הימורים והגרלות ברשת האינטרנט

הימורים והגרלות ברשת האינטרנט מעוררים שאלות בדיני העונשין, ברגולציה ובהחלת הדין על פעילות מקוונת. ההבחנה החשובה היא בין משחק אסור, הגרלה והימור לפי ההגדרות הנפרדות שבסעיף 224 לחוק העונשין, ובין פעילות שאפשר לקיימה במסגרת היתר או חריג שבחוק.

נקודת המוצא לקביעה כי הימור הוא אסור היא ההבנה האם ההימור תלוי יותר במזל או ביכולת וכמאמר בית המשפט:

"אם נדמה לעצמנו כפות מאזניים, או סקאלה, של "מזל לעומת יכולת" – נוכל להציב בקוטב של "היכולת" משחקי ספורט ותחרות…, ואף משחקי שעשוע כמו באולינג או ביליארד (סנוקר).

איש לא יטען כי מרכיב המזל נעדר לחלוטין מקוטב זה של הסקאלה, אולם תוצאות המשחקים הללו יוכרעו, בבירור, יותר על ידי יכולת אנושית (של השחקן הבודד, של הקבוצה וכד'), מאשר על ידי המזל.
בקוטב הנגדי, קוטב "המזל", נמצא את ההגרלות וההימורים המובהקים, כגון: פיס, לוטו, בינגו-כרטיסים או בינגו-אולמות".

יש להבחין בין בחינת משחק שבו תוצאת המשחק תלויה בעיקר ביכולת או במזל, לבין הימור על תוצאת אירוע. למשל, שחמט הוא משחק הנשען בעיקר על יכולת, אך הימור כספי על תוצאת משחק שחמט עשוי להיחשב "הימור" על פי הגדרתו הנפרדת בחוק. גם הגרלת פרסים בין עוקבים או משתתפים ברשת מחייבת בחינה של הוראות החוק וההיתרים החלים עליה.

בשנים האחרונות אנו עדים להתפשטותם והופעתם של אתרי הימורים והגרלות המציעים לתושבי ישראל אפשרות לקחת חלק במכניזם גלובלי הפועל היטב וממוקם במדינות רבות ברחבי העולם ולהמר על מיטב כספם בפשטות יחסית.

החקיקה הרלוונטית לתחום ההגרלות וההימורים בישראל

המקור הנורמטיבי המסדיר את נורמות הענישה הפלילית לגבי ההימורים אסורים בישראל כיום מצוי בסימן י"ב לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, הנושא את הכותרת "משחקים אסורים, הגרלות והימורים".

חוק נוסף המסדיר את תחום ההימורים בישראל הוא חוק להסדר ההימורים בספורט, תשכ"ז–1967, אשר מסדיר את נושא ההימורים המותרים בספורט. חוק זה מסדיר בנוסף את פעולתה של המועצה להסדר ההימורים בספורט.

מושגי יסוד בתחום הימורים והגרלות

סעיף 224 לחוק העונשין מגדיר מספר מושגי יסוד בהם נעשה שימוש במסגרת סעיפי סימן י"ב:

"משחק אסור" מוגדר כך:

"משחק אסור" – משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;

"מקום משחקים אסורים" מוגדר כך:

"מקום משחקים אסורים" – חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסויימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת;

"הגרלה" מוגדרת כך:

"הגרלה" – כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;

"הימור" מוגדר כך:

"הימור" – כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט.

משחק אסור, הגרלה או ההימורים בחוק העונשין

איסור משחקים אסורים, הגרלות או ההימורים מעוגן בסעיף 225 לחוק העונשין:

225.   המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4).

במונחים "משחק אסור" ו"הגרלה" נבחנת, בין היתר, התלות בגורל לעומת הבנה או יכולת. לעומת זאת, "הימור" מוגדר בנפרד, כהסדר שבו הזכייה תלויה בניחושו של דבר, לרבות ניחוש תוצאות משחקי ספורט.

ככלל, ארגון משחק אסור, הגרלה או הימור הוא עבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין, אך אין מדובר באיסור מוחלט ללא חריגים. יש לבחון את הסייג המצטבר שבסעיף 230, את ההיתרים הניתנים לפי סעיף 231 ואת ההסדרים הייחודיים של הגרלות והימורים מורשים. העובדה שהפעילות מתבצעת באמצעות אתר אינטרנט אינה יוצרת היתר עצמאי.

מזל או יכולת –מותר או אסור

המונחים "משחק אסור" ו/או "הגרלה" שבחוק העונשין יקימו אחריות פלילית אם יתקיימו שני יסודות מצטברים, והם:

הראשון, היות המשחק כזה שתוצאותיו תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;

השני, היות המשחק מסוג כזה שבו אדם עשוי לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק.

בת.פ. (נת') 718/98 מדינת ישראל נ' אזרן אונרי (פורסם בנבו) (להלן: "פס"ד אזרן") ניתנה החלטה מקיפה אשר דנה בשאלה: האם סוג מסוים של מכונת משחק באה בגדר ההגדרה של "משחק אסור" כאמור בסעיף 224. החלטה זו התבססה על בחינה מעמיקה ומקיפה של חוות דעת מומחה ועדויות של שחקנים במכונת המשחק. בפסק דין זה קבע בית המשפט  כי:

"אם נדמה לעצמנו כפות מאזניים, או סקאלה, של "מזל לעומת יכולת" – נוכל להציב בקוטב של "היכולת" משחקי ספורט ותחרות…, ואף משחקי שעשוע כמו באולינג או ביליארד (סנוקר).

איש לא יטען כי מרכיב המזל נעדר לחלוטין מקוטב זה של הסקאלה, אולם תוצאות המשחקים הללו יוכרעו, בבירור, יותר על ידי יכולת אנושית (של השחקן הבודד, של הקבוצה וכד'), מאשר על ידי המזל.

בקוטב הנגדי, קוטב "המזל", נמצא את ההגרלות וההימורים המובהקים, כגון: פיס, לוטו, "בינגו-כרטיסים" או "בינגו-אולמות"."

המבחן אותו קובע בית המשפט לשם בחינה האם המשחק בא בגדר ההגדרה של "משחק אסור" הוא:

"האם מרכיב היכולת שבמשחק זה הוא המכריע, או מרכיב המזל. אם מרכיב היכולת הוא המכריע, יש לסווג את הבינגו בקירבת קוטב "היכולת" של הסקאלה שלנו, אולי לא בקצהו, אך קרוב אליו. במקרה כזה, אין מתקיים מרכיב העבירה, כי תוצאות המשחק תלויות במזל יותר מאשר ביכולת.

…

ההכרעה לאיזה חור יכנס הכדור (שהיא הקובעת את תוצאות המשחק) – היא בידי המזל יותר מאשר בידי השחקן, אזי מקומו של המשחק בחצי הסקאלה ששייך למזל. אף הפעם, לא בקצה הסקאלה, אלא במרחק מה ממנו, אולם בכל זאת – בחלק שבו משקלו של המזל הוא המכריע, ולא מרכיב היכולת.

יש לזכור כי סעיף העבירה אינו דורש שמרכיב המזל (או הגורל) יהיה בלעדי, אלא – כי יגבר על מרכיב היכולת.

…

שמע מיניה, סיווגו של המשחק כמשחק מזל או כמשחק יכולת אינו נבחן על פי מיומנותו של השחקן "המומחה", אלא על פי משחקו של השחקן הממוצע.

…

את המסקנה איזה יסוד גובר: המזל או היכולת, "יש ללמוד לאו דווקא מעדויותיהם התיאורטיות של מומחים, אלא דווקא מאותם אנשים בשטח המרבים לנצל את שירותי המכונות הללו ומשחקי המזל הללו";

האיסור על השתתפות במשחק אסור

האיסור לשחק במשחק אסור מעוגן בסעיף 226 לחוק העונשין, הקובע כי:

226.   המשחק משחק אסור, דינו – מאסר שנה אחת או הקנס האמור בסעיף 61(א)(2).

העבירה המוגדרת בס' 226 הינה עבירה, אשר היסוד ההתנהגותי הנדרש לשם קיומה הוא השתתפות פעילה במשחק אסור.

האיסור על פרסום בדבר הגרלות והימורים

האיסור על השתתפות בעריכת הגרלות והימורים מעוגן בסעיף 227 לחוק העונשין:

 227.   המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו – מאסר שנה אחת או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3).

העבירה המוגדרת בס' 227 הינה עבירה, אשר היסוד ההתנהגותי הנדרש לשם קיומה הוא השתתפות בעריכת הגרלות והימורים (להבדיל מ"משחקים אסורים" כהגדרתם בחוק), בדרך של הצעה, מכירה או הפצה של כרטיסים, או פרסום הודעה על הגרלה או הימור.

סעיף זה מתייחס אל גורמי הפרסום המסייעים לעריכת ההגרלה.

האיסור על החזקה או ניהול מקום בו מתקיימים משחקים אסורים

האיסור על החזקה או ניהול מקום בו מתקיימים משחקים אסורים מעוגן בסעיף 228 לחוק העונשין, באלו הדברים:

המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, או מקום שלא קוים לגביו צו לפי סעיף 229, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4); המשכיר חצרים או מרשה את השימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר ששה חדשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3).

העבירה המוגדרת בס' 228 הינה עבירה, אשר היסוד ההתנהגותי הנדרש לשם קיומה הוא החזקה, ניהול ו/או השכרה של מקום למשחקים אסורים ו/או מקום לעריכת הגרלות.

למשל נפסק כי אתר אינטרנט יכול להיחשב כמקום בו מתקיימים משחקים אסורים.

משחק, הגרלה והימור מותרים

סעיף 230 לחוק העונשין מסייג את העבירות המנויות בסימן י"ב לחוק העונשין, באלו הדברים:

230.   הוראות סעיפים 225 עד 228 לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שנתמלאו בהם שלוש אלה:

        (1)   עריכתם מכוונת לחוג אנשים מסויים;

        (2)   אינם חורגים מגדר שעשוע או בידור;

        (3)   אינם נערכים במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או  הימורים.

סעיף 230 מסייג את תחולת סעיפים 225–228 כאשר שלושת תנאיו מתקיימים במצטבר: הפעילות מכוונת לחוג אנשים מסוים, אינה חורגת מגדר שעשוע או בידור ואינה מתקיימת במקום משחקים אסורים או הימורים. אין די בהתקיימות תנאי אחד כדי להסתמך על הסייג.

קשיי אכיפה בתחום ההימורים ברשת

בפני רשויות האכיפה בישראל, עומדים קשיים רבים באכיפת החוק כנגד אתרי הימורים אלו שכן, מיקומם הפיזי (המשרדים המפעילים את האתרים עצמם) לרוב נמצא מחוץ לגבולות המדינה וכך גם השרת אשר עליו יושבים האתרים, כמובן שאתרים העוסקים בהימורים נסגרים בכל יום ומפעילם מובאים בפני הרשויות אך חלק ניכר מצליח לחמוק מידו הארוכה של החוק.

החרפה בענישה בתחום של הימורים ברשת

בפסק דין משנת 2012 נקבע על ידי בית המשפט העליון בהליך ערעור פלילי בו מדינת ישראל ערערה על פסיקתו של בית המשפט המחוזי ודרשה כי הנאשמים ירצו מאסר בפועל ולא עבודות שירות כפי שקבע בית המשפט המחוזי, שמו של הליך המוזכר לעיל הינו מדינת ישראל נגד אלירן עובד, דוד חכמון ואדיר כבירי שמספרו ע"פ 6889/11, על פי החלטת בית המשפט העליון שלושת מפעיליו של אתר הימורים ברשת האינטרנט ירצו שנת מאסר בפועל ובנוסף יקנסו כספית בגין העבירות שביצעו, הכרעה זו ממחישה את חומרת הענישה האפשרית בנסיבות של ארגון הימורים אסורים בהיקף משמעותי. אין להסיק ממנה עונש קבוע או אוטומטי לכל פעילות באתר הימורים.

תחולת חוקי ההימורים באינטרנט

סימן י״ב לחוק העונשין אינו מייחד איסור נפרד דווקא לאמצעי האינטרנט, אך הוראות האיסור הכלליות על ארגון משחקים אסורים, הגרלות והימורים עשויות לחול גם על פעילות מקוונת. תחולת הדין הישראלי על מארגן או אתר הממוקם בחו״ל תלויה בנסיבות, בזיקות לישראל ובכללי הדין הפלילי וסמכות השיפוט, ואינה נשללת רק בשל מיקום השרת.

החלטה ברוח דומה (אשר חיזוק מפורש לה יש בפסיקה של בית המשפט המחוזי), נתקבלה על יד כב' השופט גל במסגרת בש"א (י-ם) 5013/00 המועצה להסדר ההימורים בספורט נ' מועדון מינויי טוטו זהב בע"מ (פורסם בנבו), שם נקבע:

"לא נעלמה מעינינו טענת המשיבים, על זמינות ההימורים באמצעות האינטרנט ואפשרות העקיפה בנקל של האיסור הפלילי הנ"ל. אכן, הנגישות לחומר כלשהו היא כיום קלה ופשוטה. כך כמעט בכל התחומים וכך גם לגבי הימורים. ואולם, עצם קיומה של אפשרות לעקוף את הוראות החוק המקומי אינה מלמדת על שינוי הנורמה. נראה באמת, כי בעתיד יידרש להימצא פתרון הולם, לאור הזמינות והמיידיות של המידע באמצעות המחשבים, כפי שיהא צורך לחתור לפתרון בסוגיות אחרות… בכך, אין עדיין כדי לשנות את הנורמה הנוכחית, האוסרת על ארגון הימורים בתחומי המדינה. כל שכן לגבי ניחוש של תוצאות משחקי ספורט".

הפסיקה המצוטטת מדגישה שהנגישות הטכנית לאתרי הימורים מחוץ לישראל אינה משנה כשלעצמה את האיסורים החלים בישראל. אין לראות בסקירה ההיסטורית מיצוי של כלל הפסיקה וההסדרים הקיימים כיום.

מאמרים נוספים באשכול: הגרלות, הימורים ופרסום

הגרלות לצורכי שיווק ופרסום: ההיתר הכללי

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם