ערעור שהוגש על ידי חברת STOKKE על החלטה מיום 29.11.12 של רשם סימני המסחר (הרשם אסא קלינג) ב-בקשה לרישום סימן מסחר מספר 170443. הערעור נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופט גדעון גינת. ביום 26.11.13 ניתן פסק הדין בערעור.העובדות: ערעור על החלטת רשם סימני המסחר מיום 29.11.12, שבה נדחתה בקשה לרישום סימן מסחר, שהינו סימן מסחר תלת מימדי בדמות כסא מתכוונן. הרשם קבע, כי סימן המסחר שרישומו מבוקש אינו עומד בתנאים לרישום סימן מסחר תלת מימדי: הכסא הוא מוצר בעל אופי פונקציונאלי ואסתטי ממשי, ומכל מקום, המערערת לא הוכיחה, כי היא עושה שימוש בכיסא כבסימן המסחר שלה, ולא הוכיחה כי הכיסא רכש אופי מבחין בישראל.
תוצאות ההליך: הערעור נדחה, נפסק כי החלטת הרשם לדחות את הבקשה לרישום סימן מסחר על דמותו התלת מימדית של הכסא מתוצרת המערערת מבוססת היטב, ולא נפלה בה טעות המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.
בנוסף נפסק כי המערערת תשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.
הליך בין אותם צדדים שנוהל בבית הדין האירופי לצדק: חברת STOKKE הגישה ניהלה תביעה בהולנד בעילת הפרת סימן המסחר האמור. במהלך ההליך נטען כי לא היה מקום לרשום את סימן המסחר. בית המשפט העליון של הולנד העביר את השאלה אל בית הדין האירופי לצדק, אשר פסק ביום 18.9.2014 כי: הדין האירופי אינו מאפשר רישום סימן מסחר תלת מימדי המורכב מצורת מוצר. בית הדין האירופי מדגיש לעניין זה כי יש לבחון האם הציבור מזהה את הסימן כסימן מסחר או כעיצוב של מוצר, יש לבחון את הערך האמנותי של הסימן, השוני בינה לבין צורות נפוצות אחרות בשוק, הבדלים במחיר ושיווק על בסיס הצורה. בית הדין קובע כי די בכך שניתן לאפיין את הצורה באחת משתי דרכים אלה (טבע הטובין וערך ממשי) כדי לפסול את הסימן לרישום לרישום.
לתקציר פסק הדין ראו קישור שלהלן ולפסק הדין ראה קישור שלהלן.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
סימן מסחר תלת מימדי המורכב מצורתו של מוצר
רישום סימן מסחר תלת מימדי המורכב מצורתו של מוצר הינה חריג, שיש לאפשרו רק במקרים יוצאי דופן, בהם הוכח בצורה ברורה וחד משמעית על ידי מבקש הרישום, כי דמות המוצר משמשת אותו כסימן מסחר וזכתה להכרה ולהוקרה על ידי ציבור הצרכנים (היינו, הסימן רכש אופי מבחין למעשה), וכי צורתו של המוצר אינה בעלת תפקיד פונקציונאלי או אסתטי ממשי. הלכה זו שנקבעה בעניין טופיפי אושרה גם בדיון הנוסף באותו עניין (דנ"א 4237/08 אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ נ' August Storck KG [פורסם בנבו] (5.10.09)), וכן בע"א 3776/06 עין גדי קוסמטיקס בע"מ נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר [פורסם בנבו] (12.5.08), בפסקאות 8, 10.
בעניין טופיפי התלבט בית המשפט העליון בשאלה אם יש לאפשר רישום סימן מסחר תלת מימדי המורכב מצורתו של המוצר. בית המשפט הדגיש את החשש שרישום סימן מסחר במקרה כזה, יעניק לבעל הסימן מונופולין לזמן בלתי מוגבל על צורתו של המוצר. לדבריו: "תוצאת רישומו של סימן מסחר ביחס לצורת המוצר הינה מניעת אפשרות שימוש בצורה האמורה על ידי מתחריו של בעל הסימן… בכך נמנעים מהם היתרונות הפונקציונליים והאסתטיים הגלומים בצורה הנזכרת" (פסקה 11).
בית המשפט הגיע למסקנה, כי אין מקום לאפשר רישום סימן מסחר שכזה על פי החלופה של אופי מבחין אינהרנטי, וזאת מכמה טעמים. ראשית, לאור התפקיד הפונקציונלי והתפקיד האסתטי אשר ממלאות צורותיהם של מוצרים, הרי שבמקרה הרגיל קיים ספק ממשי באשר ליכולתה של הצורה להיות בעלת אופי מבחין אינהרנטי. בה בעת, קשה יהיה לקבוע מבחן אשר יאפשר זיהוי ברור של אותם מקרים מעטים בהם צורתו של המוצר הינה בעלת אופי מבחין אינהרנטי. שנית, קובע בית המשפט: "על פי רוב, השאלה האם ממלאת צורת המוצר תפקיד פונקציונלי או אסתטי הינה שאלה מורכבת אשר התשובה לה אינה כה ברורה… בהיעדר מבחן ברור קיים חשש, כי יהיו מקרים בהם צורותיהם של מוצרים יירשמו כסימני מסחר על אף שבפועל ממלאות הן תפקיד אסתטי או תפקיד פונקציונלי" (פסקה 29).
לאור הדברים הללו, קבע בית המשפט את מסקנתו הברורה והחד משמעית:
"כאשר מצרפים לחשש מפני פגיעה בתחרות את הנתון לפיו ממילא אך במקרים נדירים עשויה צורתו של המוצר להיות בעלת אופי מבחין אינהרנטי, הרי שאין מנוס מן המסקנה לפיה אין מקום להכיר באפשרות רישומו של סימן מסחר תלת מימדי המורכב מצורתו של המוצר על פי החלופה של אופי מבחין אינהרנטי" (פסקה 29).
ובמילים אחרות, בית המשפט אינו שולל את האפשרות שבמקרים נדירים ביותר, צורתו של מוצר תהא בעלת אופי מבחין אינהרנטי. אלא שנוכח הקשיים שהדבר מעורר, הוא מגיע למסקנה כי אין מקום לאפשר רישום סימן מסחר שכזה.
בית המשפט קיבל את החלטת הרשם כי לאחר שהרשם בחן את הראיות, שהגישה המערערת להוכחת אופיו המבחין הנרכש של הסימן, הגיע למסקנה כי הן אינן מבססות את טענתה. נפסק כי מדובר בקביעה מובהקת שבעובדה, אשר ערכאת הערעור לא תתערב בה אלא במקרים חריגים. כך הדבר במיוחד כאשר הערכאה קמא הינה ערכאה בעלת מומחיות מקצועית (רע"א 6837/12 Merck Sharp & Dohme Corp. נ' אוניפארם בע"מ [פורסם בנבו] (28.4.13) בפסקה 6). מטענות המערערת לא עולה כי המקרה דנן הינו חריג.
בית המשפט קיבל גם את פסיקת הרשם כי הכסא הינו בעל אופי פונקציונאלי ואסתטי ממשי וגם מטעם זה הוא אינו ראוי להרשם כסימן מסחר.
