משרד בוטיק העוסק בתחומי קניין רוחני, פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ואינטרנט

תג: השופטת אורית וינשטיין

28 בספטמבר, 2016,

0 תגובות

עיכוב ההליך בשל הליך המתנהל בפני רשם סימני המסחר

תביעה שהגישה חברת איטונג כנגד חברת  Xella Baustoffe GmbH וחברת Xella Deutschland GmbH. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, בפני השופטת אורית וינשטיין. ביום 13.6.2016 ניתנה ההחלטה בתיק.
 
העובדות: המבקשת, איטונג, הגישה בקשה לסילוק על הסף לחילופין, ביקשה המבקשת כי התובענה תעוכב עד להכרעה בבקשה לתיקון פנקס סימני המסחר ולחלופין למחיקת סימני מסחר מס' 77251, 88583 ו- 11516 (להלן – סימני המסחר), שהוגשה ביום 11.1.16 על ידי המבקשת נגד המשיבות ואשר תלויה ועומדת בפני רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר. 
 
תוצאות ההליך: בית המשפט הורה על עיכוב ההליכים בתביעה נשוא ת.א. 21307-03-16 ובבקשה לסעדים זמניים שהוגשה במסגרת התביעה הנ"ל, וזאת עד להכרעת רשם סימני המסחר בבקשה שהונחה לפניו על ידי המבקשת לתיקון או מחיקת סימני המסחר. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

עיכוב ההליך בשל הליך המתנהל בפני רשם סימני המסחר

נפסק כי דין הבקשה לעיכוב ההליכים - להתקבל. המסד עליו בנויה כל תביעתן של המשיבות, כמו גם הבקשה לסעדים זמניים, הוא בעלותן בסימני המסחר. מכוח הבעלות בסימני המסחר טוענות המשיבות כי שימוש בלתי מורשה של המבקשת בסימני המסחר (לאחר ביטולו של הסכם הרישיון בינן לבין המבקשת) עולה כדי הפרת זכויותיהן בסימני המסחר ועל בסיס זה מבוקשים הסעדים בתביעה ובבקשה לסעדים הזמניים. 
 
סעיף 17 לפקודת סימני המסחר מקנה לרשם סימני המסחר את הסמכות לרשום סימן מסחר על שמו של המשתמש בסימן או המתעתד להשתמש בו והטוען לבעלות בו. 
 
סעיף 24 לפקודת סימני המסחר מקנה לרשם סימני המסחר את הסמכות לדון בהתנגדות לרישום סימן על פי אחת העילות המנויות בס"ק (1) או (2) לסעיף 24. 
 
לרשם סימני המסחר מוקנית הסמכות גם לדון בבקשות לתיקון הרישום בפנקס סימני המסחר, בין אם לפי בקשת בעל הסימן הרשום (סעיף 36 לפקודת סימני המסחר) ובין אם לבקשת צד שלישי המבקש את תיקון הפנקס (סעיף 38 לפקודת סימני המסחר), או מחיקת סימן מסחר מהפנקס (סעיף 39 לפקודה). 
 
בית המשפט המחוזי הוסמך כערכאת ערעור על החלטות רשם סימני המסחר בהתנגדויות לרישום סימן מסחר (ראו סעיף 25 לפקודת סימני המסחר), בהחלטות הרשם בבקשות מתחרות (סעיף 29(ב) לפקודת סימני המסחר), בהחלטות הרשם בעניין שימוש מקביל (סעיף 30(ב) לפקודת סימני המסחר), בהחלטות בעניין שינוי ברישום סימן מסחר לפי בקשת בעליו (סעיף 36(ב) לפקודת סימני המסחר), בבקשות לתיקון הפנקס (סעיף 38(ב) לפקודת סימני המסחר) ובבקשות לביטול רישום סימן מסחר (סעיף 41(ה) לפקודת סימני המסחר). 
הנה כי כן, הוראות פקודת סימני המסחר, כנוסחן לאחר תיקון מס' 7 משנת 2010 (אשר יישם את המלצות הוועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט בישראל, בכל הנוגע לערכאה המוסמכת לדון בתביעות בנושא סימני מסחר, והעבירה מבית המשפט העליון לבית המשפט המחוזי), מתוות מסלול ייחודי לדיון בפני רשם סימני המסחר בסוגיות הנוגעות לרישום סימני מסחר, תיקון, שינוי או ביטול רישום סימן מסחר, כאשר לבית המשפט המחוזי מוקנית סמכות עניינית כערכאת ערעור. 
 
עם זאת, אין להתעלם גם מהוראת סעיף 42 לפקודת סימני המסחר, אשר לא תוקנה במסגרת תיקון מס' 7 לפקודת סימני המסחר, ואשר קובעת כי:
"(א) בכל הליך משפטי שבו הסעד הנדרש כולל שינוי או תיקון בפנקס, רשאי הרשם להתייצב ולהשמיע דברו, וחובה עליו להתייצב אם הורה על כך בית המשפט.
(ב) במקום שיתייצב וישמיע דברו רשאי הרשם, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת, להגיש לבית המשפט הודעה חתומה בידו, ובה פרטים בדבר ההליכים לפניו בנושא הנדון, או בדבר נימוקי החלטתו בנושא, או בדבר הנוהג והנוהל המקובלים במשרד בענינים דומים, או בכל דבר הנוגע  לענין ובגדר ידיעתו כרשם, כפי שיראה כמתאים; הודעה כאמור יראו כראיה באותו הליך."
 
עולה, אם כן, השאלה כיצד מתיישבת הוראת סעיף 42 לפקודת סימני המסחר עם יתר ההוראות בפקודה הקובעות סמכות עניינית כערכאת ערעור בלבד לבית המשפט המחוזי. 
נפסק כי עשויות להיות שתי תשובות אפשריות לשאלה זו: 
 
האחת, כי במסגרת תיקון מס' 7 לפקודת סימני מסחר, נשמטה מעינו של המחוקק הוראת סעיף 42 לפקודת סימני המסחר והצורך להתאימה למצב הדברים החדש על פי תיקון מס' 7, לפיו הסמכות הערעורית נתונה לבית המשפט המחוזי ולא לבית המשפט העליון, כפי שהיה טרם התיקון. 
 
השניה, והמסתברת יותר לטעמו של בית המשפט, כי הוראת סעיף 42 לפקודת סימני המסחר מתייחסת למצב דברים אפשרי בו במסגרת הליך תביעה בנושא סימני מסחר, מתעוררת סוגיה הנוגעת לתיקון או שינוי הרישום בפנקס סימני המסחר, הדרושה לצורך בירור הסוגיה נשוא ההליך כולו, ובית המשפט הדן בתביעה שכזו מפעיל את סמכותו לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח חדש] התשמ"ד – 1984 (להלן – חוק בתי המשפט) ודן בסוגיות אלו של תיקון או שינוי הרישום בפנקס - כעניין שבגררא. 
 
כך או כך, הכלל הוא כי ברגיל נתונה בידי רשם סימני המסחר הסמכות הייחודית לדון ולהכריע בשאלות הנוגעות לבעלות ברישום סימני מסחר בפנקס סימני המסחר, תיקון הרישום או ביטולו – בהיות רשם סימני המסחר הגורם המקצועי, המיומן, האמון על השמירה על טוהר הרישום בפנקס. לבית המשפט המחוזי מוקנית הסמכות לדון בערעור על החלטות הרשם בעניין רישום סימנים, תיקון הרישום או ביטולו. 
 
עם זאת, וכפי העולה מהוראת סעיף 42 לפקודת סימני המסחר, סוגיה הנוגעת לבעלות בסימני מסחר, באופן המביא לתיקון או שינוי הרישום בפנקס, עלולה להתעורר גם במסגרת הליך בבית משפט. במצב דברים זה – בית המשפט מוסמך לדון בסוגיות כאמור לתיקון או שינוי הרישום בפנקס סימני המסחר, ולפסוק בהם על פי סמכותו לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט. אך אין בכך כדי לגרוע מסמכותו העניינית הייחודית של רשם סימני המסחר בעניינים אלו. 
 
יתר על כן, וכפי שכבר נקבע בפסיקה, העובדה כי בית המשפט המחוזי דן ופוסק בסוגיות כאמור של תיקון או שינוי הרישום בפנקס סימני המסחר, על פי סמכותו שבגררא לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט, לא יהיה בה כדי לשלול את סמכותו של רשם סימני המסחר לדון בעניינים אלו, אם וככל שיובאו בפניו במסגרת הליך מתאים. 
 
על פי הדין, רשם סימני המסחר יידרש לנהל את ההליך בפניו, מבלי שהוא מחויב בקביעות שנקבעו בבית המשפט המחוזי ואף בלא שהוא מוסמך להמיר את שיקול דעתו בשיקול הדעת של בית המשפט המחוזי, וזאת נוכח העובדה כי לא ניתנה לו הסמכה מפורשת בחוק לעשות כן. 
בית המשפט הנדרש לבקשה לעיכוב הליכים בוחן ושוקל, על פי הדין, שיקולים הנוגעים לזהות הצדדים שבפניו וזהות השאלות העובדתיות והמשפטיות המצריכות הכרעה, כמו גם שיקולי יעילות הדיונים, חסכון בזמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, מאזן הנוחות בין הצדדים ושיקולים רלוונטיים נוספים. 
 
נפסק כי במקרה זה ראוי ונכון  להורות על עיכוב ההליכים, עד להכרעתו של רשם סימני המסחר בבקשה לתיקון או מחיקת סימני המסחר, וזאת מן הטעמים שלהלן:
 
הצדדים להליך שבפני זהים לצדדים שבהליך בפני רשם סימני המסחר;
 
השאלה הבסיסית והמהותית לצורך הכרעה בתובענה – שאלת הבעלות בסימני המסחר, אשר מכוחה נתבעים הסעדים בתביעה ובבקשה לסעדים הזמניים – ניצבת לדיון בבקשה המונחת בפני רשם סימני המסחר. יתר על כן, המסד העובדתי הנדרש לצורך ההכרעה בשאלה זו, והמשתרע על פני התנהלות בת 65 שנה, התנהלות הסכמית וחוץ-הסכמית שנדרשת לה פרשנות ובחינת תוקף – הינו זהה הן בהליך בפני והן בהליך בפני רשם סימני המסחר;
 
מבחינת היעילות הדיונית – ההליך שבפני רשם סימני המסחר מצוי בשלב מתקדם יותר, לאחר הכרעה בבקשה לסילוק על הסף שהוגשה על ידי המשיבות, כאשר הצדדים מצויים בשלב הבאת הראיות בפני הרשם וכאשר ברור כי הכרעת רשם סימני המסחר יהא בה כדי להשליך באופן מהותי על התובענה;
 
מבחינת חיסכון בזמן ובהוצאות –  הכרעתו של מותב זה בהליך דנן, בשאלת הבעלות בסימני המסחר לא בהכרח תייתר את הדיון בפני רשם סימני המסחר וממילא יצטרך הרשם להידרש לבקשה שהגישה המבקשת והמונחת בפניו, כך שהצדדים יאלצו לנהל הליכים כפולים על כל המשמעות הנובעת מכך מבחינת תשומות וזמן. 
 
מבחינת מניעת הכרעות סותרות – ברי כי מקום בו יתנהלו שני הליכים במקביל, קיים חשש לקביעות עובדתיות ומשפטיות סותרות, ויש להימנע ממצב דברים כאמור.  
 
מבחינת מאזן הנוחות בין הצדדים – בית המפט לא התעלם מן העובדה כי מצב הדברים הנוכחי הוא כי סימני המסחר רשומים על שם המשיבות (או מי מהן), עם זאת לא מצאתי כי ייגרם למשיבות נזק חמור, ככל שיעוכב ההליך, אשר אינו בר פיצוי כספי, אם וככל שייקבע על ידי רשם סימני המסחר כי יש לדחות את בקשת המבקשת שבפניו באופן שסימני המסחר יוותרו בבעלות המשיבות.
 
נפסק כי: אכן, צודקות המשיבות כי רשם סימני המסחר אינו מוסמך לדון בטענות לעניין הפרת הסכם הרישיון או הפרת סימני המסחר. אך, כאמור, תנאי ראשוני ובסיסי לצורך ביסוס טענות הפרה אלו של המשיבות הוא הוכחת בעלותה בסימני המסחר. מטעם זה יש צידוק לעכב את ההליך שבפני לצורך הגעה להכרעה בשאלת הבעלות בסימני המסחר בהליך שבפני רשם סימני המסחר.
צודקות גם המשיבות בטענתן כי רשם סימני המסחר אינו מוסמך ליתן בידן סעד של צו מניעה זמני, כפי שהתבקש על ידן במסגרת הבקשה לסעדים זמניים. 
 
בנוסף נפסק כי מבלי לקבוע מסמרות באשר לשאלה האם ככלל מוסמך רשם סימני המסחר ליתן סעדים זמניים כאמור (כאשר רשם סימני המסחר עצמו סבור כי מדובר הליך חריג בדיונים בפניו), הרי שברור כי מקום בו המשיבות אינן הגורם הפותח את ההליך בפני רשם סימני המסחר, אלא המבקשת היא שפתחה בהליך בפני הרשם, ממילא לא מוכרת בדין אפשרות לצד נתבע לפנות בבקשה לסעד זמני בדמות צו מניעה זמני. דומני כי הליך שכזה הינו חריג שבחריגים, ככל שקיים בכלל, בערכאות שיפוטיות רגילות, ולא כל שכן בהליך בפני רשם סימני המסחר. 
 
אשר על כן, הורה בית המשפט על עיכוב ההליכים בתביעה נשוא ת.א. 21307-03-16 ובבקשה לסעדים זמניים שהוגשה במסגרת התביעה הנ"ל, וזאת עד להכרעת רשם סימני המסחר בבקשה שהונחה לפניו על ידי המבקשת לתיקון או מחיקת סימני המסחר. 
 

27 באוקטובר, 2015,

0 תגובות

הפרת סימן מסחר ומדגם במוצרי חשמל Gewiss

הפרת סימן מסחר ומדגם במוצרי חשמל Gewiss
תביעה שהוגשה על ידי חברת Gewiss כנגד חברת חשמל תמנע בע"מ ומוחמד שואהנה. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, בפני השופטת אורית וינשטיין. ביום 6.9.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: התובעת הגישה תובענה לתשלום פיצויים בסך 300,000 ₪ ולסעד מניעתי בטענה להפרת זכויות הקניין הרוחני שלה באביזרי חשמל מסוג שקעים, מתגים, מפסקים, מסגרות לבתי שקעים ומתגים, נתיכים, בתים ותעלות לחוטי חשמל ומוצרים הנלווים להם. 
 
לטענת התובעת הפרו הנתבעים את סימני המסחר הרשומים של התובעת ואת המדגם הרשום בישראל של התובעת, על ידי מכירה לחוקר פרטי מטעמה של אביזרי חשמל מפרים, המעוצבים באופן זהה לעיצוב אביזרי החשמל המוגנים במדגם הרשום, ארוזים באריזה הנחזית להיות אריזת התובעת והנושאים על גביהם את סימן המסחר Gewss, הדומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר הרשום של התובעת. 
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה. ניתן בזאת צו הצהרתי לפיו כל זכויות הקניין הרוחני באביזרי החשמל המקוריים נשוא התובענה דנן הינם בבעלותה הבלעדית של התובעת וחל על איסור על כל צד שלישי לעשות בהם שימוש ללא רשותה המפורשת של התובעת. ניתן בזאת צו מניעה נגד הנתבעים, המורה להם להימנע מכל שימוש ביחס לאביזרי חשמל או אריזותיהם המפרים את זכויות התובעת בסימני המסחר ו/או במדגם הרשום. ניתן בזאת צו המורה לנתבעים להוריד לאלתר מן המדפים את כל אביזרי החשמל המפרים. 
 
נפסק כי הנתבעים ישלמו, ביחד ולחוד, פיצוי בסך 80,000 ₪ בגין הפרת זכויות התובעת בסימני המסחר שבבעלותה. 
 
נפסק כי הנתבעים ישלמו, ביחד ולחוד, פיצוי בסך 40,000 ₪ בגין הפרת זכויות התובעת במדגם הרשום. 
 
בנוסף נפסק כי הנתבעים ישאו בהוצאות התובעת בסך 5,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 

2 ביוני, 2015,

0 תגובות

הפרת זכויות יוצרים במשחקי מחשב של SONY

הפרת זכויות יוצרים במשחקי מחשב של SONY
העובדות תביעה שהוגשה על ידי חברת Kabushiki Kaisha Sony Computer Entertainment Inc. וחברת Sony Computer Entertainment Europe Inc. כנגד ענת אבו רוקאן (ס.א.ר אלקטרוניקה). התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, בפני השופטת אורית וינשטיין. ביום 26.4.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: התובעות, חברת SONY, הגישו כנגד הנתבעת תביעה בעילות של הפרת זכויות יוצרים, הפרת סימני מסחר ועשיית עושר ולא במשפט. התובעות טענו כי הנתבעת מכרה 4 דיסקים מזויפים (מתוך "קיר שלם"), המכילים משחקים, המתאימים לקונסולת המשחקים "Playstation".  
 
הנתבעת טענה כי במהלך חודש ינואר 2014, רכשה הנתבעת כ- 15-20 תקליטורים של משחקי מחשב. הנתבעת טענה כי התקליטורים היו ארוזים במארז שנראה מקורי. וכי מייד לאחר קבלת מכתב התראה פעלה מידית להשמדת כל יתר הדיסקים שהיו ברשותה. 
 
התובעות עתרו לסעד של צו מניעה טענו וכן לפיצוי סטטוטורי בסך של 150,000 ₪.
 
הצדדים הסכימו כי לא קיימת מחלוקת עובדתית ביניהם ולא קיים צורך בהבאת ראיות על ידם, כי יסתמכו על הטענות המופיעות בכתבי הטענות שהוגשו על ידם ויוגשו סיכומים קצרים לעניין הפיצוי לתובעות בגין ההפרות נשוא כתב התביעה. 
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה, מאחר והוכח כי הנתבעת הפרה את זכויות התובעות בארבעה משחקי פלייסטיישן, בכך שמכרה דיסקים מזויפים של משחקים אלו.
 
נפסק כי הנתבעת תשלם לתובעות את הפיצוי הסטטוטורי שנקבע בסך של 16,000 ₪.
ניתן בזאת צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת ומי מטעמה להפר את זכויות התובעות במשחקי פלייסטיישן.
בנוסף נפסק כי הנתבעת תישא בהוצאות התובעות בסך 1,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

 

8 באפריל, 2015,

0 תגובות

הפרת זכויות יוצרים במשחקי מחשב של SONY

הפרת זכויות יוצרים במשחקי מחשב של SONY
תביעה שהוגשה על ידי חברת Computer.Kabushiki Kaisha Sony Entertainment Inc וחברת Sony Entertainment Europe Inc כנגד אחמד חוג'יראת. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, בפני השופטת אורית וינשטיין. ביום 15.3.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: התובעות (להלן: סוני) הגישו כנגד הנתבע, תביעה בעילות של הפרת זכויות יוצרים, הפרת סימני מסחר ועשיית עושר ולא במשפט. התובעות טענו בכתב התביעה שהוגש מטעמן, כי הנתבע מכר בעסקו - חנות למכירה והתקנה של מכשירים סלולאריים בשפרעם בשם "אחמד פון" - דיסקים מזויפים, המכילים משחקים, המתאימים לקונסולת המשחקים "Playstation".  
 
הנתבע טען כי לא ידע כי הדיסקים אשר מכר בעסקו היו דיסקים מזויפים, שהפרו את זכויות התובעות. 
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה, הוכח כי הנתבע הפר את זכויות התובעות ביודעין בארבעה משחקי פלייסטיישן, בכך שמכר דיסקים מזויפים של משחקים אלו.
 
נפסק כי הנתבע ישלם לתובעות פיצוי סטטוטורי בסך שלך 25,000 ₪.
 
ניתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבע, האוסר על הנתבע, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, להפר את זכויות התובעות מכל מין וסוג במשחקי פלייסטיישן.
 
בנוסף נפסק כי הנתבע יישא בהוצאות התובעות בסך 2,500 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪. 
 
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
 
 

31 במרץ, 2015,

0 תגובות

בגין פריצת ממרים של חברת YES נפסק פיצוי בסך של 800,000 ש"ח

בגין פריצת ממרים של חברת YES נפסק פיצוי בסך של 800,000 ש
תביעה שהוגשה על ידי חברת די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ כנגד אחמד חמודה ועמאר חמודה. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, בפני השופטת אורית וינשטיין. ביום 12.2.2015 ניתן פסק הדין בתיק.
 
העובדות: התובעת, די.בי.אס. שרותי לווין (חברת הכבלים yes) הגישה כנגד הנתבעים תביעה בה נטען כי הנתבעים פרצו את מערכת הקידוד וההצפנה של שידורי הטלוויזיה בלווין של התובעת, ויצרו עסק פיראטי, המשווק ומוכר ללקוחות הנתבעים את האפשרות לצפות בשידורי הטלוויזיה של התובעת באופן פיראטי, בלא תשלום לתובעת בגין השירות, תוך תשלום מוזל לנתבעים בגין השירות הפיראטי, אשר גרפוהו לכיסם על גבה וחשבונה של התובעת. עוד נטען כי הופרו זכויות היוצרים של התובעת במארז השידורים, בלקט הערוצים ובתכנים המשודרים. כמו כן, הופרו זכויות התובעת בסימני המסחר הרשומים על שמה, ואשר הנתבעים עשו בהם שימוש בלתי מורשה ושלא כדין. 
 
התובעת עתרה לסעד של צו מניעה קבוע, אשר יורה להימנע מלעשות (1) שימוש פיראטי בשידורי הטלוויזיה של התובעת, (2) בשימוש בסימני המסחר הרשומים שלה (3) בשימוש בציוד של התובעת המסופק על ידיה ללקוחותיה. בנוסף עתרה התובעת צו עשה המורה על השמדת כל הציוד שסייע בידי הנתבעים בהפרת זכויותיה של התובעת כמפורט בכתב התביעה. 
 
כמו כן עתרה התובעת לסעד של מתן חשבונות ולפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 56(א) לחוק זכות יוצרים בסך של 700,000 ₪ ופיצוי בסך 100,000 ₪ בגין הפרת סימני המסחר הרשומים של התובעת. לחלופין, פיצוי בסך של 1,900,000 ₪ בגין עשיית עושר ולא במשפט.
 
מאחר והנתבעים לא השיבו לצווי בית המשפט במסגרת ההליכים המקדמיים בית המשפט הורה על מחיקת כתב ההגנה של הנתבעים וכן הורה על הגשת ראיות מטעם התובעים לצורך הוכחת התביעה.
 
תוצאות ההליך: התביעה התקבלה, מהתצהירים שהוגשו על ידי התובעת עולה כי זכויותיה הקנייניות של התובעת אכן הופרו ברגל גסה על ידי הנתבעים.
 
לפיכך, משהוכחה תביעת התובעת כנגד הנתבעים, נפסק כי התובעת זכאית לסעדים הבאים: 
 
(א) צווי המניעה הזמניים שניתנו כנגד הנתבעים יהפכו לצווי מניעה קבועים. 
 
(ב) ניתן צו המורה לנתבעים להשמיד כל ציוד אשר שימש או סייע בידם להפיץ ו/או למכור את השידורים או התכנים הטלוויזיוניים של התובעת וכל ציוד ששימש או סייע בידי הנתבעים בפיצת מערכת הקידוד וההצפנה של התובעת. 
 
(ג) ניתן בזאת צו המורה לנתבעים להסיר מדף הפייסבוק של בית העסק לוויני עכו ומכל פרסום של עסק זה או של הנתבעים את סימני המסחר הרשומים של התובעת. 
 
(ד) נפסק כי הנתבעים ישלמו לתובעת פיצוי סטטוטורי בגין הפרת זכויות היוצרים של התובעת, כאמור לעיל, בסך של 700,000 ₪. 
 
(ה) נפסק כי הנתבעים ישלמו לתובעת פיצוי בגין הפרת סימני המסחר הרשומים על שם התובעת, כאמור לעיל, בסך של 100,000 ₪ 
 
בנוסף נפסק כי הנתבעים יישאו בהוצאות התובעת בסך 10,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪. 
 

תנאי שימוש - אתר DWO

סגור