תקנת הציבור וסימן המסחר OLD JAFFA התנגדות לרישום סימני מסחר 220541, 220542 ובקשה למחיקת סימן מסחר 220581 (Old Jaffa)

התנגדות לרישום סימני מסחר ובקשה למחיקת סימן מסחר שהוגשה על ידי המועצה לייצור צמחים ולשיווקם – ענף פרי ההדר כנגד יהודה מלכי. ההליכים נדונו ברשות סימני המסחר בפני אסא קלינג, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. ביום 4.1.2015 ניתנה ההחלטה בתיקים.
העובדות: יהודה מלכי הגיש שתי בקשות לרישום סימני המסחר המילוליים "OLD JAFFA" שמספריהם 220541, 220542 בסוגים 30 ו-29 בהתאמה. ביום 27.2.11 הוגשה ההתנגדות דכאן כנגד שתי בקשות אלו, על ידי המועצה לייצור צמחים ולשיווקם.
בקשה נוספת לרישום סימן מסחר מילולי "OLD JAFFA" בסוג 3 שמספרה 237678, הוגשה על ידי המבקש, התקבלה ונרשמה ביום 6.3.11 (בהעדר התנגדויות מן הציבור). ביום 17.5.11 הגישה המתנגדת דכאן בקשה למחיקת הסימן הרשום.
המתנגדת טענה כי הסימנים מטעים ביחס לסימניה, מנוגדים לתקנת הציבור וכוללים ציון גאוגרפי כוזב.
תוצאות ההליך: הליכי התנגדות לרישום סימני מסחר ובקשה למחיקת סימן מסחר התקבלו. נפסק כי בקשות לרישום סימני מסחר 220541, 220542 נדחות וכי סימן מסחר 237678 ימחק מן הפנקס.
בנוסף נפסק כי הצדדים יוכלו להידרש לסוגיית פסיקת הוצאות ההליך בבקשה מתאימה.
נקודות מרכזיות שנדונו בהליך:

