וכסלר נ' מגדל – הפרת זכויות יוצרים וזכויות מוסריות בציורים ת"א (מחוזי ת"א) 64345-05-16 וכסלר נ' מגדל (פורסם בנבו, 19.9.2021)

הליך שנדון בבית המשפט המחוזי תל אביב, בפני השופטת אסתר נחליאלי חיאט. ביום 19.9.21 ניתן פסק הדין בתיק.

הצדדים: – התובעים: 1. עזבון מרים שטרנברג וכסלר 2. איתמר אשר וכסלר 3. אביטל קינן ; הנתבעות: 1. מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים בע"מ 2. מגדל חברה לביטוח בע"מ 3. טיטאן מערכות תדמית בע"מ.

העובדות: התובעת 1 הינה אלמנתו של הצייר יעקב וכסלר ז"ל והתובעים 2 ו-3 הינם ילדי הזוג. הנתבעות 1 ו-2 הן שתי חברות בקבוצת מגדל. נתבעת 3 היא חברת טיטאן מערכות תדמית בע"מ שעיצבה וייצרה את הפרסומים עבור מגדל.

בשנים 2003-2004 קבוצת מגדל רכשה יצירות אמנות של הצייר יעקב ובסלר ז"ל. היצירות אשר נרכשו עבור אוסף האמנות של מגדל הוצגו על קירות משרדי הנהלת החברה. בשנת 2007 מגדל החליטה לקדם את היצירות שבאוסף האמנות שלה על ידי הפקת לוח שנה ודו"ח כספי שבהם ישולבו היצירות.

התובעים טענו להפרת זכויות יוצרים וזכויות מוסריות של וכסלר בשימוש שנעשה בציוריו ששולבו בלוח השנה אשר פורסם על ידי חברת מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים בע"מ ללקוחותיה.

התובעים הגישו כנגד הנתבעות תביעה לפיצויים בסך של 4,000,000 ₪ בגין הפרת זכויות יוצרים מוסריות וכלכליות.

תוצאות ההליך: התביעה התקבלה. נפסק כי התובעים זכאים לפיצוי סטטוטורי בסך 166,000 ₪ מהנתבעות כמעוולים במשותף, בגין הפרת זכויות יוצרים בשבע היצירות שהופיעו בלוח השנה ובדו"ח הכספי והכל לפי הפירוט שלהלן:

הנתבעות יפצו את התובעים בסך 15,000 ₪ לכל הפרה, כך שכל הפיצוי מסתכם ב-105,000 ₪ להם אחראיות הנתבעות ביחד ולחוד כמעוולים משותפים. בנוסף, נפסק כי הנתבעת 3 תפצה את התובעים בסך 16,000 ₪ על הפרת זכויות היוצרים של וכסלר. כמו כן, זכותו המוסרית של וכסלר הופרה בשלושה ציורים בעת הפקת לוח השנה והדו"ח הכספי בכך שלא ניתן לו קרדיט. הנתבעות יפצו את התובעים ביחד ולחוד כמעוולים משותפים בפיצוי בסך 45,000 ₪ על הפרת הזכות המוסרית של וכסלר.

בשאלת ההוצאות נתן בית המשפט את דעתו להפרש בין שיעור הפיצויים שנפסקו לבין סכום התביעה שהועמד לצרכי אגרה על סך 4,000,000 ₪. בית המשפט התלבט אם לחייב את הנתבעות בהוצאות התובעים, ואולם לאחר ששקל את הדברים ולאחר מחשבה נוספת הגיע למסקנה כי יש לחייב את הנתבעות לשאת במעט מהוצאות התובעים חרף התנהלותם, וחייב את הנתבעות לשלם לתובעים ביחד סך כולל של 15,000 ₪: הנתבעות 1, 2 ישלמו סך של 7,500 ₪ והנתבעת 3 סך של 7,500 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

התיישנות

לטענת הנתבעת 3 התביעה התיישנה משום שלוח השנה והדו"ח יוצרו והופקו לתקופה קצרה בשנת 2007. לפיכך, חלפו מעל 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התביעה ועד שהוגשה התביעה ולפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, התביעה התיישנה.

התובעים אינם מכחישים כי עילת התביעה נולדה בשנת 2007, בעת שהנתבעות יצרו הפיקו את את הפרסומים, אך לטענתם הם לא ידעו ולא היו יכולים לדעת במאמץ סביר לגבי הפרסומים שכללו את ציוריו של וכסלר ולכן לא ידעו על עילת התביעה. לטענתם, רק בשנת 2009, כשלוח השנה המפר הגיע במקרה לידיו של התובע 2, הם גילו את השימוש בציורים ולכן יש למנות את תקופת ההתיישנות מהיום שבו נודע להם לראשונה על עילת התביעה- שנת 2009.

התובעים מבססים את טענתם על סעיף 8 לחוק ההתיישנות ("התיישנות שלא מדעת") לפיו ככל שקיים פער בין המציאות העובדתית שבמהלכה התגבשה עילת התביעה, לבין השתקפותה בתודעת התובע. וככל שפער זה נוצר עקב נסיבות אשר אינן תלויות בתובע והוא לא יכול היה לדעת עליהן גם אם היה נוקט זהירות סבירה.

בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי הם לא ידעו בזמן אמת את העובדות שהולידו את עילת התביעה. גם בהיבט האובייקטיבי, בית המשפט קבע כי התובעים לא היו יכולים לדעת את העובדות שהולידו את עילת התביעה, שכן לוח השנה הופץ במהדורה מוגבלת במחצית שנת 2007 לסוכני ביטוח של מגדל שחילקו אותו כמתנה ללקוחות של מגדל, ולפיכך ככל שהתובעים אינם לקוחות של מגדל הם לא היו אמורים לדעת על לוח השנה ועל היצירות שהוצגו בו. לבטח נכון הדבר כאשר מדובר בדוח כספי שהודפס במהדורה מצומצמת וחולק רק לחברי הנהלה ודירקטוריון של מגדל.

לפיכך, טענת ההתיישנות נדחתה.

הפרת זכויות יוצרים

תחולת חוק זכות יוצרים

בשנת 2007 אשר היא השנה הרלוונטית לביצוע ההפרה הנטענת, נחקק חוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007, שהחליף את הוראות חוק זכויות יוצרים, 1911 ("החוק הישן"), ופקודת זכויות יוצרים, 1924 ("הפקודה"). התביעה הוגשה רק בשנת 2016.

סעיף 78 לחוק החדש אשר עוסק ב"תחולה והוראות מעבר" קובע כדלקמן:

"על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח' לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, הוראות הדין הקודם; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם".

סעיף 77 קבע כי יום התחילה של החוק החדש הוא שישה חודשים מיום פרסום החוק. כלומר, פעולה הנטענת להיות מפרה שנעשתה לפני יום תחילת החוק החדש (25.5.2008), תיבחן קודם כל על פי החוק הישן, אך ככל שאין מדובר בפעולה מפרה על פי החוק החדש היא לא תיחשב להפרה. כלומר, מעשה עלול להיות הפרה רק אם היה הפרה לפי החוק הישן, ואין עליו פטור בחוק החדש.

לפי סעיף 78(ג), על פעולה מפרה שארעה לפני תחילת החוק החדש יחול הדין הישן בלבד בעניין פיצויים ללא הוכחת נזק.

בית המשפט קבע כי מעשי ההפרה הנטענים לעניין ההפקה וההפצה של לוח השנה והדו"ח הכספי ייבחנו לפי הדין הישן, משום שהם בוצע לכאורה לפני חודש ספטמבר 2007. הוראת החוק מתייחסת למועד שבו 'נעשתה' הפעולה המפרה ביצירה, ולכן אין רלוונטיות לזמן שבו נחשפו פלוני ואלמוני לפרסום המפר, וגם לא לאורך התקופה בה יש פוטנציאל היחשפות לפרסום המפר.

סעיף 78 נועד לבטא את עיקרון החוקיות, כלומר, למנוע מצב שבו הרחבת האחריות המשפטית בחוק זכויות יוצרים החדש והגדלת שיעור הפיצוי ללא הוכחת נזק, יוטלו רטרואקטיבית, ולא כפי שהיה קבוע במועד ביצוע ההפרה.

לפיכך, משום שיצירת הפרסומים והפצתם הסתיימו חודשים לפני תחולת החוק החדש, טענת הפרת היוצרים והפרת הזכויות המוסריות לגבי הפרסומים תבחן על פי הדין הישן.

לגבי ההפרה הנטענת של הנתבעת 3, הצגת הפרסומים המפרים בתיק העבודות באתר האינטרנט של החברה, יש להחיל עליה את החוק החדש. לא נמצאה כל ראיה אר למועד שבו העלתה הנתבעת 3 את הפרסומים לאתר האינטרנט שלה, והמועד היחיד שניתן לגזור מהראיות הוא טענת התובעים שראו את הפרסומים באתר האינטרנט של הנתבעת 3 לאחר שנת 2011.

זכות היוצרים של היורשים

לתובעים (כיורשים על פי דין) זכות יוצרים בציוריו של וכסלר המופיעים בפריטים שהפיקה מגדל, והיא מוגנת על פי דין הן לפי החוק הישן, והן לפי חוק זכויות היוצרים החדש, ולכן מגדל היתה חייבת לקבל את אישור בעלי הזכות בטרם העתיקה את הציורים והשתמשה בהם במסגרת הפרסומים. מגדל הפרה את זכות היוצרים של וכסלר בפרסום הציורים בלוח השנה ובדוח השנתי, הן לפי החוק הישן והן לפי החוק החדש.

הפרת זכות יוצרים בתום לב

מגדל ניסתה לצמצם את ממדי ההפרה בטענה כי מדובר בטעות בתום לב. בית המשפט קיבל את טענותיה של מגדל כי שילוב הציורים של וכסלר בלוח השנה ובדוח הכספי נעשה בתום לב וללא כל כוונת זדון, ואולם בית המשפט קבע כי אין בכך כדי לשנות את העובדה כי מדובר בהפרת זכות יוצרים. הטענה כי האחראית על הפרויקט לא היתה מודעת לקיומה של זכות יוצרים יכולה אולי לסייע בשלב קביעת הפיצוי אך אין בכך כדי לבטל את עצם קיום ההפרה.

מגדל גם טענה כי הפצת לוח השנה ללקוחותיה לא היתה למטרות מסחריות. בית המשפט קבע כי נכון שלוח שהשנה לא הופץ עבור תשלום ולא לקהל הרחב, אך אין להתעלם מכך ששפעולה זו תורמת למוניטין החיובי של החברה. לפיכך, בית המשפט לא קיבל את הטענה כי הפצת לוח השה מנותקת ממטרה מסחרית.

הגנת שימוש הוגן

בית המשפט דחה גם את טענת הנתבעת 3 כי עשתה שימוש הוגן בציורים משום שבהפקת הפריטים עבור מגדל היא עשתה שימוש טרנספורמטיבי, והפריטים הם למעשה יצירות עצמאיות שיצרה. לטענתה, היצירות המקוריות של וכסלר עברו טרנספורמציה עת שולבו בפריטים שיצרה עבור מגדל.

בית המשפט הסביר כי שימוש טרנספורמטיבי, הוא שימוש שונה וחדש ביצירה של אחר ובכך יוצר יצירה מקורית עם מסר, משמעות ותכלית שונה וחדשה.

שילוב הציורים על ידי הנתבעת 3 נעשה תוך העתקה וציטוט חלקים מהותיים מהיצירות. השינוי העיצובי בציורים נעשה לצורך הנגשה והתאמה ללוח השנה, והחיתוך וההקטנה של הציורים יכול להיחשב לכל היותר, יצירה נגזרת, אשר אף היא מחייבת אישור הצייר.

הפרת הזכות המוסרית – שינוי או סילוף ביצירה

בנוסף להפרת זכות היוצרים, התובעים טענו גם להפרת הזכות המוסרית של וכסלר (סעיף 46 לחוק זכות יוצרים). לטענתם, הציורים שולבו בפריטים באופן המזלזל ביצירותיו וללא מתן קרדיט לוכסלר, ובכך פגעו בזכות האישית של האמן כי לא יעשה כל שינוי או סילוף ביצירה.

באשר לפסיפס הציורים טענו התובעים שהוא כשלעצמו מהווה הפרה מוסרית, מאחר שציורי וכסלר הוצגו בפסיפס לצד יצירות אקראיות, דבר המהווה פגיעה בכבודו ובשמו של האמן.

בית המשפט לא קיבל טענה זו. שילוב ציוריו של וכסלר בפסיפס של יצירות אמנות ישראלית, אינו מזלזל באמן ואינו פוגע בשמו וביצירתו. לא מדובר במקרה שבו הוצבו היצירות במקום המבזה את האמן או בשילוב ציורים פוגעניים, אלא בהצגת יצירותיהם של אמנים ישראלים אחרים שהיוו מקבץ של יצירות אמנות ישראלית. אין זה מספיק לטעון באופן סובייקטיבי כי האמן נפגע, אלא נדרש להראות כי סביר להניח שיש בפעולה "כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר" באופן אובייקטיבי, כאמור בסעיף 46(2) לחוק החדש. בענייננו, בית המשפט לא מצא כי שילוב ציוריו של האמן בפסיפס יצירות אמנות ישראלית מהווה פגיעה באמן.

