טירולר – בקשה לצו מניעה זמני תא (שלום פ"ת) 2453-07-21 טירולר נ' הום סנטר (פורסם בנבו, 19.7.2021)

הליך שנדון בבית משפט השלום בפתח תקווה, בפני השופט אריאל ברגנר. ביום 19.7.21 ניתן פסק הדין בתיק.

הצדדים: – המבקשת: טירולר בע"מ; – המשיבה: הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ.

עובדות: המבקשת (חברת טירולר) הגישה בקשה להוצאת צווי מניעה המורים למשיבה (חברת הום סנטר) לחדול ממכירת המוצרים המחקים את מוצריה "רב מגב", "רב מג" ו-"גליידר" וכן לחדול משימוש בתמונות וטקסטים שהועתקו מאריזות מוצר ה"גליידר" ומעשיית שימוש בפלנוגרמות הנושאות את סימני המסחר של המבקשת.

לטענת המבקש המוצרים שמשווקת המשיבה יש בהם כדי גניבת עין, הפרת סימן מסחר, הפרת זכויות יוצרים ועשיית עושר.

תוצאות ההליך: בית המשפט קיבל את הבקשה והורה על מתן צווי מניעה כנגד המשיבה בקשר עם מכירת מוצרים המהווים חיקוי של מוצרי המבקשת.

בנוסף נפסק כי המשיבה תישא בהוצאות הבקשה בסך של 4,000 ₪.

נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

גניבת עין

על-מנת להוכיח את עוולת 'גניבת עין' המעוגנת בסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, נדרש להוכיח שני יסודות מצטברים:

א. המוניטין שרכש היצרן;

ב. והחשש הסביר להטעיה של קהל הצרכנים, כי השירות או הנכס שמציע הנתבע הם למעשה שירות או נכס של התובע.

בנוגע למוניטין, על-פי הפסיקה התובע נדרש להראות כי בנסיבות המקרה, השם, הסימן או התיאור זכו להכרה בקהל המזהה אותם עם עסקו או סחורותיו.

בנוגע להטעיה, נקבע מבחן אובייקטיבי לחשש סביר שהמצג של הנתבע יגרום לצרכן להתבלבל ולרכוש מוצר של הנתבע כאשר הוא סבור שהוא רוכש מוצר של התובע. בהקשר זה הפסיקה יישמה את "המבחן המשולש" המשמש גם בדיני סימני המסחר, כאשר המבחן מתייחס לבחינת המוצר בכללותו. לצד מבחנים אלו בית המשפט נדרש לשקול, בין היתר, את חופש העיסוק וחופש התחרות התורמים לפיתוח המשק ומשרתים את כלל הציבור.

הפרת זכויות יוצרים

סעיף 4 לחוק זכות יוצרים, קובע כי זכות יוצרים קיימת ביצירות הבאות:

(1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;

(2) תקליט; ובתנאי שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9.

על-פי הפסיקה, כדי לענות על דרישת המקוריות, אין צורך שהיצירה תהיה ביטוי של מחשבה או המצאה מקורית. נדרש רק שהיצירה לא תהיה מועתקת מיצירה אחרת, אלא שמקורה יהיה ביוצרה, וניתן להסתפק בעריכה או סידור שונים, של דבר קיים.

במידה וניתן לרשום עיצוב אין הגנה של זכות יוצרים

סעיף 7 לחוק זכות יוצרים שתוקן בעקבות חוק העיצובים קובע כי "על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים והמדגמים או בעיצוב כהגדרתו בחוק העיצובים, התשע"ז-2017, אלא אם כן המדגם או העיצוב אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם או עיצוב כמשמש לייצור תעשייתי".

לפיכך, עיצוב אשר נועד לייצור תעשייתי אינו זכאי להגנת זכות יוצרים.

סימני מסחר רשומים

סעיף 1 לפקודת סימני מסחר, מגדיר את המושגים "סימן מסחר רשום" ו"הפרה" כך ששימוש בסימן מסחר רשום שנעשה בידי מי שאינו זכאי לכך, לעניין הטובין שלגביהם נרשם הסימן או הטובין מאותו הגדר, יהווה הפרה.

המבקשת טוענת לקיומם של סימני מסחר בבעלותה הרשומים בישראל "רב מגב" ו- "טירולר".

סימן מפר זהה למול סימן מפר דומה

כאשר נעשה שימוש בסימן הזהה לסימן המסחר הרשום אין צורך להוכיח כי הסימן המפר גורם להטעיית הצרכנים באשר למקור הטובין או השירות, משום שעצם השימוש בסימן מהווה הפרה.

עם זאת, כאשר הסימן אינו זהה לחלוטין לסימן המסחר הרשום התובע נדרש להוכיח כי קיים חשש להטעיה של הלקוחות.

מבחן החשש להטעיה מבוסס על שלושה:

1. מבחן המראה והצליל;

2. מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות,

3. מבחן שאר נסיבות העניין.

4. לצד מבחנים אלו מצטרף מבחן השכל הישר.

עילת עשיית עושר ולא במשפט

על-מנת להוכיח את עילת עשיית עושר ולא במשפט יש להוכיח שלושה יסודות מצטברים:

1. התעשרות;

2. שמקורה באחר;

3. והיותה שלא על פי זכות שבדין וכלשון סעיף 1 לחוק עשיית עושר.

עם זאת, החלק האופרטיבי של הלכת א.ש.י.ר. בוטל במסגרת חוק העיצובים, אשר קבע מפורשות כי לא ניתן לעקוף את הסדרי החוק באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט, גם כאשר קצרה ידו של הדין "כיון שלא היה רישום". סעיף 2 לחוק, שכותרתו "ייחוד הוראות החוק", קובע כי "לא תהיה זכות בעיצוב, אלא לפי הוראות חוק זה".

בנוגע למוצרים שאינם כשירים להגנה כעיצוב תחול ההלכה לפיה רק במקרים חריגים יסודות האמצאה בהם מאופיין המוצר, ייחודו, חדשנותו, משאבי הזמן, משאבי הכסף ומשאבי האנוש שהושקעו בפיתוחו הינם בשיעור המצדיק מתן סעד מכוח דיני עשיית העושר ולא במשפט ובכפוף להתקיימות יסוד נוסף של חוסר תום לב ולא על-פי דיני הקניין הרוחני.

מאזן הנוחות

יש לבחון האם הנזקים שייגרמו למבקשת אם לא יינתן הצו המבוקש ניתנים לריפוי בפיצוי כספי או שמדובר במכה כלכלית בלתי הפיכה.

מן הכלל אל הפרט

מוצר רב מגב

למוצר 'רב מגב' סימן מסחרי רשום ועל כן הוא בר הגנה. שני המצרים זהים לחלוטין מבחינת החומר, הצבע והמבנה שלהם. השוני הוא בכך שבמוצר המבקשת קיימות שתי הטבעות, הכיתוב "רב מגב" וכיתוב לוגו המבקשת, אשר אינן קיימות על גבי מוצר המשיבה אשר עליו מדבקה לבנה עם רישום שם היצרן מסין, היבואן וכתובת.

על כל אחד מהמוצרים תלויה תווית על גומי, בעלת צבע אחר. אך התווית תלויה בגומי ויורדת בניקל מהמוצר. ממבט מרחוק, שני המוצרים נראים זהים לחלוטין.

בנסיבות אלה נפסק כי המבקשת הרימה את הנטל המוטל עליה לצורכי הבקשה לסעד זמני בהתאם למאזן הנוחות.

מוצר רב מג

המוצר הינו ראש מטאטא עשוי גומי ושערותיו גומי.

שני המוצרים זהים לחלוטין למעט הטבעת RAVMAG על-גבי המוצר של המבקשת והדבקת מדבקה לבנה על המוצר של המשיבה.

המוצר אינו מוגן בסימן מסחרי ולכן ההגנה עליו אינה אוטומטית אלא נדרש לבחון האם שיווק מוצר זהה כמעט לחלוטין יקנה למבקשת את מבוקשה.

נקבע כי לא ניתן להגיע להכרעה בעניין זה ללא שמיעת ראיות ולכן כדי שהמבקשת תוכל לקבל צו מניעה גם לגבי מוצר זה יהא עליה להפקיד ערובה גבוהה מספקת בנסיבות העניין.

מוצר גליידר

מוצר שהוא מגב מגנטי דו צדדי.

שני המוצרים זהים לחלוטין לרבות מבנה אריזתם. השוני הוא בצבעי דף המסר וההוראות שעליו מצוי המוצר.

הגליידר אינו מוגן בסימן מסחרי ולכן ההגנה עליו אינה אוטומטית אלא יש לבחון האם שיווק מוצר זהה כמעט לחלוטין בנסיבות אלה יקנה למבקשת את מבוקשה.

גם במקרה זו לאור הזהות במבנה וצבעי המוצר כדי שהמבקשת תוכל לקבל צו מניעה לגבי מוצר זה יהא עליה להפקיד ערובה גבוהה מספקת בנסיבות העניין.

 

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם

היעדר זכויות יוצרים בתמונה שיצרה בינה מלאכותית Thaler v. Perlmutter et al., case number 1:22-cv-01564, in the U.S. District Court for the District of Columbia (August 18, 2023)

הליך שנדון בבית המשפט המחוזי במחוז קולומביה שבארצות הברית, בפני השופט Samuel Beryl A. Howell. הצדדים: התובע: Stephen Thaler; הנתבעים: Shira Perlmutter (רשמת זכויות היוצרים ומנהלת

>>>