חוות דעת מומחה מחשבים תא (ת"א) 5150-05-14 לייבדיאנאס בע"מ נ' קובי (סבח) שחר (פורסם בנבו)

בקשת לסעדים זמניים (במעמד שני הצדדים) שהוגשה על ידי חברת לייבדיאנאס בע"מ ויגאל רוזנקרנץ כנגד קובי (סבח) שחר, גורני אינטראקטיב בע"מ, ג'יסייטס בע"מ, וירטואלבוקס בע"מ, מסך – פרסום אלקטרוני בע"מ, רותם אופיר ובזק בינלאומי בע"מ. הבקשה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופט גדעון גינת. ביום 30.11.2014 ניתנה ההחלטה בבקשה.
העובדות: המבקשת 1, חברת לייבדיאנאס בע"מ, פועלת כרשם מוסמך של שמות מתחם מטעם איגוד האינטרנט הישראלי. לייבדיאנאס טוענת כי הקימה מערכת טכנולוגית מקורית לרישום שמות המתחם המבוססת על קוד תוכנה המוגן בזכויות יוצרים ומהווה סוד מסחרי שלה. המבקש 2, מר יגאל רוזנקרנץ, והמשיב 1, מר קובי (סבח) שחר, היו בעלי מניות ודירקטורים בחברה. לטענת החברה שחר היה מעורב בפיתוח ובכתיבה של חלק ניכר מקוד התוכנה שלה ובעקבות סכסוך שפרץ בין רוזנקרנץ ושחר, רכש רוזנקרנץ את מלוא אחזקותיו וזכויותיו של שחר בחברה. המשיבה 2, חברת גורני אינטראקטיב בע"מ, מפעילת אתר אינטרנט המשמש לרישום שמות מתחם בשם BOX (להלן: אתר בוקס).
לטענת המבקשים, מבדיקה שערכו, הנתמכת בחוות דעת מומחה מטעמם, עלו אינדיקציות רבות לכך שרכיבים מהמערכת המופעלת באתר בוקס מבוססים על המערכת של החברה ומועתקים ממנה. המבקשים מוסיפים וטוענים כי שחר אחראי לפעילות אתר בוקס, למעשי הפרת זכויות המבקשת ול"דליפת" סודותיה המסחריים, וכי נעשו מאמצים רבים להסתיר את מעורבותו בפעילות חברת גורני. המבקשים מוסיפים וטוענים כי זכויות היוצרים שלהם בקוד התכנה המשמשת את המערכת לרישום שמות המתחם וביצירות אחרות המוטמעות בו הופרו; סודותיה המסחריים של החברה נגזלו; וכי שחר הפר הן את ההסכם שכרת עם רוזנקרנץ והן את חובת האמון שלו.
מינוי מומחה על ידי בית המשפט: בית המשפט מינה מומחה בתחום פיתוח תוכנת מחשב וקבע כי המומחה יהיה מוסמך לקבל לידיו את "קוד התוכנה המקורי" של שני הצדדים על מנת להשוות ביניהם וכן מידע בעל-פה והסברים, לפי שיקול-דעתו. נפסק כי המומחה ידאג לתיעוד מלא של פעילותו.
תוצאות ההליך: בית המשפט קיבל את הבקשה לסעדים זמניים לאור מסקנות המומחה שמונה על ידי בית המשפט.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

חוות דעת מומחה ביחס לשאלת העתקה

בסוף חודש אוקטובר 2014 הגיש המומחה רונן את חוות-דעתו לבעלי-הדין וּלבית-המשפט. בפרק המסקנות כותב המומחה:
"קוד התוכנה המממש, מפעיל ומשמש את המערכת החדשה (של הנתבעים), בהחלט נכתב תוך שיכפול/העתקת (Copy-Paste) קוד התוכנה של המערכת המקורית (של התובעים), ובכלל זה – קוד תוכנה בשכבות הלוגיות בשפת Visual Basic .NET (קבצי .vb), קוד תוכנה המממש ממשק משתמש, קוד תוכנה המממש ומפעיל את בסיסי ומסדי הנתונים (Data Base) בשפת SQL, וכן רכיבי תוכנה נוספים מסוגים שונים, וזאת בוודאות גמורה וללא צל של ספק.
ובפרט – מסקנה וודאית היא שלמרות שאותו מהנדס תוכנה שכתב את המערכת החדשה, הוא זה שכתב את קוד התוכנה של המערכת המקורית, קוד התוכנה של המערכת החדשה שכתב, ושאותו בחנתי, לא יכול היה להיכתב כפי שנכתב, ללא שהיה ברשותו של מהנדס התוכנה את קוד התוכנה של המערכת המקורית כנקודת מוצא וכבסיס לעבודתו, ובפרט – ללא שביצע העתקה ושיכפול פיזיים (Copy-Paste) של קבצי קוד התוכנה של המערכת המקורית, כבסיס לפיתוח המערכת החדשה".
נפסק כי מסקנות המומחה, שהובאו לעיל, עולות במידה רבה בקנה אחד עם אלה של המומחה מטעם התובעים (שחוות-דעתו צורפה במסגרת הבקשה לסעד זמני).
נפסק כי לאחר קריאת כל התגובות בכתב של בעלי-הדין וּשׁמיעת הטענות בעל-פה, מתברר, שאין למעשה מחלוקת, לצורך השׁלב הנוכחי של הדיון, כי ראוי שבית המשפט יאמץ את מסקנות המומחה מטעמוֹ. הנתבעים לא חלקוּ על זכוּתם של התובעים לסעד של צו מניעה זמני, לפיו ייפסק השימוש בקוד התוכנה הנ"ל על-ידי הנתבעים, או מי מהם.

חיוניות הסעד

נפסק כי קוד התוכנה, שלגבּיו הבּיע המומחה רונן את דעתו, הוא בגדר תנאי בלעדיו אֵין, לגבי השירות לציבור הניתן כיום על-ידי הנתבעים 2, 3, 5 ו-6. בהעדר קוד תוכנה, לא ניתן להפעיל את השירות כלל. מדובר במרכיב יסוד משמעותי בשירות המוּצע. אין מחלוקת, שזכויות היוצרים בקוד התוכנה הן של התובעים, וּבשלב הנוכחי, הם זכּאים להגנה על זכותם הקניינית.
עצם העובדה שמאז הגשת התובענה – 8.5.2014 – לא מצאו הנתבעים 2, 3, 5 ו 6 חלופה לקוד התוכנה בו נעשׂה על ידיהם שימוש, וזאת חרף העלוּת הנמוכה יחסית לעמדתם, תומכת בעֶמדת התובעים, וּמצבּיעה על מרכּזיוּתוֹ וחשיבוּתוֹ של קוד התוכנה, שהזכויות בו שייכות לתובעים. אינני סבור, שהעוּבדה שהנתבעים (כולם או חלקם) בנו לעצמם פעילות עִסקית על-בסיס אותו קוד תוכנה, יכולה, כשלעצמה, למנוע מהתובעים קבלת הגנה על זכויותיהם מכוח הדין.

סעד של צו מניעה זמני

בשׂים לב לשיקולים דלעיל, החליט בית המשפט כדלקמן:
(1) ניתן בזאת צו מניעה זמני בהתאם לנוסח שבעתירה א' בבקשה מיום 13.11.2014. צו המניעה ייכנס לתוקף ביום 22.12.2014 שעה 17:00.
 (2) ניתן בזאת צו עשה, בהתאם לעתירה ב' שבבקשה הנ"ל (סעד זה ניתן בהסכמת הנתבעים);
(3) הסעד הזמני ניתן בכפוף להמצאה ערבויות כדלקמן:  התחייבות עצמית של כל אחד מהתובעים לפי תקנה 364(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 שתצורף לתיק בית-המשפט.  אני מורה, בהתאם לתקנה 364(א) לתקנות הנ"ל,  על הפקדת עירבון בסך 150000 (מאה וחמישים אלף)₪, במזומן או בערבות בנקאית, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת.
 (4) בית המשפט חייב את שתי קבוצות הנתבעים – 1 ו-4 מִזה, ו-2, 3, 5 ו-6 מִזה – לשלם לתובעים (בגין השלב הנוכחי של הדיון) שכר-טרחת עו"ד בסך 23,000 ₪, להיום, לגבי כל אחת משתי הקבוצות.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם

חיפוש ובדיקה לפני רישום פטנט – בדיקת פטנטביליות אסטרטגיות, שלבים, והמלצות לביצוע חיפוש פטנטים אפקטיבי במאגרי מידע חינמיים

לפני הגשת בקשה לרישום פטנט, חיוני לבצע בדיקת פטנטביליות מעמיקה כדי להעריך את הסיכוי להצלחה בתהליך הרישום. בעוד שסוגים אחרים של חיפושי פטנטים, כגון חיפוש

>>>