פקודת סימני סחורות ותקנת הציבור

המתנגדת טוענת כי אין להתיר את רישומיהם של הסימנים המבוקשים נוכח סעיף 2א לפקודת סימני סחורות. לשיטתה, רישום סימן מסחר הכולל את השם "Jaffa" על טובין שאינם פרי הדר מהווה תיאור מסחרי כוזב כהגדרתו באותה הפקודה. לעומתה סבור המבקש, כי לא ניתן לקרוא את התנאי הקבוע בסעיף 2א לפקודת סימני סחורות אל תוך תנאי הכשירות לרישום סימני מסחר.
נשאלת אפוא השאלה האם ניתן לקרוא לתוך סעיף 11(5) שבפקודת סימני מסחר את סעיף 2א לפקודת סימני סחורות אשר לשונן, כדלקמן –
סעיף 11(5) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "פקודת סימני מסחר") קובע:
"11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום:
(1) …
(5) סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר;"
סעיף 2א לפקודת סימני סחורות קובע:
"(א) ציונה של סחורה שאינה פרי הדר בכינוי יפו, יפא, יפאס, Jaffa או Jaffas, שהוא כינוי מקור הרשום בישראל לפי חוק הגנת כינויי מקור, תשכ"ה-1965, ככינוי מקור הנועד לציון פרי הדר, או בכינוי הכולל כינוי כאמור או המשתמע כמוהו (בסעיף זה – כינוי מוגן), יראו אותו כתיאור מסחרי כוזב כמשמעותו בסעיף 2.
(ב) לעניין סעיף זה אין נפקא מינה אם צורפו לכינוי מלים כגון "מין", "סוג", "טיפוס", "חיקוי", "סחורה שמקורה", או כיוצא בהן, בלשון כלשהי."
המונח "תקנת הציבור" נדון ונותח בפסיקה בהקשרם של דיני קניין רוחני לא אחת. זהו מושג רחב, אשר הוכר בפסיקה אף כעקרון על, ויש אף הרואים בו מושג שסתום. כפי שכבר נקבע בערכאה זו, כולל מושג זה את "הערכים, האינטרסים והעקרונות המרכזיים והחיוניים, אשר חברה נתונה בזמן נתון מבקשת לקיים, לשמר ולפתח".
תקנת הציבור הנה כלי בידי היושב בדין לשמור על עיקרי ערכיה של שיטת המשפט כנגד אלו המעוניינים לנקוט פעולה הסותרת ערכים אלו.  פרשנות לאור תקנת הציבור יכולה להיעשות בכל דבר חקיקה, אף מבלי שדרישה זו תאמר במפורש.
במקרה שלפנינו, מתבקש רישומו של הצירוף "Old Jaffa" כסימן מסחר בעבור טובין שאינם פרי הדר. ואולם, סעיף 2א לפקודת סימני סחורות קובע מפורשות כי ציונה של סחורה שאינה פרי הדר, הכוללת את השם Jaffa או משתמעת כמוהו, תחשב לתיאור מסחרי כוזב כהגדרתו בפקודת סימני סחורות.
 פקודת סימני סחורות מגדירה תיאור מסחרי כוזב בסעיף 2(1) לפקודה, באופן הבא:
"תיאור מסחרי שהוא כוזב בבחינה ענינית ביחס לסחורה שעליה מוסב התיאור, והוא כולל כל שינוי בתיאור מסחרי, אם בדרך הוספה או בדרך מחיקה או בדרך אחרת כשאותו שינוי עושה את התיאור כוזב בבחינה ענינית, ואפילו היה אותו תיאור סימן מסחרי או חלק מסימן מסחרי לא יחדל מחמת כן להיות תיאור מסחרי כוזב בגדר פקודה זו".
"תיאור מסחרי" מפורש באותו סעיף בפקודת סימני סחורות, בין היתר, כ-
כל תיאור, הודעה, או רמז אחר, במישרין או בעקיפין –
(א) …
(ב) בנוגע למקום או לארץ שבהם נעשתה או יוצרה איזו סחורה;
מכאן שהמחוקק נתן דעתו לשאלת הקשרו של התיאור המסחרי הכוזב על רקע דיני סימני מסחר בכלל ולרקע מקור הסחורה בפרט. התעלמות מהוראות פקודת סימני סחורות בעת רישומו של סימן עשויה להביא לרישומו של סימן כוזב בפנקס – תוצאה המנוגדת למטרת ניהולו.
ודוק, אין לראות בקריאתו של סעיף 2א לפקודת סימני סחורות לתוך סעיף 11(5) שבפקודת סימני מסחר כמאפשרת קריאתו של כל חוק לתוך מערכת השיקולים אותה ישקול רשם סימני המסחר. המדובר בסעיף חוק קונקרטי, הדן בשימוש בשם מסחרי. לשאלת חוקיות השימוש בשם מסחרי נפקות גם לשאלת כשרותו לרישום כסימן מסחר.
כפי שעולה מפקודת סימני סחורות, קבע המחוקק כי השם JAFFA על צירופיו מקבל הגנה רחבה. הגנה רחבה זו נועדה לשימור המוניטין שנוצר לפירות ההדר הישראליים.
מדברי הסבר אלו עולה, כי המחוקק הכיר באינטרס הציבורי לשימור משק ההדרים הישראלי בפרט והמשק הישראלי בכללותו באמצעות הגבלה על השימוש בשם Jaffa על צירופיו. בכך כיוון המחוקק לסטנדרט גבוה ורחב במיוחד. זאת, אף בהשוואה להגנה הניתנת לשימוש בשם ירושלים (ר' סעיפים 6ב ו-6ג לפקודת סימני סחורות) המותרת, בכפוף לאישור מתאים, למגוון סחורות.
על כן נפסק כי יהיה ברישום סימן מסחר הכולל את הצירוף "Old Jaffa" וצירופים דומים לו בכדי לפגוע באינטרס הציבורי ובכך יהא נוגד את תקנת הציבור.

סימן זהה הכולל מילה נוספת

לעניין זה טוען המבקש כי הוספת המלה "OLD" אינה מביאה לתיאור כוזב ולמעשה מוציאה את הסימנים דנן מתחולתה של פקודת סימני סחורות. לשם כך סובר המבקש כי הוראות סעיף 2א(ב) לפקודת סימני סחורות (המובאת לעיל) מצמצמות את  תחולת הוראות סעיף 2א רק לכינויים יפו, יפא, יפאס, Jaffa או Jaffas וצירופם למלים כגון  "מין", "סוג", "טיפוס", "חיקוי", "סחורה שמקורה", או כיוצא בהן בלבד. לטעמו אין המלה "OLD" באה בגדר מלים אלה. ברם, נפסק כי קריאה זו אינה מתיישבת עם כוונת המחוקק ליצור איסור מורחב החורג מתחום פרי ההדר גם לסחורות אחרות לגביהן מילות יחס כגון  "מין", "סוג", "טיפוס", "חיקוי" אינן רלבנטיות. לכן הרשם לא מצא כי יש בצירוף המלה "OLD" כדי להחריג את הסימנים המבוקשים מתחולת סעיף 2א לפקודת סימני סחורות.

