מבחן תום לב בבחירת הסימן
במסגרת מבחן זה, יש להכריעו בתום ליבו של כל אחד מן הצדדים בבחירת הסימן ובשימוש בו, תוך בדיקה האם התכוון להיבנות מן המוניטין שנוצר לאחר לטובתו הוא.
הפעלתו של מבחן זה תעשה בשני שלבים: האחד, שלב בחירת הסימן והשני, שלב השימוש בו. כך, יתכן כי על אף שבחירת הסימן נעשית היא בתום לב, אין הדבר כך לגבי השימוש בו.
נפסק כי קניה טובה לצרכן היא הצד בו קיים ספק באשר לתום ליבו הן בשלב בחירת השם והן בשימוש בו.
קניה טובה באינטרנט קמה בשנת 2004, מספר שנים בטרם החלה קניה טובה לצרכן בפעילות עסקית, דומה כי לא יכול להיות חולק שבחירתה בצירוף המבוקש נעשתה בתום לב.
לעומת זאת, כאשר נשאל מצהירה של קניה טובה לצרכן מדוע בחר בשם "קניה טובה" השיב תשובות מתחמקות אשר יש בהן כדי לעורר ספק במהימנות עדותו. נפסק כי ממהלך חקירתו של מר יוגר, התרשם הרשם כי לכל אורך חקירתו מיעט עד זה לספק תשובות ענייניות וברורות לשאלות שנשאל. התחמקותו של העד מלהשיב על שאלות בלטה במיוחד באותם עניינים רלוונטיים הנוגעים ללב המחלוקת בין הצדדים.
אשר לאופן השימוש בסימנים, מתעורר החשש כי קניה טובה לצרכן גורמת בהתנהלותה לחוסר בהירות בקרב הצרכנים באשר למקור השירותים ואף אינה מנסה לנקוט בצעדים למניעת בלבול זה.
בנוסף הובאו ראיות רבות על צרכנים שביקשו להתלונן על עסקאות שעשו עם קניה טובה לצרכן, אך את תלונותיהם ואף את תביעותיהם המשפטיות הפנו כלפי קניה טובה באינטרנט, ככל הנראה בשל הדמיון הרב בין סימני המסחר ושמות החברות.
נפסק כי בכתב טענותיה, לא מביעה קניה טובה לצרכן כל תרעומת על הבלבול שחל בקרב הלקוחות. אם לא די בכך, נראה כי זו סבורה כי ניתן לרשום הסימנים במקביל. בהתנהלות זאת של קניה טובה לצרכן יש בכדי להעיד על חוסר תום לבה בשימוש בסימן ועל כך שהיא אינה מעוניינת למנוע את אותו בלבול.
על כן נפסק כי יישומו של מבחן תום הלב, הן בהתייחס למועד בחירתו והן בהתייחס לשימוש בו לאחר מכן נוטה לטובת קניה טובה באינטרנט.
שימוש מקביל בסימן מסחר
סעיף 30(א) לפקודה מעניק סמכות לרשם להורות על רישום מקביל של סימנים, כהאי לישנא:
"ראה הרשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות לדעתו רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או אותו הגדר טובין, על שמם של בעלים אחדים, רשאי הוא להרשות רישום כאמור בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם."
נפסק כי משנקבע כי בחירת הסימן כמו גם השימוש בו מצד קניה טובה לצרכן לוקים בחוסר תום לב, הרשם לא יאפשר רישום מקביל כהוראת הסעיף.
בנוסף נפסק כי רישום יגרום לבלבול בפועל בקרב הציבור.
בנסיבות אלה, נפסק כי לא ניתן לאפשר רישום מקביל של סימני הצדדים, אפילו היו שניהם מעוצבים.