זכות יוצרים בהפקת שידורים או בערוצי ספורט (ערעור) עא (ת"א) 36356-03-17 צ'רלטון בע"מ נ' שמואל סרנו (23.11.2017)

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (השופט מיכאל תמיר) בת"א 5190-01-15 מיום 02.02.17 לפיו נדחתה תביעת המערערת לחיוב המשיב בתשלום פיצויים בסך 300,000 ₪ בשל טענתה להפרת זכויות יוצרים שלה על ידו ועשיית עושר ולא במשפט על חשבונה.

ההליך נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת שרה דותן. ביום 23.11.2017 ניתן פסק הדין בתיק.

הצדדים: המערערת – צ'רלטון בע"מ נגד המשיב – שמואל סרנו.

העובדות: המערערת, מפיקה של שידורי ספורט, טענה כי המשיב מפעיל עסק מסחרי, המכונה "גל תקשורת לוויינים", העוסק במכירת ממירים שיתופיים, באמצעותם ניתן לצפות בשידורי הכבלים ובכללם ערוצי הספורט, מבלי לרכוש חבילת ספורט דרך מפעילת הכבלים ("יס"/"הוט"/"סלקום טיוי").

בתביעתה טענה המערערת, כי נתונה לה זכות בלעדית לעשות שימוש ביצירות הספורט אותן היא מפיקה והמשיב, בהתנהלותו, הפר את זכויות היוצרים שלה. כן טענה לעשיית עושר ולא במשפט על חשבונה.

בית המשפט השלום דחה את התביעה במלואה בקבעו כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה לפיה היא בעלת זכויות יוצרים במשדרים ששודרו בערוצי הספורט וממילא לא הוכיחה כי המשיב התעשר על חשבון זכויות אלה ומכאן הליך זה.

תוצאות ההליך: הערעור נדחה. נפסק כי כאשר המשיב מכר אפשרות לצפיה בשידורים שאינם שלו, והדעת אינה נוחה ממי שעושה סחורה בפרתו של חברו ועל כן לא ניתן צו להוצאות.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

זכות יוצרים בהפקת שידורים

סעיף 4 לחוק זכויות יוצרים קובע כי:"4 (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה:(1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;(2) תקליט;ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9.(ב) לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו."

הפקת שידורי ספורט עולה כדי יצירה מקורית לפי סעיף 4(א)(1) לחוק, כפי שנפסק בע"א 9183/09 The Football Association Premier League Limited נ' פלוני [פורסם בנבו] (ניתן ביום 13.05.12):

"אופן התיעוד והצילום של אירוע ספורט כרוך בלא מעט יצירתיות, וכך בוודאי באשר לבימויו והפקתו של הצילום, כמו גם אופן העריכה. כל אלה עולים, ככלל, לכדי "יצירה מקורית" הזוכה להגנת דיני זכויות היוצרים. ואכן, בפרשת טלאיבנט נקבע כי צילום והפקה של אירועי ספורט מוכרים כיצירה המוגנת בזכות יוצרים (ראו: פרשת טלאיבנט, בעמ' 541-540; קביעה זו אף אושרה בדיון נוסף: דנ"א 6407/01 ערוצי זהב ושות' נ' Tele  Event Ltd ([פורסם בנבו], 16.6.2004); גיא פסח "זכויות שידור – גלגוליה     של סבוניית [פסק הדין בעניין] א.ש.י.ר וחלקה כגורם מעצב בשוק התקשורת" המשפט י' 131, 133-132 (2005) (להלן: פסח, שוק התקשורת);  גיא פסח "על פסיקה בענייני משפט  וטכנולוגיה – בעקבות בש"א (תל-אביב-יפו) 11646/08 – The Football Association Premiere League Limited נ' פלוני ואח'" [פורסם בנבו] ספר שלמה לוין (אליעזר ריבלין, אשר גרוניס ומיכאיל קרייני עורכים, עתיד להתפרסם ב-2012) (להלן: פסח, משפט וטכנולוגיה); כך אף נקבע בארצות-הברית, ראו למשל: Baltimore Orioles, Inc. v. Major League Baseball Players Ass'n, 805 F.2d 663 (7th Cir. 1986), שם הוכרו זכויות היוצרים של ליגת הבייסבול (MBL) בשידורי המשחקים, וכן NBA v. Sports Team Analysis and Tracking Sys., Inc., 939 F. Supp. 1071, 1092-93 (S.D.N.Y. 1996), שם הוכרו זכויותיה של ליגת ה-NBA בשידורי המשחקים שלה)."

נפסק כי למערערת יש זכויות יוצרים באשר להפקת אירועי ספורט המשודרים בערוצי הספורט. ברם, המערערת טוענת לזכות יוצרים גורפת בכל הנוגע לערוצים אלו, מבלי להתייחס לתוכן זה או אחר, וזאת בשל בעלותה על ערוצי הספורט.

הדרכים להוכחת בעלות בכל המשדרים

בית המשפט המחוזי קיבל את פסיקת בית המשפט קמא כי אין לראות במערערת בעלת זכות היוצרים בכל המשדרים, הואיל ולא הוכיחה את טענתה לפיה היא האוחזת הבלעדית בישראל בזכויות המסחור והשידור למפעלי ספורט רבים.

נפסק כי שתים הן הדרכים להוכחת טענתה של צ'רלטון:

האחת – להוכיח בעלותה על ערוצי הספורט, ומאחר שקיימת חזקת "יוצר היצירה" לפי סעיף 64(1) לחוק והפקת השידורים על ידי צ'רלטון כמוה כיצירה, כאמור, הרי שהופרה זכות היוצרים שלה.

השניה – להוכיח כי יש לה זכויות יוצרים בכל יצירה ויצירה המופקת על ידה, וזאת באמצעות ראיות המעידות על הפקת השידורים, כפי שהיטיב לתאר כב' הש' א.ברקאי בפסק הדין בת"א (שלום ת"א) 42206-12-12 צ'רלטון נ' גרוסקוב [פורסם בנבו] (ניתן ביום 03.08.17):

"לצד הקביעה העקרונית אשר עליה אין עוררין, על מנת לזכות בסעד על התובעת הנטל להראות כי היצירה הקונקרטית מושא התביעה כאן היא יצירה המקנה לה זכות יוצרים, כי אכן היא בעלת זכות היוצרים ביצירה וכי זכות היוצרים שלה הופרה באופן המזכה אותה בסעד. ודוק, על אף היותה של התובעת 'שחקן חוזר' בהליכים מסוג זה, זכות היוצרים הנטענת של התובעת אינה בבחינת 'ידיעה שיפוטית' ואינה מבין ה'מפורסמות'. זכות היוצרים הנטענת ביחס ליצירה קונקרטית היא טענה עובדתית ומשפטית הדרושה הוכחה קונקרטית בהליך הספציפי ואל מול הנתבע הספציפי."

נפסק כי אין מחלוקת כי צ'רלטון הפיקה משדרי ספורט בערוצי הספורט, כפי שהוכח לא אחת בפסקי דין אליהם הפנתה המערערת, אולם, קיים פער מהותי בין זכות יוצרים בהפקה זו או אחרת לבין טענה לזכות יוצרים בשל בעלות על ערוצים אלו.

סעיף 64(1) לחוק קובע כי כאשר "מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה". אמנם תאגיד נחשב אף הוא לאדם (סעיף 4 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981), אך המערערת כלל לא הוכיחה בעלותה על הסמלים המופיעים על היצירות, קרי – 'ספורט1', 'ספורט 1HD' ו-'ספורט 2', וממילא לא הוכחה בעלותה על ערוצים אלו. גם בפסקי הדין אליהם מפנה המערערת אין קביעה כי צ'רלטון היא בעלת הערוצים, אלא שעשייתה כוללת הפקת תוכניות ספורט המשודרות בערוצים אלו.

משכך, נפסק כי לא ניתן לקבוע שקיימת חזקה לפיה המערערת היא יוצרת כלל היצירות המשודרות בערוצים האמורים, וממילא על מנת לתבוע הפרת זכויות יוצרים על המערערת להוכיח זכויותיה בכל יצירה לגופה, כפי שקבע בית המשפט קמא:

"בפסקי דין שאוזכרו לעיל ובפסקי דין נוספים שבהם נדונו תביעות של התובעת בגין הפרת זכות יוצרים במשדרים ספציפיים, נקבע כי על התובעת להוכיח בכל מקרה לגופו שהיא הפיקה וערכה את המשדר באופן שהופך אותו ליצירה מקורית המוגנת בזכות יוצרים. קל וחומר אפוא כי בתביעה שבה טוענת התובעת להפרת זכות יוצרים שלה בכל המשדרים ששודרו בערוצי הספורט, היה עליה לפרט מהם המשדרים ששודרו בתקופה שבגינה הוגשה התביעה, להוכיח כי היא זו שהפיקה וערכה את כל המשדרים ואף לבסס באמצעות עדויות וראיות את טענותיה לגבי המשאבים העצומים שהושקעו בהפקת המשדרים, העובדים שהועסקו לצורך כך ופעולות ההפקה והעריכה שנעשו במשדרים השונים. התובעת לא עשתה זאת, אלא הסתפקה כאמור בעדות סתמית ולא מבוססת של 'מנהל תחום אנטי פיראטיות' אשר לא ציין האם היה מעורב אישית בדרך כלשהי בהפקת המשדרים. התובעת לא הסבירה מדוע לא ביססה את טענותיה בעדויות וראיות כנדרש, לרבות מסמכים התומכים בטענתה בדבר הפקת כל המשדרים בערוצי הספורט ועדויות של עובדים הממונים על הפקת התכניות ועל עריכתן. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה כדי להוכיח את טענתה כי היא בעלת זכות יוצרים במשדרים ששודרו בתקופה הרלוונטית לתביעה בערוצים 'ספורט 1', 'ספורט 2' ו-'ספורט 1 HD'"

על גן נפסק כי משלא הוכיחה המערערת כי היא בעלת ערוצי הספורט וכי יש לה זכויות יוצרים במשדרים אשר נטען כי הם מופקים על ידה, הרי שלא הוכחה הפרת זכויותיה.

באשר למסמך ההפקה אותו הציגה המערערת לבית המשפט קמא – מאחר שהמערערת לא הוכיחה בעלותה על הערוצים, הרי שאין במסמך הפקה יחיד, שאינו נהיר דיו, כדי לבסס טענתה לזכויות יוצרים.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם