
 
כנגד חלק מהסימנים נקבע גם כי הם דומים לסימנים רשומים אחרים ועל כן אינם כשירים (בהתאם לסעיף 11(9) לפקודה) – רישום כפול.
 
ההחלטה הראשונה של רשם סימני המסחר: ביום 8.9.2013 ניתנה ההחלטה הראשונה בתיק על ידי סגנית רשם סימני המסחר, בה נקבע כי הבקשות לרישום הסימנים נדחות. הסימנים אינם בעלי אופי מבחין ולא ניתן לבצע רישום כפול ביחס לחלק מהסימנים.
 
ערעור: על ההחלטה הראשונה הוגש ערעור (עש"א 13653-10-13), במהלך דיון שהתקיים בערעור הועלתה הצעה, לפיה יגישו המערערות מסמך ולפיו הבעלות בסימני המסחר המבוקשים ובמספר סימנים רשומים תהיה בידי אישיות משפטית אחת. משהגישו המבקשות מסמכים המעידים לשיטתן על העברת הזכויות הקיימות למבקשת 1 בבקשות לרישום סימני המסחר וכן במספר סימנים רשומים נוספים, לשם המבקשת 2, הוחזר הדיון בבקשות אל רשם סימני המסחר.
 
תוצאות הליך זה: נקבע כי בקשות לרישום סימני מסחר 227464 ו-227465 נדחות (בטענת רישום כפול). בקשות אלו הינן לרישום הסימנים חרף קיומם של סימנים זהים הרשומים בפנקס סימני המסחר על שם המבקשת 2 בשמה הקודם בגין אותן טובין (להלן: "הסימנים הכפולים").
 
בנוסף נפסק כי ככל שתושלם העברת הזכויות בבקשות הסימנים, באופן בו תהא בעלת הזכויות זהה לבעלת הזכויות בסימנים הרשומים בחו"ל על בסיסם הוגשו בקשות אלו, יקובלו סימנים 227494, 227493, 227487, 227485,227481, 227477, 227459, 227457, 227453, 227452, 227450, 227449 לרישום בהתאם לסעיף 16 לפקודה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

16 בפברואר, 2015,

0 תגובות

סימן המציין תכונה מאפיינת או תוצאה של הטובין הוא סימן מתאר

בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת מדיקיור טכנולוגיות בע"מ, הבקשה נדונה ברשות הפטנטים וסימני המסחר, בפני  ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 29.12.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "SCARLESS סקארלס" הוגשה בגין ג'ל להגנה על צלקות, בסוג 5. מחלקת סימני המסחר הודיעה למבקשת כי הסימן אינו כשיר לרישום באשר הוא נעדר אופי מבחין בהתאם לסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב – 1972 ונוגע במישרין למהות או איכות הטובין בהתאם לסעיף 11(10) לפקודה.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחתה. הסימן המבוקש הינו מלה המתארת באופן ישיר, מפורש וחד משמעי אחת מתכונותיו או תכליותיו הספציפיות של המוצר בגינו מבוקש רישומה ולפיכך המדובר בסימן מתאר.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

12 בפברואר, 2015,

0 תגובות

מעמדו של צד שלישי בהליך בחינה

בקשה לסימן מסחר שהוגשה על ידי המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ, הבקשה נדונה ברשות סימני המסחר, בפני  ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 1.12.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשת הגישה בקשה לסימן מסחר מילולי  "חלית? נפצעת?" בסוגים 36 ו-45. בהודעותיה למבקשת סירבה מחלקת סימני המסחר לרשום את הסימן המבוקש בשל היותו חסר אופי מבחין לגבי השירותים המבוקשים כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר וכן מהטעם שהסימן המבוקש נוגע במישרין אל מהות או איכות השירותים שלסימונם הוא נועד, בהתאם לסעיף 11(10) לפקודה.
 
לטענת המבקשת, סימנה רכש אופי מבחין. משלא עלה בידי המבקשת לשכנע את מחלקת סימני המסחר בטענותיה, סורב הסימן לרישום. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה, סגנית הרשמת הורתה על קיבול הסימן לרישום ופרסומו להתנגדויות הציבור.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

23 בנובמבר, 2014,

0 תגובות

אופי מבחין אינהרנטי לסימן מסחר

17 באוגוסט, 2014,

0 תגובות

התנגדות לפטנט – פרשנות הפטנט, חדשנות ותום לב

חברת קמטק הגישה התנגדות כנגד בקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת  אורבוטק. ההתנגדות נדונה ברשות הפטנטים בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 20.7.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי שהתקבל ותוצאותיו שהדיון הוחזר לרשם.
 
העובדות: מבקשת הפטנט הגישה בקשת פטנט שכותרתה: "שיטה ומערכת לבדיקת מכשירים עם מוליכים מיקרוסקופיים בעלי תבניות" ועניינה בשיטה ומערכת הכוללת תאורה שתפקידה לסווג פגמים מהסוגים חתך וגורם זר המצויים על גבי מוליכים מיקרוסקופיים.
 
המתנגדת טוענת כי האמצאה מושא הבקשה נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. לעניין זה טוענת המתנגדת כי האמצאה מבוססת על שימוש בתאורות מסוגים Darkfield ו- Brightfield וכן על רכיבים בסיסיים שהיו ידועים במועד הקובע למטרות להן מיועדת האמצאה. 
 
כמו-כן, טוענת המתנגדת כי המבקשת הפרה את חובת הגילוי שבסעיף 18 לחוק בכך שלא ציינה את פטנט 450 כפרסום קודם הנוגע לבקשתה. עוד טוענת המתנגדת כי על פי תקנה 20(א)(1) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח-1968 (להלן: "התקנות") היה על המבקשת לציין את פטנט 450 במבוא לפירוט והיא נמנעה מלעשות כן. בכך הפרה המבקשת את חובת תום הלב המוטלת עליה.
 
תוצאות ההליך: נפסק כי ההתנגדות מתקבלת במלואה. בנוסף נפסק כי המתנגדת תגיש בקשה מפורטת לפסיקת הוצאותיה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

19 ביוני, 2014,

0 תגובות

הוספת ראיות בהליך התנגדות לפטנט

הוספת ראיות בהליך התנגדות לפטנט
ערעור שהוגש על ידי ענת ומשה גבאי כנגד חברת עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ. הערעור נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת יהודית שיצר. ביום 12.6.2014 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: ערעור חוזר על החלטת סגנית רשם הפטנטים (ז'קלין ברכה) לפיה קיבלה את התנגדות המשיבה לבקשה לרישום פטנט שהגישו המערערים.
 
המערערים הגישו בקשה לרישום פטנט מס' 179840, שמהותו היא מזרון אוורירי לתינוקות שנועד למנוע את אחד הגורמים לתסמונת מוות בעריסה. המשיבה, חברה לייצור מזרונים, שלטענתה משווקת גם מוצרים דומים לפטנט המבוקש, הגישה התנגדות לרישום הפטנט. בין היתר טענה המשיבה שלא הוכחה דרישת ההתקדמות האמצאתית ודרישת היעילות לפי סע' 3 לחוק הפטנטים.
 
החלטת סגנית רשם הפטנטים: נפסק כי הפטנט איננו כשיר לרישום מאחר שלא הוכחה ע"י המערערים דרישת היעילות של הפטנט המבוקש.
 
פסק הדין הראשון של בית משפט המחוזי בערעור: נדחתה בקשת המערערים להגשת ראיות חדשות בערעור ונדחה הערעור, מהטעם שהמערערים לא הרימו את נטל הראיה המוטל עליהם להוכיח את דרישת היעילות לרישום פטנט.
 
פסק הדין בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון: בקשת רשות הערעור התקבלה,  בית המשפט העליון הורה כי התיק יוחזר לבימ"ש המחוזי לבחינה חוזרת של בקשת המערערים להוספת ראיות חדשות בערעור הנוגעות לשאלת היעילות של הפטנט המבוקש על ידם.
 
תוצאות ההליך זה - פסק הדין השני של בית משפט המחוזי בערעור: הערעור מתקבל באופן חלקי, בית המשפט התיר הגשת ראיות חדשות. התיק מוחזר לסגנית רשם הפטנטים על מנת שתבחן את הראיות החדשות של המערערים, לצורך הוכחת דרישת היעילות הנחוצה לשם רישום הפטנט המבוקש, ועל מנת שבהתאם לראיות אלו תינתן החלטה חדשה בעניין בקשת המערערים לרישום הפטנט והתנגדות המשיבה לבקשה זו.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בתיק:
 

16 ביוני, 2014,

0 תגובות

תיקון בקשת פטנט - צמצום היקף התביעות שבפטנט

חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ הגישה התנגדות לבקשת פטנט שהוגשה על ידי חברת ASTELLAS PHARMA INC. ההתנגדות נדונה ברשות הפטנטים, בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 19.5.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: חברת טבע הגישה את התנגדותה למתן פטנט. חלף הגשת כתב טענות מטעמה, הגישה המבקשת בקשה לתיקון פירוט בקשת הפטנט. המתנגדת התנגדה לחלק מן התיקונים המבוקשים. ניתן לסווג את כלל התיקונים שנתבקשו והוגשה לגביהן התנגדות כהוספת תביעות בלתי תלויות. 
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות מתקבלת באופן חלקי. נפסק כי מבקשת התיקון תגיש את תביעותיה המתוקנות על פי ההוראות שנקבעו בהחלטה זו ובהתאם לחוזר רשם 022/2013 – פטנטים. עם חלוף חודש מתום התקופה להגשת התנגדויות הציבור לתיקון הפירוט, רשאית המתנגדת להגיש כתב טענות מתוקן בהליך ההתנגדות.
 
בנוסף, נפסק כי המבקשת תישא בהוצאות המתנגדת בגין בקשה זו לתיקון פירוט בסך 2,000 ₪ ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 20,000 ₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

28 באפריל, 2014,

0 תגובות

סימנים בעלי רכיב מתאר דומה

סימנים בעלי רכיב מתאר דומה
חברת שלהבת מפעל לייצור נרות בע"מ הגישה התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת פולק, שטינברג בע"מ. התיק נדון ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 27.3.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: התנגדות לרישום סימן מסחר "לפידאור" לגבי התקנים ואביזרים למאור, הנכללים כולם בסוג 11. לטענות המתנגדת, הסימן המבוקש מטעה ביחס לסימנה הרשום גם הוא בסוג 11 - "פתילאור" ועל כן לטענתה סימן המבקשת אינו כשיר לרישום מכוח סעיף 11(9) לפקודה בכך שזהה הוא או דומה עד כדי הטעיה לסימנה הרשום. עוד טוענת המתנגדת כי הסימן מטעה את הציבור ומעודדת תחרות בלתי הוגנת לפי סעיפים 11(5) ו- 11(6) לפקודת סימני המסחר.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחית. נפסק כי המתנגד יישא בהוצאות המבקשת בסך 1,500 ₪ ובשכר טרחת עורכי דינה בסך של 17,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

13 באפריל, 2014,

0 תגובות

בחינת הטעייה בין סימנם בתהליך רישום סימן

בחינת הטעייה בין סימנם בתהליך רישום סימן
דוד יחזקאל עזריאל הגיש התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת שיק דיזיין תעשיות בע"מ. התיק נדון ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 19.3.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: התנגדות לרישום סימן מסחר "שיק דיזיין בע"מ Chic Design Ltd" לגבי שירותי מכירה בתחום הריהוט, הנכללים כולם בסוג 35. לטענות המתנגד, המבקשת בחרה את סימנה בחוסר תום לב ובמטרה להיבנות מן המוניטין שרכש במהלך השנים ובכך מטעה את הציבור ומעודדת תחרות בלתי הוגנת לפי סעיפים 11(5) ו- 11(6) לפקודת סימני המסחר. עוד טוען המתנגד כי סימן המבקשת אינו כשיר לרישום מכוח סעיף 11(9) לפקודה בכך שזהה הוא או דומה עד כדי הטעיה לסימניו הרשומים. 
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות נדחית. נפסק כי המתנגד יישא בהוצאות המבקשת בסך 1,500 ₪ ובשכר טרחת עורכי דינה בסך של 15,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

6 באפריל, 2014,

0 תגובות

רישום סימן הזהה לסימן רשום אחר באותו סוג

רישום סימן הזהה לסימן רשום אחר באותו סוג
בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת Apple . הבקשה שנדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 6.3.2014 ניתנה החלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה בינלאומית לרישום סימן המסחר RETINA בסוג 9 (לא מעוצב) בגין מחשבים, תצוגות מסך ומכשירי תקשורת ניידים. הבקשה סורבה לרישום בשל קיומו של סימן מסחר 12555 "RETINA" על שם חברת קודאק בגין מצלמות גם הן בסוג 9, וזאת לפי הוראות סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר.
בתשובה לליקוי זה הגישה המבקשת את הסכמת חברת קודאק לרישום הסימן המבוקש לצד הסימן הרשום. משלא היה בהסכמה האמורה כדי לשכנע את הבוחנת כי לא יהא ברישום הסימן כדי להטעות ביקשה המבקשת להשמיע את טענותיה בפני הרשם.
 
תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה. נפסק כי מידת הדמיון בין סוגי הסחורות הינה נמוכה (מחשבים למול מצלמות).
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

11 במרץ, 2014,

0 תגובות

רישום מקביל של סימני מסחר

המתנגדת חברת ביומטריקס הגישה התנגדות לסימני המסחר של המבקשת חברת Biosensors Europe. ההליך נדון ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 23.2.2014 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשת הגישה בקשות לרישום סימני המסחר "Biomatrix Flex" (בקשה מספר 239622) ו-Biomatrix" " (בקשה מספר 239619) לגבי התקנים רפואיים בסוג 10. הבקשות נבחנו, קובלו ופורסמו ביומן סימני המסחר להתנגדויות.
 
ביום 1.8.2012 הגישה המתנגדת בקשה לרישום סימני המסחר "Biometrix"  (בקשה מספר 248374) ו-Biometrix" " (מעוצב) (בקשה מספר 248375), שתיהן לגבי צנתרים בסוג 10.
 
המתנגדת הגישה התנגדות לסימני המסחר של המבקשת. לאחר הגשת ההתנגדות נוהל מו"מ בין הצדדים וכעת הגישו הצדדים בקשה לאישור הסכם לרישום מקביל של סימני מסחר על פי הוראות סעיף 30 לפקודת סימני מסחר.
 
הצדדים הגישו ראיות אשר יהיה בהן כדי לשכנע שלא יהיה ברישום המקביל של הסימנים כדי להטעות את הציבור. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום מקביל של הסימנים נדחית. סגנית הרשם לא השתכנע כי לא יהיה ברישום הסימנים אלה לצד אלה כדי לגרום להטעית הציבור. 
 
על החלטה זו הוגש ערעור והערעור נדחה לפסק הדין בערעור ראו מאמר זה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההליך:
 
 

10 במרץ, 2014,

0 תגובות

בקשה לסימן מסחר שנרשם במדינות בעולם

בקשה רב-סוגית לרישום סימן מסחר. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 27.2.2014  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר BIOSENSORS (לא מעוצב)שהוגשה על ידי חברת Biosensors Europe לגבי תרופות בסוג 5; תוכנת מחשב בסוג 9; תומכנים בסוג 10; שירותים חינוכיים; 41;שירותים מדעיים בסוג 42; שירותים כירורגים בסוג 44. הבקשה סורבה על ידי מחלקת סימני המסחר בטענה כי הסימן חסר אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר וכן בשל כך שהסימן נהוג ומקובל במסחר כאמור בסעיף  11(10) לפקודה.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן המסחר מתקבלת. הרשם הורה על קיבול הסימן בהתאם להוראות סעיף 16 לפקודה, בכפוף לתיקון נוסח הפרטה של הסימן בסוג 5.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

22 בינואר, 2014,

0 תגובות

בקשה לסימן מסחר המפרה זכות יוצרים

בקשה לסימן מסחר המפרה זכות יוצרים
ABRAHAM BERMAN וחברת GB Clothing LLC הגישו התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי ג'י.בי. הלבשה חסידית בע"מ. התיק נדון ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 1.12.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב הכוללת את המלל GB Gentleman Boutique, עבור דברי הלבשה בסוג 25. 
 
המתנגדים טוענים כי הינם מן המובילים בעולם בייצור ביגוד חסידי. עוד טוענים המתנגדים כי החל משנת 2004 הם מייצרים ביגוד חסידי באמצעות המותג GB Glauber & Bierman (שאינו רשום בישראל) ומשווקים אותו במגוון ערוצים. 
 
המתנגדים טוענים כי סימנם מוכר היטב וכי יהיה ברישום הסימן המבוקש כדי לגרום לתחרות בלתי הוגנת ולהטעיה בניגוד להוראות סעיפים 11(6), 11(13), 12 לפקודת סימני מסחר וזאת לאור  הדמיון בין המראה והצליל של הסימנים, סוגי הלקוחות והטובין.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות התקבלה, נפסק כי הסימן המבוקש מפר את זכות היוצרים של המתנגדים בסימן ואינו כשיר לרישום על פי סעיף 11(5) לפקודה בהיותו פוגע בתקנת הציבור.
בנוסף נפסק כי המבקשת תשלם למתנגדים את הוצאותיהם ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

15 בינואר, 2014,

0 תגובות

רכיב דומיננטי בסימן מסחר וחוסר תום לב ברישום סימן

רכיב דומיננטי בסימן מסחר וחוסר תום לב ברישום סימן
חברת עשינו עסק בע"מ הגישה בקשה לסימן מסחר אשר פורסמה להתנגדות. חברת פיוניר כלי עבודה מבית ש. כהן (2011) בע"מ הגישה התנגדות לסימן. ההתנגדות נדונה ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 5.12.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן מסחר בשני סוגים: כלים חשמליים בסוג 7,  התקנים למאור בסוג 11. 
המתנגדת הגישה התנגדות לרישום סימני המסחר בטענה כי הסימנים המבוקשים דומים עד כדי הטעייה לסימניה הרשומים בסוגים 7, 8, 11, 12 והינם טובין מאותו הגדר. המתנגדת מוסיפה וטוענת כי בינה לבין המבקשת קשרים עסקיים, וכי בחוזה שנחתם ביניהן, הסכימה המבקשת שלא לעשות כל שימוש בסימנה או בשמה של המתנגדת. 
 
המבקשת טוענת כי המילה "PIONEER" הינה מילה גנרית שלא ניתן לרכוש בה בעלות וכי קיימים גופים עסקיים לא מעטים המשתמשים בה.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות מתקבלת, נפסק כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לאור הוראות סעיפים 11(6) ו-11(9) לפקודת סימני המסחר. 
 
בנוסף נפסק כי המבקשת תשלם למתנגדת הוצאותיה בהליך זה בסך 1,500 ₪ ושכר טרחת עורכי דינה בסך 16,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

14 בינואר, 2014,

0 תגובות

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר הכוללים את המילים Moo Moo

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר הכוללים את המילים Moo Moo
חברת מ.מ. בשר בכל ביס בע"מ (המבקשת 1) וחברת מו ומו הבשריה (1984) בע"מ (המבקשת 2) הגישו בקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים. הבקשות נדונו ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 19.11.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: כל אחד מהצדדים הגיש בקשה לרישום סימני מסחר מעוצב הכולל את המילים Moo Moo. שתי הבקשות הוגשה בסוגים 29, 43 ביחס להספקת מזון. מחלקת סימני המסחר הודיע למבקשים על פתיחת הליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29 לפקודת סימני מסחר.
 
תוצאות ההליך: סגנית הרשם הורתה כי הליכי הבחינה על פי הפקודה יימשכו רק לגבי בקשתה של המבקשת 2. בקשתה של המבקשת 1 לרישום סימן מסחר נדחית.
 
בנוסף נפסק כי המבקשת 1 תשלם למבקשת 2 את הוצאות ההליך בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בצירוף מע"מ כדין בסך 10,000 ₪. 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

13 בינואר, 2014,

0 תגובות

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר TAXI-NET למול TAXINET

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר TAXI-NET למול TAXINET
מר משה צוקר ומר אורן רבינו הגישו בקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים. הבקשות נדונו ברשות סימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 25.12.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: כל אחד מהצדדים הגיש בקשה לרישום סימני מסחר מעוצב הכולל את המילים TAXI NET. בקשה אחת הוגשה בסוג 38 והשנייה הוגשה בסוג בסוג 9 ובסוג 39. מחלקת סימני המסחר הודיע למבקשים על פתיחת הליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29 לפקודת סימני מסחר.
 
תוצאות ההליך: הרשם הורה על קיבול שני הסימנים לרישום בכפוף לתיקוני פרטה.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

17 בנובמבר, 2013,

0 תגובות

בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר

חברת קניה טובה באינטרנט בע"מ וחברת קניה טובה לצרכן בע"מ הגישו בקשות מתחרות לסימני מסחר. ההליך נדון ברשות הפטנטים וסימני המסחר בפני סגנית הרשם, הפוסקת ז'קלין ברכה. ביום 1.10.2013 ניחנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: סימני המסחר הוגשו בסוג 35, חברת קניה טובה באינטרנט בע"מ הגישה לרישום סימן מסחר מס' 245939 "קניה טובה" (לא מעוצב) ולמולו חברת קניה טובה לצרכן בע"מ הגישה לרישום סימן מס' 247289 "קניה טובה!" (מעוצב). לאור הדמיון בין הסימנים המבוקשים, מחלקת סימני המסחר הודיעה למבקשים על פתיחתו של הליך בקשות מתחרות בהתאם לסעיף 29 לפקודה.
 
תוצאות ההליך: הרשם הורה כי הליכי הבחינה על פי הפקודה יימשכו לגבי בקשתה של חברת קניה טובה באינטרנט בע" לרישום סימן מסחר הלא מעוצב "קנייה טובה". בקשתה של חברת קניה טובה לצרכן לרישום סימן מסחר המעוצב נדחתה.
בנוסף נפסק כי חברת קניה טובה לצרכן תשלום הוצאות + שכ"ט עורך דין בסך כולל של 20,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

6 באוקטובר, 2013,

0 תגובות

רישום סימן מסחר ביחס לשם גנרי של אתר אינטרנט

בקשה לרישום סימן מסחר על ידי חברת ביי-טק תקשורת בע"מ. הבקשה נדונה ברשות סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 2.9.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "Hotels.co.il" (לא מעוצב) לגבי שירותים שונים ורבים שעיקרם פרסום ומתן שירותי תיירות. הבקשה סורבה על ידי מחלקת סימני המסחר בטענה כי הסימן חסר אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר וכן בשל כך שהסימן נהוג ומקובל במסחר לתיאורם של שירותי מלונאות.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית. אין לסימן אופי מבחין.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

6 באוקטובר, 2013,

0 תגובות

אופי מבחין ורישום כפול לסימן מסחר

ארבע עשרה בקשות לרישום סימני מסחר מילוליים, שמספריהן 227449, 227450, 227452, 227453, 227457, 227459, 227464, 227465, 227477, 227481, 227485, 227487,  227493, 227494 אשר הוגשו על ידי חברת Russian Standard Intellectual Property Holding. התיק נדון ברשות סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 8.9.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימנים המבוקשים בטענה כי אינם בעלי אופי מבחין (כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר); מפאת היות המילה Russian שם גיאוגרפי (בהתאם לסעיף 11(11) לפקודה); תנאי לשימוש במילה Standard הוא מתן היתר ממשרד התעשייה והמסחר לשימוש במילה וזאת בהתאם לסעיפים 13(א) ו-14 לחוק התקנים, תשי"ג-1953. 
כנגד חלק מהסימנים נקבע גם כי הם דומים לסימנים רשומים אחרים ועל כן אינם כשירים (בהתאם לסעיף 11(9) לפקודה). 
 
תוצאות ההליך: הבקשות לרישום הסימנים נדחות. הסימנים אינם בעלי אופי מבחין ולא ניתן לבצע רישום כפול ביחס לחלק מהסימנים.
 
ערעור: על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (עש"א 13653-10-13), בית המשפט המחוזי החליט להחזיר את הדיון לרשם סימני המסחר. להחלטה נוספת של סגנית רשם הפטנטים בעניין תיק זה התקבלה ביום 23.12.2014.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

18 באוגוסט, 2013,

0 תגובות

חשש להטעיה גדל בין סימנים דומים באנגלית

חשש להטעיה גדל בין סימנים דומים באנגלית
המתנגדת, חברת ENSTO OY, הגישה התנגדות לבקשה לסימן מסחר מספר 219922 שהוגשה על ידי חברת Yueqing Onesto Electric Co., Ltd. ההתנגדות נדונו ברשות סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 10.7.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: התנגדות לרישום סימן המסחר ONESTO לגבי מכשור חשמלי בסוג 9. למתנגדת סימנים רשומים בישראל ENSTO EE (מעוצב) בסוג 9 ו-ENSTO (מילולי) בסוגים 7, 9, 11. לטענת המתנגדת ישנו דמיון מטעה בין הסימן שרישומו נתבקש לבין הסימנים הרשומים. 
 
תוצאות ההליך:  ההתנגדות מתקבלת. הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום. נפסק כי שקלול מבחני הדמיון מביא למסקנה כי יהיה ברישום הסימן כדי להטעות ולפיכך אין הוא כשיר לרישום לפי הוראות סעיף 11(9) לפקודה.
 
בנוסף נפסק כי המבקשת תישא בהוצאות הליך זה ושכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

10 ביולי, 2013,

0 תגובות

סימן מסחר בעל משמעות דתית

סימן מסחר בעל משמעות דתית
המבקשת, לימור טופז, הגישה בקשה לרישום סימן מסחר אשר נדונה ברשם סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 26.6.2013 ניתנה החלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן המסחר "הזוהר – הוצאה לאור" לגבי הוצאה לאור, עריכה, ניסוח, כתיבה, דפוס ושירותים נוספים בסוג 41. הבקשה סורבה לנוכח קביעת מחלקת סימני המסחר כי הסימן נוגע במישרין למהות השירותים אשר לסימונם הוא מיועד וזאת בהתאם לסעיף 11(10) לפקודת סימני המסחר. קביעה זו התבססה על הודעת המבקשת כי המבקשת עוסקת בהוצאה לאור של ספרות מקור בת ימינו, הגות ומחשבה בחכמת ישראל ובחכמת הקבלה.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחית. נפסק כי המדובר בסימן תיאורי אשר לא רכש אופי מבחין וכי המדובר בסימן מסחר בעל משמעות דתית ועל כן הוא פסול לרישום.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

9 ביולי, 2013,

0 תגובות

ביטול סימן מסחר בשל אי שימוש

ביטול סימן מסחר בשל אי שימוש
מבקשת המחיקה והביטול חברת CAR-FRESHNER CORPORATION הגישה בקשה למחיקה ולביטול סימני מסחר שבבעלות חברת BALEV EOOD. הדיון נדון ברשם סימני המסחר בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 9.6.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: מבקשת המחיקה והביטול ("CFC") הינה הבעלים של סימני מסחר הרשומים בישראל, בגין מטהרי אויר בסוג 5 - סימנים המעוצבים בצורת עץ אשוח. 
 
בעלת הסימנים (BALEV"") רשמה בישראל את סימני המסחר (מכוח דין קדימה מבקשות שהוגשו בבולגריה) בין היתר בגין דיאודורנטים ומוצרים נוספים בסוג 5. 
 
לטענת CFC סימניה של BALEV דומים עד כדי להטעות לסימניה הרשומים של CFC, נרשמו בחוסר תום לב ומעודדים תחרות בלתי הוגנת במסחר. בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים במדינות שונות בעולם. בבולגריה הורה בית המשפט על מחיקת סימניה של BALEV. על החלטה זו הוגש ערעור. לטענת CFC יש בהחלטה זו כדי להוות מעשה בית דין גם בערכאה זו. בעקבות הליכים משפטיים באיחוד האירופי ובארה"ב זנחה BALEV את בקשותיה לרישום סימני המסחר שם.
 
עוד טוענת CFC כי בעלת הסימנים לא עשתה שימוש בהם בישראל מעולם ומשלא עשתה בהם שימוש בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לביטול, יש להורות על ביטולם. 
 
BALEV לא הגישה הודעה בתשובה לבקשה לביטול ולא הגישה סיכומים מטעמה. 
 
תוצאות ההליך: הרשם הורה על ביטול הסימנים בשל אי שימוש.
 
בנוסף נפסק כי בעלת הסימנים תישא בהוצאות מבקשת המחיקה והביטול בהליך זה בסך 1,500 ₪ ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 12,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

7 ביולי, 2013,

0 תגובות

סירוב לרישום מדגם בשל פרסום קודם באינטרנט

סירוב לרישום מדגם בשל פרסום קודם באינטרנט
מבקשת המדגם חברת TEQUILA CUERVO הגישה שתי בקשות לרישום מדגמים בגין בקבוקי משקאות אלכוהוליים, ההליך נדון ברשם הפטנטים והמדגמים בפני פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים ז'קלין ברכה. ביום 9.6.2013 נתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: מחלקת המדגמים סירבה לקבל לרישום את הבקשות למדגמים בטענה של פרסום קודם באינטרנט לאור הוראות סעיף 30(1) לפקודת הפטנטים והמדגמים, 1924. המבקשת טענה כי הפרסומים שצוטטו כנגד החידוש של המדגמים אינם עומדים בתנאי חוזר מ.נ. 69 "פרסום מדגם באינטרנט כפרסום בישראל" מיום 24.12.2008 (להלן: "חוזר רשם מ.נ. 69") ולפיכך אין בהם כדי לפגוע בכשירות המדגמים לרישום. טענה זו לא נתקבלה על דעת הבוחנת ולפיכך ביקשה המבקשת להשמיע טענותיה בפני הרשם. 
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום המדגמים התקבלה. נפסק כי לא ניתן היה לקבוע את תאריך הפרסום במידת הוודאות הנדרשת ועל כן, בוטלה החלטת מחלקת המדגמים. בהעדר ליקויים נוספים בבקשות לרישום המדגמים, הרשם הורה על רישומם של המדגמים. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת התיק:

23 ביוני, 2013,

0 תגובות

ציון גאוגרפי כוזב כעילה לשלילת רישום סימן מסחר

ציון גאוגרפי כוזב כעילה לשלילת רישום סימן מסחר
בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת עין גדי קוסמטיקס. הבקשה נדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 30.5.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "SPIRIT OF JERUSALEM" בגין משקאות כוהליים. 
 
מחלקת סימני המסחר סירבה לקבל את הבקשה בטענה כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לאור הוראות סעיף 8(א) וסעיף 11(10) לפקודת סימני המסחר בהיותו סימן תיאורי הנותן מידע על מהות הסחורה. בנוסף נקבע כי אף אם הסימן אינו מתייחס לירושלים כמקור הטובין אז יש להפעיל את ההשגה על פי סעיף 11(12) לפקודה כי מקור המשקה אינו מהאזור הגיאוגרפי הכלול בסימן.
 
תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחית. נפסק כי ככל והמשקה אינו מיוצר בירושלים יש לפסול את הסימן בעילת ציון גיאוגרפי כוזב וככל והמשקה מיוצר בירושלים יש לפסול את הסימן מאחר והוא לא רכש אופי מבחין.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

9 ביוני, 2013,

0 תגובות

רישום סימן מתאר מאחר ורכש אופי מבחין

בקשה לרישום סימן מסחר "חאן שחרות" שהוגשה על ידי חברת נגב וגליל יזמות בע"מ לגבי שירותים לאספקת מזון ומשקה ולינה זמנית, בסוג 43. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני סגנית רשם הפטנטים הפוסקת ג'קלין ברכה. ביום 7.4.2013  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: שחרות או מעלה שחרות הינו יישוב קהילתי בערבה. המבקשת מפעילה בסמוך ליישוב בית הארחה בו מסופקים שירותי לינה זמנית והסעדה. לנוכח האמור מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן בטענה כי הסימן המבוקש נעדר אופי מבחין על פי סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר לגבי הטובין האמורים וגם לאור הקביעה מכוח סעיף 11(10) לפקודה כי הסימן תיאורי בהיותו נוגע במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימונן הוא נועד.
 
תוצאות ההליך: הסימן התקבל לרישום וזאת לנוכח היקף הראיות שהראו כי הסימן רכש אופי מבחין כתוצאה מן השימוש הממושך בו. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההליך:
 

17 באפריל, 2013,

0 תגובות

בקשה לרישום סימן מסחר תלת-ממדי של בקבוק

בקשה לרישום סימן מסחר תלת-ממדי של בקבוק

בקשה לרישום סימן מסחר תלת ממדי שהוגשה על ידי חברת COINTREAU לגבי בקבוק בסוג 33, בגין משקאות אלכוהוליים. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 2.4.2013  ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: בקשה לרישום דמות תלת-מימדית של בקבוק כסימן המסחר. מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן.

תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן המסחר נדחית.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

7 במרץ, 2013,

0 תגובות

סימני מסחר בסוגים שונים ואולם באותו הגדר

סימני מסחר בסוגים שונים ואולם באותו הגדר

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 230160 שהוגשה על ידי חברת אורות העמקים חברה לשיווק ויבוא חומרי חשמל בע"מ. הבקשה נדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 13.1.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.

עובדות: מבקשת הסימן הגישה בקשה לסימן מסחר לא מעוצב "VOLTA" בגין התקני תאורה בסוג 11. מחלקת סימני המסחר סירבה תחילה לרשום את הסימן בשל דמיון מטעה לסימנים הרשומים "VOLTA" (סימנים 169084, 175213, מילולי ומעוצב, בהתאמה) הרשומים בגין מצברים, כולם בסוג 9, זאת בהתאם להוראות סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר. לאחר שיקול דעת נוסף הודיעה המחלקה כי היא מסירה את הסירוב לרישום לפי סעיף 11(9) בשל השוני בסחורות ואולם קבעה כי הסימן אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 11(14) לפקודה, לנוכח העובדה שהסימנים המצוטטים הינם סימנים מוכרים היטב.

תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה. נפסק כי יש המדובר בבקשה לסימן שיש בה להטעות ביחס לסימן מסחר מוכר היטב VOLTA בתחום המצברים וזאת למרות שהסימן התבקש ביחס לנורות חשמל ובסוג אחר.

 

הערת DWO: המבקש לא היה מיוצג בהליך, לא הגיש ראיות כלשהן שנדרשו לצורך סתירה של השגות מחלקת סימני המסחר. יתכן אילו היה המבקש ער לפסיקה בתחום והיה מביא ראיות להוכחת טענותיו התוצאה היתה יכולה להיות שונה.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

6 במרץ, 2013,

0 תגובות

התנגדות לרישום סימן מסחר "TORRO"

התנגדות לרישום סימן מסחר
חברת Red Bull GmbH הגישה התנגדות לרישום סימן מסחר שהוגש על ידי חברת FINANSCONSULT" EOOD". הליך נדון בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 24.1.2013 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן המסחר TORRO בגין סיגריות, סיגרים ומוצרים למעשנים, כולם בסוג 34. הבקשה נבחנה, קובלה ופורסמה להתנגדויות. 
 
לאחר הפרסום הגישה חברת Red Bull GmbH התנגדות לרישום הסימן. בהודעתה טענה המתנגדת כי הינה בעלת סימני המסחר TORO ROSSO ו-TORO ROJO וכי סימניה אלה מוכרים היטב. כן טענה המתנגדת כי הסימן המבוקש לרישום דומה עד כדי להטעות לסימנים האמורים ולפיכך אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיפים 11(9), 11(14), 11(6) לפקודת סימני המסחר. לבסוף טענה המתנגדת כי הסימן המבוקש לרישום הינו חסר אופי מבחין בשל העובדה שאינו ייחודי למבקשת.
 
תוצאות ההליך: ההתנגדות התקבלה והבקשה לסימן מסחר נדחתה. הרשם חייב את המבקשת בהוצאות המתנגדת בסך 3,000 ₪ ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 30,000 ₪.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

6 במרץ, 2013,

0 תגובות

סיסמא כסימן מסחר

בקשות לרישום סימני מסחר לא מעוצבים "SHINING LIGHT ON PHOTONIC INNOVATION" בסוגים 9 ו- 42 שהוגשה על ידי חברת Oclaro. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 26.12.2012  ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: הבקשות תובעות דין קדימה מבקשה אשר הוגשה על ידי המבקשת בארה"ב. הבקשות סורבו לרישום על ידי בוחן סימני המסחר, בנימוק כי יש לראות בצירוף המילים המבוקש סיסמא נטולת אופי מבחין. לפיכך עמדת מחלקת סימני המסחר הינה כי בהתאם לסעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר, אין צירוף המילים המבוקש כשיר לרישום כסימן מסחר.
 
תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, נפסק כי הסימן משולל אופי מבחין אינהרנטי ולפיכך אינו כשיר לרישום.
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

2 בינואר, 2013,

0 תגובות

אישור סימן מסחר הזהה לסימן אחר בפרטה שונה

אישור סימן מסחר הזהה לסימן אחר בפרטה שונה

בקשה לרישום סימן מסחר "OMNI" שהוגשה על ידי חברת Visa Europe Limited ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 10.12.2012  ניתנה ההחלטה בתיק.

עובדות: המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן מסחר  "OMNI" בסוג 9 בגין כרטיסי בנק, כרטיסי הטענה, כרטיסי חיוב, תוכנות מחשב לשימוש בתעשיה הבנקאית עבור אישור, הבהרה והסדרת עסקאות פיננסיות ומוצרים נוספים.

מחלקת סימני המסחר העלתה כנגד הכשירות לרישום הסימן השגה לפי סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר לנוכח רישומו בפנקס של סימן 93536 ("OMNI") גם הוא בסוג 9 בבעלות חברת Verifone (להלן: "הסימן המצוטט"). בתשובותיה להשגות המחלקה ביקשה המבקשת לתקן את פרטת הסחורות ולכלול סייג המציין במפורש כי פרטת הסחורות אינה כוללת את הסחורות הכלולות בסימן המצוטט. כן צירפה המבקשת מכתב הסכמה מאת בעלת הסימן המצוטט.

תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה הסימן כשיר לרישום,  לאחר שהוסרה כל חפיפה בין הפרטות של הסימן המבוקש לרישום והסימן המצוטט.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

31 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

סיסמא כסימן מסחר

סיסמא כסימן מסחר

בקשה לרישום סימן מסחר "GUARANTEED TO KEEP YOU DRY" שהוגשה על ידי חברת W.L. GORE & ASSOCIATES, INC ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 10.12.2012  ניתנה ההחלטה בתיק.

עובדות: המבקשת הגישה שלוש בקשות לרישום סימן מסחר  "GUARANTEED TO KEEP YOU DRY" בסוגים הבאים: דברי הלבשה עבור הגנה בסוג 9 ,מוצרי טקסטיל ומוצרים שכבתיים מטקסטיל בסוג 24, ודברי הלבשה, דברי הנעלה וכפפות סוג 25.
מחלקת סימני המסחר, סירבה לקבל את הבקשות לרישום בנימוק שהסימן נחזה להיות כסיסמת תעמולה. בנוסף סורב הסימן לרישום, לנוכח היותו צירוף מלים מתאר.

תוצאות ההליך: הבקשה נדחתה, הסימן מסורב לרישום וזאת בנימוק שהסימן תיאורי.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

16 בדצמבר, 2012,

0 תגובות

התנגדות לבקשת פטנט - דרישת היעילות בפטנט

התנגדות לבקשת פטנט - דרישת היעילות בפטנט

עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ הגישה התנגדות לבקשת הפטנט שהוגשה על ידי ענת ומשה גבאי. ההתנגדות נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים. ביום 20.11.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: התנגדות לבקשת פטנט 179840 ("התקן למיטת תינוק למניעת תסמונת מוות בעריסה") אשר הוגשה על ידי ענת ומשה גבאי (להלן: "המבקשים") ביום 5.12.2006. הבקשה נבחנה, קובלה ופורסמה ביומן הפטנטים להתנגדויות הציבור ביום 30.12.2010. הודעת ההתנגדות הוגשה ביום 29.3.2011 על ידי עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ (להלן: "המתנגדת").

המתנגדת טוענת כי יש לשנות את תאריך הבקשה לתאריך מאוחר.  המתנגדת טוענת, כי המבקשים לא עדכנו את הרשות ברשימת הפרסומים והאסמכתאות שצוטטו כנגד בקשות מקבילות בחו"ל. ממשיכה וטוענת המתנגדת כי האמצאה אינה כשירה לפטנט שכן היא נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. לבסוף, טוענת המתנגדת כי האמצאה אינה יעילה, שכן אין בבקשת הפטנט דבר המעיד כי האמצאה אכן מסייעת במניעת תסמונת מוות בעריסה.

תוצאות ההליך: ההתנגדות התקבלה. נפסק כי האמצאה אינה כשירה לפטנט שכן המבקשים לא הוכיחו את יעילותה (יתר העילות נדחו). המבקשים ישלמו למתנגדת ההוצאות בסך של 5,597 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 40,000 ₪.

הערת DWO: יש להניח כי סיבת הדחיה העיקרית נעוצה בעובדה כי המבקשים לא היו מיוצגים ועל כן, לא הביאו מומחה מטעמם אשר יסביר את יעילות ההמצאה. יובהר כי דחיית בקשה לפטנט בטענת "היעדר יעילות" הינה חריגה ביותר וכמעט ואין החלטות בנמצא, לפיהן נדחתה בקשה לפטנט בעילה זו. הסיבה שעילה זו כל כך נדירה, היא שקל מאוד להדוף אותה באמצעות עדות של מומחה בתחום.

תוצאות ההליך בבית המשפט העליון: על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון אשר התקבלה וראו החלטה בעליון בית המשפט החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי.

תוצאות ההליך השני בבית המשפט המחוזי: בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור ואישר הוספת ראיות והחזיר את הדיון לרשם הפטנטים וראו החלטה שניה של בית המשפט המחוזי.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

28 בנובמבר, 2012,

0 תגובות

בקשה לביטול סימן מסחר בשל אי שימוש

בקשה לביטול סימן מסחר INVICTA שהוגשה על ידי חברת INVICTA WATCH COMPANY OF AMERICA, INC (מבקשת הביטול) כנגד חברת Sector Group S.p.A (בעלת הסימן). הבקשה נדונה בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 6.11.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: בקשה לביטול סימן המסחר INVICTA"" בסוג 14 לשעונים וחלקי שעונים. סימן המסחר לא חודש במועד ולפיכך אינו בתוקף החל מיום 10.9.2011. 

מבקשת הביטול הגישה בקשה לביטול רישום הסימן בשל אי שימוש בו בהתאם להוראות סעיף 41 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה"). כן הגישה מבקשת הביטול ביום 8.11.2010 בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב 234042 הכולל את הכיתוב INVICTA בסוג 14, לשעונים, שעוני יד וכיו"ב. בשל הדמיון בין הסימנים ולאור הוראות סעיף 34 לפקודה מונע סימן 21203 את רישומו של סימן 234042.

 

תוצאות ההליך: הבקשה התקבלה, נפסק כי הסימן ימחק מהפנקס בשל שלא היה שימוש עסקי בתום לב בסימן המסחר 21203 בשנתיים שקדמו למחיקתו מן הפנקס.

בעלת הסימן תשלם למבקשת הביטול הוצאות בסך 3,000 ₪ וכן בשכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

15 באוקטובר, 2012,

0 תגובות

רישום סימן מסחר תלת מימדי על דמות של בקבוק

רישום סימן מסחר תלת מימדי על דמות של בקבוק

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 184325 הוגשה על ידי חברת The Coca-Cola Company בגין דמות של בקבוק, בסוג 32, לגבי בירה, מים מינרליים, משקאות לא כוהליים ועוד.

הבקשה נדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים וביום 27.9.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן (בקשה לרישום סימן מסחר) בנימוק כי "הסימן המבוקש הוא סימן תלת-מימדי של מיכל עבור הטובין המבוקשים."

תוצאות ההליך: נפסק כי הסימן כשיר לרישום. ואולם בטרם הקיבול תגיש המבקשת תמונה טובה יותר של הסימן באופן שניתן יהיה להבחין בבירור בכיתוב FANTA, כפי שהוא מופיע על גבי הבקבוק. כמו-כן יצוין בפנקס דבר היות הסימן תלת-מימדי בהתאם לחוזר מ.נ. 61.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:

23 בספטמבר, 2012,

0 תגובות

רישום סימן מסחר SERVE – סיוג ביחס לשימוש מתאר בתום לב

בקשות לרישום סימן המסחר "SERVE" (לא מעוצב) עבור שירותים פיננסים שונים, אשר הוגשו על ידיAmerican Express Marketing & Development Corp.. הבקשה נדונה ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הפוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים ז'קלין ברכה. ביום 22.8.2012 ניתנה ההחלטה בתיק.

