בית המשפט המחוזי בלוס אנג'לס דחה תביעת זכויות יוצרים שהגיש מאסטר היוגה ביקראם צ'ודרי כנגד מספר מכוני יוגה שלימדו קורסים המבוססים על שיטת "ביקראם יוגה" הנעשית תוך כדי הזרמת אדי מים רותחים בחדר הלימוד, זאת משום שהדבר נעשה מבלי לקבל את הסכמתו.
בית המשפט קבע, כי הסטודיו לא יהיה אחראי להפרת זכויות יוצרים בלימוד ובאימון שיטת "ביקראם יוגה", הכוללת רצף של 26 תנועות ופוזיציות יוגה בחום של 40 מעלות צלזיוס, משום שלמרות שספרי וסרטוני ההדרכה של צ'ודרי מתארים את השיטה שלו בפרוטרוט, רק טקסטים ואיורים או צילומים בהם ראויים להגנת זכויות יוצרים. התנועות עצמן אינן מוגנות.
"התובע טוען, כי כל מי שמבצע את רצף התנועות, כפי שהן נלמדות מספריו ומסרטוניו של צ'ודרי, מפר זכויות יוצרים, אך טענה זו היא קלושה – עובדות ורעיונות אינם מוגנים בזכויות יוצרים; רק הביטוי שלהם מוגן", קבע בית המשפט.
בפסיקתו הסתמך בית המשפט על נייר עמדה שהוציא משרד זכויות היוצרים האמריקני ביוני 2012. נייר עמדה זה קבע, כי תנועות יוגה אינן נכנסות בגדר 8 הקטיגוריות של יצירות מוגנות בחוק האמריקני, ועל כן בקשות לרישום תנועות יוגה כמוגנות צריכות להידחות על הסף.
בישראל דווקא, קבע בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. (י-ם) 8303/06 מחולה המרכז למחול בע"מ נ' חנן כהן (פורסם בנבו), כי כוריאוגרפיה היא יצירה דרמטית המוגנת בזכויות יוצרים, ככל שהיא עומדת בתנאים הבסיסיים להגנת כל יצירה: יצירתיות, מקוריות וקיבוע.
בית המשפט בישראל קבע, כי ליצירה כוריאוגרפית, שלושה שלבים: ראשית, שלב הרעיון, אשר לגביו ברור שאינו מוגן בזכויות יוצרים; שנית, שלב המימוש, יצירת קיבוע כלשהו – "פרטיטורה כוריאוגרפית" ושלישית, שלב הביצוע, אשר זכאי להגנת זכות מבצעים.
