בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב עש"א 31009-01-13 [פורסם בנבו] (כב' השופטת י' שיצר).הבקשה הוגשה על ידי ענת גבאי ומשה גבאי כנגד עמינח תעשיית רהיטים ומזרונים בע"מ. הבקשה נדונה בבית המשפט העליון, בפני השופט סלים ג'ובראן, השופט ניל הנדל והשופט אורי שהם. ביום 21.1.2014 ניתן פסק הדין בתיק.
העובדות: המבקשים הגישו בקשה לרישום פטנט מס' 179840 ביחס ל"התקן למיטת תינוק למניעת תסמונת מוות בעריסה". המשיבה הגישה התנגדות לרישום הפטנט מנימוקים שונים, בין היתר בשל העדר התקדמות המצאתית והעדר יעילות לפטנט המבוקש, ונוהל הליך בפני סגנית רשם הפטנטים.
החלטת רשם הפטנטים: הפוסקת קבעה בהחלטתה כי יש בפטנט המבוקש משום התקדמות אמצאתית, אולם המבקשת לא הוכיחה את יעילות הפטנט, במניעת אחד הגורמים למוות בעריסה.
החלטת בית המשפט המחוזי: דחה ערעור על החלטת כב' סגנית רשם הפטנטים (ז' ברכה) והותיר על כנה את הקביעה כי האמצאה בגינה נתבקש הפטנט לא ממלאת אחר דרישת ה"יעילות האמצאתית" הקבוע בחוק כתנאי להכרה בפטנט. בנוסף בית המשפט
לא התיר למערערים להתיר להגיש ראיות נוספות לצורך הוכחת יעילות הפטנט.
תוצאות ההליך: הערעור התקבל, נפסק כי יש להעניק רשות ערעור בסוגיית הגשת ראיות חדשות, לדון בערעור על-פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור, באופן שהעניין יוחזר לבית המשפט המחוזי למתן החלטה חדשה על-סמך ההנמקה בפסק דין זה.
נקודות מרכזיות שנדונו בערעור:
יעילות כתנאי לכשירותו של פטנט
סעיף 3 לחוק הפטנטים קובע:
"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט".
קריאת הסעיף הראשי, המונה את התנאים לכשירותו של פטנט מלמדת כי "יעילות" מנויה כקריטריון השני מבין ארבעת הקריטריונים לכשירותו של פטנט.
כל בקשת פטנט, ראשיתה במשוכה אותה היא חייבת לעבור. גם המבקשים במקרה זה, טוענים כי האמצאה האמורה נועדה לטפל בבעיית המוות בעריסה ושיש בכוחה לנטרל שניים מהגורמים לתופעה. ברי כי כדי לזכות בזכות המונופוליסטית שמקנה ההגנה הפטנטית, על המבקשים לשכנע את הפוסקת כי האמצאה היא יעילה ונותנת מענה לבעיה המתוארת. אחת הדרכים המקובלות להוכחת יעילותו של מוצר מסוים היא היזקקות לחוות דעת מומחים בתחום כדי להציג את האמצאה בקונטקסט רחב יותר, ולהסביר מהי תרומתו של המוצר החדש שהפטנט מבוקש בגינו. בית המשפט ופוסקים בתחום הפטנטים, נעזרים כדבר שבשגרה במומחים בתחומם בכדי לסייע במלאכת השפיטה ו"לתרגם" את המטריה המקצועית לשפה המשפטית. בכדי לסתור חוות דעת מומחה אחת, נהוג להיזקק לחוות דעתו של מומחה אחר אשר ינסה בדרכו שלו להאיר את הנושא מנקודת מבט אחרת ויציג למשל מחקרים מדעיים אחרים אשר גורסים את ההפך ממה שטען המומחה מטעם הצד השני.
המשיבה נקטה בדרך זו והציגה חוות דעת מומחה בכדי להוכיח מדוע לטענתה האמצאה אינה יעילה. אל מול חוות דעת מומחה זו, המבקשים התבססו על טענות שבהגיון ושכל ישר לתמיכה בגרסתם "ברור שפתח במזרן מאפשר תנועת אוויר". הפוסקת קבעה, שבכדי לתמוך בגרסתם של המבקשים נדרשת חוות דעת מומחה. המבקשים ניסו במסגרת הליך הערעור על החלטת הפוסקת להגיש ראיות נוספות לתמיכה בגרסתם אך קו פעולה זה לא צלח. מכאן בקשתם למתן רשות ערעור.
הגשת ראיות חדשות בערעור על החלטת רשם הפטנטים
במרכז בקשה זו עומדת השאלה האם היה מקום להתיר למבקשים להגיש ראיות חדשות בערעור. ככלל, מקומה של הגשת ראיות הוא בפני הערכאה המבררת. תפקידה העיקרי והטבעי של ערכאת הערעור הוא לבדוק את הממצאים העובדתיים והמשפטיים שנקבעו בהכרעת הערכאה המבררת, על-יסוד הראיות שהוגשו בפני האחרונה. כלל, ולצידו יוצא מן הכלל.
בהליכים אזרחיים רגילים הגשת ראיה נוספת בשלב הערעור מוסדרת בתקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984. התקנה מצמצמת את אפשרות הגשת הראיות בערעור למקרים חריגים ביותר בהם "[…] בית המשפט של הערכאה קודמת סירב לקבל ראיות שהיה צריך לקבלן או אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או חקירת עד…". התקנה אף פורשה בפסיקה בצמצום. נקבע כי הגשתן של ראיות נוספות בערכאת הערעור היא החריג ולא הכלל, ותתאפשר בעיקר אם מדובר בראיות שלא ניתן היה להשיגם בשקידה ראויה במהלך ההתדיינות בערכאה הדיונית.
אולם, המצב המשפטי שונה בדיני הפטנטים. סעיף 177 לחוק הפטנטים קובע בזו הלשון – "בית המשפט הדן בערעור רשאי לגבות ראיות, בין ראיות שכבר נגבו על ידי הרשם ובין אחרות, והוא רשאי לדרוש שראיות אלה יובאו בתצהיר או בדרך אחרת שיראה; הובאו ראיות בתצהיר, יחול סעיף 163(א) בשינויים המחויבים". תקנה 193 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות) קובעת – "החליט בית משפט שלערעור לשמוע ראיות, יחולו סדרי הדין הנוהגים בגביית ראיות באותו בית משפט בשבתו כערכאה ראשונה". לטענת המבקשים, החקיקה הראשית והמשנית יחדיו מלמדים על הרחבת האפשרות להגשת ראיות בערעור.
יושם אל לב כי תקנה 457 לתקנות סדר דין אזרחי פותחת בכלל כי אין לקבל ראיות חדשות ורק אז מציגה את החריג שמאפשר קבלת הראיות. בשונה מכך סעיף 177 מציג בראשיתו שערכאת הערעור רשאית לגבות ראיות. תקנה 458 לתקנות סדר דין אזרחי מתירה לערכאת הערעור לגבות את הראיות החדשות בעצמה או להורות לבית משפט אחר לגבותן. ובהשוואה לכך, תקנה 193 לתקנות הפטנטים נוקטת בלשון כי יחולו סדרי הדין של הערכאה המבררת בפני ערכאת הערעור אם החליטה האחרונה לשמוע את הראיות החדשות. אין זה אומר כי בהליך המתנהל לפי חוק הפטנטים מחויבת ערכאת הערעור לקבל כל בקשה להגשת ראיות חדשות. רחוק מכך. על ערכאת הערעור להפעיל שיקול דעת. ואולם, אין להתעלם מכך כי המבחן המשפטי בקבלת ראיות על-ידי ערכאת הערעור גמיש יותר, על-פי לשון החוק והתקנות.
בית המשפט המחוזי בהחלטתו שם את הדגש על העובדה שהמבקשים לא הוכיחו כי לא ניתן היה בשקידה סבירה להשיג ולהגיש את הראיות הללו במועד, במסגרת ההליך בפני הפוסקת שהיא הערכאה הדיונית המוסמכת. עולה על פני ההנמקה כי בית המשפט המחוזי בחן את הבקשה להגשת ראיות חדשות על פי אמות המידה בתקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי – ערעור אזרחי רגיל, ולא על פי סעיף 177 לחוק הפטנטים.
מטרת ההליך הערעורי נועדה גם לבחון לא רק את התוצאה אלא את דרך ההכרעה. בנסיבות תיק זה נפסק כי נכון יהיה להחזיר את הדיון על מנת שבית המשפט המחוזי ינמק מחדש את מסקנתו בדבר הראיות החדשות שביקשו המבקשים להגיש על פי המבחן המשפטי הרלוונטי ביחס להליך שמתנהל לפי חוק הפטנטים.
למידע נוסף או לשאלות ביחס למאמר צרו אתנו קשר:
דרורי-וירז'נסקי-אורלנד, עורכי דין ועורכי פטנטים:
טל:03-6005572
פקס:03-6005531
דוא"ל:office@dwo.co.il
למידע נוסף על רישום פטנטים במשרדנו ראו>> מידע נוסף בעמוד זה על רישום פטנטים.
למידע נוסף על תביעות פטנטים במשרדנו ראו>> מידע נוסף בעמוד זה ייצוג בתביעות פטנטים.
Views: 48