לשון הרע בטוקבק דוד וינטרוב נ' גלובס פבלישר עיתונות (1983) בע"מ

בית משפט השלום בראשון לציון, השופט אורן שוורץ (תא (ראשל"צ) 5844-07) – 03.12.2009

תחום: לשון הרע בטוקבק

נושא: חוק איסור לשון הרע, אחריות עיתון ללשון הרע בטוקבק, נוהל הודעה והסרה, חבות עיתון מכוח דיני הרשלנות

עובדות

תביעת לשון הרע, בעניינו של "טוקבק" שפורסם נגד התובעים באתר "גלובס" באינטרנט, אשר הוסר באופן מיידי מיד לאחר תלונת התובעת.

לטענת התובעים, אחריותה של הנתבעת קמה מכוח סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע (אחריות עיתון לפרסום) וכן מכוח דיני הרשלנות. בנוסף, עתרו התובעים למתן צו עשה, שיחייב את הנתבעת לחשוף את פרטי הגולש שפירסם את הטוקבק. סכום התביעה הועמד על סך 100,000 ₪.

נפסק

התביעה נדחית, לעיתון מקוון אין אחריות ביחס לטוקבקים המפורסמים בו.

בית המשפט חייב את התובעים בשכ"ט בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ.

נקודות מרכזיות

היקף האחריות של עיתון באינטרנט לטוקבקים

נפסק כי אין מניעה שעיתון באנטרנט ("עיתון מקוון") יחשב כעיתון לעניין סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע הקובע את היקף אחריות העיתון לדברי לשון הרע המתפרסמים במסגרתו.

עם זאת, אין בכך ללמד כי הטוקבקים המועלים לאתר גלובס מהווים חלק מאותו "עיתון". הטוקבקים הינם תגובות ספונטאניות בדרך כלל, מעין קריאות ביניים שנשלחות אל הרשת, המהווה את כיכר השוק של ימינו. היעדר הארגון והיעדר היד המכוונת, די בהם כדי להבדיל את הטוקבקים מחלקו העיתונאי של אתר הנתבעת.

נוהל "הודעה והסרה"

החובה של העיתון היא לפעול בהתאם לנוהל "הודעה והסרה" בגין פרסום המועלה לרשת על ידי צדדים שלישיים – וכך עשתה הנתבעת.

על פי נוהל זה, נקבע כי מנהלי אתרים לא יישאו באחריות לעוולה שבוצעה בפורומים על ידי הגולשים, כאשר ברגע שנעשתה פנייה ישירה אליהם בנוגע לחומר החשוד כמפר זכות כלשהי, הם הסירו אותו תוך זמן סביר מקבלת ההודעה על כך.

חבות הנתבעת מכוח דיני הרשלנות

המבחן הראוי בעיניו לבחינת קיומה של חבות ברשלנות של ספק האינטרנט בגין פרסום פוגע שנעשה על ידי צד ג', הינו מבחן משולש של ידיעה בפועל, של ודאות הפגיעה, ושל אפשרות מניעתה. יש לקבוע אחריות  לספק רק כאשר מתקיימים שלשת התנאים הבאים במצטבר:

א. רק אם וכאשר הצד הנפגע מתלונן על כך בפני הספק ודורש במפורש את הסרת הפרסום הפוגע;

ב. ורק אם הפרסום הפוגע אכן פוגע ואסור על פניו;

ג. ורק כאשר לספק יש יכולת למנוע זאת באופן סביר.

בית המשפט פסק כי לא מוטלת על הנתבעת חובה גורפת לבדוק כל תגובה ותגובה מתוך התגובות הרבות אשר נשלחות לאתר וכי הנתבעת פעלה באופן סביר למניעת העלאתו של הטוקבק הפוגע וכן פעלה כנדרש להסרתו של הטוקבק.

בנסיבות אלו קבע בית המשפט כי הנתבעת לא התרשלה באי מניעת הפרסום.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם

חיפוש ובדיקה לפני רישום פטנט – בדיקת פטנטביליות אסטרטגיות, שלבים, והמלצות לביצוע חיפוש פטנטים אפקטיבי במאגרי מידע חינמיים

לפני הגשת בקשה לרישום פטנט, חיוני לבצע בדיקת פטנטביליות מעמיקה כדי להעריך את הסיכוי להצלחה בתהליך הרישום. בעוד שסוגים אחרים של חיפושי פטנטים, כגון חיפוש

>>>