העובדות: הבקשות לרישום נדחו על ידי מחלקת סימני המסחר בשל היות הסימנים בלתי כשירים לרישום לפי הוראות סעיפים 8(א) ו- 11(10) לפקודת סימני המסחר. הבוחנת נימקה את החלטתה לדחות את הבקשות לרישום בכך שהמילה "SERVE" חסרת אופי מבחין לגבי הסחורה או השירות המבוקש והיא נוגעת במישרין אל מהות או איכות הסחורות שלסימונן היא נועדה.

המבקשת היא בעלת אותם סימנים רשומים, בארה"ב, באירופה, קולומביה, מונקו, ניו-זילנד, נורבגיה ופרו, ועל כן ביקשה לקבל את הבקשות לרישום בהתאם להוראות סעיף 16 לפקודה. הבוחנת דחתה את הבקשה לרשום את הסימנים לפי סעיף 16 לפקודה בנימוק כי הסימנים אינם כשירים לרישום בשל היותם חסרי כל אופי מבחין לפי סעיף 16(א)(2) ומורכבים אך ורק מאותיות או ציונים העשויים לשמש במסחר כדי לציין את תכונות הטובין והשירותים, לאור הוראת סעיף  16(א)(3) לפקודה.

תוצאות ההליך: הסימן התקבל לרישום בכפוף לרישום הודעה בפנקס בזו הלשון: "רישום זה לא ימנע מאחרים שימוש מתאר בתום לב במהלך הרגיל של המסחר במילה SERVE".

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

30 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

רישום סימן מסחר בגין צורתו החיצונית של בקבוק שמפו

רישום סימן מסחר בגין צורתו החיצונית של בקבוק שמפו

שלוש בקשות לרישום סימני מסחר, אשר הוגשו על ידי חברת The Procter & Gamble Company ונדחו על ידי מחלקת סימני מסחר. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני, סגנית רשם הפטנטים. ביום 16.7.2012.

עובדות: שלוש בקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים. הסימנים מהווים, כאמור, חזיתן של בקבוקים א-סימטריים. הסימנים סורבו הסימנים לרישום מהסיבה כי החזית הדו-מימדית של הבקבוק שהמבקש לרשום חסר אופי מבחין.

תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחתה. נפסק כי הסימן נעדר אופי מבחין אינהרנטי.

נקודות מרכזיות שנדונו בפסק הדין:

 

30 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

בקשה לסימן מסחר תיאורי שנרשם במדינות זרות

בקשה לסימן מסחר תיאורי שנרשם במדינות זרות

בקשה לרישום סימן מסחר "Heat Defence" שהוגשה על ידי Unilever PLC וסורבה לרישום. ההליך נוהל ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני. ביום 29.7.2012 ניתנה ההחלטה בהליך.

עובדות: מחלקת סימני מסחר סירבה לקבל לרישום סימן המסחר HEAT DEFENCE בסוג 3 לסבונים, תכשירי ניקוי, בשמים ועוד. נטען כי הסימן חסר אופי מבחין לגבי הסחורות המבוקשות ונוגע במישרין למהות הסחורות שלסימונן הוא נועד. המדובר בתכשיר שנועד להגן מפני נזקים צפויים ממכשירים אשר בהפעלתם על השיער נעשה שימוש בחום.

בנוסף, המבקשת ביקשה את רישום הסימן לפי סעיף 16 לפקודה על בסיס רישום סימן המסחר ברוסיה. בקשה זו סורבה אף היא בהתאם לסעיפים 16(א)(2) ו-16(א)(3) לפקודה.

תוצאות ההליך: הבקשה לרישום סימן מסחר נדחתה. נפסק כי הסימן אינו כשיר לרישום בשל כך שהוא מורכב ממלים שעשויות לשמש במסחר לציון ייעוד הסחורה וכי לא נרכש אופי מבחין בסימן.

נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:

28 באוגוסט, 2012,

0 תגובות

מדגם ישן של מבקשת כפרסום קודם למדגם חדש המוגש על ידה

מדגם ישן של מבקשת כפרסום קודם למדגם חדש המוגש על ידה

החלטת סגנית רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ז'קלין ברכה בעניין השגה על דו"חות הבוחנת בבקשות לרישום מדגמים שהוגשו כולן על ידי חברת Victualic Company. החלטה מיום 12.7.2012.

העובדות: בקשות למדגמים הוגשו עבור "מחבר לצינור". הבקשות תובעות דין קדימה מבקשות אמריקאיות. בסיום בחינת כשירות הבקשות לרישום, סירבה הבוחנת לרשום את המדגמים בשל העדר חידוש או מקוריות לאור מדגם רשום קודם על שם אותה מבקשת.

תוצאות הההליך: נפסק כי בקשות לרישום מדגם 49080, 49082, 49289 ו-49310 תירשמנה כוריאנטים של מדגם רשום 47812. בקשה לרישום מדגם 49287 תירשם כמדגם עצמאי.

נקודות מרכזיות שנדונו בהחלטה:

24 ביולי, 2012,

0 תגובות

מחיקת סימני מסחר הגנתיים וסימני מסחר חסרי אופי מבחין

מחיקת סימני מסחר הגנתיים וסימני מסחר חסרי אופי מבחין

בקשה למחיקת סימן מסחר מעוצב מס' 180843 בסוג 32 לגבי בירה ומשקאות אחרים, שהוגשה על ידי חברת BALTIKA BREWERIES כנגד בעלת הסימן הרשום - חברת אס. אנד ג'י אינטרטרייד בע"מ. הבקשה נדונה בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים.

העובדות: לטענת מבקשת המחיקה, הסימן נרשם בחוסר תום לב תוך חיקוי והעתקה של אלמנטים בולטים שיש בתוויות המוצרים של המבקשת ועל כן יש למחוק את הסימן על פי סעיפים 38 ו-39 לפקודת סימני מסחר. המבקשת מוסיפה לטעון כי הסימן אינו כשיר לרישום על פי סעיף 8(א) לפקודה מאחר ואין באלמנטים המרכיבים את הסימן כדי להבחין בין הטובין של בעלת הסימן לבין טובין של אחרים – שכן המדובר באלמנטים שהם נחלת הכלל. עוד טוענת המבקשת כי הסימן הרשום אינו אלא סימן הגנתי פסול, אשר לא ראוי כי ירשם.

תוצאות ההליך: הרשם קיבל את הבקשה והורה על מחיקת הסימן מאחר והסימן נעדר אופי מבחין ומאחר ויש בסימן הרשום כדי לעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר. בנוסף נפסק כי בעלת הסימן תשלם למבקשת המחיקה הוצאות בסך 3,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנפסקו במסגרת ההחלטה:

דף הבא
דף קודם

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור