הארכת תוקפו של פטנט מעבר ל 20 שנה (ערעור לעליון) רע"א 1867/17  NOVARTIS AG נ' רשם הפטנטים (פורסם בנבו, 8.11.2017)

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט משה יועד הכהן) בעש"א 21696-03-16 מיום 2.2.2017 .

ההליך נדון בבית המשפט העליון בפני השופט עוזי פוגלמן, ביום 8.11.2017 ניתנה ההחלטה בתיק.

הצדדים: המבקשת: NOVARTIS AG נגד המשיב: רשם הפטנטים.

העובדות: המבקשת היא חברת תרופות שבבעלותה פטנט ישראלי מס' 154465. לפני פקיעת תוקפו של הפטנט הגישה המבקשת בקשה לצו להארכת תוקף הפטנט בישראל מעבר ל-20 שנות תקופת הפטנט הבסיסי.

בקשת לצו הארכה נדחתה על ידי בוחן הפטנטים. המבקשת השיגה על ההחלטה בפני רשם הפטנטים. ביום 27.1.2016 דחה הרשם את ההשגה. על החלטה זאת הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. ביום 2.2.2017 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים ערעור שהגישה המבקשת ומכאן הליך זה.

פסיקת רשם הפטנטים: הרשם עמד על כך שלפטנט הייחוס ניתן אמנם אישור הנושא את הכותרת Notice of Final Determination (NFD), שבו צוין כי פטנט הייחוס זכאי בארצות הברית להארכה מסוג PTE למשך 205 ימים ואולם, נקבע כי זה אינו יכול להחליף צו להארכת פטנט הייחוס במובנו בחוק הפטנטים.

בנוסף נפסק כי עיון באישור ה-NFD שניתן למבקשת מעלה כי במקרה דנן ניתנה לפטנט הייחוס האמריקני גם הגנה נוספת מסוג Patent Term Adjustment  (להלן: PTA) – שהיא התאמה שמאריכה את תוקף הפטנט עקב הימשכות הליך בחינתו. כאמור באישור ה-NFD, הגנה אחרונה זו הביאה לכך שתקופת ההגנה של פטנט הייחוס האמריקני חרגה מהתקופה המקסימלית הקבועה בחוק האמריקני. לפיכך, צוין באישור ה-NFD כי בנסיבות המקרה דנן תקופת ההארכה מסוג PTE תעמוד על אפס ימים.

משכך קבע הרשם כי בפועל לא ניתן למבקשת צו הארכה מסוג PTE, וממילא לא כזה "המורה על הארכה, ביום אחד או יותר", כדרישת סעיף 64א לחוק הפטנטים. הוטעם, כי ההסדר החקיקתי הישראלי מכיר בהארכת PTE  בת יום אחד או יותר כהארכה היחידה המשמשת כבסיס למתן צו הארכה בישראל. לכך הוסף כי תנאי למתן צו הארכה בישראל הוא כי הצו להארכת פטנט הייחוס בארצות הברית "טרם פקע", כאמור, ואולם "ספק אם אישור ה-NFD לתקופה בת אפס ימים יכול להיחשב בגדר צו וכדבר אשר יכול 'לפקוע' בטרם כלל החל". צוין כי – כעולה מהאמור בחוק הפטנטים – בעת מתן צו להארכת הפטנט בישראל יש להתייחס לתקופות הארכה שניתנו בארצות הברית "בפועל", ומשכך – משלמבקשת לא ניתנה בפועל תקופת הארכה מסוג PTE, אין לראות באישור ה-NFD שהונפק לה כעונה על דרישות חוק הפטנטים.

פסיקת בית המשפט המחוזי: ביום 2.2.2017 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים ערעור שהגישה המבקשת. בית המשפט אימץ את החלטת הרשם וקבע כי לא ניתן לראות באישור ה-NFD שניתן למבקשת כצו הארכה מסוג PTE  כדרישת חוק הפטנטים.

נפסק כי בטרם קביעת ההסדר למתן צו ההארכה בחוק הפטנטים היה המחוקק הישראלי מודע לכל סוגי הארכות הפטנט הקיימות בדין האמריקני (לרבות PTA ולרבות אישור מסוג NFD), ואולם בסופו של יום נקבע כי צו הארכה בישראל יינתן רק מקום שבו ניתן צו הארכה מסוג PTE בארצות הברית.

לכך הוסף כי אף אם ניתן לראות באישור ה-NFD כאישור בעל ערך זהה לצו PTE, אין באישור זה הוראה על הארכה מסוג PTE בת "יום אחד או יותר" אלא – כאמור – של אפס ימים. משכך אישור זה אינו מורה על הארכה בפועל, והוא לכל היותר מצהיר על זכאות המבקשת להארכה מסוג זה. בית המשפט הדגיש כי "בעת הארכת תוקפו של פטנט, אין לרשם שיקול דעת ועליו לפעול בצורה טכנית דווקנית ואחידה וליישם באופן מילולי את הדרישות הקבועות בחוק". כך שכן – בין היתר – בשל האיזון הקבוע בחוק הפטנטים בין האינטרסים המתחרים של החברות העוסקות בתחום, כמו גם האינטרס הציבורי.

תוצאות ההליך: בקשת רשות הערעור נדחתה. נפסק כי המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 10,000 ש"ח.

נפסק כי הבקשה אינה מצדיקה רשות לערער ב"גלגול שלישי". אין בבקשה נסיבות אחרות באופן שמעורר שאלת רוחב המצדיקות התערבות בגלגול שלישי.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

הארכת תוקף פטנט מעבר ל 20 שנה

ניתן לבקש את הארכת תוקפו של הפטנט מעבר ל 20 שנה וזאת בהתאם לתנאים המנויים בסעיף 64(ד) לחוק הפטנטים, שהרלוונטי שבהם לענייננו הוא זה הקבוע בסעיף קטן 5.

בפשטות, הסעיף מתנה קבלת צו הארכה בישראל בכך שאם ניתן היתר שיווק בארצות הברית לפטנט הייחוס של הפטנט הישראלי – שהוא "פטנט כלשהו במדינה מוכרת […] אשר נתבע בפטנט בסיסי במדינת ישראל, בין אם הפטנט האמור מקביל לפטנט הבסיסי ובין אם לאו" (להלן: פטנט הייחוס) – ניתן שם גם צו הארכה וזה טרם פקע (להלן: צו להארכת פטנט ייחוס).

צו אחרון זה מוגדר בסעיף 64א לחוק הפטנטים כ"צו או אישור המורה על הארכה, ביום אחד או יותר, של תוקף פטנט ייחוס ביחס לתכשיר רפואי המכיל את החומר או ביחס לציוד רפואי, המוגן על ידי פטנט הייחוס, שמתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא ניתן בארצות הברית של אמריקה (Patent Term Extension) (PTE), ותקופת תוקפו נקבעת על ידי הגורם המוסמך לכך […]".

המבקשת טוענת שיש לראות בה כמי שקיבלה הארכה מסוג PTE  כנדרש לצורך מתן צו הארכה לפטנט בישראל וזאת בניגוד לעמדת רשם הפטנטים ולעמדת בית המשפט המחוזי.

ואולם, בית המשפט העליון כלל לא דן בטענה זו ודחה על הסף את הבקשה מאחר וזו אינה מצידה רשות ערעור "בגלגול שלישי". בית המשפט הוסיף כי רשם הפטנטים קבע כי למבקשת – בנסיבות עניינה הייחודיות – לא יינתן צו להארכת הפטנט, וזאת בשים לב לתנאים הקבועים בחוק הפטנטים. החלטה זו אומצה על ידי בית המשפט המחוזי, בהסתמכו על הצעת החוק הרלוונטית, דברי ההסבר לה ומסמכים נוספים שעמדו בבסיסה. טענות המבקשת בהקשר זה מופנות לפרשנות הדין וליישומו בנסיבות המקרה שלפנינו, ולא הוברר כי עניינה של המבקשת התעורר בנסיבות אחרות באופן שמעורר שאלת רוחב.

על כן נפסק כי אין עילה למתן רשות לערער.

בית המשפט הזכיר כי גם בהליכים בפני רשם הפטנטים רשות לערער ב"גלגול שלישי" לבית המשפט העליון ניתנת במשורה, רק למקרים שבהם עולה סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הצר של הצדדים.

למידע נוסף או לשאלות ביחס למאמר צרו אתנו קשר:

דרורי-וירז'נסקי-אורלנד, עורכי דין ועורכי פטנטים:

טל:03-6005572

פקס:03-6005531

דוא"ל:office@dwo.co.il

למידע נוסף על רישום פטנטים במשרדנו ראו>> מידע נוסף בעמוד זה על רישום פטנטים.

למידע נוסף על תביעות פטנטים במשרדנו ראו>> מידע נוסף בעמוד זה ייצוג בתביעות פטנטים.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם

היעדר זכויות יוצרים בתמונה שיצרה בינה מלאכותית Thaler v. Perlmutter et al., case number 1:22-cv-01564, in the U.S. District Court for the District of Columbia (August 18, 2023)

הליך שנדון בבית המשפט המחוזי במחוז קולומביה שבארצות הברית, בפני השופט Samuel Beryl A. Howell. הצדדים: התובע: Stephen Thaler; הנתבעים: Shira Perlmutter (רשמת זכויות היוצרים ומנהלת

>>>