הליך של התנגדות התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר שנדון בין חברת איריס ליין בע"מ לבין חברת Fronsac TM S.A. ההליך נדון ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בפני הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני כספי. ביום 26.7.2011 ניתנה ההחלטה בתיק.
המבקשת הגישה בקשה לרישום סימן המסחר מספר 205879 (מעוצב) הכולל את שני צירופי המילים כדלקמן: "MISS SEXY" ו- "מיס סקסי" בסוג 25 עבור דברי הלבשה.
ההתנגדות הוגשה מטעם Fronsac TM S.A. שהינה בעלת סימן מסחר רשום מספר 109573 "MISS SIXTY" (מעוצב) בסוג 25, בעבור דברי הלבשה.
עיקר טענות המתנגדת הם כי הסימן המבוקש דומה עד כדי להטעות לסימניה. כך, שהוא עלול להטעות צרכנים ולהאמין כי טובין המבקשת מקורם למעשה במתנגדת. מכאן שרישום הסימן פסול לאור הוראות סעיפים 11(6) ו – 11(9) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב – 1972.
ההתנגדות לבקשה לרישום הסימן נדחתה, נפסק כי אין דימיון מטעה בין הסימנים. הסימן המבוקש ירשם בפנקס סימני המסחר. בנוסף נפסק כי המתנגדת תשלם למבקשת את הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו במסגרת ההחלטה:
סימן מסחר מוכר היטב
סימן מוכר היטב מוגדר בסעיף 1 לפקודת סימני המסחר. על בעל דין הטוען כי סימנו הפך "מוכר היטב" בישראל, להוכיח כי סימנו רכש הכרה, הוקרה ומוניטין בעלי עוצמה מובהקת. לשם כך, על בעל הסימן להצביע על היקפי מכירות ניכרים וחדירה עמוקה ונרחבת לשוק, לספק נתונים באשר למאמצי פרסום ושיווק נרחבים, להוכיח רמת ייחודיות גבוהה בשימוש בסימן ועוד.
טענת היות הסימן מוכר היטב הינה טענה עובדתית אותה יש להוכיח בראיות מוצקות וטובות.
המצהירים מטעם המתנגדת לא התייצבו לדיון על מנת להיחקר על תצהיריהם ולפיכך קיים קושי להסתמך על האמור בהם לעניין טענת המתנגדת כי סימניה הפכו מוכרים היטב.
הדמיון בין הסימנים:
כידוע, לשם הכרעה בשאלת קיומו של דמיון מטעה יש להחיל את "המבחן המשולש" הכולל את מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הלקוחות וסוג הסחורות ומבחן יתר נסיבות העניין והשכל הישר.
טרם ניתוח המקרה שלפנינו לאור המבחנים הנ"ל, יש לבחון האם עניין לנו בטובין זהים או בטובין מאותו הגדר. מהשוואת פרטת הסחורות בגינה נרשם סימן המתנגדת "MISS SIXTY" שמספרו 109573 (מעוצב) לבין פרטת הסחורות ביחס אליה הוגש לרישום הסימן המבוקש, עולה כי פרטת סימן המתנגדת מכילה למעשה את פירוט הטובין המנויים בסימן המבוקש. לפיכך, בהקשר זה וככל שהמדובר בסימן המבוקש ובסימנה הרשום של המתנגדת שמספרו 109573, הרי שיש לקבוע כי מתייחסים הם לטובין זהים.
כל התייחסות למצב בפועל אינו מענייננו שכן נקבע לא אחת כי בחינת הדמיון בין הסעיפים לפי הוראת סעיף 11(9) לפקודת סימני המסחר תעשה על פי רישום הסימנים בפנקס ללא התייחסות למצב המתקיים בשוק. לעניין זה ראה: התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 170851 Orange Personal Communications Services Limited נ' גמקום בע"מ (ניתן 11.10.2009) [פורסם באתר הרשות].
מבחן המראה והצליל:
מבחן זה הינו המרכזי מבין שלושת המבחנים לעיל. הקביעה כי הסימנים דומים זה לזה מבחינת החזות והצליל תיעשה, בראש ובראשונה, תוך השוואת הסימנים בכללותם, תוך מתן משקל לרושם הראשוני הנוצר אצל הצרכן בעת השוואה זו.
בהחלת מבחן המראה והצליל מתקבלת המסקנה כי אין המדובר בסימנים הדומים עד כדי להטעות. לא די ברכיב המשותף לשני הסימנים, אשר אינו זהה לחלוטין, כדי להצביע על דמיון מטעה בין הסימנים.
מבחן סוג הטובין, סוג הלקוחות וערוצי השיווק:
כבר נקבע לעיל כי פרטת הסחורות בסימן המתנגדת מס' 109573 מכילה למעשה את פרטת הסחורות בסימן המבוקש. כך, המדובר למעשה באותן סחורות. אולם אין די בכך. יש לבדוק האם הטובין המסומנים בסימן המבוקש מיועדים לאותו חוג לקוחות אליו פונים הטובין הנושאים את סימן המתנגדת ואם כן, כיצד משפיעה עובדת זהות הלקוחות על החשש להטעיה בין שני הסימנים.
בענייננו, אין ספק כי הן טובין המבקשת והן טובין המתנגדת מיועדים לאותו קהל לקוחות שהינו נשים ונערות. עם זאת, אין חולק כי ככלל, סימן המתנגדת מכוון לפלח אוכלוסייה בעלת יכולת כלכלית גבוהה יותר מזה אליו פונה המבקשת.
יתר על כן, דווקא מקהל לקוחות המורכב מנשים צעירות ונערות אשר ברוב המקרים מייחסות חשיבות רבה לפרטי הלבוש הנרכשים על ידן, ניתן לצפות כי לא יבלבלו בין מוצרי המבקשת לבין מוצרי המתנגדת השונים באופיים, במחירם ובמקומות בהם הם מוצעים למכירה.
מבחן השכל הישר ויתר נסיבות העניין:
במסגרת מבחן זה יבחן למשל מידת הדמיון בין המסר הקונספטואלי העומד בבסיס סימני הצדדים. הסימן המבוקש מעביר מסר של מותג ישראלי (חלק דומיננטי בסימן כתוב בעברית) בעוד שמסימן המתנגדת לא ברור האם התוצרת מקומית.
לאור כל האמור מעלה, נקבע כי לא קיים חשש להטעיה בין הסימן המבוקש לרישום לבין סימן המתנגדת שמספרו 174900.
