לא כל שם מקורי או בעל אופי מבחין כשיר לרישום כסימן מסחר. סעיף 11(1) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב–1972, מונע רישום של סימן המרמז על קשר עם נשיא המדינה או עם ביתו, על חסותו של הנשיא, או על קשר או חסות שניתן להסיק מן הסימן. ההוראה מבקשת למנוע הענקת בלעדיות מסחרית לסימן המעורר רושם של זיקה ממלכתית או של תמיכה נשיאותית שלא הוכחה.
מהו האיסור שבסעיף 11(1) לפקודה?
העילה אינה עוסקת בדמיון לסימן מסחר רשום של עסק מתחרה, ואף אינה מותנית בשאלה אם הסימן הוא תיאורי או דמיוני. מוקד הבדיקה הוא הרושם שעשוי להיווצר אצל הציבור בנוגע לקשר לנשיא המדינה, לביתו או לחסותו. גם סימן שמושך תשומת לב בשל מקוריותו עשוי להיתקל בסירוב כאשר משמעותו מרמזת על מעמד רשמי או על המלצה נשיאותית.
בבחינת סימן שכזה יש לקרוא את הביטוי כמכלול ובהתחשב בטובין שלגביהם התבקש הרישום. השימוש במילה ״נשיא״ אינו בהכרח זהה לשימוש בביטוי המעורר רושם שהנשיא בחר, אישר או נתן חסות למוצר. עם זאת, אין להציג את המילה כפטורה מבדיקה: מבחן ההקשר והרושם שעלול להתקבל הוא המכריע.
בג״ץ 141/64: מדוע סורב רישום ״יין הנשיא״?
בבג״ץ 141/64 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב בע״מ נ׳ רשם סימני המסחר, פ״ד יח(3) 335, נדונה בקשה לרישום הסימן ״יין הנשיא״. הרשם סירב לרישום משום שהסימן עלול לגרום לצרכן לחשוב שנשיא המדינה מעניק ליין חסות או מעדיף אותו על פני יינות אחרים.
בית המשפט העליון אישר את סירוב הרישום. נקבע כי החשש לייחוס חסות או העדפה נשיאותית עשוי להתקיים גם אם הנשיא אינו נוהג בפועל לתת חסות למוצרים מסחריים. די בכך שהציבור עלול לייחס לסימן מעמד כזה כדי להקים את הקושי המשפטי. מדובר בסיכון ליצירת יתרון מסחרי בלתי הוגן באמצעות זיקה ממלכתית מדומה.
יש להבחין בין תוצאת פסק הדין לבין הדיון הפרשני על גבולות האיסור: בספרות המשפטית הובעה גם העמדה שאין לפרש את סעיף 11(1) כאיסור גורף על כל שימוש לשוני במילים ״נשיא״ או ״נשיאותי״. זו עמדה פרשנית שיש לבחון לפי נסיבות כל מקרה, ולא קביעה של בית המשפט בעניין ״יין הנשיא״ שלפיה השימוש בביטויים אלה מותר תמיד.
מתי מדובר ברמז לחסות ומתי בביטוי לשוני בלבד?
ההבחנה תלויה בין היתר במשמעות הסימן בשלמותו, בטובין ובשירותים, ובשאלה אם המילים, העיצוב או ההקשר השיווקי גורמים לציבור להאמין שהמוצר זכה לאישור, להמלצה או לחסות מצד מוסד הנשיאות. ייחוס כזה עשוי להתעורר גם ללא שימוש בדמותו של נשיא מסוים או בשם הפרטי שלו.
לצד זאת, מילים המתקשרות לעליונות, איכות או יוקרה עשויות לשאת משמעות אחרת בהקשר מסחרי מסוים. אם הן משמשות רק כביטויי שבח, יש לבחון בנפרד אם הן בעלות אופי מבחין או שמא מדובר בסימן תיאורי או משבח שאינו כשיר לרישום ללא אופי מבחין נרכש. להרחבה על ההבדל בין ביטוי תיאורי לבין סימן בעל אופי מבחין ראו את המאמר המרכזי כשירות לרישום סימן מסחר.
האיסור על מצג רשמי אינו נפתר בהוכחת אופי מבחין נרכש
סימן שנעשה מזוהה עם מוצר בעקבות שימוש ופרסום עשוי בכל זאת לעורר בעיה של מצג חסות נשיאותית. אין להסיק מכך שסימן רכש אופי מבחין כי הוסר גם החשש העומד בבסיס סעיף 11(1). הבחינה של אופי מבחין לפי סעיף 8 והבחינה של קשר נשיאותי לפי סעיף 11(1) עוסקות בשאלות משפטיות שונות.
לכן, כאשר בוחרים מותג הכולל אזכור לנשיא המדינה, לביתו או למוסד הנשיאות, בחינת כשירותו לרישום לאור ההגבלות על זיקה וחסות רשמית צריכה להיעשות לפני השקעה מסחרית בשם. הבדיקה כוללת את אופן הצגת הסימן, את הטובין ואת הרושם שייווצר בציבור, ולא רק את קיומם של סימנים קודמים בפנקס.
עילה זו היא אחת מקבוצת העילות הקשורות לאינטרסים ציבוריים. לצידה קיימים איסורים נפרדים לגבי דגלים וסמלים רשמיים ולגבי סימנים העלולים לפגוע בתקנת הציבור. למיפוי מכלול העילות אפשר לעיין גם במאמר עילות סירוב לרישום סימן מסחר.
מאמרים נוספים באשכול: כשירות לרישום סימן מסחר ואופי מבחין
כשירות לרישום סימן מסחר | עילות סירוב לרישום סימן מסחר | סימן מטעה ביחס לסימנים אחרים: המבחן המשולש | סימנים אשר יוצרים חשש להטעייה ביחס לסימנים רשומים אחרים | מהות האופי המבחין הנרכש | המבחנים להוכחת אופי מבחין נרכש | סימנים שאינם כשרים ברישום: סימן המכיל דגלים או סמלים של המדינות ומוסדותיהן | סימנים שאינם כשרים ברישום – סימן העלול לפגוע בתקנת הציבור
