כאשר מחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים סבורה שבקשה לרישום סימן מסחר אינה עומדת בדרישות הדין, המבקש רשאי להתמודד עם ההשגות שהועלו כלפיה. אם ההשגות לא נפתרו במהלך הבחינה, ניתן, בתנאים הקבועים בתקנות, לבקש להשמיע טענות בפני רשם סימני המסחר בהליך חד־צדדי. זהו הליך המתנהל בין המבקש לבין רשות הפטנטים, להבדיל מהליך התנגדות שבו צד שלישי מבקש למנוע את הרישום.
חשוב להבחין בין תגובה בכתב לדוח בחינה, בקשה לדיון בפני הרשם וערעור על החלטת הרשם. אלה שלבים שונים, ולכל אחד מהם הסדר דיוני ומועדים משלו. על הבחינה עצמה, לפני שנדרש דיון בפני הרשם, ראו את המאמר המרכזי הליך בחינת הבקשה לרישום סימן מסחר.
התגובה הראשונית לדוח הבחינה: תקנות 24 ו־25
תקנה 24(א) לתקנות סימני המסחר, 1940, קובעת כי כאשר מתגלים בעקבות החיפוש והבחינה טעמים לפסול את הסימן מרישום, תישלח למבקש הודעה בכתב המפרטת אותם. לפי תקנה 24(ב), על המבקש להגיש תשובה מנומקת בכתב בתוך שלושה חודשים מתאריך ההודעה. אם לא הוגשה תשובה במועד, יראה הרשם את הבקשה כבטלה לפי סעיף 22 לפקודה ויודיע על כך למבקש. אם הוגשה תשובה, הבוחן בוחן אותה ומחליט אם לקבל את הבקשה או להתנות את קיבולה בתנאים, בתיקונים או בהגבלות.
כאשר אין מדובר בפסלות מוחלטת אלא בקבלת הבקשה בכפוף לתנאים, לתיקונים, להגבלות או להערת ויתור, חל ההסדר הנפרד של תקנה 25. מבקש שאינו מסכים לתנאים נדרש להגיש השגות מנומקות בכתב בתוך שלושה חודשים מההודעה; אם הוא מסכים לתנאים, עליו להודיע על כך בכתב. כך, לדוגמה, מחלוקת בנוגע להודעת הסתלקות מרכיב תיאורי בסימן המסחר עשויה להתברר במסגרת זו.
התקנות קובעות מועד של שלושה חודשים. יש לחשב את המועד לפי הוראת התקנות, ולא להמיר אותו באופן אוטומטי לתשעים ימים. אין גם לזהות בין משלוח התשובה לדוח הבחינה לבין הגשת בקשה לדיון חד־צדדי בפני הרשם: בדרך כלל רק לאחר שהמחלקה בחנה את התשובה וההשגות נותרו בעינן מתעורר הצורך בדיון כזה.
מתי ניתן לבקש דיון חד־צדדי בפני הרשם?
תקנה 26(א) מאפשרת למבקש שקיבל הודעה לפי תקנה 24(ב) או תקנה 25(א) לבקש, בתוך שלושה חודשים, שהרשם יערוך דיון בעניין בקשת הרישום. בשלב זה ניתנת למבקש הזדמנות להציג בפני הגורם המכריע את נימוקיו המשפטיים והעובדתיים נגד ההשגות שנותרו. השירות הרשמי של רשות הפטנטים מיועד לבקשות המצויות בשלב הבחינה השנייה, לאחר שלא הצליחו להתגבר על ההשגות בבחינה הרגילה.
הטענות בדיון עשויות לעסוק, בהתאם לעילת הסירוב, באופי המבחין של הסימן, במשמעות רכיב תיאורי, בדמיון לסימנים קודמים או בהגבלות על פרטת הטובין והשירותים. ייצוג בהליך השגה חד־צדדי על סירוב לרישום סימן מסחר מחייב לזהות במדויק אילו השגות עדיין שנויות במחלוקת ולהתאים אליהן את הטיעון והראיות; אין די בחזרה על תשובה שכבר נדחתה ללא התמודדות עם נימוקי הבוחן.
את הבקשה להשמעת טענות מגישים בהתאם להנחיות רשות הפטנטים לפתיחת הליך חד־צדדי. רשות הפטנטים מורה לשלם את אגרת הדיון לאחר שנקבע מועד לדיון, ולא בהכרח בעת הגשת הבקשה הראשונית לקביעתו. ניתן לצרף כל מסמך רלוונטי ולהגיש את הפנייה במערכת המקוונת לפי תנאי השירות.
שמיעת טענות, סיכומים והחלטה מנומקת
תקנה 73 מעגנת את הזכות להשמיע טענות לפני שהרשם מפעיל סמכות הכרעה לרעת אדם, כאשר הדבר נדרש. תקנה 26 מסדירה את הדיון בבקשת הרישום: הרשם רשאי לדרוש סיכום טענות בכתב בתוך חודש ממועד הדרישה, בין היתר כאשר לא הוגש קודם טיעון בכתב באותו עניין או כאשר הדבר עשוי לסייע לדיון. אי־הגשת הסיכומים במועד שנדרש עלולה להיחשב כוויתור על הבקשה להשמעת טענות. החלטת הרשם לאחר הדיון צריכה להיות מנומקת ולהימסר למבקש בכתב.
הצורך בהליך הוגן אינו רק עניין טכני. בע״א 189/66 ששון נ׳ קדמה בע״מ, בית חרושת למכונות ולציוד, פ״ד כ(3) 477, הדגיש בית המשפט העליון את תפקידם של סדרי הדין לאפשר לבעל דין להציג את עניינו באופן מלא והוגן. עיקרון זה מסביר את חשיבות זכות הטיעון גם כאשר מחלקת סימני המסחר סבורה, בשלב הבחינה, שיש מניעה לרישום. עם זאת, פסק הדין אינו מחליף את ההסדרים והמועדים הספציפיים הקבועים כיום בתקנות סימני המסחר.
ההכרעה אינה מחייבת בהכרח אחת משתי תוצאות קיצון. סעיף 18 לפקודת סימני המסחר מאפשר לרשם לדחות בקשה, לקבלה כמות שהיא או לקבלה בתנאים, בתיקונים, בשינויים ובהגבלות. גם אם הבקשה מתקבלת לאחר הדיון, אין בכך לבטל את שלב פרסום הקיבול ואת האפשרות שצד שלישי יגיש התנגדות לרישום סימן מסחר במועד הקבוע בדין.
מה קורה אם המועדים חולפים ללא מענה?
תקנה 24(ג) לתקנות סימני המסחר נמחקה, ולכן אין להסתמך עליה כיום כמקור להארכת המועד לתגובה לדוח הבחינה. סעיף 22 לפקודה מסדיר ביטול בקשות בשל אי־מילוי דרישות הרשם, ובסעיף 22(ב) נקבעה סמכות הארכה בתנאים המנויים בו. בעת הצורך יש לבדוק את המסלול והמועד המתאימים לבקשה להארכה, ולא להניח שהארכה ניתנת אוטומטית או שתצהיר לבדו מספיק בכל מקרה.
חשובה במיוחד תקנה 27א: כאשר לא קובלה הבקשה בתוך שנתיים ממועד משלוח ההודעה הראשונה לפי תקנה 24(א) או 25(א), יראה אותה הרשם כבטלה ויודיע על כך למבקש, אלא אם ביקש המבקש בתוך אותה תקופה שהרשם יערוך דיון בבקשתו. הוראה זו יוצרת מגבלת זמן כוללת על המשך התנהלות הבחינה, גם כאשר הוחלפו כמה הודעות ותשובות. אין להמתין לסמוך לתום התקופה מבלי לבדוק את מצב התיק ואת הפעולה הדרושה.
ערעור על דחיית בקשת הרישום
כאשר הרשם מחליט לדחות את בקשת הרישום, סעיף 19 לפקודת סימני המסחר מקנה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, והרשם הוא המשיב בערעור. על פי תקנה 2 לתקנות סימני מסחר (ערעור לפני בית משפט מחוזי), התשמ״ח–1987, הערעור מוגש בכתב בתוך שלושים ימים מיום החלטת הרשם שעליה מערערים, בכפוף לדין החל על מניין מועדים ולנסיבות ההחלטה.
הערעור הוא שלב נפרד מן הדיון החד־צדדי ברשות הפטנטים. כאשר מחלוקת על כשירות סימן מגיעה לשלב של ניהול הליך משפטי בתחום סימני המסחר, יש לבחון מהי ההחלטה שעליה מערערים, מהם הנימוקים שנקבעו בה ומהי התשתית העובדתית והמשפטית שהוצגה בפני הרשם. במאמר הליכי רישום סימן מסחר: השגות, בקשות מתחרות והתנגדות מוסברת ההבחנה בין הליך זה לבין בקשות מתחרות והתנגדות לרישום מצד גורם אחר.
לדיון מפורט על השגות בהליכי בחינה ועל ערעור על סירוב לרישום, ראו יונתן דרורי ויותם ורזנסקי-אורלנד, Intellectual Property Law in Israel, פרק 2, סעיף 5.4.3.
לשאלות על השגה על סירוב לרישום סימן מסחר או על ערעור על החלטת הרשם ניתן לפנות למשרד בדוא"ל office@dwo.co.il.
מאמרים נוספים באשכול: בחינה, השגות ובקשות מתחרות
הליך בחינת הבקשה לרישום סימן מסחר | בחינה מהירה של סימן מסחר | הודעת הסתלקות בסימני מסחר | הליך בקשות מתחרות – תנאים לפתיחת ההליך | הליכי רישום סימן מסחר: השגות, בקשות מתחרות והתנגדות | תחרות בין בקשות לסימני מסחר
