סימן מסחר מאשר

Image by Mustafa shehadeh from Pixabay
Image by Mustafa shehadeh from Pixabay

סימן מסחר מאשר משמש למטרות שונות מהמטרות של סימן מסחר רגיל. סימנים מאשרים מציינים אישור עצמאי של הבעלים שלהם כי הסחורות או השירותים שלגביהן הם משמשים הינם בעלי מאפיינים מסוימים.

במאמר זה נבחן מהו סימן מאשר, במה הוא שונה מסימן מסחר רגיל וכיצד ניתן להגן עליו.

מהו סימן מאשר?

כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"): "סימן המיועד לשמש בידי אדם, שאינו מנהל עסק, לאישור מקורם של טובין פלונים שיש לו ענין בהם, מרכיביהם, דרכי ייצורם, איכותם או תכונה אחרת מתכונותיהם, או לאישור טיבו, איכותו או סוגו של שירות פלוני שיש לו ענין בו".

סימן מאשר הוא סוג של סימן מסחר שנועד לשמש אדם, שאינו מנהל עסק, לאישור מקורם של טובין שיש לו עניין בהם, ומטרתו לסמן תכונות, טיב או איכויות של אותם טובין.

סימן מאשר הוא מילה, שם או סמל (או קומבינציה שלהם) המשמשים אדם או ישות אחרת על מנת לאשר כי לסחורות או לשירותים שלהם יש מאפיינים מסוימים או שהוא עומדים בסטנדרטים מסוימים.

סימן מאשר משמש על מנת להראות לצרכנים שסחורות ו/או שירותים מסוימים, והספקים שלהם, עומדים בסטנדרטים מסוימים.

לסיכום, סימנים מאשרים מראים כי:

– הסחורות או השירותים מגיעים ממקור גיאוגרפי מסוים.

– הסחורות או השירותים עומדים בסטנדרטים מסוימים ביחס לאיכות, לחומרים או לדרך שבה הם מיוצרים.

– העבודה על הסחורות או השירותים בוצעה על ידי אדם שעומד בסטנדרטים מסוימים.

במה שונה סימן מאשר מסימן מסחר רגיל?

בניגוד לסימן מסחר אשר משמש את בעל הסימן בעצמו ושמטרותיו הן להצביע על המקור המסחרי של הסחורות או השירותים שלו ולהבחין בינם לבין סחורות או שירותים של גורמים אחרים – סימן מאשר משמש גורמים שאינם הבעלים של הסימן אשר קיבלו את הסכמת בעל הסימן ומטרתו להצביע בפני הצרכנים על טיבם של הסחורות או השירותים, איכותם או תכונותיהם ולהבטיח כי הם עומדים בתנאים שקבע בעל הסימן.

סימן מאשר אינו מבחין בין סחורות או שירותים של יצרן אחד לבין הסחורות או השירותים של יצרן אחר. סימן מאשר משמש על מנת לציין שהסחורות, השירותים או היצרנים של אותם סחורות או שירותים הם בעלי מאפיינים מסוימים או עומדים בכישורים או בסטנדרטים מסוימים שנקבעו על ידי בעל הסימן.

הבעלים של הסימן המאשר שולט במי יכול להשתמש בסימן המאשר אבל בדרך כלל לא משתמש בו בעצמו עבור סחורות או שירותים. בעל הסימן המאשר יאפשר ליצרנים להשתמש בסימן המאשר רק אם הסחורות, השירותים או היצרנים שלהם עומדים בסטנדרטים מסוימים.

 רישום סימן מאשר

הרבה מהדרישות לרישום סימן מאשר הינן דומות לדרישות לרישום סימן המסחר המסורתי. כך, עשויות להידחות בקשות לרישום סימנים מאשרים משום שהם דומים מדי לסימני מסחר אחרים או משום שהם עלולים לגרום להטעיה, לפגוע בציבור או לפגוע בהלכות המסחר ההוגן.

סעיף 14 לפקודת סימני המסחר קובע את התנאים לרישום סימנים מאשרים:

"(א) הרשם רשאי לרשום סימן מאשר, אם הוא שוכנע שיש ביכלתו של בעל הסימן לקיים את התכונות שאותו סימן מיועד לסמנן.

 (ב) סימן מאשר ניתן לרישום אף אם אינו בעל אופי מבחין כנדרש לפי סעיף 8(א).

(ג) לא יועבר סימן מאשר אלא לאחר קבלת רשות לכך מן הרשם."

לאור התכלית של סימן מאשר, רשם סימני המסחר נדרש לבחון האם הבעלים של הסימן יכול "לקיים את התכונות שאותו סימן מיועד לסמנן". כלומר, יש להראות שהמבקש יכול לשלוט על השימוש שיעשה בסימן, באופן שהתכונות שהסימן בא להבטיח יתקיימו בפועל.

על פי סעיף 14(ב) לפקודת סימני המסחר, סימן מאשר ניתן לרישום אפילו אם אינו "בעל אופי מבחין כנדרש לפי סעיף 8(א)". סעיף 8 לפקודת סימני המסחר קובע כדלקמן:

 " (א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן – בעל אופי מבחין).

(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום."

סעיף 14(ב) פוטר סימן מאשר מן הצורך להיות "בעל אופי מבחין" מן הסוג הנדרש בסעיף 8(א) לפקודה, אך אינו פוטר סימן מאשר מן הצורך הבסיסי של כל סימן מסחר רשום להיות בעל אופי מבחין כנדרש בסעיף 8 לפקודה.

כלומר, סימן מאשר אינו נדרש להבחין בין סחורות או שירותים של יצרן מסוים לבין סחורות או שירותים של יצרן אחר, אך עליו להיות בעל אופי מבחין, בין סחורות או שירותים המאושרים על ידי בעל הסימן, לבין אלו שאינם מאושרים על ידו (או מאושרים על ידי אחרים).

כמו כל סימן מסחר אחר, גם סימן מאשר כפוף להוראת סעיף 11(10) לפקודת סימני המסחר הקובעת כדלקמן:

"סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9."

כלומר, על פי סעיף זה, סימן מאשר לא ירשם אם הינו תיאורי או שהינו גנרי או מקובל במסחר. זאת, למעט אם רכש אופי מבחין ברבות השנים על פי סעיף 8(ב) לפקודה.

להרחבה נוספת בעניין זה ראו: ת.א. (מחוזי ת"א) 18306-07-10 העמותה למען חיות משק (חי משק) נ' מן הטבע בארותיים בע"מ (2013).

פרוצדורה לרישום סימן מאשר

לצורך רישום של סימן מסחר מאשר בישראל יש להגיש:

1. בקשה לסימן מסחר הכוללת פרטים אודות: בעל הסימן, המלל או העיצוב של הסימן, סוג הסימן ופרטת הסימן.

2. אישור על תשלום האגרה – לרשימת האגרות ראו באתר רשות הפטנטים.

3. תקנון המסדיר את השימוש בסימן כסימן מאשר והמצביע על אופן הפיקוח על השימוש בסימן.

לאחר הגשת הבקשה, הבקשה תעבור בחינה לבדיקת כשרות הסימן לרישום בהתאם להוראות פקודת סימני מסחר.

ככל ויהיה בכך צורך דוח בחינה יועבר אל המבקש עם תום הבחינה.

ככל והבקשה תתקבל היא תפורסם להתנגדויות למשך 3 חודשים.

בתום תקופת האפשרות להתנגדות, ככל ולא הוגשה התנגדות, תונפק תעודת רישום סימן מסחר מאשר.

תוקף רישומו של סימן מאשר הוא לעשר שנים מתאריך הגשת הבקשה, כאשר מעת לעת ניתן לחדש את הסימן, כל פעם, ל 10 שנים נוספות בכפוף לתשלום אגרה במועד הנדרש.

 

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם

פטנטים מסוג Utility Model בסין

בשנים האחרונות, התעצמותה המטאורית של סין למעצמה כלכלית עולמית הונעה על ידי התקדמות טכנולוגית מרשימה במגוון תעשיות. לצד צמיחה מהירה זו, חלה עלייה משמעותית במספר

>>>