בקשה לרישום סימן מסחר שהוגשה על ידי חברת DataCard Corporation, ההליך נדון בפני ז'קלין ברכה, פוסקת בקניין רוחני וסגנית רשם הפטנטים. ביום 18.2.2016 ניתנה ההחלטה בתיק.
המבקשת יוצגה על ידי ד"ר אייל ברסלר.
לעיון בפסק הדין גלשו אל אתר LAWDATA.
העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר DATACARD. הבקשה סורבה לרישום על ידי מחלקת סימני המסחר בנימוק: "הנני להודיעך כי אנו סבורים כי אכן מדובר בסימן גינרי, דהיינו, שם הסוג הכללי של המוצר ועל כן צריך להישאר פתוח לרשות הרבים ולא ניתן להקנות בו זכות בלעדית". המחלקה סברה כי הסימן הינו כה מתאר עד כי אינו יכול לרכוש אופי מבחין כתוצאה משימוש.
לאור זאת המבקשת ביקשה כי העניין יובא להכרעה בפני הרשם ומכאן הליך זה.
תוצאות ההליך: סגנית הרשם הורתה על קיבול הבקשה לרישום הסימן.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
סימן תיאורי, גנרי או מרמז
נפסק כי הסימן DATACARD בין כמלה אחת ובין כצירוף מלים אינה מהווה מונח ידוע ומוכר בתחום אבטחת המידע. משמעותו המילונית של הצירוף הינו כרטיס (CARD) מידע (DATA). המונח המקובל בישראל לכרטיסים המאפשרים הזדהות מאובטחת וחתימה אלקטרונית הינו "כרטיס חכם".
מכאן שאין הסימן מהווה את כינוי המוצרים או השירותים (ראה ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ נ' אס.בי.סי פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ, פ"ד נה(3) 933 (2001), שם הובהר כי סימן גנרי הינו – "הסוג או הזן אליו משתייך הנכס או השירות".
זאת ועוד, נפסק כי הסימן אף אינו נמצא בשימוש על ידי העוסקים בתחום. בחיפוש הסימן במרשתת באמצעות מנוע החיפוש Google עולות תוצאות הקשורות במבקשת ואין עולות תוצאות שיש בהן כדי להעיד כי השימוש נמצא כמונח גנרי או מתאר בידי מתחרותיה של המבקשת. באותו חיפוש נמצא כי המונח Data Card"" נמצא בשימוש בתחום השיווק והמכירות ומשמעותו מסמך המתאר את מאפייני רשימת תפוצה להשכרה או למכירה.
על כן נפסק כי נכון יהא למקם את הסימן המבוקש בצידו התיאורי של ציר התיאוריות.
בנוסף נפסק כי עסקינן בסימן המרמז על הטובין ועל השירותים שכן נדרשת מחשבה מסויימת על מנת לעמוד על הקשר בין הסימן לבין הטובין. הדבר נכון אף ביחס לכרטיסי החיוב והזיהוי עצמם (בסוג 9) והשירותים הנוגעים אליהם (בסוגים 04 ו-42) שכן אין בסימן גילוי חד משמעי לעניין סוג המידע המופיע בכרטיס ומטרתו.
אופי מבחין אינהרנטי
עיקר חששה של המחלקה נבע מכך שסברה היא כי על הסימן להישאר פתוח למסחר. כפי שמבהיר זליגסון בספרו בעמ' 22 סימנים שיש להשאירם פתוחים למסחר הינם משני סוגים:
"מלים או ציורים שמהווים את הכינוי ההכרחי או הטבעי לסחורות מסויימות או לשירותים מסויימים.
…
מילות שבח מקובלות: אין לכנות סחורות במילות שבח רגילות, כיון שעליהן להישאר חופשיות לשימוש במסחר.
…הכוונה היא למילות שבח כלליות, או למילות שבח המאפיינות את הסחורה המסויימת."
סגנית הרשם פסקה כי הסימן המבוקש אינו נכנס לגדר אחת מקטגוריות שלעיל. הסימן הוא בעל אופי מבחין אינהרנטי ועל כן כשיר לרישום לפי החלופה שבסעיף 8(א) לפקודה.
אופי מבחין נרכש
בנוסף נפסק כי אך גם אם היה ספק כלשהו בכשירות הרישום של הסימן הרי שדי בראיות שהוגשו להוכחת אופיו המבחין הנרכש של הסימן כדי לשכנע כי הסימן כשיר לרישום אף על פי החלופה שבסעיף 8(ב) לפקודה.
סמנכ"ל המבקשת העיד על היקפי מכירות גבוהים בישראל, במיוחד ביחס למוצרים ושירותים שאינם מצויים בביתו של כל אדם. כעולה מן התצהירים ונספחיהם המוצרים והשירותים הנושאים את הסימן המבוקש נמכרים בישראל באמצעות משווק מקומי החל משנת 1990 והחברה עושה שימוש בסימן על גבי כל אחד מן המוצרים. אמנם לעתים נעשה שימוש בסימן מעוצב, אך העיצוב הינו מינורי ביותר.
לנוכח כל האמור הורתה סגנית הרשם על קיבול הבקשה לרישום הסימן.