הפרת הזכות המוסרית – הזכות לציון שם הצייר לצד יצירותיו

על פי סעיף 46(א) לחוק החדש ליוצר יש זכות "כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין". גם על פי סעיף 4א(1) לפקודה, "מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים".

עם זאת, החוק החדש שינה באופן מהותי את המבחנים הנדרשים לשאלת הפרת הזכות המוסרית, משום שהמחוקק בחר להגדיר באופן שונה את ההתייחסות לשם היוצר כאשר קבע כי שם היוצר יוצג "בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין" וזאת תחת הדרישה לאיזכור השם ב"היקף ובמידה מקובלים". הסיבה לכך היא "לאפשר לבית המשפט לקבוע את מידת הייחוס לפי אמות מידה אובייקטיביות וערכיות ולא להשריש נוהג פסול או לא רצוי של המשתמשים בפועל" (ת"א (ת"א) 52488-09-14‏ ‏ ד"ר רוני ספיר-קורין נ' פרופ' ברוך ברנר, [פורסם בנבו] פיסקה 60 (26.3.2020).

לגבי הפקת לוח השנה והדוח הכספי בית המשפט קבע כי מדובר בתחולת הדין הקודם, ולכן נדרש להוכיח מה הנוהג ומהו "היקף ומידה מקובלים" ולא להסתפק בקביעה העובדתית כי לא נזכר שם ליד הציור ללא שהונחה תשתית ראויה, משום שעל פי החקיקה הקודמת, ייחוס יצירה ליוצר נדרש בהיקף ובמידה "המקובלים". דרישה זו פורשה בדרך כלל כמתייחסת לנוהג המקובל בקשר לאותו סוג של יצירה או שימוש. בית המשפט קבע כי בהעדר תשתית עובדתית "לנוהג המקובל בקשר לאותו סוג של יצירה", הציורים במסגרת פסיפס של ציורים המבטאים אמנות ישראלית פרי ידם של מספר אמנים ישראלים שציוריהם הוצגו באותו פסיפס אינם מהווים הפרה של זכות מוסרית, ובית המשפט לא שוכנע כי מדובר במעשה "שיש בו משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של מחברה".

המצב הינו שונה בכל הנוגע לציורים של וכסלר שהופיעו באופן נפרד וללא ציון קרדיט לאמן, כלומר, העמוד שבו צוין שמה של ציירת אחרת ליד ציור של וכסלר, גם אם בטעות; לציור שהוצג בעמוד הסיום של לוח השנה ללא ציון שמו של וכסלר; ולציור שהוצג בנפרד מפסיפס הציורים בדו"ח הכספי. אומנם גם כאן לא שוכנע בית המשפט כי נעשה סילוף כלשהו או פעולה שיש בה משום הפחתת ערך היצירה באופן העלול לפגוע בשמו של האמן, אך בשונה מפסיפס ציורי האמנים הישראלים, בית המשפט ראה בהצגת הציורים בדפים נפרדים כאשר שבחלקם הנתבעות מצאו לנכון לציין את שם האמן ובחלקם נמנעו מכך או התעלמו מהצורך לציינו, משום הפרה של זכות האמן כי שמו יצוין ליד הציורים. עוד יותר כשליד אחד מהציורים צוין שמה של אמנית אחרת כציירת שציירה את הציור. אומנם גם בעניין זה לא הוכח מהו 'ההיקף והמידה המקובלים' לציון שמו של האמן, אך עצם העובדה שהנתבעות מצאו לנכון לציין את שמות היוצרים לצד הציורים שהופיעו בדף נפרד מראה כי הנתבעות עצמן הקדישו לכך מחשבה וראו לנכון לציין את שם האמן היוצר, והשמטת השם או החלפתו בשם של יוצר אחר, מהווים פגיעה בזכות היוצר לאזכור שמו. התנהלות זו, מראה את חוסר החשיבות, ובכך גם את חוסר הכבוד שהנתבעות ייחסו להצגת שם האמן, אחרת היו מקפידות לנהוג באופן שווה לכל הציורים, בין בלתת קרדיט לכולם ובין שלא, כפי שגם ייחסו את אחד מציורי וכסלר לאמנית אחרת, גם אם מדובר בטעות. לפיכך, בכל הנוגע לשלושת המקרים לעיל, בית המשפט קבע כי הנתבעות הפרו את הזכות המוסרית בשלושה מהציורים, בכך ששילבו את הציורים בדפים נפרדים, ללא ציון שם האמן.

הפרת הזכות המוסרית – חיתוך הציורים

התובעים טענו כי הנתבעות הפרו את הזכות המוסרית של וכסלר בכך שבארבעה מהציורים שהוצגו בלוח השנה, הוצב לצד הציור השלם קטע מהציור, כחלק מהגרסה העיצובית של לוח השנה. בית המשפט לא קיבל את הטענה כי האופן בו הוצגו הציורים מהווה זלזול בכבוד האמן, ומצא כי מדובר באינטרפרטציה שבה מוצגים הדגשים מהציור המקורי ליד הציור הניצב באותו עמוד בשלמותו, כך שהם אינם מנותקים ממנו.

סעיף 46(2) לחוק החדש קובע כי זכותו של היוצר היא "כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר".

כלומר, לא כל שינוי צורה של היצירה המקורית הוא הפרת זכות מוסרית אלא רק שינוי כזה שיש בו כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר. בענייננו אין הצגת קטע מוגדל של פרט אחד מהציור לצד הציור השלם אינה פוגעת בכבודו או בשמו של היוצר, ובית המשפט לא קיבל את הטענה כי זכותו המוסרית של האמן הופרה.

הפרת הזכות המוסרית – ציון שמות ליצירות

בית המשפט דחה את טענת התובעים כי זכותו המוסרית של וכסלר הופרה במתן שמות לציורים אשר אינם שמות שהצייר בחר. מגדל הוכיחה כי רכשה את הציורים הללו לאוסף האמנות שלה כשהשמות כבר ניתנו על ידי הבעלים הקודמים. כמו כן, בית המשפט לא שוכנע כי השמות שהופיעו לצד הציורים עלולים לפגוע בכבודו או בשמו של הצייר.

הסעדים ושיעורם

פיצויים ללא הוכחת נזק

המחלוקת בין הצדדים הינה הן בנוגע לשאלה איזה מבין הדינים חל לעניין סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק- הדין הישן או הדין החדש; והן בנוגע לשאלה האם מדובר במספר הפרות (התייחסות לכל ציור כהרה נפרדת) או האם מדובר במסכת אחת.

משטר הפיצויים החל בענייננו הוא הדין הישן (למעט לעניין הנתבעת 3), ולפי סעיף 3א לפקודה בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת שיעור נזק "לכל הפרה" של זכות יוצרים, בשיעור שלא יפחת מ-10,000 ₪ ולא יעלה על 20,000 ₪.

מספר ההפרות

בכל הנוגע לביטוי "לכל הפרה" יש להבחין בין זכויות מופרות שונות לבין אקטים שונים המפרים זכות אחת. השאלה כיצד להבחין בין 'אקט' מפר לבין 'הפרה' המזכה בפיצוי סטטוטורי נפרד אינה פשוטה, ותלויה בנסיבות של כל מקרה בהתאם לתשתית המונחת לפני בית המשפט.

הבחנה זו תלויה בין היתר באופי היצירות וערכן הכלכלי העצמאי – האם כל אחת מההפרות נסבה על זכות יוצרים עצמאית ונפרדת, שלה ערך כלכלי נפרד; במידת השוני בין המעשים המפרים –האם הטרוגניות האקטים המפרים מצדיקה לראות בכל פעילות מפרה משום "הפרה" נפרדת; ובמידת סמיכות הזמנים והאירועים –האם ריחוק המועדים בין האקטים המפרים, והעדר קירבה מבחינת המסכת העובדתית ביניהם, מצדיקה לראות בהם הפרות נפרדות המזכות כל אחת בפיצוי סטטוטורי.

ובענייננו, לשאלת כמות ההפרות:

מספר היצירות– העובדה כי בפרסומים המפרים מופיעים שבעה ציורים של וכסלר, אינה מצדיקה לראות את הפרסום של יצירות נפרדות ועצמאיות של וכסלר, אשר מופיעות בדפים נפרדים של לוח שנה, כמסכת אחת של הפרות ולכן בית המשפט קבע כי לא מדובר בפיצוי סטטוטורי אחד. הדבר היחיד המשותף לכל הציורים הוא שאת כולם צייר וכסלר והם חלק מאוסף האמנות של מגדל. כל אחד מהציורים הוא יצירה עצמאית, בעלת ערך כלכלי עצמאי שנרכשה באופן עצמאי, ולכן יש להתייחס להפרת זכויות וכסלר בכל יצירה כהפרה נפרדת, המזכה את התובעים בפיצויים הסטטוטוריים.

מספר האירועים המפרים– עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענת התובעים כי יש לראות את פרסום הציורים בלוח השנה ובדו"ח הכספי כשני אירועים נפרדים המזכים את התובעים בפיצוי נפרד. אמנם לוח השנה והדו"ח הכספי הם שני פרומים נפרדים, אך הם חלק ממסכת אחת של מעשים שנעשו במסגרת אותו פרויקט, ברצף אירועים אחד ובתקופה מוגדרת אחת.

אתר האינטרנט- ההפרה המיוחסת לנתבעת 3

זכות יוצרים

הנתבעת 3 הציגה את באתר האינטרנט שלה כדוגמה לעבודות שביצעה עבור אחרים. בית המשפט שקל האם יש לראות בהפרה זו כאקט מפר שיש לקבצו להפרה אחת שביצעו מגדל וטיטאן כאשר יצרו את הפריטים והפיצו אותם, או שמדובר בפעולה נפרדת ובהפרה המזכה את התובעים בפיצוי.

בית המשפט הגיע למסקנה כי בכל הנוגע לזכות היוצרים יש לראות בפעולה של טיטאן הפרה נפרדת.

הפרת זכות היוצרים של וכסלר בוצעה בעצם פרסום הפרסומים הכוללים את הציורים באתר האינטרנט. גם אם מדובר באותו פסיפס שהיה חלק מלוח השנה ועבורו בוצעה העבודה, עצם הצגת הפרסומים באתר האינטרנט של הנתבעת 3 ללא קבלת רשות ו/או אישור האמן מהווה הפרה עצמאית של הנתבעת 3 שאינה קשורה למגדל, גם אם העבודה בוצעה עבור מגדל. הצגת העבודה שביצעה ובה היצירות באתר האינטרנט היא פרסום עצמאי של הנתבעת 3 כחלק מתיק העבודות שלה ונועד לשרת אותה להצגת יכולותיה המקצועיות, מטרה עצמאית ושונה ואינה חלק מהפרויקט השיווקי של מגדל לקידום אמנות ישראלית אשר במהלכו בוצעו ההפרות האחרות. כמו כן, מדובר בהפרה שבוצעה במרחק זמן מההפרות האחרות, עד כדי כך שתחולת הדין שונה ועל הפרה זו חל החוק החדש. לכן, מדובר בהפרה נוספת, נפרדת ועצמאית של זכות היוצרים של וכסלר.

עם זאת, בית המשפט ראה בפרסום הציורים באתר האינטרנט של הנתבעת 3 כחלק מדוגמאות לעבודות נוספות שביצעה עבור לקוחות אחרים כהפרת זכות יוצרים אחת. הצגת יצירותיו של וכסלר אינה הדומיננטית ואין לפרסומם ערך עצמאי. לוח השנה והדוח הכספי, הן עבודות הנתבעת 3 והם ה"יצירה" המוצגת לציבור, כאשר בתוכה נכללים גם הציורים של וכסלר. לפיכך, מדובר ב"מסכת אחת של מעשים" שיש לראות בה כהפרה אחת לצורך הפיצוי הכספי.

הזכות המוסרית

עיקרה של הפרת הזכות המוסרית התבצעה בעת יצירת הפריטים שבהם הוצגו יצירותיו של וכסלר ללא קרדיט. בית המשפט קבע כי הצגת הפריטים באתר האינטרנט של הנבעת 3 כדוגמה לעבודותיה, אינה מהווה פגיעה בזכות המוסרית של וכסלר. בהעלאת הפריטים לאתר האינטרנט שלה, הנתבעת 3 לא ביצעה פעולה נוספת הפוגעת בזכות המוסרית של וכסלר, משום שהזכות כבר הופרה כאשר היא הפיקה את הפריטים ללא הייחוס.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם