כל גורם הטוען כי הוא בעל סימן מסחר או סימן שרות הנמצא בשימוש בישראל או שיש כוונה להשתמש בו בישראל, רשאי להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל.

תהליך רישום סימני מסחר נקבע בפקודת סימני המסחר (נוסח חדש) תשל"ב- 1972, ובתקנות סימני המסחר, 1940.

מקורות נורמטיבים נוספים המנחים בתהליך הרישום הם:

כלל אמנות אלו הינן אמנות אשר מדינת ישראל חברה בהם.

אופן ההגשה של בקשה לרישום סימן מסחר

בקשה לרישום סימן מסחר צריכה להיות ערוכה בטופס המתאים המוגש לרשות הפטנטים או באמצעות מערכת האינטרנט של רשות הפטנטים המאפשרת הגשה של סימן מסחר גם ללא טפסים.

במסגרת בקשה אחת ניתן להגן על סימן מסחר אחד בלבד, אולם ניתן לבקש את ההגנה לסימן ביחס למספר סוגי טובין או שירותים, בהתאם לסוגי הטובין/שרותים המפורטים בתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחר. יש לפרט בטופס, במקום המיועד לכך, את סוגי הסחורות המבוקשים ולפרט ליד כל ציון סוג סחורות את הפרטי הסחורות/שרותים השייכים אליו.

אגרת ההגשה לבקשה לרישום סימן מסחר, מחושבת לפי מספר סוגי הסחורות לגביהם מתבקש הרישום (כמפורט בתוספת הראשונה לתקנות סימני המסחר).  אגרה בגובה מסויים עבור הסוג הראשון ואגרה מופחתת ביחס לשאר הסוגים הנכללים באותה בקשה.

בחינה מהירה של סימן מסחר

על פי תקנה 22 לתקנות סימני המסחר, התשמ"ג- 1983, קיימת במקרים מיוחדים אפשרות לבחינה על אתר של בקשות לרישום סימן מסחר. על מנת שהרשם יורה על בחינה מהירה של בקשה יש יש להגיש בקשה מנומקת בצירוף תצהיר המפרט את הנסיבות המיוחדות המצדיקות בחינה מהירה, יש לצרף לתצהיר זה את הראיות הרלונטיות מהם עולה הצורך בבחינה המהירה של הבקשה ובנסוף לצרף את האגרה הקבועה בחוק.

אחד מנימוקים המרכזיים המצדיקים בחינה מהירה הוא חשש כי גורם עושה או עשוי לעשות שימוש בסימן המבוקש.

בחינת בקשה לסימן מסחר

הבקשה לסימן מסחר נבחנת מבחינה טכנית ומבחינה מהותית.

עיקר הבחינה הטכנית מתמקדת בשאלה האם הפרטה של הסימן וסוג הסימן הוגדרו באופן תקין.

עיקר הבחינה הטכנית מתמקדת בשאלה האם לסימן המסחר המוצע אופי מבחין והאם הוא ניתן לרישום בהתאם להוראות פקודת סימני המסחר.

ככל ובמסגרת הבחינה עולים ליקויים, הבוחן שולח דוח בחינה ועל מבקש הסימן להשיב לדוח הבחינה תוך 3 חודשים (ניתן לבקש ארכות בתנאים מתאימים). 

פרסום הבקשה להתנגדויות

ככל ותוצאת הבחינה היא כי הסימן ניתן לרישום, פרטי הבקשה מפורסמים ביומן סימני המסחר. ומרגע זה כל אדם הרוצה להתנגד לרישום יכול להודיע על כוונתו לעשות כן וזאת במשך שלשה חדשים מיום הפרסום.

התנגדות לסימן מסחר

הודעת ההתנגדות לסימן מסחר צריכה לפרט את נימוקי ההתנגדות. הליך ההתנגדות כולו מוסדר בפקודת סימני המסחר והוא הליך מקביל במהותו להליך רגיל של תביעה בבית משפט (הליך הכולל הצגת ראיות, שמיעת עדים, סיכומים ומתן החלטה המנומקת בדומה לפסק דין).

רישום סימן מסחר בינלאומיים – פרוטוקול מדריד

בהתאם לאמנת פריס, אדם שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר במדינה החתומה על האמנה, יש לו זכות לבקש תאריך בכורה לבקשה אותה הוא מגיש בישראל ביחס לאותו סימן ולאותם הטובין. בקשה הטוענת לתאריך בכורה כנ"ל צריך שתוגש תוך ששה חדשים מתאריך הבקשה הראשונה בארץ אגוד כלשהי.

ישראל חברה באמנת מדריד לרישום סימני מסחר בינלאומיים. מי שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל, או שהוא בעלים של סימן מסחר רשום בישראל, יכול להתבסס עליהם ובאמצעות מילוי טופס יחיד של בקשה בינלאומית לבקש את רישום הסימן בכל יתר המדינות החברות באותה אמנה.

שאלות חשובות:

לרישום סימן מסחר או לשאלות ביחס למאמר צרו אתנו קשר:

דרורי-וירז'נסקי-אורלנד, עורכי דין ועורכי פטנטים:

טל:03-6005572

פקס:03-6005531

דוא"ל:office@dwo.co.il

למידע נוסף על רישום סימני מחסר במשרדנו ראו את המאמר בקישור זה.

שאלה לגבי המאמר?




Have a question about the article?