חברת קניה טובה באינטרנט בע"מ וחברת קניה טובה לצרכן בע"מ הגישו בקשות מתחרות לסימני מסחר. ההליך נדון ברשות הפטנטים וסימני המסחר בפני סגנית הרשם, הפוסקת ז'קלין ברכה. ביום 1.10.2013 ניחנה ההחלטה בתיק.
העובדות: סימני המסחר הוגשו בסוג 35, חברת קניה טובה באינטרנט בע"מ הגישה לרישום סימן מסחר מס' 245939 "קניה טובה" (לא מעוצב) ולמולו חברת קניה טובה לצרכן בע"מ הגישה לרישום סימן מס' 247289 "קניה טובה!" (מעוצב). לאור הדמיון בין הסימנים המבוקשים, מחלקת סימני המסחר הודיעה למבקשים על פתיחתו של הליך בקשות מתחרות בהתאם לסעיף 29 לפקודה.
תוצאות ההליך: הרשם הורה כי הליכי הבחינה על פי הפקודה יימשכו לגבי בקשתה של חברת קניה טובה באינטרנט בע" לרישום סימן מסחר הלא מעוצב "קנייה טובה". בקשתה של חברת קניה טובה לצרכן לרישום סימן מסחר המעוצב נדחתה.
בנוסף נפסק כי חברת קניה טובה לצרכן תשלום הוצאות + שכ"ט עורך דין בסך כולל של 20,000 ₪.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:
בקשות מתחרות לסימני מסחר
סעיף 29(א) לפקודה קובע כדלהלן:
"הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין, והבקשה המאוחרת הוגשה לפי שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו."
נפסק כי שלושה הם המבחנים המסייעים לבכר סימן אחד על פני רעהו במסגרת הליכי התחרות לפי סעיף 29 לפקודה והם:
א. מועד הגשת בקשות הרישום;
ב. מידת השימוש שעשה כל צד בסימן המבוקש על ידיו עד להגשת הבקשה וממועד הגשת הבקשה;
ג. ותום הלב של כל אחד מהמבקשים בבחירת סימנו.
מטרתו של הליך התחרות לפי סעיף 29 לפקודה להכריע בשאלת עדיפותו של אחד הסימנים וברגיל אין נכנסים לשאלת כשירות הסימנים לרישום, אשר נבחנת בשלב הבא.
מבחן מועדי הגשת הבקשות לרישום
נפסק כי קניה טובה באינטרנט הגישה את בקשתה לרישום סימן מסחר כחודשיים לפני מועד הגשת הבקשה על ידי קניה טובה לצרכן. מכאן, כי לפי מבחן זה ידה של קניה טובה באינטרנט על העליונה.
הרשם הבהיר כי למבחן זה משקל מועט וחשיבותו משנית ביחס לשני המבחנים הנוספים. ועל כן אין זה ראוי להקנות לאף אחד מן הצדדים יתרון בשל מועד הגשת הבקשה כשלעצמו, ובמיוחד לאור כך כי המדובר הוא בהבדל של חודשיים בלבד בין מועדי הגשת הבקשות לרישום.
מבחן היקף השימוש בסימנים
נפסק כי מבחן זה בוחן את משך וטיב השימוש שנעשה על ידי כל אחת מן המבקשות בסימנים.
נפסק כי שתי המבקשות לעשות שימוש במילים "קניה טובה" בטרם הוגשו הבקשות לרישום הסימנים. עם זאת, השימוש אשר נעשה על ידי קניה טובה באינטרנט בסימן "קניה טובה" החל במועד מוקדם משמעותית למועד בו החלה קניה טובה לצרכן לעשות שימוש בסימנה.
נפסק כי קניה טובה לצרכן החלה בפעילות עסקית כחמש שנים לאחר קניה טובה באינטרנט, כאשר רק בחלוף שלוש שנים נוספות, בשנת 2011, החלה בשימוש עסקי ממשי באתר האינטרנט שלה. עובדה זו בצירוף העדר ראיות בדבר שימוש ממשי בסימן עד סוף שנת 2011 מובילות למסקנה כי במבחן זה ידה של קניה טובה באינטרנט על העליונה.
נפסק כי המבחן בענייננו הינו מידת השימוש של כל מבקשת בסימן המבוקש ומשכו של שימוש זה בהשוואה לרעותה, ואין לדון בשאלת האופי המבחין שרכש הסימן בעקבות שימוש זה. במסגרת מבחן זה נדונה עדיפותו של מבקש אחד על פני רעהו, ולפיכך מתמקד המבט בהתנהלותם של הצדדים להליך, במאמצים שהשקיעו ובשימוש שעשו ולא בתוצאות של כל אלה מבחינת הציבור.
לסיכום מבחן זה נפסק כי הריני לקבוע כי עלה בידי קניה טובה באינטרנט להוכיח את עדיפותה מבחינת היקף, אופי ומשך השימוש בסימן המבוקש לרישום.
מבחן תום לב בבחירת הסימן
במסגרת מבחן זה, יש להכריעו בתום ליבו של כל אחד מן הצדדים בבחירת הסימן ובשימוש בו, תוך בדיקה האם התכוון להיבנות מן המוניטין שנוצר לאחר לטובתו הוא.
הפעלתו של מבחן זה תעשה בשני שלבים: האחד, שלב בחירת הסימן והשני, שלב השימוש בו. כך, יתכן כי על אף שבחירת הסימן נעשית היא בתום לב, אין הדבר כך לגבי השימוש בו.
נפסק כי קניה טובה לצרכן היא הצד בו קיים ספק באשר לתום ליבו הן בשלב בחירת השם והן בשימוש בו.
קניה טובה באינטרנט קמה בשנת 2004, מספר שנים בטרם החלה קניה טובה לצרכן בפעילות עסקית, דומה כי לא יכול להיות חולק שבחירתה בצירוף המבוקש נעשתה בתום לב.
לעומת זאת, כאשר נשאל מצהירה של קניה טובה לצרכן מדוע בחר בשם "קניה טובה" השיב תשובות מתחמקות אשר יש בהן כדי לעורר ספק במהימנות עדותו. נפסק כי ממהלך חקירתו של מר יוגר, התרשם הרשם כי לכל אורך חקירתו מיעט עד זה לספק תשובות ענייניות וברורות לשאלות שנשאל. התחמקותו של העד מלהשיב על שאלות בלטה במיוחד באותם עניינים רלוונטיים הנוגעים ללב המחלוקת בין הצדדים.
אשר לאופן השימוש בסימנים, מתעורר החשש כי קניה טובה לצרכן גורמת בהתנהלותה לחוסר בהירות בקרב הצרכנים באשר למקור השירותים ואף אינה מנסה לנקוט בצעדים למניעת בלבול זה.
בנוסף הובאו ראיות רבות על צרכנים שביקשו להתלונן על עסקאות שעשו עם קניה טובה לצרכן, אך את תלונותיהם ואף את תביעותיהם המשפטיות הפנו כלפי קניה טובה באינטרנט, ככל הנראה בשל הדמיון הרב בין סימני המסחר ושמות החברות.
נפסק כי בכתב טענותיה, לא מביעה קניה טובה לצרכן כל תרעומת על הבלבול שחל בקרב הלקוחות. אם לא די בכך, נראה כי זו סבורה כי ניתן לרשום הסימנים במקביל. בהתנהלות זאת של קניה טובה לצרכן יש בכדי להעיד על חוסר תום לבה בשימוש בסימן ועל כך שהיא אינה מעוניינת למנוע את אותו בלבול.
על כן נפסק כי יישומו של מבחן תום הלב, הן בהתייחס למועד בחירתו והן בהתייחס לשימוש בו לאחר מכן נוטה לטובת קניה טובה באינטרנט.
שימוש מקביל בסימן מסחר
סעיף 30(א) לפקודה מעניק סמכות לרשם להורות על רישום מקביל של סימנים, כהאי לישנא:
"ראה הרשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות לדעתו רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או אותו הגדר טובין, על שמם של בעלים אחדים, רשאי הוא להרשות רישום כאמור בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם."
נפסק כי משנקבע כי בחירת הסימן כמו גם השימוש בו מצד קניה טובה לצרכן לוקים בחוסר תום לב, הרשם לא יאפשר רישום מקביל כהוראת הסעיף.
בנוסף נפסק כי רישום יגרום לבלבול בפועל בקרב הציבור.
בנסיבות אלה, נפסק כי לא ניתן לאפשר רישום מקביל של סימני הצדדים, אפילו היו שניהם מעוצבים.
