איך כותבים בקשת פטנט בפועל? סדר העבודה המומלץ אינו זהה בהכרח לסדר הופעת הפרקים במסמך המוגש. מתחילים בבירור ההבדל בין האמצאה לבין הידע הקודם ובהגדרת התביעות, ממשיכים בהתאמת התיאור והשרטוטים להיקף ההגנה המבוקש, ולבסוף בודקים שכל רכיב בתביעות נתמך בפירוט. המאמר מתמקד בסדר העבודה ובשיקולי העריכה של כל חלק. להסבר המקיף על מבנה הבקשה ועקרונות הניסוח ראו איך מנסחים פטנט?
בקשת פטנט מחולקת בדרך כלל לסעיפים הבאים: הכותרת (Title), תביעות קדימה (Priority Claims), תחום ההמצאה (Field Of The Invention); הרקע (Background); תקציר ההמצאה (Summary Of The Invention), תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing); שרטוטים (Drawing); תיאור מפורט (Detailed Description); ותקציר (Abstract).
למרות שנושאים אלה מוצגים כאן בסדר בו הם אמורים להופיע בסופו של יום בבקשת הפטנט, אין זה הסדר שבו הם צריכים להיות מנוסחים. בניסוח בקשת פטנט אנו ממליצים להתחיל בתביעות (Claims) ולאחר בתקציר ההמצאה (Summary of The Invention), ואחריו התקציר (Abstract), כותרת (Title), הרקע (Background), תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing) ולבסוף תיאור מפורט (Detailed Description).
ההגיון בסדר זה הוא יחסי האבהות בין החלקים השונים. תקציר ההמצאה (Summary of The Invention) מבוסס על התביעות (Claims) (הוא בעיקרו ניסוח של התביעות בשפה פשוטה). התקציר (Abstract) הוא תמצות של תקציר ההמצאה (Summary of The Invention). הכותרת (Title) מתבססת על האמור בתקציר (Abstract).
רק לאחר ניסוח החלקים שלעיל ניתן לעבור לניסוח הרקע (Background). הסיבה לכך היא כדי ליצור תודעה פסיכולוגית אצל עורך הפטנט לכתוב את הרקע בהתאם ליעד אליו מכוונים שהוא ההמצאה. בצורה זו עורך הפטנטים יכתוב את הרקע מתוך מודעות בסיסית והדגשה של המסקנה כי בתחום יש בעיות שאין להן פתרונות טובים וכי כל פתרון שניתן לבעיות אלו אינו מובן מאליו. כדי לכתוב רקע טוב על עורך הפטנטים לדעת "מה הסוף של הסיפור", קרי לדעת מה המהות של ההמצאה – דבר שהובהר כמובן בחלקים הקודמים שנכתבו. על כן הרקע צריך רק לדון בנושאים שיוצרים את הבעיה אותה ההמצאה נועדה לפתור.
תיאור קצר של השרטוטים (Brief Description Of The Drawing) והתיאור המפורט (Detailed Description) נכתבים בסוף מאחר והם מתמקדים ביישום ספציפי של ההמצאה. סדר זה לניסוח מונע מעורך הפטנטים להתמקד ביישום ספציפי ומאלץ אותו להתמקד בהמצאה המופשטת (לביקורת בעניין זה ראו מאמר מה הופך פטנט לפטנט טוב?).
מעל לכל, יש לזכור שמשימתו של עורך הפטנטים היא הרבה יותר מאשר רק לתאר את מה שהממציא חושב שהוא המציא – שזה בדרך כלל מוצר. עורך הפטנטים צריכים לתאר ולטעון את כל מה שגלום ב"המצאה" ללא היצמדות לתצורה ספציפית.
כתיבת כותרת הפטנט
הכותרת של בקשה לפטנט צריכה להיות רחבה יותר מהתקציר (Abstract). התקציר (Abstract) צריך להיות רחב יותר מתקציר ההמצאה (Summary of The Invention), ותקציר ההמצאה (Summary of The Invention) צריך להיות רחב יותר מהתביעות (Claims).
על כן, בניסוח הכותרת עורך פטנטים חייב לבחור כותרת מספיק רחבה אשר יהיה בה כדי להקיף את הן את הרעיון הכללי והן את היישום שלו והתצורות השונות של הרעיון (שדרוגים לבסיס ההמצאה). עם זאת, הכותרת צריכה להיות קצרה. כותרות בדרך כלל צריכה להכיל לא יותר מחמש עד עשר מילים.
הכותרת אמורה לרמז על ההמצאה ולא לצטט את ההמצאה וזאת כדי לא להגביל את ההמצאה ואת מונופול ההמצאה.
תחילת העבודה: גיבוש התביעות (Claims)
התביעות הן לב הפטנט, התביעה היא הגדרה של האמצאה וניסוחה קובע את היקף ההגנה של הפטנט המבוקש. על התביעה להיות ממוקדת תמציתית וברורה. יש להימנע מהגדרה רחבה מדי של התביעה אשר עשויה להיפסל על ידי בוחן הפטנטים בשלב רישום הפטנט או להיפסל במסגרת הליך משפטי לאחר קבלת הפטנט וזאת על ידי הוכחה כי התביעה חסרת חידוש וחסרת התקדמות המצאתית לעומת הידע הקודם למועד הגשת הבקשה. מאידך, הגדרה צרה מדי של התביעה עשויה לא לכסות את כל אפשרויות לביצוע של האמצאה ולאפשר מונופול צר מידי.
לפני ניסוח התביעות חשוב שעורך הפטנטים יוכל לענות על השאלות הבאות:
1. מהו לב ההמצאה? (לצורך ניסוח התביעות הבלתי תלויות)
2. מה הם חלקי הבסיס שמהם מורכב לב ההמצאה? (לצורך ניסוח התביעות הבלתי תלויות)
3. איך חלקי הבסיס מתייחסים אחד לשני ומדוע השילוב ביניהם אינו ברור לאליו? (לצורך ניסוח התביעות הבלתי תלויות)
4. האם יש שדרוגים ותצורות נוספות ללב ההמצאה אשר משתמשים ברכיבים נוספים? (לצורך ניסוח התביעות התלויות)
5. מהם הרכיבים הנוספים ומדוע השילוב שלהם בלב ההמצאה אינו ברור מאליו? (לצורך ניסוח התביעות התלויות)
בדיקת זכאות לדין קדימה
כאשר בקשה לפטנט תובעת קדימות לפטנט אחר, יש למקם תיאור תביעת הקדימה בין הכותרת ותקציר ההמצאה (Summary of The Invention).
כאשר מבקשים להסתמך על בקשה קודמת לצורך דין קדימה, יש לבדוק את המסלול המשפטי החל, את זהות המבקש או חליפו בזכות, את המועדים הקבועים בדין ואת השאלה אם האמצאה הנתבעת בבקשה המאוחרת נחשפה במידה מספקת בבקשה הקודמת. אין דרישה כללית לזהות ממציאים בין שתי הבקשות, ואין לקבוע באופן גורף שהבקשה הקודמת חייבת עדיין להיות תלויה ועומדת. בדיקת דין הקדימה היא שלב משפטי נפרד מסדר ניסוח פרקי הבקשה.
\n
היתרון העיקרי של תביעות קדימה הוא בכך שבקשת הפטנט בה יש תביעות קדימה נבחנת בהתאם למועד בו הוגש "הפטנט ההורה". יתרון זה בא לידי ביטוי במועדי התנגשות בפרסומים קודמים.
הגדרת תחום האמצאה
תחום ההמצאה מסביר את ייעוד האמצאה ותיאור תמציתי של מצב הידיעות בתחום המקצועי שבו נעשתה האמצאה.
את תחום ההמצאה יש לנסח תוך מתן תשומת לב לשיקולים מתחרים.
מצד אחד, תחום ההמצאה צריך להיות מנוסח רחב מספיק כדי להקיף את כל היישומים המגשימים את ההמצאה ולאפשר מונופול רחב ככל האפשר. מאידך, כדי להתמודד עם טענות של פרסום קודם והתקדמות המצאתית יש לנסח את תחום ההמצאה בצורה צרה ככל האפשר.
חשוב בניסוח תחום ההמצאה להתמקד במונחים פשוטים ובניסוח ברור וזאת כדי למנוע פרשנות דו משמעיות ביחס לפטנט.
כתיבת הרקע לאחר הגדרת לב האמצאה
באופן היסטורי שימש פרק זה כדי לתאר את הידע הקיים בתחום ההמצאה במועד הגשת הבקשה (state of the art).
לפרק זה יש משמעות חשובה בהדגשה של ההתקדמות ההמצאתית שיש בהמצאה ביחס לבעיה הקיימת בתחום. פרק זה מסייע לנו להמחיש בפני בוחן הפטנטים את האבולוציה שההמצאה יוצרת מבחינה טכנולוגית ביחס למצב הקיים, תוך הדגשה במה ההמצאה מהווה קידום משמעותי ביחס למצב הקיים.
בניסוח פרק זה עלינו לזהות את הבעיה שיש לפתור, עלינו להראות כמה קשה לפתור את הבעיה וזאת כדי שבהמשך בוחן הפטנטים יחשוב כי אכן היתה דרושה גאונות בפתרון הבעיה.
ניסוח פרק הרקע יהיה כרוך כמעט תמיד בהתייחסות לפטנטים אחרים ובקשות אחרות.
בניסוח פרק זה עלינו להבהיר: מה היתה הבעיה > מה היו הפתרונות לבעיה > ולמה פתרונות אלו לא היו יעילים ומספקים.
הרקע מסתיים בסיכום הצורך הקיים בתחום ההמצאה.
הטעות הנפוצה ביותר בניסוח חלק זה היא לדון בהמצאה שנתבעה במסגרת הבקשה. אין לעשות זאת. הרקע נועד אך ורק לתאר את הבעיה הקיימת כיום והמצב בטרם ההמצאה.
טעות נוספת היא להודות ששימושים קודמים, פטנטים, וגילויים אחרים מהווים ידע קודם (prior art). אין צורך להודות כי הפניות לפטנטים אחרים רלוונטיים לפטנט המבוקש ומהווים ידע קודם.
כתיבת סיכום האמצאה בהתאמה לתביעות
סיכום ההמצאה (Summary Of The Invention) מנוסח בהתבסס באופן ישיר על פרק התביעות.
המשפט או פסקה הראשונה של סיכום ההמצאה צריך להיות סיכום קצר של התביעה העצמאית (או מספר תביעות עצמאיות). יש לנסח סעיף זה על ידי שכתוב בפשטות רבה של התביעות העצמאיות מפרספקטיבה מעט רחבה יותר. אם יש טענות עצמאיות מרובות, עורך הפטנטים צריך לנסות לשלב אותן.
הפסקאות הבאות של סיכום ההמצאה צריכות להיות מוקדשות לפירוט המרכיבים השונים הקיימים בתביעות התלויות.
הפסקה האחרונה של סיכום ההמצאה באופן מסורתי היא מעבר לתיאור קצר של השרטוטים.
ניסוח תיאור קצר של השרטוטים
תיאור קצר של השרטוטים מספק סקירה של השרטוטים המצורפים במסגרת בקשת הפטנט. במובן זה שהוא יכולה להחליף או להשלים את הכותרות או כיתובים של הדמויות המופיעות בשרטוטים.
חשיבות חלק זה הוא בהכוונה של הקורא לאלמנטים מסויימים בשרטוט.
הכנת השרטוטים
שרטוטי הפטנט משמשים לצורך פרשנות התביעות. כל טענה בפטנט שניתנת לשרטוט אמורה מגובה בשרטוט.
שרטוטי פטנטים בדרך כלל מתארים היבטים של התגלמות המועדפת של ההמצאה. לשם כך, השרטוטים צריכים להיות מאוד פשטניים, וצריכים לכלול רק את אותם אלמנטים שמראים הבדלים ביחס לידע הקודם.
מומלץ להשתמש בשרטוטי פרספקטיבה כדי להמחיש באופן המיטבי את ההמצאה הבאה לידי ביטוי בשרטוט.
כתיבת התיאור המפורט
מטרות התיאור הן שתיים:
א. לתאר הרקע שעל פיו תביעות הפטנט יפורשו.
ב. לאפשר לבעל מקצוע להבין את האמצאה ולבצעה.
סעיף תיאור המפורט הוא לא תיאור מפורט של ההמצאה. המדובר בתיאור מפורט של השרטוטים או של התצורה המועדפת. ואכן חלק מעורכי הדין מכנים חלק זה בשם "תיאור המפורט של הישום המועדף" (DETAILED DESCRIPTION OF THE PREFERRED EMBODIMENT).
עורך הפטנטים צריך להשתמש בחלק זה כדי להדגים את נושא ההמצאה, ולא לתאר את ההמצאה, שכן תיאור ההמצאה מתואר בפרק התביעות או בסיכום ההמצאה.
סעיף תיאור המפורט בדרך כלל מתרכז ברובו ביישום של ההמצאה. אורכו של חלק זה הוא פונקציה של מספר היישומים הקיימים בבסיסי ההמצאה.
ניסוח חלק זה מתחיל בתיאור מפורט בדרך כלל של השרטוטים ולאחר מכן עובר למתן דוגמאות ונתונים. בפרק זה יש להסביר את התצורה וזאת בתחילה בסקירה רחבה של ארבעה או חמישה מרכיבים עיקריים בתצורה, ולאחר מכן המקדות ביתר המאפיינים של כל אחד מהמרכיבים בתצורה.
מומלץ לפרט בתחילה מספר מצומצם של רכיבים או חלקים, ולאחר מכן בפסקאות נפרדות לדון בכל אחד מהרכיבים או החלקים האלה בפירוט רב יותר.
מומלץ לרשום את כל הפרמטרים הרלוונטיים לרכיב המתואר, ולאחר מכן להציג את כל החלופות המתוארות עבור כל אחד מהפרמטרים הללו. ברגע שהפרמטרים מפורטים, עורך פטנטים יכול בקלות לפרט את החלופות ביחס לכל אחד מהפרמטרים הללו.
אחד החסרונות של כתיבת תיאור מפורט כדי לכסות מספר רב של חלופות ותמורות הוא שהטקסט מתחיל להישמע היפותטית מדי.
יובהר כי התיאור המפורט מסתמך על שרטוטים והוא אמור לכלול את תיאור דרכי ביצוע של האמצאה שעל פיו יכול בעל המקצוע לבצעה. מומלץ להכין את השרטוטים על גיליונות שרטוטים ולא בגוף הפירוט. בפירוט יש לכלול רשימה של השרטוטים.
הכנת התקציר
סעיף תקציר בפטנט בדרך כלל מבוסס על סיכום ההמצאה. התקציר לא יוכל לשמש לצורך פירוש היקף תביעת הפטנט.
בדיקות עריכה במהלך כתיבת הבקשה
שמור על ניסוח קצר וברור
אחד הכללים החשובים ביותר בניסוח בקשות לפטנט הוא לבצע את עיקרון KISS – Keep It Simple, Stupid. בקשות לפטנטים מסובכות מקשות על הבנת הפטנט הן בעיני בוחן הפטנטים והן בעיני השופט. על כן כעורך הפטנטים מנסה "להסתיר את האמת" עם עודף מלל כמעט תמיד הדבר מתברר בהמשך. פטנט הוא חזק כאשר עורך הפטנטים מתאר את הפטנט בצורה ברורה ושאינה מסובכת יתר על המידה.
ואולם יש להיזהר בניסוח קצר מידי בו אנו עלולים להשמיט מידע קריטי ביחס להמצאה.
השתמש בכותרות רבות
שימוש מרובה בכותרות משנה יכול לסייע בניסוח הפטנט ויכול להקל על בחון הפטנטים והשופט להבין את הפטנט.
שמור על משפטים קצרים ופשוטים
משפטים ארוכים הם מסורבלים ובלתי מובנים ובדרך כלל כוללים מספר מסרים שהכותב מתכוון להעביר. פיצול של משפטים ארוכים מאלץ את המחבר להתמקד במסרים בודדים והם מסייעים לקורא באופן משמעותי להבין את כוונת הכותב.
בדיקת התאמה בין התביעות, הפירוט והשרטוטים לפני ההגשה
בסיום כתיבת הפרקים נדרשת גם הסתכלות על התיק כחלק מהליך רישום הפטנט: הניסוח משפיע על היכולת להתמודד עם הערות הבוחן ועל השינויים שניתן יהיה לבצע בבקשה בלי להוסיף חומר שלא נחשף בהגשה המקורית. לכן בדיקת התאמה בין התביעות, הפירוט והשרטוטים היא שלב מהותי לפני ההגשה.
לפני הגשת הבקשה מומלץ לערוך קריאה חוזרת בכיוון ההפוך לסדר הכתיבה: לעבור על כל יסוד בתביעות ולוודא שהוא מתואר באופן המאפשר לבעל מקצוע לבצע את האמצאה, שהחלופות שנבחרו מקבלות בסיס מתאים בפירוט, ושהשרטוטים תואמים את המינוחים ומספרי הסימון. סעיפים 12 ו־13 לחוק הפטנטים והנחיות רשות הפטנטים מדגישים את דרישת התיאור המאפשר ואת הזיקה בין התביעות לפירוט. השאיפה לניסוח ברור וקצר אינה מצדיקה השמטת פרטים חיוניים. להרחבה בשאלת היקף התביעה הבלתי תלויה ראו ניסוח תביעה בלתי תלויה בפטנט.
ההבחנה בין סדר הכתיבה לבין הדרישות להגשת הבקשה חשובה: סעיפים 12–13 לחוק הפטנטים והוראות העבודה של רשות הפטנטים עוסקים, בין היתר, בתיאור המאפשר, בבהירות התביעות ובתמיכתן בפירוט; הם אינם מחייבים להתחיל לכתוב דווקא בפרק מסוים. להרחבה מקצועית על סדר הניסוח ראו בספרי דיני פטנטים (2023), פרק 5.4, ״הסדר המומלץ לניסוח הפטנט״, עמ׳ 511 ואילך. ראו גם הוראות העבודה לבחינת בקשות לפטנט של רשות הפטנטים.