דמיון מטעה בין סימני מסחר בסוגים שונים

בנוסף נפסק כי בשל מידת הדמיון הרב לסימנה הרשום של המתנגדת מספר 20481 "JAFFA", נראה כי היה מקום לקבוע כי שני הסימנים המבוקשים בסוגים 29, 30 אינם כשירים לרישום אף בהתאם לסעיף 11(9) לפקודת סימני מסחר.
אכן, הסימן הרשום של המתנגדת נרשם בסוג 31 בעבור פרי הדר טרי, בעוד ששני הסימנים המבוקשים התבקשו לרישום בסוגים 29, 30 כמפורט לעיל. אולם אין בכך לשנות מהקביעה כי הטובין עבורם מתבקש הרישום הנם מאותו הגדר.  הסימנים המבוקשים, כמו הסימן הרשום של המתנגדת, מיועדים לסמן טובין מתחום מוצרי המזון, המשווקים לאותו קהל צרכני ובאמצעות אותם צינורות שיווק. הגדר הטובין נקבע על פי המציאות המסחרית ולא לפי זהות בסיווג או היעדרה (ר' ע"א 362/69 חברת מנהטן נ' המגפר בע"מ, פ"ד כג(2) 373). לכן יש לראות בסימנים דנן כמתייחסים לטובין מאותו הגדר.
הרשם לא קיבל את טענת המבקש לפיה הטובין המשווקים על ידי המתנגדת נמכרים במקומות שונים, ולפיכך מוסר החשש מפני בלבול, קישור או שיוך מוטעה של מוצרי המבקש ביחס למוצרי המתנגדת. כפי שציין המבקש עצמו, בתרבות הקמעונאית של ימינו נמכרים מוצרים ברשתות שיווק המציעות שלל מוצרים. אין די בכך שפירות טריים נמכרים לעיתים במרחק פיזי ממקומם של מוצרים אחרים בכדי להפיג את החשש האמור. המבקש גם לא הביא כל ראיה המראה אחרת. יתרה מזאת, לא שכנע המבקש כי בתוספת המלה "OLD" המופיעה בסימנים המבוקשים יהיה אכן כדי להבדילם בצורה מספקת מן הסימן הרשום של המתנגדת.

סימן הכולל ציון גאוגרפי

עילה נוספת שלא לקבל את הסימנים לרישום הנה בהתאם לסעיף 11(6א) לפקודה, לפיו לא ירשם סימן הכולל ציון גאוגרפי לעניין טובין שמקורם אינו באזור הגאוגרפי המצוין, אם יש בציון הגאוגרפי כדי להטעות ביחס לאזור הגאוגרפי האמיתי של מקור הטובין. גם לעניין זה לא ראה הרשם כי בהוספת המלה "OLD" יש כדי לסייע למבקש אלא ההיפך מכך, שכן גם לשיטת המבקש בצירוף המלה הזו יש כדי לייחד מקום גיאוגרפי ספציפי – הוא יפו העתיקה.
הרשם לא שוכנע כי הציבור עורך אבחנה זו בהקשר שלפנינו. ראשית, אין די בתדפיסים שהביא המבקש ממנוע חיפוש שבמרשתת לפיהם קיימים ערכים נפרדים לעיר יפו ולעיר העתיקה של יפו בכדי להרים את נטל השכנוע המוטל עליו ולשכנע כי אכן מתקיימת אבחנה זו בקרב הציבור.
מעבר לכך, נפסק כי יתכן כי אבחנה זו היתה מסייעת למבקש אילו לטובין עליהם ברצונו להגן אכן היה קשר ליפו העתיקה, שאז יתכן כי ציבור הצרכנים היה מקשר את הסימן עם העיר העתיקה. ואולם, כפי שציין המבקש עצמו במהלך הדיון שנערך בפני, מקום מושבו הוא בבית דגן ולמעשה לא קיים קשר בין הטובין לעיר העתיקה של יפו. ספק זה מתעצם כאשר עסקינן כאמור לעיל בטובין מאותו הגדר. מטעמים אלה נראה כי הסימנים אינם כשירים לרישום כאמור גם לאור סעיף 11(6א) לפקודה.

שאלה לגבי המאמר?

אולי יעניין אותך גם

היעדר זכויות יוצרים בתמונה שיצרה בינה מלאכותית Thaler v. Perlmutter et al., case number 1:22-cv-01564, in the U.S. District Court for the District of Columbia (August 18, 2023)

הליך שנדון בבית המשפט המחוזי במחוז קולומביה שבארצות הברית, בפני השופט Samuel Beryl A. Howell. הצדדים: התובע: Stephen Thaler; הנתבעים: Shira Perlmutter (רשמת זכויות היוצרים ומנהלת

>>>