הפרת עיצובי אופנה שלא נרשמו כמדגם חברת O'Neill זכתה בתביעה על הפרת עיצובי אופנה שלא נרשמו כמדגם

בית המשפט המחוזי בהאג הוציא לאחרונה פסק דין בתיק שבו תבעה חברת האופנה O'Neill את חברת הבגדים הסקנדינבית L-Fashion בגין פגיעה בזכויות העיצוב של מעיל סקי.

לטענת O'Neill היו לה זכויות בעיצוב התעשייתי (מדגם) של המעיל, כמו גם שהיו לה זכויות יוצרים בו, וזאת עוד משנת 2011. בשנת 2013 חברת O'Neill גילתה, כי  L-Fashion מכרה מעיל דומה:

לדברי L-Fashion, בשנת 2005 היא כבר עיצבה ומכרה מעיל דומה לציבור ומשכך מבחינת דיני המדגמים, למעיל של אוניל היה ״פרסום קודם״ ומשכך הוא אינו ״חדש ומקורי״. לפיכך טענהL-Fashion, כי ל- O'Neill לא היו כל זכויות בעיצוב או זכויות יוצרים.

מדגמים

כדי להיות זכאי לרישום עיצוב מסוים כמדגם, העיצוב חייב להיות חדש ומקורי, כלומר שלא היה לו פרסום קודם (הציבור לא נחשף אליו) ומי שטוען לזכות בו הוא המעצב המקורי. כדי שתהיה הפרת מדגם, המוצר המפר לא תמיד צריך להיות זהה למוצר המקורי, ולעיתים די שההבדלים בין המוצרים יהיו בפרטים חסרי חשיבות ועדיין תהיה הפרה.

בית המשפט קבע ראשית, כי המעיל של O'Neill היה שונה במידה מספקת ממעיל L-Fashion הקודם שלגביו נטען שהיווה "פרסום קודם" למעיל O'Neill. בנוסף קבע בית המשפט, כי הרושם הכללי של מעיל L-Fashion לא היה שונה במידה מספקת מזה של המעיל של O'Neill. נקודות הדמיון היו רבות. כך, הצבעים, ההדפסים והצווארון. ההבדלים בין המעילים היו קטנים מדי כדי לפצות על הדמיון הרב.

זכות יוצרים

בגלל שזכויות המדגם של O'Neill היו אמורות לפוג בקרוב, אוניל דרשה להכיר גם בזכויות היוצרים שלה במעיל. בית המשפט קבע, כי גם זכויות היוצרים של O'Neill הופרו מנימוקים דומים לנימוקי הפרת המדגם.

בית המשפט הורה ל- L-fashion לאסוף את מלאי המעילים המפרים בכל האיחוד האירופי ולהעביר אותם לידי O'Neill.

הערה

בישראל נכון למועד פרסום זה, לא קיימת זכות "מדגם לא רשום" בדין. דרך המלך להגנה על עיצוב אופנה או עיצוב תעשייתי מסוים, היא בדרך של רישום מדגם. לאחרונה יצא תזכיר חוק המדגמים ובו קיימת הצעה להכניס לספר החוקים גם את זכות המדגם הבלתי רשום, אך יש עוד חזון למועד. כיום כשמדובר בעיצוב מסוים שלא נרשם כמדגם, ניתן להגן עליו באמצעות עילות משפטיות כגון "עשיית עושר ולא במשפט" (שם יש להוכיח כי הצד השני אכן התעשר על חשבון הטוען לזכות,כי התעשרות זו נעשתה בניגוד לחוק וכי היה בה חוסר הגינות עסקית), עוולת גניבת העין (בה יש להוכיח גם מוניטין במוצר הספציפי וגם חשש להטעיית הצרכן בנוגע למקור המוצר) והפרת זכות יוצרים. אא שאליה וקוץ בה: בישראל כיום לא ניתן לקבל הגנה כפולה מכוח דיני המדגמים וזכויות היוצרים. אם המוצר ראוי היה להירשם כמדגם (מעל 50 עותקים) ולא נרשם, כי אז המוצר ייאבד גם את הגנת זכות היוצרים.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם

חיפוש ובדיקה לפני רישום פטנט – בדיקת פטנטביליות אסטרטגיות, שלבים, והמלצות לביצוע חיפוש פטנטים אפקטיבי במאגרי מידע חינמיים

לפני הגשת בקשה לרישום פטנט, חיוני לבצע בדיקת פטנטביליות מעמיקה כדי להעריך את הסיכוי להצלחה בתהליך הרישום. בעוד שסוגים אחרים של חיפושי פטנטים, כגון חיפוש

>>>